מפלי ויקטוריה וזימבבווה הגדולה

שני פלאים בכרטיס אחד: מפלי ויקטוריה והאתר הארכיאולוגי המסתורי "זימבבווה הגדולה" במדינת זימבבווה. אייל ברטוב, כתב וצלם של "מסע אחר", על המפלים שגרמו לד"ר ליווינגסטון להתגלות אלוהית ועל האתר הארכיאולוגי המסתורי שיש המזהים אותו עם אופיר הקדומה (צילום ועריכה: אייל ברטוב)

מאת: אייל ברטוב

מפלי ויקטוריה נחשבים, ובצדק, לאחד מפלאי תבל של עולם הטבע. על נהר הזמבזי, בין זימבבווה לזמביה, צונח וילון מים מרהיב ועוצמתי. 550 מיליון קוב מים זורמים שם בדקה, במפל שגובהו כ-100 מטר ורוחבו 1,708 מטר. את הרסס העז שיוצרים המים ואת הקשתות המרהיבות שנמתחות מעליו רואים כבר במרחק של כ-70 קילומטר מהמקום. הרסס הזה והשאגה שהוא משמיע הוא שנתן למפלים את שמם בשפת המקום: העשן הרועם. ב-1989 הוכללו המפלים ברשימה היוקרתית של נכסי התרבות לאנושות, ה- World Heritage של אונסק"ו. 

האדם הלבן הראשון שהגיע למקום היה ד"ר דיוויד ליווינגסטון (זה שעליו נאמר המשפט המפורסם Dr. Livingstone, I presume על ידי הנרי סטנלי, שמצא אותו אי שם ביערות מרכז אפריקה). כשניצב מול המפל היה כה מהופנט מיופיו ומעוצמתו, שלאחר מכן הגדיר את החוויה במונחים דתיים ממש, כאילו חווה התגלות. לימים הוא התוודה שהוא לא הצליח להתאפק, וחרט את שמו על עץ במקום, כי הרגיש שהוא חייב להשאיר משהו מעצמו במקום. הוא לא יכול היה לדעת שלימים תקום עיר על שמו, ליווינגסטון, לא רחוק מאותם מפלים, ואף יהיה מלון שישא את שמו ואת שמו של סטנלי, תאומו הסיאמי במיתולוגיה של המסעות הגיאוגרפיים.

מי בנה את "זימבבווה הגדולה"?
בהמשך הסרט אנו מגיעים למבנה ארכיאולוגי מוזר, ששוכן מאחורי חומות גבוהות ומעוגלות. זוהי "זימבבווה הגדולה" או גרייט זימבבווה. איש אינו יודע בוודאות מהו האתר, מי בנה אותו ולמה שימש בדיוק. המערביים, בעיקר הבריטים, משוכנעים שהאפריקאים המקומיים לא היו מסוגלים לבנות עיר כזאת. הגרסה האפריקאית טוענת שהיתה זו בירתם של בני שבט השונה שחיו באיזור, וכי תושביה סחרו בזהב ושנהב תמורת זכוכית, חרסינה ובדים מאסיה, וגרייט זימבבווה הפכה לבירת הקבוצה העשירה ובעלת הכוח הרב ביותר באפריקה הדרומית.

במאה ה- 15 החלה השפעתה של גרייט זימבבווה לשקוע, ובסביבות שנת 1500 ננטשה. ההסברים לנטישה שונים וכוללים: התפוצצות אוכלוסין, רעיית יתר על ידי הצאן שהיה מקור פרנסתם הראשון של שבטי השונה, מרידות עממיות נגד המנהיגים ופיצולים פוליטיים, שהביאו להקמת מדינות נפרדות על ידי שושלות המלכים השונות. 

במאה ה- 16 הגיעו הסוחרים הפורטוגלים. בשובם לאירופה הביאו עימם סיפורים על עושר אגדי שסיפרו להם הסוחרים הסוואהילים. לפי האגדות, גרייט זימבבווה היא אחת מהערים העתיקות ששמרו על אוצרות מכרותיו של שלמה המלך בארץ המסתורית אופיר. יש כאלה שקושרים את המקום גם לעשרת השבטים האבודים. 

כל אלה עוררו את סקרנותו של הגיאולוג הגרמני קרל מאוץ', שיצא ב-1871 לבקר בארץ השונה. בחודש יולי חצה מאוץ' את נהר הלימפופו. מנהיג מקומי שניסה להרעילו שדד אותו, וכשברח מידיו מצא מקלט בכפר כעשרים קילומטרים מגרייט זימבבווה. בעת שהותו שם שמע כי לבן נוסף, בשם אדם רנדרס, מתגורר באיזור ומיהר ליצור עימו קשר. רנדרס, אף הוא ממוצא גרמני, היה צייד, ובאחד ממסעות הציד שלו גילה את גרייט זימבבווה. הוא שמח להראות את העיר העתיקה למאוץ'.
ב-5 בספטמבר 1871 הגיע מאוץ' לגרייט זימבבווה. במשך כמה שעות שוטט בין הבניינים והיה מוקסם. כשגילה כי משקופי הדלתות עשויים עץ, חתך מהם חתיכה והשווה את סוג העץ לעץ ממנו עשוי היה העיפרון שלו. מסקנתו: המשקוף, כמו העיפרון, עשוי מארז הלבנון. מכאן, שהעיר נבנתה על ידי מלכת שבא, ששלטה באיזור חבש וסודאן וסיירה במזרח התיכון (בין היתר, גם אצל שלמה המלך).

הבריטים ששלטו בזימבבווה דבקו בגרסה לפיה גרייט זימבבווה היא העיר הפיניקית האבודים אופיר, וכי אין לה קשר ל"ילידים" האפריקנים, שחיו סביבה. תושבי המקום דחו, כמובן, פרשנות זו. הם התעקשו כי גרייט זימבבווה נבנתה על ידי בני שבט השונה שחיו במקום, וכי חיו כאן אנשים עשירים בעלי כשרונות וידע אדריכלי מפותח כבר מתחילת האלף השני לפני הספירה. בשנות הששים והשבעים היה המקום סמלה של התנועה הלאומית האפריקאית. 

העיר המסתורית משכה סקרנים מכל העולם, וטובי הארכיאולוגים ערכו בה מחקרים. עם הזמן רבו הסיפורים וההסברים המדעיים באשר לקורותיה, אך עד היום תוהים החוקרים מי בנה את העיר, ומדוע ננטשה. יש לכך כמה תשובות, וכל אחד דבק בגרסה הנוחה לו. בשנת 1986 נכנס האתר לרשימת אתרי המורשת העולמית היוקרתית של אונסק"ו.