תפריט עמוד

רודוס, חופים רבים לו

רודוס, חופים רבים לו

מצאתם דיל נהדר לרודוס? לא חייבים להישאר ליד הבריכה במלון. לצד חופים הומי תיירים, ברודוס יש גם חופים בתוליים, שרידים ארכיאולוגיים, הרים מיוערים, עיר עתיקה ציורית וטבע מקסים. הצעה לטיול ברודוס

לאחר שניצח את הטיטאנים וביסס את שלטונו כמלך האלים – כך מספרת המיתולוגיה היוונית – התפנה זאוס לחלק את הארץ בין האלים השונים. הליוס, אל השמש, שנפקד מרשימת האלים שביניהם חולקה הארץ, פנה לזאוס בבקשה שיעניק גם לו נחלה. הוא ביקש משליט האלים כי הארץ אשר תצוץ מן הים תינתן לו. בעודו מדבר עלה מתוך הים אי זרוע פרחים, האי רודוס, ואל השמש הפך לשליטו.

רודוס הוא אי של שמש. עם 300 ימי שמש בשנה, חופים מצוינים, הרים מיוערים ועיר עתיקה ציורית, אין פלא שמגיעים אליו תיירים במספרים דמיוניים – בעיקר גרמנים, בריטים וסקנדינבים, שצמאונם למשקה זול גדול לא פחות מתאוותם לשמש. גם ישראלים לא מעטים נבלעים בקלות בהמולה הכללית.
את ה"אקשן" העיקרי מספקת העיר רודוס, הנמצאת בקצה הצפוני של האי. רבים התיירים המגיעים לעיר בעסקת חבילה, ובמהלך ביקורם ברודוס, אינם יוצאים כלל מתחומי העיר, וחבל: האי הגדול, שאורכו כשמונים קילומטר, יכול לספק עניין לשבוע שלם ויותר.


מפרץ סנט פאולוס בלינדוס

אם אפשר, כדאי לפצל את השהות באי בין שתי נקודות לינה – העיר רודוס ונקודה נוספת בדרום. רוב בתי המלון הגדולים נבנו כבר בימי השלטון האיטלקי (1943-1912), והם ממוקמים ברצועת החוף של העיר רודוס ובפרבריה שבחוף המערבי. בתי מלון קטנים ואנושיים יותר נבנים כיום בעיקר לאורך החוף המזרחי של האי, שטמפרטורת מי הים שלו חמימה יותר והרוחות הנושבות בו חלשות יחסית.

ביציאה מרודוס אל החוף המזרחי נמצא אתר המרחצאות תֶרמֶס קַליתֶאֶס (Thermes Kallitheas), שנבנה על ידי האיטלקים בסגנון פסאודו-מזרחי, וניטש אחרי שהמעיין העתיק התייבש פתאום. האתר מעניין גם בלילה, כאשר הוא מואר.


סרטון המראה את נופי רודוס וכמה מהאטרקציות המרכזיות באי

בהמשך הדרך דרומה, אפשר לוותר על ביקור בחוף פליראקי (Falieaki). עדיף להמשיך אל "חוף אנטוני קווין" בלדיקו (Ladhiko), שם צולמו סצינות אחדות של הסרט "תותחי נווארון", בהשתתפות השחקן המפורסם. ממשיכים עוד כחמישה קילומטרים, ומגיעים אל הצטלבות כבישים, מערבה לאפטה פייס (Epta Pygies; ראו בהמשך) ומזרחה לחוף קולימביה (Kolimbia). מדובר באתר שהיה בימי האיטלקים חווה להדרכה חקלאית, ואילו כיום הוא משמש כמרכז נופש קטן.

אפטה פּייס ("שבעה מעיינות" ביוונית) הוא בוסתן ים תיכוני נהדר, הנמצא לצידו של סכר קטן, שאותו בנו האיטלקים כדי להשקות את שדות קולימביה. הטברנה מומלצת, וכמוה הזחילה באקוודוקט התת-קרקעי, כמאתיים מטר אורכו, עד בריכת האגירה.

כביש בטון ארוך מטפס בהמשך אל מנזר צמביקאס (Tsambikas), מבנה לבן הניצב בפסגת צוק געשי עצום ושחור. בכל שנה, בשמונה בספטמבר, מגיעות לכאן נשים וזוחלות על ברכיהן במעלה המדרגות אל הכנסייה, כסגולה בדוקה למתקשות ללדת; בכפוף למסורת, הילדים שנולדים הודות לכך נקראים צַמבּיקו וצַמבּיקה. בהמשך הכביש נמצא כפר הפרדסים (ומוקד התיירות) ארכאנגֶלוס (Archangelos), שעליו חולשת מצודה חרבה למחצה. שימו לב לפסיפס שברחבת הכנסייה; הוא עשוי מחלוקי אבן, כמקובל באיים. החוף הטוב באזור הוא חוף כַראקי (Charaki), שלידו מעגן דייגים וחורבות המצודה הצלבנית פרקלוס (Ferakos). זוהי המצודה הראשונה שבנו ההוספיטאלרים באי, בחוף שבו נחתו במסעם מקפריסין.

 

אֶפּטה פּייֵס הוא בוסתן ים תיכוני נהדר, הנמצא לצידו של סכר קטן

 

לינדוס: ים ועתיקות
הכביש הרחב המוביל מרודוס דרומה מסתיים בלינדוס (Lindhos), עיירה לבנה נהדרת, בנויה בצפיפות בין מפרץ מושלם מתחת לצוק תלול מעל. הודות למיקום המדהים הזה נבחרה לינדוס לצורך צילומי הסרט "תותחי נַווארון".

עד ייסוד העיר רודוס בשנת 408 לפני הספירה, לינדוס היה היישוב החשוב באי. לינדוס פרח תחת שלטונו של הטיראן קלאובולוס, שביצר אותו במאה השישית לפני הספירה. בתקופה זאת, ספינות סוחר שיצאו מלינדוס שטו בים התיכון והגיעו עד ספרד.
מצודת האבירים המרשימה בראש הצוק שמעל לינדוס בנויה על חורבות האקרופוליס. בתחומי המצודה נחשף מקדש דורי מהמאה השלישית לפני הספירה, שהוקם לכבוד האלה אתנה.

בין בתי לינדוס מתבלטות וילות של בעלי אוניות אמידים. הווילות נבנו במאה ה-16, חלקן סביב חצרות מרוצפות בפסיפסים מחלוקי אבן שחורים ולבנים, ולהן שערים מעוטרים בגילופים דמויי צמות קלועות. למרבה הצער, מסחור מוגזם פוגע באווירה: בעונת התיירות הארוכה, אין בית בלינדוס שלא הושכר מראש לחברת תיירות זו או אחרת. מאות מטיילי יום מרודוס פושטים על לינדוס לצילום, לקניית כלי חרס אופייניים ולטבילה במפרץ, והתושבים נושמים לרווחה רק בין דצמבר לפברואר.

עודפי המבקרים גולשים מלינדוס אל פפקוס (Pefkos), מעבר לחצי אי קטן: ספק כפר שקט, ספק אתר נופש על שפת חוף חולי חמים ונפלא, על רקע הגבעות של דרום האי.

 

האקרופוליס של לינדוס. בתחומי המצודה נחשף מקדש דורי מהמאה השלישית לפני הספירה, שהוקם לכבוד האלה אתנה

 

המערב הפראי
החוף המערבי של האי פראי יותר וממוסחר פחות. כשיוצאים מהעיר רודוס בכיוון דרום-מערב, מגיעים לטריאדה (Triandha), שם כדאי לפנות מזרחה ולטפס בכביש אל שרידי העיר הדורית יאליסוס (Ialisos).

מהרמה האסטרטגית (גובהה 267 מטר) שבה נמצאת יאליסוס צפה ב-1522 סולימאן המפואר במצור שהטיל צבאו על רודוס. כדאי להציץ גם במנזר פילרימוס (Filerimos) הנאה הסמוך, בחצר המוקפת בשיחי בוגנוויליאה ובצלב הענק שלידו – עוד שריד איטלקי גרנדיוזי; אפשר לטפס אל זרועות הצלב, לתצפית משופרת על האי סימי (Simi) והחוף התורכי.

דרומה מיאליסוס, בגבעה ליד החוף, נחשפו שרידי העיר הדורית קאמירוס (Kamiros). האתר שווה ביקור, למרות שמשהו מרשים במיוחד אין כאן: אנשי העיר, שהיו חקלאים וקַדרים ממוצא כרתי-מינואי, נטשו אותה לטובת רודוס המתפתחת.

מהמעגן של כפר הדייגים סקאלה קמירו (Skala Kamirou) מפליגות מדי יום סירות אל האי כאלקי (Chalki). באמצע הדרך (דרומה) בין סקאלה קמירו לכפר הבא, קריטניה (Kritinia), נמצאת המצודה הצלבנית הבלתי נמנעת קאסטלו (Kastello), יפה, גם אם מתפוררת.

הכביש ממשיך דרומה, עובר במורדות המיוערים של הר אטאווירוס (Ataviros) ומגיע אל סיאנה (Siana), כפר הררי יפה, המתמחה בייצור דבש ומשקה אלכוהולי משאריות הבציר – משהו בסגנון הגראפּה האיטלקית. החלק הממוסחר של האי רודוס מסתיים במונוליתוס (Monolithos) – כפר סתמי ובו מצודת אבירים פוטוגנית, השוכנת במרומי צוק סלע תלול, על רקע צמחייה ירוקה וים כחול. כביש משובש בן חמישה קילומטרים מתפתל במורד, מהמצודה אל חוף פורני (Fourni) המבודד והשקט.

כדאי להציץ במנזר פילֶרימוס הנאה, לו חצר המוקפת בשיחי בוגנוויליאה

פרפרים ושלווה בדרום
פנים האי ירוק ומכוסה בחלקו ביערות אורנים, למרות שרבים מאלה נפלו במרוצת השנים קורבן לשריפות איומות. כדאי להתרכז בחלק הירוק שבצפון ובמערב, אזור שבו מעט אתרי תיירות והרבה כפרים שקטים, שכמעט התרוקנו מיושביהם אחרי מלחמת העולם השנייה, כתוצאה מהגירה לערים ולחו"ל.

ליד סורוני (Soroni), מדרום לנמל התעופה של האי ולעיר רודוס, מסתעף מזרחה כביש, העובר בחורשות האורן ומוביל אל אתר התיירות היחיד באזור, עמק הפרפרים פטלודס (Petaloudes; "פרפרים" ביוונית). הרטיבות והצמחייה הים תיכונית מושכות לכאן בעונת הרבייה (יוני-אוגוסט) אלפי פרפרים צבעוניים השייכים למין דובון מנוקד (Callimorpha quadripunctarea); המראה מרשים באמת, אבל גם בלי הפרפרים זוהי פינת חמד של ירק וקרירות. כדי להימנע מהצפיפות, כדאי להקדים או להגיע לפני הסגירה.


פרפרים בפטלודס ("עמק הפרפרים") | צילום:
Sven-Kåre Evenseth

הכביש ממשיך ומטפס בהרים, דרך פסינתוס (Psinthos), אל אלאוסה (Eleeousa), כפר יפה השוכן בלב יער אורנים. לחלופין, ניתן להגיע לאלאוסה ישירות מסורוני שבחוף. שימו לב לבית הקיץ של המושל האיטלקי, הניצב שבכיכר הכפר, ולכנסיית "ניקולאוס הקדוש של האגוזים" (Agios Nikolaos Foundouklis), הנמצאת מהלך שלושה קילומטרים בהמשך הכביש, ליד חניון מסודר לפיקניקים. בסמוך, למרגלות הר פרופיטיס איליאס (798 מטר), חבוי ביער בית המלון הנטוש "אלאפוס" (Elafos; "צבי" ביוונית), מעין טירה איטלקית, שנדמה כי נקלעה לכאן בטעות. מכאן אפשר לצאת לשיטוט רגלי ביער האורנים, בדרך לפסגה.

