תפריט עמוד

קברות המכבים, מסלול והצעה לפתרון התעלומה

קברות המכבים, מסלול והצעה לפתרון התעלומה

בחנוכה 1909 החליטו מורי ותלמידי הגימנסיה העברית "הרצליה" לעלות לרגל למודיעין ולהדליק לפיד לכבוד החג. רועה ערבי שפגשו בדרך הצביע על אתר שכונה בפי תושבי האזור הערבים "קברי היהודים", ומאז השתרשה המסורת כי כאן קבורים המכבים. האמנם כך? יותם יעקבסון מציע מסלול קצר בעקבות המכבים, עם פתרון אפשרי של התעלומה

חג החנוכה הוא הזדמנות מצוינת לצאת ולטייל בעקבות המכבים. כמו נרות חנוכה פורצים מהקרקע כרכומים לבנבנים ובמקביל לאזכור נס פך השמן מתרחש גם נס הנביטה, שבו שבים השדות ומוריקים. האזור הנגיש לטיול והמזוהה עם המכבים יותר מכל הוא אזור מודיעים, הכפר שבו הם גרו וממנו פרצה המרידה. יש כאן מסלולי טיול רבים: מאזור פארק קנדה ועמק איילון – המקום בו נערך קרב אמעוס, שבו נחל יהודה המכבי את אחד הניצחונות המזהירים שלו – דרכי הנוף של הקק"ל ביער בן שמן, בבקעת הנזירים והחדשות מהן שנפרצו לפני כשנה לאורך גדר ההפרדה, בין אזור הכפר אל-מידיה והעיר מודיעין. אנו מציעים כאן טיול קצר, המורכב מדילוג בין כמה נקודות ומהניסיון לברר היכן באמת קבורים המכבים.

התאמה: לכל המשפחה.
קושי מסלול: קל מאוד.
אורך מסלול: כשני קילומטרים.
משך מסלול: שעה וחצי.
הגעה מהמרכז: נסיעה בכביש ירושלים-ת"א לכיוון ירושלים. במחלף בן-שמן פונים לעבר מודיעין, כביש מס' 443. כקילומטר וחצי אחרי הפנייה ימינה למבוא מודיעין ישנה פנייה שמאלה אל קברות המכבים. פונים שמאלה ומיד שוב שמאלה, אל רחבת חנייה הסמוכה לכביש הראשי. 

 

כרכום נאה. בתקופה זו פורצים הכרכומים הלבנבנים מהקרקע כמו נרות חנוכה

 

נס השמן וכוח החרב
במסכת שבת פרק כ"א, ולא בשום מקום אחר, מוזכר נס פך השמן.
"מאי חנוכה? ששנו רבנן: בכ"ה בכסלו ימי חנוכה שמונה הם שלא לספוד בהם ולא להתענות בהם, כשנכנסו עובדי כוכבים להיכל טימאו כל שמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן הגדול ולא היה בו אלא להדליק ליום אחד. נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".

כיום ברור לחוקרים שבתקופת התלמוד חנוכה לא היה חג מאוד משמעותי. היו לכך כמה סיבות: החג לא נזכר בתנ"ך, שכן אירועיו התרחשו לאחר שהתנ"ך נכתב; החג מפאר את המקדש, שבאותם ימים כבר לא היה קיים (בעוד העם יושב בגלות); וכן בגלל התנגדותם העקרונית של החכמים לכוחניות שאפיינה את בית חשמונאי.
רוב החוקרים מסכימים כי חכמי המשנה והתלמוד "יצרו" למעשה את נס חנוכה בניסיון להמעיט בערך מלחמותיהם הכוחניות של המכבים וכדי לזקוף את הניצחונות ואת טיהור המקדש לזכות אלוהים עצמו. ואכן, נס פך השמן הפך עד מהרה לטעם העיקרי לחג. מי שזכר את המכבים משך כל ההיסטוריה והעלה את מעשיהם על נס היו דווקא הנוצרים. הם ראו במכבים סמל לגבורה מונותאיסטית, ומי שנלחמו בפגאנים החוטאים גם במחיר קידוש השם. הנוצרים קידשו את אתרי המפתח בהם פעלו המכבים ובכלל זה את מקום קבורתם. רבים מהאתרים הנוצריים המוקדשים למכבים מופיעים ב"מפת מידבא" המפורסמת – פסיפס ביזנטי מאמצע המאה ה-6 שנמצא בעבר הירדן המזרחי. במפה מופיע ציון לכנסייה הניצבת על קברות המכבים, אך היכן היא היום? מאז הכיבושים המוסלמים הוחרבה הכנסייה.

דווקא מאז ראשית התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל, כשלכוח החרב היתה משמעות חשובה וכמעט מקודשת, שבו ונדלו סיפורי המכבים ממעמקי התודעה הלאומית. הפעם נעשה בהם שימוש ענף – מעשי הגבורה שלהם סופרו שוב ושוב, סיפורים נכתבו על אודותיהם ושירים הולחנו למענם. במסגרת התחייה הציונית לא האמינו עוד בנסים וקידשו את העשייה ואת אלו הנוטלים את גורלם בידיהם, קמים ועושים מעשה. מסיבה זו נעשה חשוב למצוא את מקום קבורתם של גיבורי הקדם, שהיו לאות ולמופת, אך הסתבר שהמלאכה אינה כל כך פשוטה. נצא איפה למסע בירורים. 

שלט זה לא הכל בחיים
איזו תעלומה יש פה? בוודאי תשאלו את עצמכם כשתגיעו אל נקודת ההתחלה של מסלול הטיול במגרש החניה – הרי יש במקום שלט ובו כתוב בבירור: "קברות המכבים". כתוב, זה נכון, אך אל תאמינו לכל מה שכתוב.

ממגרש החנייה נפסע אל הגבעה הסמוכה, הזרועה עצי חרוב וקברים חצובים בסלע שמסודרים בשתי שורות. הקברים בנויים כפירים חצובים לעומק כמטר וחצי, שבתחתיתם שתי גומחות קבורה צדיות. כל גומחה משמשת לאדם אחד, וייתכן שהקבר נבנה לבני זוג שחפצו להיקבר יחדיו. מעל הקברים הונחו מכסי אבן גדולים וכבדים. כיום חלקם חסרים, אך עדיין ניתן לראות כמה מהם. זה המקום אליו מצביע השילוט; כלומר, לפחות מחציתו הראשונה נכונה – קברים קדומים אכן יש.

אך האם כאן באמת נקברו המכבים, וממתי מזוהה עמם האתר? מסתבר שבערבית נקרא המקום "קובור אל-יהוד", קברי היהודים, אולם החשמונאים לא מוזכרים. הנה עדות היסטורית שאולי תשפוך עוד קצת אור על התעלומה. העד הוא זרובבל חביב ז"ל, לשעבר חניך הגימנסיה העברית "הרצליה". עוד בחייו סיפר זרובבל כיצד בראשית חג החנוכה של שנת 1907 יצאה למקום משלחת חיפושים נלהבת מבית ספרו.

כשהגיעו תלמידי הגימנסיה לאזור פגשו ברועה ערבי וכששאלו אותו היכן קברי המכבים, הוא הוביל אותם אל המקום בו אנו עומדים כעת ואמר להם: "אלו קברי היהודים". זרובבל העיד כי הגילוי גרם למורי ולתלמידי הגימנסיה התרגשות עצומה. הם הדליקו במקום נר חנוכה ראשון ומאז השתרשה המסורת כי זהו מקום קבורתם של החשמונאים. נו, אז לא ממש השתכנעתם? בצדק… 

 

"קברות המכבים" – האתר המשולט. בתקופת התלמוד חנוכה לא היה חג מאוד משמעותי. אך מאז ראשית התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל, כשלכוח החרב היתה משמעות חשובה וכמעט מקודשת, שבו ונדלו סיפורי המכבים ממעמקי התודעה הלאומית

 

חורים בגרסת המערה
הבה נמשיך בחיפושים. ממה שמכונה "קברות המכבים" נצעד מערבה בדרך עפר רחבה. נחלוף על פני האנדרטה הגדולה, נמשיך בדרך עפר ונפנה שמאלה, לעבר הכביש הראשי. ממש בסמוך אליו נחבאת מערת קבורה עתיקה, שגרם מדרגות עץ מוביל אליה. המערה התגלתה ונחפרה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, במהלך הרחבת כביש 443. נמצאו בה גלוסקמאות (ארונות קבורה קטנים, לעצמות) עשויות אבן ועליהן חקוקים שמות הנפטרים. על חלק מהגלוסקמאות התגלו השמות חשמן, שמעון, מרים, שרה, מנילאוס. חלקם מוכרים לנו ממשפחת בית חשמונאי והמלה חשמן אף מזכירה את חשמונאי. את הגלוסקמאות כבר לא ניתן לראות במקום, כיוון שהן נלקחו על ידי רשות העתיקות לצורך שימורן, אך תמונות שלהן מופיעות בשלט הסבר שבמקום. הגילוי חולל התרגשות גדולה בקרב החוקרים וחלקם, אולי מתוך התלהבות ציונית ורצון לחדש, מיהרו להודיע שהתגלו קברות המכבים.

אבל גם בגרסה זו יש כמה חורים. ראשית, משהו לא מסתדר מבחינה כרונולוגית; ידוע שקבורה בגלוסקמאות אבן לא היתה נהוגה לפני ימי הורדוס, שמלך עשרות שנים אחרי תקופת החשמונאים. שנית, קיימת עדות היסטורית נוספת – הפעם בת 2000 שנה. מדובר בכתביו של ההיסטוריון יוסף בן-מתתיהו, או בשמו הרומי יוסיפוס פלאביוס. בספרו "קדמוניות היהודים" מספר יוסף ששמעון החשמונאי הקים מצבה גדולה להוריו ולאחיו. לתיאורים הללו נוספים תיאורים מקבילים מספרי מכבים א' וב', שניהם בני זמנו של פלאביוס.

המצבה היתה בנויה אבנים טובות, נראתה למרחוק והשקיפה על הים. בתיאוריו כולל מבנה הקבר עמודים מפוארים ו"שבע נפשות", כינוי למבנה ארכיטקטוני בולט דמוי פירמידה (בדומה לקברים מימי בית שני בנחל יהושפט בירושלים):  2 להוריו וחמש עבור אחיו ועבורו. עד כמה שניתן לומר – במקום אין שרידים של עמודים מפוארים, גם לא פירמידות, הגלוסקמאות לא מזכירות את שמות ההורים והבנים של המשפחה המפורסמת וגם… לא רואים מכאן את הים. במקורות אחרים מצוין מקום הקבר בסמיכות לכפר מודיעין, המזוהה בדרך כלל עם מיקומו של הכפר אל-מידיא שנמצא ממזרח לנו. אם כך, אף שנפסלה גם אפשרות המערה ברור שהקבר צריך להיות איפשהו בסביבה. אבל איפה?

מה עושים? בואו נתרחק קודם כל מרעש המכוניות הדוהרות על הכביש. נחזור אל רחבת האנדרטה ונמשיך ממנה בדרך עפר צפונה (שמאלה), אל הגבעה הסמוכה. מימיננו שדה פתוח שבחנוכה כבר עולים בו נבטי החיטה. מימין לדרך נגיע אל מבנה קבר מוסלמי של שייח ע'רבאוי (המערבי). 

 

 

חורבת הגרדי – מבט מבחוץ ובמפנים. במהלך המאה ה-19 ז והתה גבעה זו  כמקום אפשרי לאתר קבורתם של המכבים

 

 

מחורבת הגרדי רואים את הים
בסמוך למבנה הקבר הקדום ישנו שלט המציין כי זו חורבת הגרדי. בסמוך לשלט אנדרטת אבן צנועה (שעד הקמת גדר ההפרדה במקום נופצה פעם אחר פעם) לזכר 23 חיילי צה"ל שנהרגו כאן באחת הטרגדיות הגדולות שאירעו במהלך מלחמת העצמאות.

במהלך המאה ה–19 זוהתה גבעה זו כמקום אפשרי לאתר קבורתם של המכבים. למה דווקא פה? ראשית, הסתכלו מערבה, דרך עצי האורן שנטעה כאן קרן קיימת לישראל, כאילו במטרה לטשטש ראיות. ביום עם ראות טובה אכן ניתן לראות מכאן את כחול הים, כפי שכותב בן-מתתיהו. אבל איפה כל השרידים המפוארים, תשאלו ובצדק. ובכן, צר לי לאכזב אתכם, הם אינם, אולם הארכיאולוג השוויצרי קונארד שייק שחפר כאן במאה ה-19 מצא כאן שרידי כנסייה מפוארת ותחתיה מצא גרם מדרגות שירד למערות קברים. בדו"חות החפירה שלו הוא תיאר חמישה קברים בטור ועוד שניים ניצבים. נשמע מוכר? בהתאם להסכמים עם התורכים, כיסה את החפירה ומאז לא נחפר המקום שנית. אף אחד לא רוצה לחפור מקום שכבר נחפר על ידי אחר ובטכנולוגיה מפותחת פחות מזו הקיימת כיום.

שרידי בנייה קדומה, באבנים גדולות, עודם מפוזרים בשטח, בעיקר מצפון לקבר השייח. כשניכנס לקבר נמצא בו מעין מצבה מלבנית שעליה שרידי נרות רבים. כתובות מרוססות על הקיר וריבוי נרות הנשמה הדולקים הם עדות לכך שיהודים מסוימים מקדשים היום את קבר השייח כקברו של מתתיהו. האם כאן קבורים המכבים? בהחלט ייתכן שכן, אולם כדי להיות בטוחים ניאלץ להמתין לחפירות ארכיאולוגיות מסודרות במקום.

 

האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 6

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

מערות לוזית

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות משפלת יהודה ומישור החוף הדרומי

הטעמים של אשדוד
הטעמים של אשדוד

כעיר השוכנת על חוף הים התיכון, עם תושבים שהגיעו מכל קצות תבל, אשדוד מציעה מגוון קולינרי כמעט אינסופי. פסטיבל "עמים וטעמים", שמתקיים בסוף חודש מאי, מאפשר לטעום מנות מקומיות ממטבחים שונים ומגוונים - גיאורגי, בוכרי, מרוקאי ואפילו סיני, ...

פסטיבל האוכל הכפרי במטה יהודה: ההנאה שבאיטיות
פסטיבל האוכל הכפרי במטה יהודה: ההנאה שבאיטיות

שפלת יהודה מציעה שפע של תענוגות קולינריים: מסעדות כפריות, בשלנים ביתיים, יקבים, מבשלות בירה, מאפיות ומחלבות, עם דגש על חומרים מקומיים ועונתיים ושיטות הכנה מסורתיות. פסטיבל האוכל הכפרי של מטה יהודה הוא הזדמנות מצוינת לחזור ולבקר באזור הירוק ...

צילום: רמלה, לקלף את הסיפור
צילום: רמלה, לקלף את הסיפור

מתי בפעם האחרונה ביקרתם ברמלה? מלבד השוק המפורסם, רמלה מציעה אתרים היסטוריים ופסיפס אנושי מרתק. קבוצת צלמים שמה לה למטרה לקלף את סיפורה של העיר הרב-תרבותית ולהאיר צדדים שונים שלה, לאו דווקא פוטוגניים במובן הסטנדרטי