הרומן שלי עם רכבות התחיל לפני כעשר שנים, בקרונות עמוסים הודים הנדחסים מהרצפה ועד הגג – וגם עליו. בכל תחנה הדהד קולו של הנער שרץ על הרציף וצעק "צ'אי, צ'אי". את הודו הכרתי דרך הרכבות. גם את אירופה. גיליתי שהנסיעה פותחת צוהר לעולם של נוף טבעי ונוף אנושי כאחד. מתוך הבנה זו החלטתי לבצע פרויקט מצולם של הרכבת בישראל: הייתי מלא ציפייה לחוות את הנופים ואת החברה שאני מכיר באמצעות המצלמה, לעשות שימוש בכוחה המגלה. למדתי שבישראל, שהמרחק בין קצותיה כה קצר, מראות הטבע – וכמוהם מראות האנשים – משתנים במהירות, עדות לרב־גוניותה הייחודית של הארץ. |
האם היית ביעד הזה?
-
0
כן הייתי
-
0
לא, אבל מתכנן
-
0
לא מעוניין