צלילה בסיני – שכרון צבעים

עם השנים הפכה סיני במובנים רבים לביתי השני. במסעותי לשם חוויתי גם את השינויים שחלו בה מאז הוחזרה לידיים מצריות. בשנים הראשונות החופים היו עדיין ריקים, התחבורה זולה, החוקים גמישים. כיום המצב שונה. המצרים הבינו שמדובר במכרה זהב תיירותי, ושירותי התיירות הפכו ליעילים. למרות זאת, אפשר עדיין לטייל בסיני גם בדרך הפשוטה, להתחבר לטבע כמו פעם.

בקיץ האחרון סיירתי לכל אורך רצועת החוף, כולל שמורות הטבע. רציתי להתעדכן באפשרויות לחוות את סיני דרך אתרי צלילה ושנירקול יפים, שבחלקם הטבע עוד פתוח והמגע עם האדם מצומצם. במקומות מסוימים צריך לדלג מעל מכשולים הקשורים לבנייה מואצת, חוקים חדשים ועוד. לא פשוט, אבל מרתק.

חשוב לי לציין כי אין זה משנה אם יוצאים לצלילות מוסדרות, דרך מועדוני צלילה ובליווי מדריך, או שבוחרים בצלילה פרטית (אפשרי רק בחלק מהחופים) – בכל מקרה חשוב לפנות למועדון צלילה ולקבל מידע עדכני לגבי האתר שבו מתכוונים לצלול: מזג האוויר והזרמים בים הצפויים לאותו יום, נקודת הכניסה המדויקת למים, מסלול הצלילה המומלץ ועוד. מעבר לנתונים שיבטיחו צלילה בטיחותית, חשוב שיהיה מישהו מקצועי שיידע לאן יצאתם ומתי אתם צפויים לחזור.

האזור הצפוני מתחיל בתחנת הגבול בטאבה וממשיך עד ראס א-שיטאן, כמה קילומטרים מצפון לנואיבה; אזור נואיבה (נוויבע) נמתח מראס א-שיטאן ועד ראס אבו-גלום; אזור ד'הב – בין הבלו הול שמצפון לד'הב ועד קבר אל-בוניה שמדרומה; אזור שארם א-שייח' מתחיל בראס א-תנתור, שבשמורת הטבע של נאבק, וממשיך עד אחרי המעגן הנמצא כמה קילומטרים דרומית משארם א-שייח'; והאזור הדרומי ביותר – שמורת הטבע ראס מוחמד.

בין הרצועה הצפונית לנואיבה אמנם אין גבול גיאוגרפי חד, אך נוטים להתייחס לנואיבה כאזור נפרד. בין נואיבה לד'הב מפריד ראס אבו-גלום, הר היורד בתלילות למים ויוצר חסימה לכלי רכב ממונעים. הר מפריד גם בין אזור ד'הב לשמורת נאבק (שיכולה להיחשב לאזור עצמאי אך כאן נתייחס אליה כאל חלק מאזור שארם). בין שארם א-שייח' לשמורת ראס מוחמד נמצא מעגן היאכטות בפאתי העיר הקוטע את רצף אתרי הצלילה עד לראס מוחמד. בין שני אזורים אלה מצויה גם נקודת משמר, שכדי לעבור בה תידרשו להציג אשרה מצרית.
האזורים, הנוחים גם לשנירקול וגם לצלילה, שונים בנוף התת-ימי שלהם: באזור טאבה מדרון השונית מתון יחסית, ואפשר לראות למשל קירות בגובה של כשלושה מטרים; בנואיבה יש קירות שיורדים בצורת מדרגות לעומק הים, ומדרונות מרצופי אלמוגים; ד'הב מאופיינת בטופוגרפיה תת-ימית מעניינת, למשל קירות שמתרוממים משני הכיוונים, כמו החומה הסינית, גבעות מרוצפות אלמוגים העולות ויורדות לכיוון לב הים וקניון אדיר; באזור שארם א-שייח' השוניות נראות לרוב כקירות גבוהים העומדים בזווית חדה, ובשמורת ראס מוחמד מדובר כבר במצוקים אנכיים תלולים ומרשימים, הנעלמים אי שם בעומק רב כל כך עד שאין מבחינים כלל בקרקעית.

סניף טאבה של מועדון הצלילה אקווה-ספורט, שדרכו אפשר לצלול לקניון, מוציא הפלגות לאורך הרצועה הצפונית בדרך לנואיבה, לאתרי צלילה שבדרך כלל אפשר להגיע אליהם רק באמצעות הפלגה. מאחר שאין הפלגות צלילה אחרות באזור – אין שם הרבה צוללים והטבע התת-ימי שמור יחסית ועשיר בדגה. רוב הממשיכים דרומה ברכב חולפים על פני אתרי צלילה ברצועה הצפונית ולא עוצרים בהם, אף שכבודם במקומם מונח. יש בזה מן ההיגיון: אם כבר מדרימים, מוטב להיכנס עמוק יותר אל האווירה המיוחדת של סיני.

נוסעים לאורך כביש נואיבה-ד'הב, ולאחר כ-14 קילומטר, כאשר הכביש מתעקל בחדות ימינה, פונים דרום-מזרחה (בפיצול שמאלה) אל דרך העפר היוצאת מאותה נקודה. בדרך עוברים בכפר הציורי ביר זע'יר ובהמשך בוואדי ריססה, עד שנכנסים לקניון מדברי יפהפה, שביציאה ממנו מתגלה לפתע כחול הים. משם נוסעים בדרך החוף דרומה לאתר הצלילה ראס אבו-גלום או צפונה לעבר אתר הצלילה ליד ראס ממלח'. אם חוזרים משם לנואיבה, אפשר לנסוע דרך החוף – מומלץ בשעת שקיעה. בדרך החוף חזרה לנואיבה עוברים דרך שתי נקודות משמר שבהן בודקים דרכונים.

אם ברצונכם להמשיך מראס אבו-גלום דרומה, תוכלו לצאת למסלול של כחמישה קילומטרים על קו המים לכיוון ד'הב ולקבוע עם הבדווי שיגיע עם רכב השטח לנקודת מפגש באתר "החור הכחול", או בשמו המוכר – הבלו הול. את הדרך אפשר לעבור ברגל או על גבי גמלים ששוכרים במקום. כדאי לצאת לטיול הזה בשעת הזריחה, כאשר קרני השמש הנמוכות אינן יוקדות עדיין, והופכות את סלעי הים לפסלים מרשימים. הדרך על קו החוף, נטולת כלי הרכב הממונעים, הופכת לחלקת אלוהים.

בקצה המסלול מגיעים לאחד מאתרי הצלילה והשנירקול היפים והמרשימים ביותר בסיני: אתר הבלו הול. למרות האגדות המתהלכות בנוגע למקום, רוב היופי התת-ימי בבלו הול מרוכז דווקא במים הרדודים – ואפשר לחוות אותו בצלילה רדודה או עם שנורקל. שימו לב: צלילה לעומק האתר היא מסוכנת מאוד, וכבר גבתה לא מעט קורבנות! הימנעו מצלילת עומק באתר הזה והיעזרו כאן במדריך צלילה!

אזור רצועת החוף בד'הב
אזור ד'הב שופע אתרי צלילה המיוחדים בעיקר בטופוגרפיה התת-ימית שלהם. הנה כמה מהם: הקניון – ברצועת החוף של סיני יש כמה אתרים הנקראים כך, אך זהו המפורסם שבהם. האתר נמצא מצפון לד'הב, כקילומטר מדרום לבלו הול. האתר מתגלה בצלילה החל מעומק של 15 מטר, שם נראה ריף בצורת כיפה הבולטת מעל פני הקרקע החולית, ובו גומחה. כאשר נכנסים דרכה, מוקפים לפתע בשני קירותיו של קניון ענק הנמתח הרחק קדימה. מרגישים כאילו נעים במסדרון בטירה מלכותית מימי הביניים. חשוב לשים לב – הקניון משתפל לעומק רב, אך קיימות יציאות בטוחות בעומק 30-25 מטר.
האיילנד – אי אלמוגים המתרומם עד פני המים, לא רחוק מהחוף שבדרום הכפר של ד'הב. מומלץ להקיף את האי בצלילה (עומק הצלילה הוא כ-15 מטר).

המערות – המערות נמצאות כמה קילומטרים מדרום לד'הב, באזור שאפשר להגיע אליו רק ברכב שטח עם מדריך. הן צמודות לריף הקרוב לחוף ויוצרות חדרים ענקיים בתוכו. עומק הצלילה למערות הוא כשמונה מטרים.

בד'הב קיימים עשרות מועדוני צלילה. פעם היה אפשר לשכור מכלי אוויר ולצלול בלוויית פרטנר, כיום מחייבים השלטונות את המועדונים בד'הב לאפשר לצלול אך ורק במסגרת קבוצה עם מדריך מוסמך. חוק זה מיושם בפועל באמצעות נקודת משמר בדרך לאתרי הצלילה, ולפעמים אפילו על ידי שומרים באתרים עצמם. חוקי הצלילה בד'הב מחמירים יותר מבשאר סיני מכמה סיבות – מחשש לתאונות צלילה (בשל הטופוגרפיה המבלבלת), בשל הצורך לשמור על השונית מפני אנשים הבוזזים את אלמוגיה, וכנראה גם בגלל ריבוי מועדוני הצלילה במקום, המשוועים לפרנסה. החוקים המחמירים מתפשטים אט אט, ונתקלים בהם גם בשארם ובאתרים נוספים.

אזור שארם א-שייח'
פעם היה קל לצלול באזור שארם, הרווי באתרי צלילה מרשימים במיוחד: היה אפשר פשוט להגיע לחוף ולרדת לצלול. תנופת הבנייה בשנים האחרונות יצרה רצועה בלתי חדירה כמעט של בתי מלון הנמתחת לאורך עשרות קילומטרים על החוף, משארם בדרום וכמעט עד שמורת הטבע נאבּק בצפון. למעשה, נשאר רק אתר אחד הצמוד לעיר שארם שעוד אפשר לצלול בו באופן עצמאי: ראס אום סיד, הנמצא מתחת למגדלור. זהו גם אחד האתרים היפים ביותר, והחל מעומק 15 מטר מצויים בו אלמוגי מניפה ענקיים.

שמורת הטבע נאבק, הנמצאת בצפון האזור של שארם א-שייח', מתאימה למי שרוצה לברוח מהציוויליזציה לתוך טבע טהור. הרשויות מודעות לנכסי הטבע ומקפידות כי השמורה תהיה נקייה וללא התערבות אדם, למעט כמה דייגים בדווים ספורים, שזוהי סביבתם הטבעית. איתור אתרי הצלילה בשמורת נאבק מסובך ונדרשת עזרה של מדריך, אך המאמץ משתלם: האתרים ייחודיים בנופם, חלקם רדודים ורצופים במגדלי שוניות המתנשאים מתוך כרי "דשא" תת-ימי הנמשכים מאופק לאופק. חלקם הפכו למעין עיר מקלט לבעלי חיים ימיים גדולים כגון צבי ים, טריגונים (חתולי ים) ועוד.

נאבק מתאפיינת גם בלגונות של מים רדודים, שבהן חורשות מנגרובים. בעלי חיים ימיים רבים אימצו את העצים הללו כסביבתם הטבעית, בהם קסיופיאה (מדוזה יפה ולא מזיקה), סרטנים בעלי שריון כחול ועוד.

אפשר גם לצלול באתרים אחרים באזור שארם. ראס נצרני, למשל, הוא הצד היבשתי המערבי במיצר טיראן. קיומו של המיצר מגדיל את הסיכוי לפגוש כאן בעלי חיים גדולים, כגון דגי מַנְטַה ענקיים וצבי ים. הדרך להגיע לכאן היא להצטרף להפלגה דרך מועדוני הצלילה בשארם. יש אפשרות להפליג למיצר טיראן, שם קיימים אתרי צלילה – כדוגמת גורדון ריף – שבהם טבע תת-ימי שמור ועשיר. העיר שארם שופעת מועדוני צלילה, וכמעט בכל בית מלון ניתן למצוא שירותי צלילה.

שמורת הטבע ראס מוחמד
הדובדבן שבקצפת. שמורת ראס מוחמד, הנמצאת כשלושים קילומטר מדרום לשארם א-שייח', נחשבת בעיני רבים לאזור שבו חבויים מתחת לפני המים אתרי צלילה שנחשבים בעיני רבים ליפים בעולם. אך אליה וקוץ בה: בשונה מיתר אזורי החוף המזרחי של סיני, כדי להגיע לשם (דרך היבשה או הים) יש להצטייד מבעוד מועד באשרה. כדי לקבל את האישור המיוחל, צריך להגיע לקונסוליה המצרית בתל אביב או באילת עם הדרכון ועם ארבע תמונות פספורט, למלא טפסים, לשלם, להמתין כעשרה ימים (ולעתים יותר) ולחזור לקונסוליה להחתמת האשרה בדרכון.

צלילה בשרידי אניית המלחמה הבריטית הטבועה תיסלגרום

אם השגתם אשרת מעבר תזכו לבקר בשמורה מרהיבה ומיוחדת: היא משתרעת על הפינה הדרומית ביותר של סיני ומהווה מעין צומת דרכים ימי בין מפרץ אילת, מפרץ סואץ וים סוף מדרום. כמו בשמורת נאבֶּק, גם בה קיימות חורשות של עצי מנגרוב והיא זרועה באתרי צלילה, חלקם מצוקים אנכיים, היורדים לעומק שהעין אינה קולטת (כדי ליהנות מהם, מומלץ להיעזר במדריך צלילה).

אחד האתרים היפים הוא מצפה הכרישים, ואליו גם קל להגיע ישירות מהחוף. זהו מצוק אימתני, קיר ישר שיורד לעומק רב, וכולו מרושת באלמוגים צבעוניים. שני אתרים יפים נוספים הם אי הכרישים ואתר הספינה הטבועה יולנדה. האתרים סמוכים זה לזה, אך נפרדים מבחינת הלוגיסטיקה של הצלילה וזמן הצלילה הריאלי. בשל הקושי להגיע אליהם מהחוף, כדאי להפליג לשם ביאכטה.

באתר יולנדה כבר לא רואים את הספינה הטבועה – בשעת סערה לפני כמה שנים היא נפלה לעומק וכעת נותרו רק שרידים שלה, שכוסו באלמוגים. אחד השרידים היפים הוא קונטיינר שנותרו ממנו רק פסי החיזוק שלו עטורי אלמוגים, המשווים לו מראה של ארמון שנעטף כולו ביער של צמחים מטפסים.