סקירות ספרים בנושאי חברה, תרבות ומסעות
איתמר רבינוביץ' וכרמית ולנסי. 2026. המהפכה בסוריה: מלחמת האזרחים ונפילת שושלת אסד. עם עובד.
ספר זה מעלה תרומה חשובה לחקר ההיסטוריה של סוריה מאז היווסדה ב-1945 ועד לימינו, ובמיוחד מאז סילוק שושלת אסד העלווית על ידי אבו מוחמד אל ג'ולאני (אחמד אל שרע ) המוסלמי-סוני בסוף 2024. בשבעה פרקים נרטיביים ותמטיים המחברים, פרופסור רבינוביץ' ודוקטור ולנסי, סוקרים ומנתחים בבהירות ובמהימנות את העידנים העיקריים של המדינה והמשטר:
א. בין 1945 ל-1963 — עידן פרלמנטרי של חוסר יציבות והפיכות צבאיות, מעורבות בינערבית ואיחוד כושל עם מצרים (1958-1961).
ב. שלטון מפלגת הבעת' (1963-1966) והניאו-בעת' (1966-1970) עם דומיננטיות של קצינים עלווים ודרוזים.
ג. לראשונה שלטון ממושך חזק וברוטאלי של הקצין העלווי חאפז אל אסד (1970-2000), אשר כפה רפורמות פוליטיות וחברתיות-כלכליות בניגוד לעמדת 'האחים המוסלמים', שחלקם נטבחו בעיר חמה ב-1982.
ד. בנו ויורשו של חאפז, בשאר אל אסד (2000-2024) לא הצליח להתמודד עם האתגרים החמורים שניצבו בפניו, בעיקר 'מרד האביב הערבי' ומלחמת האזרחים (2011-2024), שבה נהרגו כ-600 אלף סורים ו-13 מיליון נעשו עקורים ופליטים.
סוריה ידעה בעשורים האחרונים תהפוכות רבות
עידנים אלה מנותחים היטב, תוך ציון מעורבות של מדינות ערביות ומערביות, ישראל והמעצמות הגדולות. אולם, פרקים אלה אינם מחדשים הרבה ואינם מקוריים, שכן הם נחקרו ופורסמו כבר על ידי מחברי הספר במהדורה האנגלית המוקדמת שלו, שפורסם ב-2021 ב-Syrian Requiem שאינו מצוין ברשימה הביבליוגרפית.
התרומה הייחודית של הספר הנדון מצויה בפרק שבע, עידן חדש 2024-2026, שבו מתוארת ונבחנת היטב מתקפת הפתע של אל ג'ולאני הג'יהדיסט המוסלמי סוני, שהתבצר מ-2018 במחוז אידליב, צפון מערב סוריה, ובדצמבר 2024 כוחותיו, בגיבוי תורכי, תקפו וכבשו בתוך עשרה ימים את הערים המרכזיות של סוריה, כולל דמשק.
מחברי הספר עשו את המירב להסביר כיצד עשרות אלפי לוחמים של אל ג'ולאני התגברו במהירות רבה על מאות אלפי חיילים של אסד שקיבלו גיבוי צבאי עלווי, איראני, רוסי ושל חיזבאללה. אולם הסברים אלה אינם מלאים ונדרש מחקר נוסף. אל ג'ולאני מינה עצמו כנשיא סוריה בינואר 2025, והקים בדמשק משטר איסלמי סמכותי אשר זכה בזמן קצר להכרה ולשיתוף פעולה עם מדינות ערביות ומערביות, כולל ארה"ב, אך לא ישראל, שראתה בו משטר ג'יהדיסטי מסוכן. ישראל אף השתלטה על החרמון הסורי ושטחים מדרום לדמשק והפציצה מתקנים צבאיים ואזרחיים ליד ארמון הנשיאות, זאת במטרה להחליש את המערך הצבאי הסורי החדש ולסייע למורדים דרוזים וכורדים, שדרשו אוטונומיה באזוריהם. במקביל לכך התנהלו שיחות עקרות בין נציגים ישראלים וסורים באזרבייג'אן, בעוד תורכיה מסייעת לסוריה גם לבנות מחדש את צבאה.
ארה"ב, בת הברית הגדולה והעיקרית של ישראל, שינתה תוך זמן קצר את עמדתה השלילית כלפי המשטר החדש בדמשק והחלה לראות בו בן ברית פוטנציאלי, תוך ציפייה שסוריה תצטרף להסכמי אברהם עם ישראל.
מחברי ספר זה דנים באופן ענייני ומאוזן בהתפתחות יחסי ישראל-סוריה עם נטייה להבליט את הגישה הפרגמטית של דמשק לעומת הגישה התוקפנית של ירושלים.
_________________________________________________________________
משה מעוז, פרופ' אמריטוס בלימודי האסלאם והמזרח התיכון, האוניברסיטה העברית. כתב וערך ספרים ומאמרים רבים על האזור ובמיוחד על סוריה, כולל ביוגרפיה פוליטית של חאפז אל אסד ועל שושלת אסד האוטוקרטית.
