תפריט עמוד

צפון בריטאני – ארץ הים הפראית

שתפו:

האוקיינוס האטלנטי, שלחופיו שוכנת בריטאני, השפיע השפעה מכרעת על נופיה ותרבותה. דרכו הגיעו אליה תושביה הברטונים, ועליו מתבססות אגדותיה ומטעמיה

עודכן 26.9.17

בריטאני (Bretagne) היא חצי אי החודר למימי האוקיינוס האטלנטי כחרטום אונייה. מה שנחרט בזיכרון אחרי ביקור בחבל ארץ זה – שתושביו, הברטונים, הם ממוצא קלטי והגיעו לכאן מהאיים הבריטיים – הוא חופים ובהם רצף אינסופי של כֵפים, סלעים, מצוקים פראיים ומפרצים בתוליים עם אלפי איים.

בבריטאני יש יותר מגליתים, מנהירים (מצבות אבן לא מסותתת הניצבות כעמוד) ודולמנים (מעין שולחנות אבן) מאשר בכל מקום אחר בתבל. עוד תמצאו שם קַאלבֶר (Calvaies; "קאלברי" באנגלית) – סדרות של פסלי גרניט מהמאות ה-16 וה-17, המסמלים סצינות מצליבת ישו. במהלך הביקור באזור ניתקל באלפי כנסיות המנציחות קדושים מקומיים, ונוכל להשתתף בפסטיבלים הנערכים לכבודם. פסטיבלים אלה, המכונים "פארדון" (Pardons; "סליחות" או "מחילות" בצרפתית), כוללים תהלוכה ססגונית, שהצועדים בה עוטים תלבושות מקומיות ונושאים לפידים ונרות, והם מסתיימים בדרך כלל בחגיגת אוכל, שתייה ומוזיקה ברטונית-קלטית, הפֶס-נוֹ (Fest-Noz).

בריטאני נמצאת מערבית לנורמנדי, ואת הגבול בין שני החבלים מסמן הנהר קוּאֶסנוֹן (Couesnon). במרוצת הדורות שינה הקואסנון כמה פעמים את תווי זרימתו. לצערם של הברטונים, בפעם האחרונה שסטה מערבה הותיר את מון-סן-מישל בצד המזרחי, בתחומי נורמנדי. את סיורנו נתחיל מעט דרומה ממון-סן-מישל, בעיר פּוֹנטוֹרזוֹן (Pontorson). כביש 671N יביא אותנו לדוֹל-דֶה-בירטאניֶ (Dol-de-Bretagne), שם נבקר בקתדרלת סן-סַמסוֹן (Cathedrale St-Samson) הגותית. היא הוקמה במאה ה-13 ומוקפת בבתי עץ ימיביניימיים. מעט דרומה מדול-דה-בריטאני, על כביש D795, נמצא מנהיר דה שאן-דוֹלן (Menhir de Champ-Dolent), המתנשא לגובה של תשעה מטרים וחצי.

נחזור צפונה בכביש D795, ובצומת נפנה בכיוון צפון-מערב בכביש D155. נעבור בעיירה קנקאל (Cancale), המפורסמת בזכות הצדפות הנמכרות בה. זהו המקום לשבת בנמל, לטעום ממעדן זה בלוויית כוס יין מוסקאדה יבש, ולצפות עוד פעם במון-סן-מישל.

מקנקאל נוסעים מערבה בכביש D201, אל סן-מאלוֹ (St-Malo), עיר מבוצרת, שרבים מבתי הגרניט שלה הוקמו במאות ה-17 וה-18 על ידי שודדי ים וסוחרים. בעיר יש מבצר, קתדרלה וסמטאות צרות. טיול על החומות מאפשר תצפית על חוף הבַּרֶקֶת (Cote d'Emeraude; קוֹט ד'אֶמֶרוֹד) המרהיב.

בחוף המערבי של סן-מאלו נפגוש בתופעה המיוחדת של גאות ושפל. בזמן גאות, שפך נהר ראנס (Rance), הזורם כאן לים, מלא מים; בזמן השפל, השפך ריק לגמרי. במקום הוקמה תחנת כוח הידרואלקטרית (Barrage de la Rance), המנצלת את הבדלי המפלס לצורך ייצור חשמל.

ב"דרך המוכסים". היא מכונה כך משום ששימשה בעבר להגנה מפני תוקפים זרים ומסיגי גבול | צילום: אסנת קרסנסקי

אל ערי הים
מסן-מאלו ניסע דרומה בכביש N137, וממנו נמשיך בכבישים D29 ו-N176, המובילים לדינאן (Dinan). בדינאן, עיירה ימיביניימית נחמדה, יש רחובות תלולים וצרים, המרוצפים באבנים; בתי עץ; חנויות המציעות מוצרים מקומיים; וגם גלריות של נפחי זכוכית, אורגים בנול, פַסלים ותכשיטנים. בימי חמישי נערך במקום שוק. פרטים נוספים בלשכת התיירות המקומית.
טלפון: 33-2-96397540

תחנתנו הבאה היא עיירת הנופש האופנתית דינאר (Dinard), שאליה מגיעים בנסיעה צפונה בכבישים D12 ו-D114. בדינאר יש וילות אלגנטיות, גנים ושבילי טיולים המוארים בלילה, והרבה בתי תה אנגליים – זכר למאה ה-19, שבה היתה העיירה אתר חביב על האצולה הבריטית. בשבוע הראשון של אוקטובר מתקיים בדינאר פסטיבל של סרטים בריטיים מודרניים.

מדינאר ממשיכים מערבה בכביש D786, עד סנט-אֶד (St-Aide), ומשם צפונה בכביש D16. עוצרים בכף פְרֶאֶל (Cap-Frehel), כף ובו מגדלור תצפית, הבנוי על סלעי גרניט. זהו אחד מהמגדלורים הרבים שלאורך חופי בריטאני. ריבוי הנמלים, המפרצים המפותלים, האיים והשרטונים אילץ את הדייגים להיעזר במגדלורים.

נמשיך בכביש D34 בכיוון דרום-מערב, אל סן-בּרִיֶיה (St-Brieuc), עיר מחוז ובה קתדרלה מבוצרת ומדרחוב עם חנויות מודרניות. שוק הדגים נערך במקום בימי רביעי ושבת; אין לוותר על קוֹקִי סֶן-ז'אק (Coquilles St-Jacques), צדפות מיוחדות (סקאלופס) האופייניות למפרץ הסמוך.

ממשיכים בכיוון צפון-מערב בכביש D786, עד פּלוּאָה (Plouha), שם פונים דרומה בכביש D21. עוצרים בכפר קֶרמַרִיָה-אַן-אִיסקִי (Kermaria-en-Isquit), שם ניצבת כנסייה קטנה מהמאה ה-13 ובה ציורי פרסקו מרהיבים. כשנוסעים הלאה בכיוון צפון-מערב בכביש D786, חוצים את פּאנֶפּוֹל (Piampol), עיירת נמל, שממנה יצאו בעבר דייגים בדרכם למימי איסלנד. רבים מהדייגים נעלמו במצולות, ובבתי הקברות שלאורך החוף יש לוחות לזכרם.

נמשיך צפונה בכביש D789 ללָה פּוּאָנט-דֶה-לַ'ארקוּאֶס (La Pointe-de-l'Arcouest), נמל קטן, שממנו אפשר להפליג לאִיל דֶה בּרֶאָה (Ile de Brehat), אי המשמש כאתר נופש לכל המי ומי, ובו נופים פראיים וצמחייה עשירה ומגוונת. הכניסה למכוניות אסורה לאי.

חוזרים לפאנפול, שממנה ממשיכים בכביש D776 מערבה, עד לעיירה טרגיֶיה
(Treguier), שבה מתקיים ביום ראשון השלישי של מאי אחד הפארדונים החשובים בבריטאני. בכניסה לטרגייה נמצאת קוֹאוֹפּ-מָרָאן (Coop-Marine), חנות מומלצת לציוד דיג ולבגדי מלחים.

טרגייה התפרסמה בעיקר בזכות קתדרלת סֶן-טוּגדוּאַל (Cathedrale de St-Tugdual) הגותית, הבנויה אבני גרניט מסותתות. מגדל הפעמונים העדין שלה, שהתמוטט בסערה בחורף 1999, נמצא כיום בשלבי שיפוץ סופיים. לכנסייה עצמה חלונות זכוכית מודרניים. לא להחמיץ ביקור בקלויסטר הצמוד, שהיה חלק מארמון הבישוף.

בכיכר המרכזית של טרגייה פועלת החנות בִּיסקיטֶרִי-דִי-טרֶגוֹר (Biscuiterie-du-Tregor), המציעה מבחר ביסקוויטים, עוגות, כלי קרמיקה המעוטרים במוטיבים ברטוניים ועוד.

לרעבים מומלץ לגשת לקרֶפֶּרי דה הָאל (Croperie des Halles) שב-Place des Halles, שם מגישים קרפים מקמח כהה עם מולים. לצמאים כדאי לרדת ברחוב סֶנט אַנדרֶה (rue St-Andre) לכיוון הנמל. בבית מספר 3 בו יש בר אפלולי טיפוסי, לה מֶדיאֶוָול (Le Medieval).