הכביש הראשי דרומה מוביל אל כפר הכרמים אמבונאס (Embonas), הנמצא מול הר אטאווירוס החשוף, ויורד ממנו – דרך קניון מיוער – אל החוף המערבי. מיטיבי הלכת מוזמנים לנסות את כוחם בטיפוס בשביל התלול, המעפיל מאמבונאס אל פסגת הר אטאווירוס (1,215 מטר מעל פני הים), הנקודה הגבוהה ביותר באי. במקום יש שרידים דלים של מקדש שהוקם לכבוד האל זאוס, ונוף מדהים כפיצוי (הדרך אורכת כשעה ורבע). מהפסגה אפשר לרדת (מהלך שלוש שעות) אל איוס איסידורוס (Agios Isidoros), כפר מסורתי, השוכן במורד המזרחי של ההר. מכאן מובילה דרך עפר גרועה מערבה, 12 קילומטר אורכה, אל לארמה (Laerma) ואל מנזר תארי (Thari) הסמוך, הנמצא בלב יער האורן.

האזור שמדרום לקו לינדוס-מונוליתוס הוא עולם דל תיירים, המתאפיין בכפרים קטנים, בחופים נידחים ובאווירה רגועה. במערב, מדרום למונוליתוס, ההרים והיערות מתחלפים בגבעות חשופות ובחופים שוממים. באזור יש מנזרים נידחים, כמו מנזר סקיאדי (Skiadi) – שבו חוגגים בשבעה ובשמונה בספטמבר את הנס של פסל הבתולה, שעל פי המסופר הזיל דם אחרי שדקר אותו חייל עות'מאני.

אחרי ביקור בינאדי (Genadi) שבחוף המזרחי, כדאי לסטות מכביש החוף מערבה, ולנסוע עד למצודה הצלבנית והכנסייה הביזנטית, המעוטרת בציורי קיר מהמאה ה-14, באסקליפיו (Asklipio). דרומה משם נמצא הכפר מוסאנגרוס (Mossangros), השוכן בראש גבעה נישאה. מזרחה משם נמצא חוף הדיונות פְּלימירי (Plimiri), ובו טברנות.

הכבישים שעוברים לאורך החוף המזרחי והמערבי של האי נפגשים בקַטַוויה (Katavia) – כפר ים תיכוני מאובק, שממנו מדרימה דרך עפר אל קצה האי, כף פרסוניסי (Prassonissi, "אי ירוק" ביוונית). מדובר בגבעה גבוהה המחוברת לאי עצמו על ידי לשון יבשה. משני צידיה יש חופי חול מפתים, היפים לשריצה ולסובלה (מנגל). את תחושת סוף העולם ממתנות כמה טברנות חוף נחמדות. בחורף, הים מציף את לשון היבשה, והכף הופך לאי של ממש.

כף פרנוסיסי.  לשון יבשה שמשני צידיה חופי חול מפתים

ואיך אפשר בלי חופים?
מרבית חופי הרחצה הטובים של רודוס מרוכזים בצידו המזרחי, מהעיר רודוס בצפון ועד לינדוס בדרום. ואולם, רבים מחופי החול המזרחיים עברו פיתוח מואץ, ובשיא העונה, גודשים אותם המוני תיירים. החלק המערבי של האי ירוק יותר. בשל הרוחות הערות הנושבות באיזור, הים בו סוער יחסית; במרבית החופים המערביים יש חלוקי אבן וסלעים, ולא רק חול. ככלל, החופים הצפון-מערביים, הסמוכים לעיר רודוס, מפותחים והומים יותר מהחופים הדרומיים. להלן כמה מהחופים היפים ברודוס:

פליראקי (Faliraki)
בחוף המזרחי, מעט דרומה מהעיר רודוס. אתר נופש הומה, ובו בתי מלון ומסעדות, וגם איזור לנודיסטים.

אפאנטו (Afantou)
כמה קילומטרים דרומית לחוף פליראקי. חלוקי אבן ומגרש גולף גדול.

צמביקאס (Tsambikas)
בחוף המזרחי, דרומית לאפאנטו. אתר יפה, אבל הומה תיירים.

ינאדי (Genadi)
בדרום-מזרח האי. חוף חול וחלוקי אבן, נופך אותנטי.

פרסוניסי (Prassonissi)
בקצה הדרומי של רודוס, במעין חצי אי.

 רודוס – העמוד הראשי>>

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 6

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

סנטוריני - אי חלומי

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות