תפריט עמוד

שמירת הקרנפים בזימבבווה

שמירת הקרנפים בזימבבווה

פרויקט שמרטפות יוצא דופן של קרנפית תינוקת, שאמה נהרגה בידי ציידים בשמורת טבע בזימבבווה, הציל את חייה. לאלפי קרנפים אחרים לא היה מזל כזה: כ־95 אחוזים מאוכלוסיית הקרנפים נטבחו, ומ־65 אלף נותרו כ־2,500. מלחמה אכזרית מתנהלת בין מצילי הקרנפים לבין הציידים, ובמלחמה כמו במלחמה: נשק חם, מסוקים, מודיעין, משתפי פעולה. דיווח מחדר המבצעים בזימבבווה

היתה זו שעת בוקר מוקדמת. הכל סביב היה חשוך, ורק פס דקיק של אור באופק העיד שהזריחה קרובה. פתחתי את שער המכלאה, צִִ'יווֹרֶָה הקטנה קיבלה את פני בשמחה. היא נדחקה אלי, רומזת בתנועות ראש שאלטף אותה. לאחר ששבעה מהליטוף, דחפה אותי לכיוון הבקתה שבה היה מונח בקבוק החלב שלה. נכנסתי פנימה וסגרתי את הדלת ברגלי, מונע ממנה להיכנס בעקבותי. מילאתי את הבקבוק בחמישה ליטרים של חלב מועשר. כל אותה עת ניסתה צ'יוורה לחדור פנימה. חבטות ראשה וקולות המחאה הרמים שהשמיעה הרעידו את הבקתה. פתחתי את הדלת, מחזיק בידי את בקבוק החלב. צ'יוורה הסתערה לעברי והחלה לינוק במרץ. בכל יניקה ירד המפלס בבקבוק בקצב מבהיל. גם לאחר שסיימה  סירבה להינתק מהבקבוק, ורק טפיחה חזקה על אחוריה שכנעה אותה שארוחת הבוקר הסתיימה.
במובנים אנושיים, קרנפה שמשקלה 250 קילוגרמים גדולה מכדי להיות תינוקת. אבל במובנים קרנפיים, היא תינוקת ועוד איך. משקלו של קרנף בוגר מגיע ל־2,000 קילוגרמים, וצ'יוורה עדיין לא עברה את 500 הקילוגרמים הראשונים. צ'יוורה היא גורה קטנה משמורת צ'יוורה שבעמק הזמבזי שבזימבבווה, שהתייתמה בגיל שלושה חודשים לאחר שאמה נורתה במהלך ציד לא חוקי. פעולה מהירה של פקחי השמורה מנעה מהציידים להרוג גם את הקרנפה הקטנה. ומאחר שעדיין לא היתה כשירה לשרוד בטבע, וקרנף שישמש לה בייביסיטר קבוע וילמד אותה את המיומנויות הנדרשות לא נמצא – הוחלט להחזיקה בשבי.
למרות קסמה של התינוקת הגדולה, הסיכויים להשיג תקציב לפרויקט הצלתה היו קלושים ביותר. אלא שאמצעי התקשורת בעולם באו לעזרתה, והאגודה האמריקנית "הצל את הקרנף" (SAVE THE RHINO) גייסה תקציב מינימלי, שאיפשר לשלוח את צ'יוורה הקטנה מלווה בשני הוריה המאמצים, הפקחים אדריאן ופיטר, לשמורת מאטוסאדונה שלחופי אגם קָרִיבָּה. בשמורה זו קיים פיקוח הדוק מאוד, ונראה היה כי סיכוייה לשרוד שם רבים.

יוצאים לטיול
בשמורת מאטוסאדונה פגשתי את צ'יוורה. מדי בוקר, כשצלצל השעון המעורר, זחלתי אל מחוץ לשק השינה, התלבשתי במהירות לאור פנס, ויצאתי כדי לתת לקרנפה הצעירה את ארוחת הבוקר. מבעד לערפל הבחנתי בצלליות עדר התאואים ושמעתי את נחירותיהם ותרועותיהם של ההיפופוטמים שחזרו אל האגם מהמרעה הלילי. לאחר הליכה קצרה הגעתי למכלאה של צ'יוורה, שהיתה ליד כפרם של פקחי השמורה.
לאחר שסיימה הקרנפה את ארוחת הבוקר הגיעו אדריאן ופיטר למכלאה. היא קיבלה את פניהם בשמחה וביקשה, שוב בתנועות ראש, לצאת לטיול. פיטר צעד ראשון, לבוש באפוד קרב וחמוש בתת־מקלע קליצ'ניקוב, ואני אחריו נושא מים ומזון. צ'יוורה התנהלה בעקבותינו, לועסת במרץ ענפים שתלשה מהעצים מדי כמה דקות. אדריאן, גם הוא נושא רובה, צעד בעקבותיה כשהוא רושם ביומנו בקפידה את פריטי המזון שבחרה.
בדרך גילינו את עקבותיו של קרנף שחלף שעות ספורות לפני כן בסבך. צ'יוורה לא הבחינה בסימנים מיד, אך כשמצאה שיח שסומן בהתזת שתן על ידי הקרנף עצרה והריחה אותו בעניין. אנחנו, בני האדם, המשכנו לצעוד תוך כדי שיחה. כשסיימה להריח, הרימה הקרנפה את ראשה, גילתה שנותרה לבדה ופתחה בריצה מהירה ומבוהלת לעברנו. אדריאן ופיטר ראו את המתרחש בעוד מועד ונמלטו מנתיב ריצתה. אני, מיומן פחות ויותר חולמני, כמעט נדרסתי ברגלי התינוקת הענקית. לצ'יוורה המקסימה יש חסרון אחד בולט, הסבירו לי פיטר ואדריאן, כשהיא מתחילה לרוץ קשה לה לעצור.
המשכנו לטייל, לומדים את נפלאותיה של השמורה מזווית ראייה קרנפית. בדקנו מיני צמחים, התעניינו בעצמות סביב מחילת צבועים, ואפילו התקרבנו לעדר פילים; אך כשאלה גילו אותות של חוסר מנוחה, מיהרנו ארבעתנו להימלט. בצהרי היום הגיעה שעת הרחצה. צ'יוורה עמדה ליד הבריכה הבוצית שפיטר בחר לה כאמבטיה וסירבה להיכנס. בכוחות משותפים שכנענו אותה, ולאחר שנעתרה לנו התפלשה בהנאה גלויה בבוץ וקשה היה להוציאה.
מיד אחרי האמבטיה גילתה עניין רב במצלמה שלי, שניצלה מקרנה ממש ברגע האחרון. אבל גורלי לא שפר עלי באותה מידה. אותה קרן זיכתה אותי דקות מספר אחר כך בנגיחת נזיפה עזה. לפנות ערב חזרנו למכלאה. כמדי ערב גמעה צ'יוורה בשקיקה מבקבוק החלב, ולאחר שסיימה את ארוחת הערב הניחה לי ללכת לדרכי.

מציאות עגומה
חייה של צ'יוורה אמנם מתנהלים היום על מי מנוחות, אבל גורלה מצביע על מצבם הקשה של הקרנפים השחורים באפריקה. הקרנף השחור, הידוע גם בכינויו הקרנף המצוי (Dicerros bicornis) כדי להבדילו מהקרנף רחב השפה המכונה גם הקרנף הלבן (שצבעו, אגב, דומה מאוד לזה של הקרנף השחור, חום בהיר, ושמו הוא תוצאה של אי־הבנה של האנגלים שחשבו כי הכינוי WIDJE, "רחב" באפריקנס, זהה למלה האנגלית WHITE) הולך ונכחד במהירות מארצות אפריקה, בגלל תאוות הבצע של סוחרים המוכרים את קרניו לכל המרבה במחיר. מראה של קרנפה קטנה, שמגוננים עליה שני פקחים אפריקנים חמושים, היה בלתי אפשרי לפני שני עשורים. היום זו מציאות עגומה, שרק בזכותה ניצל הקרנף המצוי מהכחדה.
הקרנף הוא בעל חיים גדול ממדים וכבד מאוד. גובה כתפיו מטר וחצי, ולמרות משקלו הוא אצן קל רגליים המגיע למהירות של 45 קילומטרים לשעה. תוחלת חייו 40 שנה, והוא ניזון מעלים ומענפים. הנקבה מתעברת מדי שנתיים־שלוש, וכל הריון נמשך 15 חודשים. כמה שבועות לאחר ההמלטה מתחיל הגור לאכול ענפים, אך ממשיך לינוק עד גיל שנה. הגור הולך לפני אמו, ולא אחריה כמו אצל הקרנף רחב השפה, ולכן הוא פגיע יותר.
בחוברת שהוציאה רשות שמורות הטבע הדרום־אפריקנית בשנת 1987 נכתב, שעמק הזמבזי בזימבבווה הוא אחד האתרים היחידים בעולם שבהם עדיין נמצאת אוכלוסיה בהיקף סביר של הקרנף השחור – כ־500 קרנפים. ביוני 1995, כשמונה שנים לאחר הוצאת החוברת, צעדתי בשמורת מאנה פולס (MANA POOLS) שבעמק בעקבות מנהל השמורה, מנואל גייאי מאפוקה (MANUEL GIYAI MAFUKA). "מכאן", הצביע מנואל על גבעה, "הייתי משקיף, כשהייתי גשש צעיר ברשות שמורות הטבע של זימבבווה, אז רודזיה, על עשן המדורות של הציידים הלא חוקיים". פניו הרצינו. "מכאן ראיתי את הקרנפים צועדים במישור. אתה מבין, עד לפני כמה שנים חיו כאן עשרות קרנפים, והיום אין אפילו אחד".
בשמורת מאנה פולס  נודע לי בראשונה על גורלו הטראגי של הקרנף השחור. סקרנותי התעוררה, ובמשך כמה חודשים נדדתי בין מוקדי המאבק על קיומו של בעל החיים הקדמון, שהסתובב בערבות אפריקה באין מפריע במשך 60 מיליון שנה. היום מתנהלת בערבות מלחמה עיקשת ואכזרית בין מצילי הקרנפים לבין מכחידיהם.
מאז 1970 השמיד ציד מסחרי כ־95 אחוזים מאוכלוסיית הקרנפים בעולם. מ־65 אלף קרנפים שהסתובבו בערבות אפריקה בשנות השבעים נותרו כ־2,500. ההרג הגיע לשיאו בשנות השמונים, אז הושמדו כ־75 אחוזים מאוכלוסיית הקרנף השחור. בשני העשורים האחרונים נעלם הקרנף מ־12 מדינות אפריקניות, והיום נמצאות אוכלוסיות בהיקף סביר רק בדרום־אפריקה (900), בנמיביה (כ־580), קניה (כ־420), זימבבווה (כ־380), טנזניה (כ־130), מוזמביק (כ־40) וזמביה (כ־30). במדינות אחרות, כמו אנגולה, קמרון, אתיופיה, מלאווי ורואנדה – יש פרטים בודדים, ורובם לא ישרדו לאורך זמן.

רווח מפוקפק
מנהל שמורת האוואנגה (HAWANGE) שבזימבבווה הקיף בצעד נמרץ את בניין המשרדים. מאחורי הבניין, בחצר מגודרת, היו מונחות עשרות גולגלות של קרנפים, מסודרות בסדר מופתי. על כל אחת מהן נכתב התאריך שבו נמצאה וגילו המשוער של הקרנף. אחת הגולגלות היתה של נקבה כבת שנתיים. סימני החיתוך שהותירה הפנגה, הסכין האפריקנית, העידו על החיפזון שבו הוסרה הקרן מראשה. הציידים לא הסתפקו בכריתת הקרן, אלא חתכו גם את החרטום. כמה אפשר להרוויח מקרן של קרנפה בת שנתיים?
קרן הקרנף, הסיבה העיקרית לאסונם של הקרנפים, בנויה קֶרָטין, חלבון סיבי המצוי גם בשערות גופנו ובציפורניים. היא צומחת על בליטה קטנה בקצה עצם האף ומופיעה אצל זכרים ונקבות כאחד. הנקבות מגוננות באמצעותה על גוריהן, והזכרים משתמשים בה במלחמות בינם לבין עצמם. הקרן צומחת, בדומה לשיער ולציפורניים, במשך כל החיים, בשיעור ממוצע של כשמונה עד עשרה סנטימטרים בשנה. לקרנף המצוי קרן נוספת מאחורי הקרן הקדמית. זו זיכתה אותו בשמו המדעי Diceros bicornis, הקרנף בעל שתי הקרניים.
בארצות שונות באסיה שימשו איברי הקרנף, כאיברי חיות רבות אחרות, לריפוי מחלות ולשיכוך כאבים, והשתן והדם שימשו לטיפול במחלות לב, ריאה ועור (ראו, "מסע אחר" גיליון 36).  אבל הקרן היא שהפכה אותו לבעל ערך מיוחד. עמי מזרח אסיה מייחסים לאבקה המופקת מהקרן גם את הגברת האון המיני. הביקוש הרב לאבקה זו גרם להכחדה הכמעט מוחלטת של מיני הקרנפים באסיה ובאינדונסיה. בעקבות זאת, האמירו מחירי הקרן והמסחר בה החל להשפיע גם על מיני הקרנפים האפריקניים, במיוחד על הקרנף השחור. שוק נוסף לקרן הקרנף פרח בצפון תימן. שכן הפגיון המסורתי, הגמבייה, שידיתו עשויה קרן קרנף, הפך שם לסמל מעמד. מחיר הקרניים האמיר לאלפי דולרים לקילוגרם, והציד הבלתי חוקי הפך לשואה של ממש. המלחמה על גורלו של הקרנף השחור החלה.
ובמלחמה כמו במלחמה. חלק ממדינות אפריקה הקימו יחידות שהתמחו במניעת ציד בלתי חוקי.  בתחילה, הן סבלו ממחסור חמור באמצעים ובכוח אדם מיומן ולא יכלו לעמוד באתגר שהציבו הציידים. אך בהדרגה שופרו שיטות הלחימה, אומצו טכניקות צבאיות, ובמערכה נגד הציד הבלתי חוקי של הקרנפים שולבו גם מטוסים קלים ומסוקים.

מלחמה אמיתית
החיים ביחידה כזאת דומים לחיים במחנה צבאי. במחסן היה הציוד הצבאי מסודר על המדפים. בכספת היו רובים, ועל הרצפה היו מונחים שני מקלעים וארגזי תחמושת. רק חטי הפילים וקרני הקרנף הגדועות שהיו מוטלות בפינת החדר הזכירו לי שאני נמצא באפריקה ולא במזרח התיכון. הסיירים התארגנו למסדר במדים ירוקים של רשות שמורות הטבע המקומית. המפקד עבר בין אנשיו ושינן באוזניהם את ציר הסיור ואת הוראות הפתיחה באש. השמים החלו להאדים והקבוצה הקטנה התפרסה בין השיחים והחלה לנוע צפונה, למארב של 72 שעות.
הסיור יצא, ואני הוזמנתי לבקר בחדר המבצעים. מפות שעליהן סומנו ההיתקלויות בסיכות צבעוניות, מכשיר קשר וטבלאות נפגעים – כל אלה העידו על מלחמה אמיתית. בכל זאת, לא הצלחתי להסתגל לשילוב המוזר בין חדר מלחמה לבין ארגון לשמירת טבע.
זו אינה מלחמה פשוטה. מול ארגוני שמירת הטבע עומדת מערכת משומנת היטב, המגלגלת מיליוני דולרים בשנה. אנשי עסקים, פוליטיקאים מושחתים, אנשי כוחות הביטחון ואפילו משתפי פעולה מקרב רשויות שמירת הטבע לוקחים חלק בציד. בניגוד לחיילי ארגון שמירת הטבע, לציידים יש ציוד משוכלל, הכולל תתי־מקלע מתקדמים ונשק כבד. הם נעזרים במודיעין המתבסס על רשת עניפה של אנשי קשר, החיים סמוך לשמורות.
במונחים מערביים, משתכרים הציידים משכורת זעומה: כ־100 עד 200 דולר לקרנף. אך בהתחשב בתנאי החיים הקשים, בדלות ובאבטלה שמהן סובלות רבות ממדינות אפריקה זהו מחיר מפתה. כך הפכה המלחמה על הקרנף השחור למלחמת אחים עקובה מדם בין אפריקנים קשי יום משני צידי המתרס. הנתונים מצביעים על מותם של עשרות ציידים מידי חיילים של ארגוני שמירת הטבע, וגם מגיני הקרנפים סובלים אבידות רבות. מדי יום מתמודדים הפקחים עם השאלה, האם עליהם להרוג אנשים כדי להגן על קרנפים.
ובעוד המלחמה משתוללת באפריקה, יושבים הכוחות המניעים את הציד והסחר בבטחה, הרחק מאתרי הלחימה, ומרוויחים כסף רב. אנשי הביניים משתכרים כ־15,000 דולר לקרן, והסוחרים מרוויחים כ־40,000 דולר לקרן אחת.

