תפריט עמוד

שועלים בגולן – אלבום משפחתי מן הטבע

שועלים בגולן – אלבום משפחתי מן הטבע

לא קל לצלם שועל ללא ידיעתו או בניגוד לרצונו. כדי לתעד את חייה של משפחת שועלים ברמת הגולן נאלץ צלם הטבע יוסי אשבול לשבת שבועות ארוכים בסוכת צילום מוסתרת במחצבה נטושה, לערוך תצפיות ממושכות ולהכיר מקרוב את אבא שועל, אמא שועלה וששת גוריהם. יומן מעקב מצולם

מפתחה האפל של המאורה ניבט לעברנו פרצוף מחודד עטור אוזניים שעירות וארוכות. האישונים המכווצים לכדי סדק הבליטו עיני פרא חומות־אפורות. היה זה גור שועלים יפהפה. מפוחד קמעה הוא הביט כה וכה, ואז, לפתע, נדחף בגסות החוצה ובפתח הופיע כפילו: גור נוסף הדומה לו להפליא. לא ארך הזמן וגם גור זה נבעט החוצה, ובעקבותיו הגיחו מן הפתח הצר אחים נוספים שפרצו החוצה מלאי אנרגיה וחיות.

מחוץ למאורה השתובבו כעת שישה גורי שועלים. בתחילה הם נראו מהוססים ומסויגים לנוכח המרחב המאיים הנשקף אליהם. כל אוושה קלה שבקלות הניסה אותם חזרה למאורה הבטוחה, אולם עם שקיעת השמש גבר בטחונם העצמי, כמו גם חקרנותם וסקרנותם לסביבה. במרץ בלתי נדלה, שכל כך אופייני לגורים, הם החלו במשחקים ובמאבקי כוח סוערים.

רחבת החול בפתח המאורה הפכה לבימת התגוששות. כאחוזי תזזית ניהלו בה הגורים משחקי קרבות, אחד נגד זנבו של אחיו, כולם נגד כולם וכולם מול אויב או טרף דמיוני. פיסת ניילון או עצם שנמצאה בקרבת מאורתם הפכו מיד מושא לחקירה ולמאבק. לעיתים נקט אחד הגורים יוזמה מקורית: הוא השתופף והסתתר מאחורי שיח, כטומן מארב מתוכנן. אחיו, שלא הבחין בו, התקרב לתומו, ואז הסתער האורב על אחיו. שניהם התרוממו על רגליהם האחוריות, דוחפים ומכים בכפותיהם הקדמיות, עד שאחד נפל על גבו, בועט ברגליו, הודף ונושך, ובסופו של דבר נמלט ביללת מצוקה. המנצח מיהר, כמובן, לחפש את הקורבן הבא להצקותיו. כל אותה עת לא נראה שועל בוגר בסביבה. השמש שקעה זה כבר, ולאחר דמדומים ארוכים התחילה להשתרר אפלולית שהקשתה על התצפית.

השועל המצוי ניזון מקשת מזונות רחבה ביותר – מכרסמים, זוחלים, ציפורים ואפילו טרף גדול יותר | צילום : יוסי אשבול

יוסי מריח שועלים

מחצבת חול נטושה, פעורה כפצע פתוח בין המדרונות המוריקים של רמת הגולן, שימשה כביתם של השועלים. זו השנה השלישית ברציפות שהורי הגורים כרו את מאורת ההמלטה שלהם בקיר החול הפריך של המחצבה, ואנו ישבנו בתצפית ממושכת, מוסתרים למדי בסבך צמחייה, במדרון הצופה לעבר המאורה. לידי ישב ידידי יוסי ביידץ. יוסי הוא מורה לטבע בעמק הירדן ואיש שדה מיומן. מעיני הנץ שלו לא נעלם דבר הקשור לחיי הבר באיזור. נסיונו הרב במחקר שדה והיכרותו הקרובה עם השטח סייעו לי רבות בעבר בצילומי באיזור עמק הירדן, וכך גם הפעם.

בבוקר יום התצפית חיפשנו את המאורה הפעילה. משפחות השועלים "מחזיקות" בנחלותיהן כמה מאורות. במהלך הגידול, מועברים הגורים ממאורה למאורה מטעמי ביטחון והיגיינה. בדקנו כמה מאורות שנראו נטושות: בפתחן לא נראו עקבות או שפכי חול טרי. יוסי הוביל את החיפוש כשהוא מנצל את שבילי הצבאים, שנכבשו במשך דורות תחת פרסות העדרים במדרונות המקיפים את המחצבה.

במדרונות הגולן קיימות מאורות רבות, עדות לחיי בר משגשגים, כמעט כמו סוואנה אפריקאית בזעיר אנפין. אל כל מאורה שלידה נראו סימני פעילות טריים התקרבנו בזהירות ובשקט, שכן התקרבות גסה למאורות גורים עלולה לגרום לנטישתן. יוסי הדהים אותי בכישוריו: בפתח המאורות הוא כרע על ברכיו, בעדינות תחב לתוכן את חוטמו ורחרח את החלל האפל בדקדקנות של כלב ציד. מאחר שהייתי עד להתנהגותו המוזרה בהזדמנויות אחרות, חשבתי לתומי שמדובר בעוד התחכמות והלצה האופייניות לעברנו המשותף. ואולם, כמו בפעמים קודמות, גם הפעם אימתה המציאות שנגלתה בערב את קביעתו הפסקנית: הגורים כאן.

הבחנו היטב בגורים ששיחקו בקרבת המאורה.
ישבנו בדממה מוחלטת, מוקסמים מהפעילות הערה
ומהחיוניות של הגורים הנלהבים


ירח מלא עלה והאיר את המדרונות והערוצים הנשפכים לכנרת. באמצעות המשקפות הבחנו היטב בגורים ששיחקו בקרבת המאורה. ישבנו בדממה מוחלטת, מוקסמים מהפעילות הערה ומהחיוניות שהפגינו הגורים הנלהבים, אולם הוריהם טרם הגיעו. ייחלנו לבואם. רצינו לצפות במפגש שבין ההורים לגוריהם ובהנקתם. הגורים היו כבני חודשיים, מסוגלים לאכול מזון מוצק, אך עדיין בשלב שבו ההנקה וטיפולה של אמם חיוניים להישרדותם.

אבא חוזר הביתה

בתנועת יד שקטה הפנה יוסי את תשומת ליבי לכיוון ערוץ צר, המתפתל מהמדרון שממול. הבטתי מבעד למשקפת לכיוון שאליו הצביע יוסי, והבחנתי בצללית כהה נעה בשקט ובהחלטיות במורד הערוץ התלול. היה זה שועל בוגר, גדול למדי, שהתקדם בשקט ובקלילות לעבר המאורה. ברגע שהגורים הבחינו בו, הם קפאו במקומם והתבוננו בו בדומייה מהולה בחשש. במרחק מה, בקצה מדרגת סלע, עצר השועל הבוגר וסקר את הגורים. לבסוף השמיע מעין שיעול חרישי. זה היה האות לגורים להסתער עליו בקפיצות שמחה: אבא חזר הביתה.

"ערמת" הגורים התגודדה בהתרגשות סביב האב. נגיעת חוטם בחוטם, רחרוח חפוז וליקוק בדומה לנשיקה חטופה היו המגע הראשוני, כאילו ביקשו לוודא בכך את תקפות הקשר המשפחתי. משנרגעו מעט, התרפקו הגורים למרגלות אביהם, ממתינים חסרי סבלנות, כל גור בתורו, לליקוק יסודי, ניקוי וכסיסת הפרווה.

ברגע שהגורים הבחינו בו, הם קפאו במקומם. בקצה מדרגת סלע עצר השועל הבוגר וסקר את הגורים. לבסוף השמיע מעין שיעול חרישי. זה היה האות לגורים להסתער עליו בקפיצות שמחה


ואז היא הופיעה בפתאומיות. כמו משום מקום. כרוח רפאים, כאילו מתוך סלע אבן החול. בפרץ של התרגשות מחודשת הקיפו ששת הגורים את אמם, ובשתי קבוצות של שלושה מכל צד ינקו בלהיטות מפטמותיה, בעוד היא עומדת זקופה במשך דקות ארוכות. קול יללה ארוך קטע את רגעי האינטימיות בין האם לגוריה. היללה העמומה נשמעה ממרומי הגולן, הדיה התגלגלו וגלשו במורד הערוצים, התנפצו אל קירות המחצבה וחזרו והתפוגגו במרחב. היתה זו יללת זאב. תגובת השועלים לאיום המרוחק היתה מיידית: ההורים פצחו בנביחות אזהרה צרודות, ואילו הגורים המבועתים מיהרו לחמוק ולהיעלם במעמקי מאורתם, והיו כלא היו.

אמא קוטפת חוגלה

השועל השוכן בגולן ובכל אזורי הארץ, מנגב ועד חרמון, הוא השועל המצוי (Vulpes vulpes), הטורף הנפוץ ביותר כמעט בכל מקומות החיוּת בארץ, ולו גם הצחיחים ביותר. בארץ קיימים שני מינים נוספים שתפוצתם מצומצמת: שועל הנגב, הקרוי גם שועל חולות (Vulpes rueppelli), שיש אומרים שאוכלוסייתו נכחדה, ושועל צוקים (Vulpes cana), שתפוצתו מוגבלת לאזורים סלעיים תלולים במדבר.
השועל המצוי הוא סתגלן מובהק, המנצל את כישוריו ואת יכולותיו במאבק הקיום שלו. הוא ניזון מקשת מזונות רחבה ביותר מן החי ומן הצומח. בקלות רגליו ובזריזותו הוא מצליח לטרוף מכרסמים, זוחלים, ציפורים ואפילו טרף גדול יותר. יוסי ביידץ מספר כי לא אחת ראה את הורי הגורים גוררים עופר צבאים אל מאורתם.

במהלך ימי הצילום הרבים שהקדשתי למשפחת השועלים, זכיתי לצפות בשועלה המסתערת מן המארב על חוגלות, דולקת בעקבותיהן כרוח סערה, ובזינוק מדויק מצליחה "לקטוף" חוגלה צעירה, שעופפה בכבדות מעל לקרקע. ההחלטה לחצות את רחבת המחצבה היתה מהלך קטלני עבור משפחת החוגלות, ולמרות זאת חזר האירוע על עצמו כמעט מדי ערב. עם הישמע קרקור חוגלות קרב, מיהרה השועלה לתפוס נקודת תצפית ונדרכה במארב מתוכנן.

הזכר, אבי הגורים, תרם אף הוא את חלקו לכלכלתם. פעמים רבות הוא נראה בדרכו חזרה למאורה, נושא בפיו פרי אבוקדו, שלל מכובד, עתיר חלבונים ושומנים, שנפל בחלקו הודות למטעים שבהם הִרבה לשוטט בסיוריו הליליים.

בשונה מטורפים אחרים, כמו הזאב, הצבוע והנמר, הצפייה בשועל המצוי קלה יותר. אוכלוסייתם בארץ צפופה יחסית, והם מסוגלים להשתלב ולחיות באיים או במובלעות מבודדות בסמוך ליישובים גם במרכז הארץ. לעיתים הם חודרים לתוך יישובים ומנהלים את חייהם בחשאי, ניזונים מפסולת המטבחים, מקדרות הבונזו ומכופתיות המזון לחתולים, שבעליהם של חיות המחמד משאירים בלילה מחוץ לדלת הבית.

אבא שועל כוסס את פרוות בנו. השועלים הם בעלי חיים טריטוריאליים, החיים בזוגות או במשפחות | צילום : יוסי אשבול

הצלם מסתתר ומקבל אהבה

לא קל לצלם חיית בר במאורתה בארץ. ישראל אינה אפריקה מבחינת יחסן של חיות הבר לאדם. יש משהו מתסכל מעט בידיעה שסדרת תמונות שהייתי מצליח לצלם בחצי יום עבודה בקניה או בטנזניה הופקה בשבועות של תצפית ועבודת צילום מאומצות. הטווח הקרוב ביותר שיכולתי להגיע אליו היה כ־50 מטרים מהמאורה. על אף שהשתמשתי במצלמה שקטה במיוחד, היה עלי לעטוף את גוף המצלמה במגבת, כדי להקטין את רעש דריכת המנוע וחבטת המראה. על שימוש במבזק (פלאש) אין מה לדבר. זה היה מפחיד מאוד את השועלים, והיה עלול להרוס הכל. בישראל, מסתבר, הכל קשה. גם לצלם חיות.

בפולקלור של עמים רבים נחשב השועל לבעל חיים פיקח ונבון במיוחד. הוא מסוגל לזהות ולהכיר אנשים השוהים בתחום מחייתו. בנחישותו להשיג מזון, הוא מוכן להסתכן, להתקרב וגם "להתיידד" עם כל מי שאפשר להפיק ממנו תועלת, ובאותה במידה הוא יכול לזהות ולהתרחק מבני אדם שעלולים להתנכל לו. משום כך, נוח לי להאמין כי דווקא יכולתם זו להבחין בין אויב לאוהב אפשרה לי לחדור עם מצלמתי לתוך פרטיותם ולהנציח מעט מהתנהגותם האינטימית בסביבת מאורתם.

המאורה היא מרכז המרחב החושי שלהם. חושי הראייה, השמיעה וההרחה המחודדים של השועל מקשים על האפשרות להערים עליו ולצלמו מקרוב ללא ידיעתו או בניגוד לרצונו. במהלך כל הימים והלילות הארוכים שבהם שהיתי במחיצתה של משפחת השועלים לא פיתיתי אותם בפתיונות מזון. הקפדתי להסתכל, לצלם ולחוות את ההתרחשויות מבלי להיות מעורב ומבלי להשפיע על המציאות הטבעית הנגלית לעיני ולעין המצלמה.

יחד עם זאת, על אף שהסתתרתי בסוכת צילום מוסווית היטב, חשתי כי אני חשוף בפניהם לחלוטין. מבטיה החודרים של השועלה, היישר לתוך עדשת המצלמה, הביעו היטב את מודעותה לנוכחותי. היו רגעים שבהם היא התקרבה עם הגורים למרחק נגיעה ממקום ישיבתי, נעמדה ושלחה לכיווני מבט ארוך ושליו. תקתוק המצלמה שנשמע מעברי לא הפריע לה ולא שינה את ארשת השלווה שהיתה נסוכה על פניה. היא רק מצמצה קלות, דבר שנראה בעיני כמעין קריצה האומרת הכל.


תודה ליוסי ביידץ, שחשף בפני את סוד השועלים וגם תיווך בינינו. סיועו הרב אִפשר את צילום הכתבה. תודה לסמי כנפו, מנהל השיווק ב"דלתא – פילם", על אספקת סרטי הקודאק E100VS שנזקקתי להם לצילום העונה האחרונה.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *