תפריט עמוד

תלוליות הענבים המסתוריות בנגב

תלוליות הענבים המסתוריות בנגב

מדוע ולשם מה יצרו תושבי הנגב תלוליות אבנים מסתוריות? התשובה לשאלה הזו כרוכה בתעלומה. פעם סברו שהדבר נועד לאפשר גידול גפנים אבל אחר כך התברר שהסיבות שונות לחלוטין

בשנת 1870 הגיעו לנגב שני חוקרים בריטים מוזרים למדי: אדוארד הנרי פלמר וריצ'רד דרייק. הראשון פרופסור למזרחנות שידע ערבית על בוריה והכיר היטב את אורחות הבדואים והשני זואולוג ובוטנאי שרצה להכיר את הצומח והחי באזורים נידחים (ובמקרה זה – של מדבר סיני והנגב). שני החוקרים המכובדים נדדו בנגב ללא מלווים והסתמכו על כשרון התרועעות והידע בערבית של פרופסור פלמר. מטרתם הייתה למפות את הנגב ולתעד את השרידים הארכיאולוגיים שבו ואת החי והצומח. הם ביקרו בעבדת, ברחובות, בניצנה, בנחל צין, בעין עקב, בהר צין (ג'בל מדירה שהיה נקרא פעם הור ההר) והגיעו עד פטרה. בהיותם באזור עוג'ה (הלא היא ניצנה של היום) עמדו פלמר ודרייק על התופעה המעניינת של מדרונות החמדה המכוסים שורות שורות של ערמות אבנים קטנות "ללא ספור". לא היה להם ספק שהערמות קובצו במטרה מסויימת אך הם התקשו לעמוד על טיבן עד שהבדואים אמרו להם שגלי האבנים הללו הם "תולילות – אל – ענב" כלומר: גלי אבנים ששימשו לגידול גפנים. פלמר התרשם מאוד מההסבר וכתב ביומנו (ואחר כך בספרו) "… מדרונות אלה, אילו היו מטופלים בכלי עבודה ובאמצעי השקייה, כפי שבוודאי היו בידי תושבי עוג'ה (הכוונה לתושבים הקדומים ולא לבדואים), התאימו מאוד לגידול גפנים. כיסוי הקרקע הצורני השחור הקרין את חום השמש כשהערמות הקטנות אפשרו לגפנים להתפשט מבלי שהאשכולות יגעו באדמה". 

מסקנותיו אלה של פלמר התפרסמו בספר בשנת 1871 ומאז ועד שנות החמישים של המאה ה-20 סברו כל החוקרים שהתלוליות הללו אכן שימשו לגידול גפנים (ראוי רק להדגיש שלא נערך מחקר מסודר בנושא זה עד שנות החמישים וכל החוקרים הסתמכו פשוט על סיפוריו של פרופסור פלמר). חיזוקים לתאוריה של פלמר מצאו החוקרים בתנ"ך – שם, בספר מיכה, נאמר "ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם, והגרתי לגיא אבניה ויסודה אגלה" (מיכה, פרק א' פסוק ו'). (הכוונה ב"עי השדה" לגלי האבנים שבנו בכרמים וזאת לפי ה"וולגטה" – תרגום התנ"ך ללטינית מסוף המאה הרביעית לספירה). גם בכתביו של ורגיליוס (המשורר הרומי הידוע מהמאה הראשונה לפני הספירה) מוזכרת העובדה שבאזורים הים תיכוניים נטעו את הגפנים בתוך גלי אבנים שסודרו בשורות – אם הכרם היה על מדרון של הר. ורגיליוס טען ש"…טוב לרעף את סביבת הצמח כדי להגן עליו בפני השטפונות, בפני החום, וכדי לשמור על הקרקע שלא תיבקע בשעת היובש, ודבר זה ניתן להיעשות על ידי הערמת ערימות אבנים" (מתוך הספר "גיאורגיקה" של וירגיליוס). מכל אלה הסיקו החוקרים (וכנראה גם פלמר) שאם באיזורים ים תיכוניים עשו כך על אחת כמה וכמה באיזורים מדבריים ומאחר והיה ידוע שגידלו בעבר הרחוק כרמים לתעשיית היין במדבר הרי שנראה היה שהבדואים צדקו והתלוליות שימשו להגנה מפני יובש לגפנים. 

בשנות החמישים החל המחקר הארכיאולוגי והגיאומורפולוגי של החקלאות העתיקה בנגב וראה זה פלא – מכל אלפי התלוליות שנמצאו בכל רחבי הנגב לא נמצאה תלולית אחת שבה אפשר היה למצוא שריד (ולו הקטן ביותר) של גפן או ענבים. זה עורר את השאלה מחדש וכמה חוקרים ישראלים החלו לחקור את הנושא. הראשון שבהם היה פרופסור יהודה קידר שהראה שאי אפשר לקבל את הדיעה שהתלוליות שימשו לגידול הגפנים וזאת מכמה סיבות: הראשונה היא שגפנים אינן יכולות לצמוח במקומות בהם יורדים פחות מ-400 מ"מ גשם – ובנגב יורד 50 – 150 מ"מ גשם בלבד. 

הסיבה השנייה היא שאם נניח שגידול הגפנים בתלוליות היה גידול שלחין (כלומר בהשקייה מלאכותית) נצטרך להראות מהיכן הגיעו המים להשקיית התלוליות: מבורות? מאיסוף מי הנגר בתעלות שהגיעו אל התלוליות? מהטל ומלחות האוויר? כל אלה נבדקו על פרופ' קידר ונמצאו לא מתאימים (כמות המים בבורות לא הספיקה להשקיית הכרמים יחד עם צרכי האדם האחרים, התעלות שמגיעות לתלוליות הן בשיפוע גדול מדי בשביל שיצליחו לגרום למים לעצור ולחלחל תחת אבני התלוליות, לא נוצר יותר טל בתלוליות מאשר באבנים אחרות הפזורות בשטח). 

בהמשך מחקריו מצא פרופסור קידר שתפקידן של התלוליות היה להגדיל את כמות הקרקע שנסחפת אל הואדיות בתחתית המדרונות שם היו השדות המעובדים. הוא הראה שאיסוף האבנים מהשטח וסידורן בערימות גרם לחשיפת קרקע הלס של המדרון לסחיפה של מי הנגר העילי וכך גדלה כמות הקרקע (והחומר האורגני) שהגיעה אל הואדי שם נמצאו השדות המעובדים שניזונו ממי השיטפון בערוץ אך היה חסר להם קרקע. 

שני חוקרים נוספים ניסו לבדוק את תפקידן של התלוליות: אחד הגיע למסקנה שהן נועדו להגדיל את כמות מי הנגר העילי שהגיעו לשדות בערוץ (פרופסור אבן-ארי) והשני הגיע למסקנה שהתלוליות נועדו להגדיל את כמות מי הנגר שמגיעה לשטחים במדרון שבין התלוליות כך שהפוריות שלהם תעלה, יהיו בהם יותר צמחי מרעה ותעלה כמות המזון לעדרים של הרועה המדברי (פרופסור משה שחק). בשנים האחרונות הצטרפו לחקר הזה גם הגיאומורפולוגים וגם הם הגיעו למסקנה שתפקיד התלוליות היה לאסוף את האבנים ממשטחי המדרון כך שיותר מים יגיעו לשדות שבערוץ (פרופסור חנוך לביא). 

לאחרונה מצא כותב שורות אלה אזורים בהם שדות התלוליות אינם נמצאים על המדרונות אלא על משטחים ישרים בראש המדרונות. במקרים אלה הסתבר שכל התלוליות נמצאות ליד משטחי סלע קשה בגדלים שונים (ויש כנראה קשר בין גודל התלולית והשטח של משטחי הסלע) כאשר מקצה המשטחים יוצאות תעלות קטנות שמובילות אל מערכת התלוליות והתעלות שעל המדרונות. יתכן מאוד ומצאו כאן דרך להגדיל את ניצול מי הנגר: משטחי הסלע הקשה אינם מחלחלים ולכן יצטברו עליהם מים אחרי גשם חזק. אם אין על המשטחים אבנים יכולים המים הללו לזרום באין מפריע (אמנם בזרימה איטית כי השיפוע הוא כמעט אפס) להגיע לתעלות ולזרום בהן אל המדרונות ומשם לשדות היבשים. שדות התולילות הללו נמצאו ליד מתקני פולחן שכוללים מצבות (שמייצגות אלות פריון) במרכז של מעגל הבנוי ממשטחי הסלע הקשה, אגני מים לפני סלעים בולטים וקירות אבן שמקיפים את השדות או מובילים אליהם. כל המתקנים הללו נמצאו בחווה חקלאית קדומה (זו המכונה בפינו "חוות הבור" ונמצאת לא רחוק מעבדת) המתוארכת היום לתקופה הערבית הקדומה קרי: המאות השמינית או התשיעית לספירה. על פניו נראה כאילו נתקל האדם בתקופה הזאת בבצורות ממושכות ולכן ניסה להגדיל את כמות מי הנגר ובו בזמן ניסה גם לחלות את פני האלים כדי שיעזרו לו במצוקתו. אם התיארוך נכון ואם גם הממצאים הללו הם באמת מתקני פולחן עולה השאלה איך יתכן שהיו עובדי אלילים בתקופה המוסלמית? הרי האיסלאם ראה בפגנים כופרים מוחלטים ולכן בני מוות, אז מה קורה פה? – אין לנו תשובה מוסמכת אלא רק השערות (האיסלאם בנגב היה מין איסלאם מיוחד, בנגב הרחוק הדת הייתה שונה והאיסלאם היה סובלני יותר) ורק מחקר מדוקדק יותר וחפירות נוספות יאפשרו לנו לענות על השאלה הזאת ועל שאלות אחרות הקשורות לנושא התולילות על משטחים ישרים.

המקורות ששימשו לכתיבת מאמר זה:
1) פרופסור יהודה קידר – "החקלאות הקדומה בהרי הנגב". הוצאת מוסד ביאליק. 1967
2) פרופסור מיכאל אבן-ארי, לסלי שינן ונפתלי תדמור – "הנגב".
3) www.boker.org.il/meida/negev/desert_biking/ain_akev/palmer.htm 
 


יגאל גרנות – מרכז היחידה להשתלמויות במדרשת שדה בוקר

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

הכנרת - ים של חיים

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

code