הולך ופוחת הדור
ומספרי הקרנפים ממשיכים לרדת. השטחים האדירים והמחסור המתמיד באמצעים אינם מאפשרים לעצור את הציד. במדינות אפריקה השונות מנסים לפתור את הבעיה גם בדרכים אחרות. בזימבבווה ובנמיביה כרתו את קרני הקרנפים, במטרה לסלק את סיבת הציד. מאות קרנפים אותרו, הורדמו וקרניהם נוסרו. אבל המבצע הוגדר ככישלון גמור. הקרן גדלה שוב, מה שמחייב כריתה מדי כמה שנים, דבר בלתי אפשרי מבחינה כלכלית ועינוי רב לחיות. מלבד זאת, לא חלה נסיגה של ממש בקצב הציד. הציידים פגעו גם בקרנפים חסרי קרן, פעמים רבות פשוט כדי לנקום בפקחים.
במקביל, מנסים הארגונים השונים להגביר את המודעות של תושבי אפריקה לצורך לשמר את הקרנפים. באיזור קאוקולנד (KAOKOLAND) שבנמיביה נרתמו הנהגות השבטים למאמץ. בזימבבווה ובבוצואנה העבירו השלטונות לקהילות המקומיות את האחריות על אוצרות הטבע שברשותן, כדי לעודד אותן לשמר את חיות הבר. התוכנית, המכונה CAMP FIRE, נמצאת עדיין בשלביה הראשונים, וקשה עדיין לדעת מה מידת הצלחתה.
ארגוני שמירת הטבע העולמיים ממשיכים במלחמתם למען הקרנפים. אבל גם אמנת סייטס (CITES), שעליה חתומות 110 מדינות, ואשר אוסרת על סחר ויבוא של מוצרי קרנפים, אינה מצליחה להפסיקו. השוק השחור במדינות אסיה ממשיך לפרוח. בקוריאה הדרומית, למשל, שהצטרפה לאמנת סייטס בשנת 1993, נמצאו בשנת 1994 מוצרים מקרן קרנף ב־43 אחוזים מהחנויות.
חוקרי קרנפים מתריעים שגם אם יופסק הציד, עדיין קיים חשש שיאבד חלק ניכר מהמגוון הגנטי של הקרנפים. כדי לשמור על מגוון זה, אומרים החוקרים, יש לנסות ולשמור על נציגים מכל ארבע האוכלוסיות של הקרנף המצוי המפוזרות באפריקה, כי יש הרואים בהן תתי־מין נפרדים. רק גודל האוכלוסיה של תת־המין הדרומי עדיין סביר; מתת־המין הצפוני נותרו 27 פרטים בלבד, וכולם מרוכזים בשמורה בקמרון.
המערכה על הקרנף השחור הגיעה לשלב מכריע. למרות המאמצים להפסקת הסחר, יש ביקוש רב לקרן הקרנף והמחירים ממשיכים להאמיר. מחיר קרן אחת מגיע היום באסיה לכ־60,000 דולר. חייו של הקרנף השחור בסכנה בכל השמורות שבהן הוא חי. אין ספק, כדי שקרנף זה ישרוד יש להגביר את הפעולות להצלתו.

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

מפלי ויקטוריה וזימבבווה הגדולה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות