תפריט עמוד

שריפות יער: תנו לגשם לנצח

שריפות יער: תנו לגשם לנצח

השריפות הרבות שהשתוללו בצפון הארץ בימי המלחמה כילו עשרות אלפי דונם של יער וחורש, ופגעו קשות בבתי גידול של בעלי חיים רבים. בקק"ל הזדרזו להכריז על פעולות שיקום ונטיעות, גם אם מוגבלות, ורוב הציבור והפוליטיקאים תומכים בכך. אבל האם זה מה שהיערות באמת צריכים?

הטילים שנחתו בצפון הארץ בזמן המלחמה חוללו נזקים רבים בגוף, בנפש וברכוש. אבל הם הותירו גם צלקות עמוקות בטבע, כתוצאה מהשריפות העצומות שהשתוללו ביערות הצפון. בסך הכל טופלו בשטחי שמורות הטבע והגנים הלאומיים כ-50 שריפות שנגרמו מהמלחמה, כך לפי דיווח של המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה. כ-40 אלף דונם נשרפו, רובם של חורש ים תיכוני ובתה עשבונית, 14 אלף מהם בשטחי שמורות וגנים לאומיים. הפגיעה היתה בגולן ובגליל- בעיקר בגליל העליון – ופגיעה קשה במיוחד נרשמה בשמורת הר מירון, בה נשרפו כ-1,200 דונם, שהם כ-15% משטח היער.
הקרן הקיימת לישראל מדווחת על פגיעה קשה של האש בשטחיה. למעלה 
מ-12 אלף דונם של יער, בהם היו נטועים יותר מ-750 אלף עצים, נשרפו. אלונים, אלות, ברושים ובעיקר אורנים עלו באש כתוצאה מפגיעת רקטות ביערות. את הפגיעה הקשה ביותר ספג היער ברכס הרי נפתלי שמעל קרית שמונה: כשלושה רבעים מן היער (7,500 דונם) נשרפו. הרקטות לא חסו גם על יערות ביריה ועל יער בית קשת, בהם כילתה האש למעלה מ-2,000 דונם.

בביקור בשטחים החרוכים, חסרי החיים, אין זכר למלחמתם של בני האדם באש שאחזה בעציהם, וגם לא לזוחלים, ליונקים הקטנים, לאפרוחים ולגוזלים שנלכדו בלהבות. בני המזל שהצליחו להימלט מפני האש נותרו ללא בית גידול. העצים המפויחים הם זכר לאש, אך לא להיסטריית היער הבוער. 

אש משתוללת בנחל פאר | צילום: באדיבות קק"ל

התאמה אבולוציונית לאש
אולם בממלכת הצומח יש גם מרוויחים מהאש. אחת התוצאות הבולטות ביותר של שריפת חורש היא ריבוי מהיר של גיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) פורחים – נרקיסים, רקפות, אירוסים, סחלבים ועוד – שהבצלים או הפקעות שלהם לא נפגעים. יש מינים עם מאגר זרעים בקרקע שלא נפגע, שיוצאים נשכרים מהמחסור בתחרות עם צמחים אחרים על המשאבים, וישנם אפילו מינים שמופיעים דווקא לאחר שריפה. דוגמה בולטת שמביא פרופ' זאב נאווה בספרו "אקולוגיה של אדם ונוף" היא נשרן הדוחן – דגן שעשוי להתקיים שנים ארוכות

יש גם מינים עמידים לאש, שמתחילים לצמוח מצוואר השורש אחרי השריפה | צילום: גילי סופר

מדוכא בסבך, עד לשריפה הבאה הנותנת לו הזדמנות להגביר את תנובתו ולפלוש לבתי גידול חדשים שהתפנו. מכת חום סביר על זרעיו דווקא מגבירה אצלו את הנביטה.
השפעת האש על תהליך התפתחותן של חברות צומח היא סוגיה בפני עצמה. לדברי האקולוג ד"ר רון פרומקין, בתהליך ההשתקמות הופכת תצורת צומח נמוכה (בתה) לשיחים ועצים נמוכים (גריגה), ואלה הופכים לחורש שהוא חברת השיא. "יש רבים הטוענים ששריפה היא חלק מהמערכת של האזור הים-תיכוני", הוא אומר. לשיטתם, סופו של החורש להישרף ולשוב להיות בתה. זה לא עניין פילוסופי בלבד, טענתם היא שהחורש הים-תיכוני מותאם אבולוציונית לאש.
ניתן לראות זאת אצל האלונים בגולן, שלהם גזע עם שכבת הגנה עבה שאש מהירה של דגנים לא נתפסת עליו. יש גם מינים עמידים לאש, שמתחילים לצמוח מצוואר השורש אחרי השריפה. מעניינים במיוחד יחסי הגומלין של האורן עם האש. האורן פותח את אצטרובליו ומשחרר המוני זרעים בעת שריפה. ככל שאוכלוסיית אורנים חשופה לשריפות בתדירות גבוהה יותר, כך גדל שיעור התופעה. הסיכוי לנביטת אורן בצל עץ בוגר נמוך, וכך גם סיכוייו להצליח בתחרות עם נבטים אחרים ועם העץ עצמו על האור ועל המאגר ההולך ומידלדל של המינרלים בקרקע. עיתוי מתאים מאוד לנביטה הוא מיד לאחר שריפה: השטח פנוי, אין תחרות על האור ובקרקע יש ריכוז מינרלים גבוה שמקורו בצמחים שנשרפו.
"ניתן אולי להסתכל על אורן ירושלים כעל צמח המוביל את המערכת האקולוגית שבה הוא חי לקראת שריפה", מציע פרופ' אוריאל ספריאל במאמר על אודות ההיבטים האקולוגיים של השריפה בכרמל. במהלך גדילתו, מגדיל העץ את מאגר הזרעים שעל גופו, ובד בבד מגדיל גם את דליקותו שלו. כאשר מגיע הזמן שבו יש על העץ הרבה מאוד זרעים, הוא גם דליק מאוד. זה הזמן בו שריפת העץ תיתן יתרון רב לצאצאיו, גם אם אותו עצמו תכלה האש. 

רפלקס מותנה
משכובתה האש נשאלת השאלה מה עושים? הפוליטיקאים, כדרכם, אצים רצים לטעת נטיעות סמליות שלא בעונתן (להזכירנו כי לא המעשה חשוב בעולמם, אלא סיפור המעשה, ובעיקר תמונתו).
מתברר כי נטיעה אינה בהכרח המעשה הנכון. "יש גישות שאומרות 'לא לעשות כלום', יש כאלה שאומרים שלא טוב אפילו לעקור את הגזעים השרופים", מסביר ד"ר פרומקין. לדעתו, יש להותיר 10-5 עצים שרופים לדונם, כדי לאפשר שיקום באמצעות ציפורים המפיצות זרעי צמחים. "העצים חשובים גם  לעופות דורסים דוגמת בזים וינשופים כעמדות טרף ומנוחה". בנוסף, אם מפנים

עצי אורן שרופים ביער ביריה. לאורן יחסי גומלין מעניינים עם האש | צילום: גילי סופר

את העצים לאחר שריפה באמצעות ציוד כבד, עלולים לגרום נזק נוסף לקרקע. אפשר למנוע את זה אם כורתים ומפנים את העצים באופן ידני.
ברשות הטבע והגנים אומרים כי ייתנו לטבע לעשות את שלו. ברוב השטח לא תהיה התערבות פעילה בשיקום. התוכנית שם היא לפנות עצים שרופים סמוכים לדרכים ולמקומות מועדים לאש בעתיד, ולא מתוכננות נטיעות.
בקק"ל המצב שונה – הרפלקס המותנה שם הוא לנטוע עצים. ואכן, בטרם יבשה הדיו על הסכם הפסקת האש, הודיעה הקרן הקיימת כי החלה בפעילות לשיקום יערות הצפון, במיפוי השטחים השרופים, ובהנבטה מיידית של כ-200,000 שתילים בדישון מוגבר (כמה ירוק מצדם).
אמנם בקק"ל מציגים זאת כנטיעות מוגבלות, כפי שעולה גם מדברי מנהל המחלקה לניהול יער בקק"ל, ישראל טאובר, ב-Ynet לאחרונה. טאובר הגיב על מאמרו של צור שיזף, שטען כי יש לברך על שריפת האורנים וכי אין לבצע נטיעות אלא לתת ליער להשתקם בכוחות עצמו.
ואכן, למרות הלהיטות של קק"ל לנטוע נראה כי גם שם מנשבות רוחות קלות של שינוי. בחלק מהמקומות אפילו לא יפונו העצים השרופים, במקומות אחרים יפנו את העצים השרופים כדי לאפשר לצמחייה להתחדש מאליה (את בולי העץ יעבירו לכפרי הצפון להסקה), ובחלק מן המקומות ייטעו עצי בוסתן בגאיות וארזים ברום של מעל 800 מטר. וכן, בשטחים המיועדים לחניוני נופש שוב נראה אורנים (מישהו בקק"ל החליט שהציבור רוצה את האורנים גבוהי הנוף ונותני הצל).
לדברי גרשון אבני, מנהל המחלקה לפיתוח קרקע בקק"ל, עוד לא הסתיים מיפוי השטחים השרופים על מנת לדעת מה יהיה שטח הנטיעות. בכל מקרה, אומר אבני, השנה הנטיעות יהיו רק של עצים רחבי עלים (דוגמת אלון, אלה, אשחר ולבנה) במקומות בהם רוצים להחליף יער אורנים אחיד ביער מגוון.

יער ביריה. השריפות כילו אלפי דונם של צמחייה | צילום: גילי סופר

למרבה הפרדוקס, תפקידן של הנטיעות המתרגשות עלינו אינו להחזיר את הירוק לצפון, אלא דווקא למנוע צמיחת אורנים.
אולם למרות הכוונות הטובות של קק"ל, קשה להתעלם מהעובדה שמופעל עליה לחץ ציבורי לנטוע. הנטיעה, הרבה יותר משהיא משרתת את הארץ, את היער או את הנטע, משרתת את הנוטע. בעצם, אם נודה על האמת, אנחנו עושים שימוש בעץ, כמסמל אותנו: לא אותו אנחנו נוטעים באדמת ישראל, אלא את עצמנו. והנה לאחר המלחמה, נושבת לכיוון קק"ל כל הרוח הטובה של אנשים פרטיים ושל חברות מסחריות שאין להם מושג ירוק, אבל נורא רוצים להירתם ולתרום. נטיעות מסוימות אמנם עשויות להועיל, אך חשוב שיבוצעו בחוכמה ומהסיבות הנכונות. מנהל מרחב צפון של הקק"ל, ד"ר עמרי בונה, מבטיח: "לא ניטע עץ אחד במקום שאנחנו לא חושבים שצריך בגלל הצורך של הציבור לטעת". נותר רק לקוות שכך יהיה, והיה קל יותר להאמין לכך לו הנהלת קק"ל לא היתה מתגנדרת בנטיעות מיותרות, או מתהדרת בסיסמא "מחזירים את הירוק לעיניים". את זה יעשה הגשם.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

תאוות בשרים: תחנת האכלה לנשרים

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מישראל

מסביב לעולם בירושלים: הפנים הפחות מוכרות של ירושלים
מסביב לעולם בירושלים: הפנים הפחות מוכרות של ירושלים

היא ענקית, מורכבת, מגוונת ומסובכת, וגם אם הייתם בה עשרות פעמים, ירושלים תמיד מפתיעה. רשמים מטיול בן כמה ימים בירושלים, דרך שכונות חילוניות וחרדיות, בין דוכני שוק ומסעדות שף, בבתים של נשים מקומיות, על חומות העיר העתיקה ובטחנת ...

אשדוד מתחדשת: נחל, מצודה ופארק אקולוגי
אשדוד מתחדשת: נחל, מצודה ופארק אקולוגי

איפה תוכלו לשוט בנחל רגוע, להשקיף על הים משרידי מצודה בת אלפי שנים, לצעוד בשבילי צבאים ולקנח בארוחת דגים טובה? אם לא ניחשתם, סימן שהגיע הזמן לקפוץ לביקור באשדוד

לצאת לחופש עם הכלב: חופשה עם זנב
לצאת לחופש עם הכלב: חופשה עם זנב

במקום להשאיר את הכלב האהוב בפנסיון ולהתגעגע אליו במהלך החופשה, אפשר לצרף אותו אליכם. בישראל אפשר למצוא מלונות ידידותיים לחיות מחמד ומקומות שכיף לטייל בהם עם כלבים. קבלו טיפים והמלצות לחופשה ישראלית עם כלבים