תפריט עמוד

דרום איטליה: חצי האי גרגאנו

תכירו, חצי האי גרגאנו, נעים מאוד. חבל ארץ בדרום איטליה, שרק מעטים מכירים ועוד פחות מטיילים בו. דווקא שווה להכיר: חופים ארוכים, מצוקים מרהיבים, עיירות ציוריות ויערות מן היפים באיטליה

בפעם הבאה שאתם נוסעים לאיטליה, במיוחד אם פניכם מועדות דרומה, לאיזור נאפולי, פומפיי והסביבה, אנו מציעים לכם לשקול גיחה לאיזור שהוא לא מוכר ולא ידוע, לא מוצף במטיילים אבל כן מלא באטרקציות: חצי האי גארגנו (Gargano).

איפה זה? דמיינו לעצמכם את המגף האיטלקי, תזיזו את העיניים דרומה, לכיוון העקב של המגף ושם, בדרום איטליה, למצוא את חבל אפוליה (Apulia) שם בולט "דורבן" זעיר, זהו חצי האי גרגאנו. זהו חבל ארץ עם חופים ארוכים, מצוקים מרהיבים ועיירות ציוריות. פנים חצי האי מכוסה יערות מן היפים באיטליה. ואת כל היופי הזה פוקדים, אם בכלל, כמעט רק תיירים איטלקים.

גם מבחינה אנושית-אנתרופולוגית יש מה לראות. באיזור הזה נולד קדוש איטלקי בשם פאדרה פיו padre pio, שגם הוא, כמו החבל כולו, לא מוכר לציבור הישראלי. במקרה של הקדוש זה לא מפתיע, מכיוון שזהו קדוש טרי, שהוכרז קדוש רק במאי 2002. סביב הקדוש ומורשתו התפתחה תיירות, שעיקרה צליינות הקשורה בדמותו של המבורך, עושה הנסים.

הניסים ממשיכים להיעשות ללא ספק: אלפי אנשים מתפרנסים ממכירת מזכרות, מעשרות בתי המלון שנבנו, מהובלת הצליינים הדרכתם ועוד. העיירה בה פעל רוב חייו היא סן ג'ובאני רוטונדו San Giovani Rotondo שחיה בצלו הגדול, ולשם עוד נגיע בהמשך.

ים, נמל, יער
אנחנו בילינו באזור גרגאנו שלושה ימים, כשנקודת המוצא הייתה העיירה ויאסטה (Vieste), עיירה ציורית הממוקמת על הים ממש. הנמל ציורי, ואחד התענוגות של שעת בוקר מוקדמת היא לרחרח ולבדוק את איכותם של השרימפס, הלובסטר ושאר פירות הים המונחים בארגזים צבעוניים על הרציף. הים האדריאטי נשקף מכל חלון.

ביום ראשון בערב הצטרפנו למקומיים בצפייה במשחק כדורגל, בין נאפולי ומילנו. המתח היה באוויר, וכשנאפולי הבקיעה שער הגיבו עשרות הצופים שצפו במסך הענק בשאגה אדירה. מה שמצא חן בעיני במקום זה הוא שילדים השתוללו בחוץ, שיחקו בכדורגל, התאמנו בראפ. נדמה לי שבצפון איטליה לא ראיתי פעילות ענפה כזאת מחוץ לבית.

פאדרה פיו. חנויות המזכרות והדוכנים מלאים בתמונותיו ובמוצרים נלווים אחרים | צילום: ברוך גיאן

נסיעה לאורך הכביש המפותל מאוד מגלה לנו נוף מצוקי של אבן גיר רכה הנשברת בצורות שונות. גווניו של הים האדריאטי נוטים לטורקיז. יום נוסף הקדשנו לעיירה פשי (Peschici) ולכפר Vico del Gargano. האחרון שוכן בהרים ושומר על אופי מיוחד.

המשך הטיול בשמורת הטבע של יערות גרגאנו. בגובה מסוים ובכיוון מסוים אפשר לראות חורש, שמזכיר את החורש הים תיכוני שלנו. לכיוון מרכז חצי האי התפתח יער מרהיב, צפוף ולח, המזכיר יערות של צפון אירופה. פיקניק בקרחת יער אירופי הוא תענוג גדול, במיוחד לרבוץ על כרית נוחה עשויה עלי שלכת.

אמא תרזה, מאחורייך
החוויה האנושית בביקור זה באה לידי ביטוי בעיירה מרהיבה ומיוחדת, מונטה סנט אנגלו (Monte Sant Angelo), כאן נתקלתי במרכזיותו ועוצמתו של פאדרה פיו. במקור מונטה סנט אנג'לו הוא מקום המוקדש למלאך מיכאל, כנרמז משמו. לפי המסורת, בתוך המערה העמוקה והמקושטת התגלה המלאך מיכאל מספר פעמים, ולכן נקראה הכנסייה על שמו. אבל בשנים האחרונות השם הנישא בפי כל הוא המבורך החדש של הכנסייה, פאדרה פיו.

Padre Pio פאדרה פיו נולד ב-1887 בשם פרנצסקו פורגונה, והפך לנזיר בשנת 1903. רוב פעילותו התרחשה בעיירה השולית והנשכחת סן גובאני רוטונדו. לאט לאט הוא התחיל להתפרסם באיזור: הוא ריפא חולים בדרכים לא מובנות, החזיר שלום בית למשפחות הרוסות. רבים שיחרו לפתחו. אבל אף אחד לא היה שומע עליו מחוץ לאיזור אלמלא הופיעו אצלו לטענת המאמינים פצעי הסטיגמטה (פצעים בדומה לאלה שנחרטו בכפות ידיו של ישו לאחר הצליבה, במקומות בהם ננעצו בו המסמרים), פצעים שנחשבים להוכחה חותכת לברכת האל. פאדרה פיו הקפיד על לבישת כפפות באופן קבוע, כדי להצניע ככל האפשר את דבר הנס.

פיקניק בקרחת יער אירופי הוא תענוג גדול | צילום: ברוך גיאן

באותם ימים הכנסייה הרשמית לא קנתה את הסיפור, התנגדה נמרצות לפאדרה פיו וראתה בו מאחז עיניים. ההתייחסות אליו השתנתה ככל שהפופולריות שלו עלתה. פדרה פיו הוכרז מבורך רק 33 שנה אחרי מותו, בלחץ המאמינים ובתמיכת האפיפיור. חצי מיליון המאמינים שהתכנסו במאי 2002 לטקס החגיגי היו הוכחה לעצמתו.

הוכחות נוספות לעוצמתו פזורות לאורך כל הדרך: הרבה בתי מלון שנושאים את שמו נמצאים בתהליך בנייה; כבר יש בית חולים פעיל ומרכזים שונים המזכירים את דמותו. יש בול לכבודו של האיש ואפילו מחזמר. 2,200 קהילות ברחבי העולם קרויות על שמו, אפילו באוגנדה. חנויות המזכרות והדוכנים מלאים בתמונותיו, בקלטות שלו, בפסליו ובמוצרים נלווים אחרים.

תעשיית הקדוש איננה מתרכזת רק בעיירות שנמצאות לאורך ציר הצליינות. אפילו החנויות בתחנות הדלק גם הן שותפות לחגיגה. העסק סביב האב החסיד מגלגל עשרות מיליונים של דולרים.

מידע מעשי
הגעה: נרד מהכביש המהיר 14A במחלף פוג'ו אימפריאלֶה (Poggio Imperiale). ניסע מזרחה בכביש 89 לכיוון העיירה רודי גארגאניקו (Rodi Garganico). דרכנו עוברת מדרום לזוג לגונות גדולות; כבישים מקומיים מאפשרים להתקרב לחופיהן ואף לנסוע לאורך שרטון החול החוסם את המזרחית שבהן. ברודי גארגאניקו מתחיל כביש החוף המקיף את חצי האי ועובר דרך עיירות נופש, חופים מפורצים ונקודות תצפית על מצוקי הגיר שבולטים מן הים.

לאחר שהקפנו את רובו של חצי האי נתרחק מעט מן החוף ונפנה לפנים ה"דורבן" בצומת שמדרום לעיירה מאטינָטה (Mattinata). נעלה בכביש המתפתל לעבר העיירה מונטֶה סנט אנג'לו (Monte Sant’Angelo), ששוכנת בגובה 830 מטר מעל פני הים.

צפונה מהעיירה, לאורך כביש 528 והמשכו, משתרע פורֶסטה אוּמְבְּרָה (Foresta Umbra, "היער המוצל"), ובו מרכז מבקרים, שמורת בעלי חיים ומתקני פיקניק ליד אגמים קטנים.

ממונטה סן אנג'לו נמשיך מערבה בכביש 272 לסן ג'ובאני רוטונדו (San Giovanni Rotondo), העיירה של פאדרה פיוֹ.

כדאי להפוך את ויאסטה לבסיס לטיולים, ולצאת ממנה.

לינה: לאוהבי מלונות פשוטים ונחמדים אני ממליץ על המלון שבו התאכסנו בעיירה ויאסטה, Hotel Punta San Francesco, מלון נחמד במחיר סביר, שיתרונו הגדול הוא המרפסת הגדולה הצופה הים.

אוכל: מחוז אפוליה נחשב לאחד מאסמי התבואה של איטליה, ותוצאת לוואי סימפטית היא שהלחם והמאפים פשוט נהדרים.
שימו לב למאפיות שבדרך, הן עשויות להפתיע אתכם בסוגי הלחם והמאפים המיוחדים שהן מציעות.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.