תפריט עמוד

דאונים – אהבה בשחקים

אנחנו מתכוננים להמראה, מחברים חגורות בטיחות ומהדקים אותן. אני בוהה בשקיות ההקאה שלידי ותוהה אילו מטעמים מבשל עבורי רפי לזמן הקרוב. לשמחתי איני נדרש להן. אנו מחוברים בחבל למטוס פייפר שמושך אותנו בעקבותיו. ליד אתר הפסולת דודאים אני מבחין בלהקת ציפורים משקשקת כנפיים בשל הגשם שהחל להכות בעוצמה. אלו אינם תנאים אידיאליים לדאייה, רחוק מכך. טיפות המים יושבות כמו משקולות קטנות על כנפי הדאון חסר המנוע. בגובה של אלפיים רגל אנחנו משתחררים מהמטוס הגורר ונפרדים מעמיר הטייס. כעת אני בידיו המיומנות של רפי. שדותיו של הנגב הצפוני ירוקים בעונה זו, והנוף עוצר נשימה. הרעש היחיד שנשמע הוא קול הרוח המכה קלוֹת בדאון. אפשר להתמכר בקלוּת לשלווה הזאת. כמו עוף דורס רחב כנפיים המביט על העולם רחב האופקים כאילו היה שלו. "מוכן לקצת פעלולים?" קוטע רפי את מחשבותַי, "לך על זה!" אני משיב בבטחה, אף שבלבי מקנן חשש קל.

רפי לוסקי (47), אב לארבעה ילדים, הוא אלוף הארץ בדאייה ויתחרה השנה באליפות העולם. בִּן רגע אנו צוללים ואוספים מהירות של יותר מ־220 קילומטר בשעה, ובמשיכת סטיק לאחור נוטה אפו של הדאון בעוצמה רבה כלפי מעלה ולאחור. אני מגלה שאני הפוך לגמרי ושמח שהידקתי את החגורה כראוי. כארבעה ג'י שותלים אותי למקומי וממלאים אותי אושר. מדהים! כל העולם כמו התהפך, השדות למעלה, השמים למטה, ואנו ממשיכים לאבד גובה. זה היה לוּפ. רפי ממהר לבצע עוד פעלול, ושמינייה עצלה גורמת לי לתחושת ריחוף.

שליטתו המדהימה של רפי בדאון זהה ברמתה לשליטתם של רוב תושבי המדינה בשלט הטלוויזיה ממש ברגעי חורף אלו, והיא מקנה לי ביטחון רב והבנה שאני במקום הנכון. אני זוכה להחזיק בסטיק ולשלוט בדאון לזמן קצר. אני רוצה יותר, אך הגשם השוטף לא מאפשר זאת, ובסיבוב מהיר אנחנו יורדים נמוך ופונים לעבר מנחת שדה תימן לנחיתה הרכה ביותר בחיי.

שמיניות באוויר
מאחר שדאונים אינם ממונעים, הם נזקקים לגרירה כדי להמריא. השיטה הנפוצה ביותר היא גרירה על ידי מטוס ממונע שממריא עם הדאון ומשחררו באוויר בַּמקום שטייס הדאון רוצה. שיטה זו היא היקרה ביותר אך גם הנוחה ביותר, כי היא מאפשרת לבחור נקודת התחלה טובה באוויר. שתי שיטות נוספות הן לגרור את הדאון באמצעות מכונית או לחבר אותו לכבל שנגלל במהירות ובכוח באמצעות מנוע שנמצא על הקרקע. הכבל מושך את הדאון ומביא אותו למהירות המאפשרת המראה בנסיקה חדה. בגובה של יותר מאלף רגל מנתק טייס הדאון את הכבל ונשאר עצמאי. מרגע שהדאון עצמאי באוויר הוא מאבד גובה בהתמדה, והטייס אמור להיעזר בזרמי אוויר שונים ובטכניקות דאייה כדי לשמור על גובהו. משום כך קריאת השטח ותכנון הטיסה מורכבים ומאתגרים יותר ממטוס ממוּנע. במשך כל זמן הדאייה יש לשמור על ריכוז רב. טעויות לא בהכרח יעלו ביוקר, אך מאחר שקשה יותר לתקן אותן, הן פוגעות ביעילות הטיסה ועלולות לאלץ את הדואה לבצע נחיתה מהירה ואולי אף נחיתת חוץ.

למה אין פה נשים?
מומלץ להתחיל בטיסת היכרות באחד משלושת מועדוני הדאייה (ראו במדריך המהיר). בטיסה כזאת יתנו לכם להחזיק את הסטיק ולהתרשם מהדאייה. אחריה אפשר להצטרף למועדון ולהתחיל לצבור ניסיון לטיסת סולו או פשוט ליהנות מטיסות בליווי מדריך. השלב הבא הוא הוצאת רישיון טיס שלשמו יש להציג תעודת יושר ולעבור בדיקות רפואיות ובחינות מִנהל ותיאוריה. משך הזמן עד לטיסות סולו ולרישיון טיס הוא אינדיבידואלי ותלוי בכישרון ובמידת האינטנסיביות של הטיסות.

עולם הדאייה מספק לנאמניו חוויות חדשות מדי יום ביומו. כל טיסה שונה מרעוּתה, גם

צילום: יואב רוקאס

אם שתיהן באותו הנתיב הכללי. יום אחד דואים בחברת להקת חסידות נודדות, וביום אחר מצטרפים לעופות דורסים. השמים משתנים בכל יום, כיוון הרוחות, עוצמתן והתרמיקות משתנים, וגם משקל הדאון. כל אלה משנים אף את הנתיב: לעתים קרובות הנתיב המהיר ביותר בין שתי נקודות יהיה מסביב, דרך עננים מפותחים או בעזרת הרוח העולה ברכסי הרים (דאיית רכסים או דאיית גלים), ולא בקו ישר. הדינמיות של הדאייה והמורכבות שבקבלת ההחלטות מושכות לענף גם טייסים של חיל האוויר וקברניטים של אל על.

בענף הוותיק, שנוסד בישראל עוד בתקופת המנדט הבריטי, יש כיום כמאתיים דואים פעילים. פגשתי כאן מורה לנהיגה, פרופסור מנתח לב ואנשי מחשבים, אך הופתעתי מחסרונן הבולט של נשים בענף שהוא כה אסתטי ושאינו דורש כוח פיזי רב, אלא אם לוקחים אותו אל הקצה. אלה שבוחרים לעשות זאת נדרשים לשבת בדאון שעות ארוכות בתנאים מוגבלים ולשמור על ריכוז מרבי ועל חשיבה מתמדת לצורך תכנון המסלול ועדכונו לפי תנאי השמים. רוב הדואים אינם מבצעים תרגילי אווירובטיקה, על כל פנים לא כמו רפי, אך תרגילים אלה יכולים להביא אותנו לרמות אדרנלין והתרגשות מהגבוהות שבענפי האקסטרים.

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מנגב צפוני ומערבי

פריחת הכלניות: טיול בנגב הצפוני
פריחת הכלניות: טיול בנגב הצפוני

למרות הטלטלה שעברה על האזור, גם בחורף הזה הכלניות פורחות בשיא הדרן ועסקים קטנים מתחילים להיפתח מחדש. טיילנו בין יערות למרבדי פריחה, בין אמנים לבשלנים וגילינו כמה מרגוע יש כאן ללב ולנשמה. השנה, יותר מתמיד כדאי לטייל באזורים ...

מבוא לנדודים 56: החווה של דנדן ולילך
מבוא לנדודים 56: החווה של דנדן ולילך

בין נתיבות ואופקים פניתי אל דרך עפר שחצתה את המישור, התכנסה אל בין נחל גרר ויובלו נחל פטיש. הגעתי אל חוות בולוטין של דנדן ולילך, החבוקה בין שני קניוני הלס. דנדן הגיח מתוך כרם זיתים על גבי טרקטורון. ...

מבוא לנדודים 55: החולות בין עזה לעזוז
מבוא לנדודים 55: החולות בין עזה לעזוז

מדבר החולות המתחיל בדרך מעזוז אל עזה, נמצא גם בצפון סיני ובמצרים, והלאה אל לוב אלג'יר ומרוקו. חולות עגור נוגעים בחולות חלוצה שמשתלבים עם חולות נחל סכר, ותרבות של עמים שלמים, סוחרים חקלאים ורועים, מכוסה בשמיכת החול הגדולה. ...