נסיעה צפונה בכביש D8 תביא אותנו לפּלוּגיִיֶל (Plouguiel), שם מתחיל "סיבוב הרותם המוזהב" (Circuit des Ajoncs d'Or). הרותם הוא הפרח הלאומי של בריטאני, ומופיע בריכוזים גדולים באזור. על שמו קרוי הסיבוב, המוביל לכנסיית סֶן-גוֹנֶרי (St-Gonery), שהפרסקאות שלה מספרים את סיפורי התנ"ך והברית החדשה. את המפתחות לכנסייה ניתן לקבל בבר-טבק שמעבר לכביש. בעלת הבר תלווה אתכם ותתאר את אוצרות הכנסייה במבטא ברטוני מודגש. חשוב לציין, שרבים בברטאניה מדברים ברטונית, וכל השלטים לאורך הדרכים הם דו-לשוניים.

הנקודה הבאה שבה נעצור היא פּוּאֶנט די שאטוֹ (Pointe du Cateau), שם תוכלו למתוח את הרגליים, לטייל בחוף, לקפוץ בין הסלעים, לגלות את הבית שבין שני סלעי הגרניט הענקיים, ולהנציח את המעמד בתצלום.

דרך החוף הפראית D113 ממשיכה מערבה, לפֶּרוֹ-גירֶק (Perros-Guirec), אתר נופש ידוע. מומלץ לאכול כאן במסעדת לָה מָרֶה (La Maree), הנמצאת מול נמל היאכטות. למעונינים לקנות מזכרות וסוודרים להפלגות, כדאי לפקוד את גַלְרִי דֶה קֶרִילִי (Galerie de Kerillis), סופרמרקט ברטוני הפועל במרכז העיירה.

סלעי גרניט וטבע פראי
כביש D113 – הממשיך בכיוון צפון-מערב, אל פּלוּמַאנָש (Ploumanach) – מכונה "דרך המוכסים" (Chemin des Douaniers; שְמֶן דֶה דוּאַניֶיה), משום ששימש בעבר להגנה מפני תוקפים זרים ומסיגי גבול. בשמורת הטבע של "דרך המוכסים" יש שבילים מסומנים ומסלול הליכה נוח (כשלוש שעות), העובר בין סלעים ענקיים של גרניט ורוד, המונחים אחד על השני. בעלי דמיון יגלו בסלעים דמויות של מכשפות, גולגלות, ארנבים וצבים. בחוף סן-גירֶק (Plage St-Guirec) הסמוך ניצב מקדש קטן, ובו פסל הקדוש גירק, והוא חסר אף. האגדה מספרת, שבחורות נהגו לנעוץ מחט באפו של הפסל. לפי אמונתן, אם המחט נשארה תקועה, פירוש הדבר כי יינשאו באותה שנה.

מחוף טרֶסטְרָאוּ (Trestraou) שבפרו-גירק ניתן להפליג לשיט מסביב לשבעת האיים (Sept Iles) – שמורת טבע, ובה עופות נדירים, כמו הפינגווין הננסי.

תחנתנו הבאה היא העיירה לַאניוֹן (Lannion). מסביב לכיכר המרכזית יש בתים מהמאות ה-15 וה-16, מעוטרים בפסלי עץ. עלייה של 142 מדרגות תביא אתכם לכנסיית בּרֶלֶוֶונֶה (Brelevenez), שנבנתה על ידי הטמפלרים במאה ה-12. מכאן נשקפת תצפית מדהימה על העיירה, וציירים רבים מגיעים למקום כדי להנציח את הנוף. במקום נצפה שוב בתופעה המדהימה של הגאות והשפל: בזמן שפל, הנהר העובר בעיירה ריק לחלוטין, ובגאות גבוהה הוא עלול להציף חלקים ממנה, למרות שלאניון נמצאת במרחק כ-12 קילומטר מהים. כדאי להתעכב באחת הקונדיטוריות בעיירה, כדי לטעום מהקוּאין-אמאן (Kouign-Aman) – עוגה מיוחדת ללאניון, עשירה במיוחד בחמאה.

מלאניון נדרים בכביש D11, דרך פּלוּבֶּזר (Ploubezre), עד כנסיית קֶרפוֹן (Kerfons), שנבנתה במאות ה-15 וה-16, והיא מוקפת בעצים. כאן נראה מאפיין נוסף של ברטאניה -הז'יבֶּה (Jube). מדובר במחיצה מגולפת, ייחודית לברטאניה, עשויה מעץ או מגרניט. המחיצה מפרידה בין האזור שבו נמצא הכומר לבין האולם שבו שוהים חברי הקהילה. המחיצה מעוטרת בסצינות מהתנ"ך ומהברית החדשה ובדמויות של קדושים מקומיים.

בהמשך הכביש דרומה נגיע ל"שבעת הקדושים" (Les Sept Saints; לֶה סֶט סֶן) – כנסייה שנבנתה על דולמן גדול. לפי המסורת, שבעה צעירים נוצרים נרדמו במאה השלישית במערה באפסוס שבתורכיה, והתעוררו אחרי 300 שנה כאן, בבריטאני.

איל ד'אואסאן, במרחק 20 קילומטר מהחוף המערבי של בריטאני

פסלי ישו
כביש D11 יביא אותנו ללב בריטאני. מכביש N12 נפנה דרומה בכביש D42, המוביל לגֶרלֶסקין (Guerlesquin), שם נפנה מערבה בכביש D37, המוביל לפּלוּגוֹנוָואן (Plougonven), עיירה השוכנת למרגלות הגבעות. מסביב לכנסייה ולבית הקברות יש גדר מיוחדת ומעניינת. סדרת הפסלים (הקאלבֶר) המקסימה מהמאה ה-15 מראה סצינות מחיי ישו. נמשיך בשמורת הטבע של הרי אָרֶה (Monts d'Arree). ביער שליד הכפר אוּאֶלגוֹאָה (Huelgoat) נמצא גבעות פראיות עם מדרונות גרניט וצפחה, אגם, יערות ונחלים זורמים. באזור יש מסלולים מסומנים לטיולים רגליים. דרומית לקוֹמָנָה (Commana) שעל כביש D764 נמצא האתר הפרהיסטורי מוּגוֹ-בּיָאן (Mougau-Bian). במקום יש שדרת אבנים קדומה ושביל סלעי ענק מסותתים, באורך 14 מטר.

כדי להגיע לתחנתנו הבאה, מתחם סן-תֶגוֹנֶק (St-Thegonnec), נחזור מקומנה לכביש D764, שבו נפנה מזרחה. בהמשך נפנה צפונה בכביש D785, שממנו נמשיך מערבה בכביש D712. בסן-תגונק יש קאלבר ובו כמאה פסלים, הממחישים תשע סצינות של ייסורים, מוות ותחייה. במתחם יש גם כנסייה, בית קברות, חומה, שער אבן מעוטר בסגנון הרנסאנס ומבנה לאחסון עצמות. בכפרי בריטאני מצויים בתי הקברות בדרך כלל במתחם הכנסייה. בשל מחסור במקום, נהוג, פעם בכמה שנים, לפנות את העצמות מהקברים ולהטמינן במבנה מיוחד, כמו זה שבסן-תגונק.

גם בכפר הסמוך גִימִיליוֹ (Guimiliau), שאליו נגיע בנסיעה דרומה בכביש D118, יש קאלבר ובו פסלי מאתיים דמויות המלוות את ישו, והן מנגנות בכלי נגינה ברטוניים.

נמשיך בכיוון צפון-מערב בכביש D111, עד לנדיביזיו (Landivisiau), שם נפנה מערבה בכביש D12. נעצור בכפר לָה רוֹש-מוֹרִיס (La Roche-Maurice). בכנסייה שבמקום יש מחיצה מגולפת מתקופת הרנסאנס. מעל המבנה לאחסון עצמות ניצב צֶלם של המוות המופיע חמוש בחץ, ולידו דמויות אשה, בישוף, איכר, ועוד.

נמשיך מערבה בכביש D12, אל בּרֶסט (Brest), עיר נמל שנבנתה מחדש, לאחר שנהרסה כמעט כליל במלחמת העולם השנייה. בברסט פועל מוזיאון ימי מעניין, האוֹסֶאַנוֹפּוֹלִיס (Oceanopolis), ובו אקווריומים המאוכלסים ביצורי ים שונים.

נסיעה בכביש D789 מערבה תביא אותנו לקצה המערבי של בריטאני, לפּוּאֶנט דֶה סֶן-מאטיֶיה (Pointe de St-Mathieu), שם נשקף מראה נפלא של האוקיינוס האטלנטי והמפרצים הפראיים שבאזור. מכאן אפשר להפליג מערבה, לאִיל ד'אוּאֶסַאן (Ile d'Oussant), אי הנמצא במרחק כעשרים קילומטר מהיבשה. נופיו החשופים מזכירים מראות מכוכבים אחרים.

טירת הנשרים בדרום צרפת

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: