תפריט עמוד

צבי ים: כמו צעצועים בחול

צבי ים: כמו צעצועים בחול

במסגרת פרויקט ייחודי, מלקטים אנשי רשות הטבע והגנים ביצים של צבי ים, הטמונות בחופי ישראל ומעבירים אותן לחוות דגירה. עם בוא החגים משחררים את הצבים הקטנים למרחבי הים

בפעם הראשונה שראיתי את צבי הים הקטנטנים, הם נראו לי כמו צעצועים מפלסטיק, יצורים דמיוניים מהאגדות. בעלי חיים קטנים ושחורים בגודל חמישה סנטימטרים עם סנפירים קטנים, שזוחלים בזריזות על החול.
היצורים המקסימים הללו נמצאים כבר זמן רב בסכנת הכחדה. מעריכים כי בשל הסכנות הרבות האורבות לצבי הים, רק אחוז אחד מהם שורד עד הגיעם לגיל הבגרות המינית. רבים מהצבים שמצליחים להגיע לבגרות מתים לאחר מכן מסיבות שונות, הנגרמות ברובן המכריע על ידי האדם.
בארץ פועל כבר יותר מ־15 שנה פרויקט להגנה על צבי הים ולעידוד רבייתם. הוא מתקיים לאורך חופי ישראל, מראש הנקרה ועד גבול עזה, ומטרתו לוודא שמרב הביצים יבקעו ושהצבים יגיעו בבטחה לים. הפרויקט הוא חלק ממאמץ בינלאומי להצלת צבי הים, שמספרם ירד בצורה חדה בעולם כולו, ומדינות רבות, ממלזיה ועד ארצות הברית, נוטלות בו חלק. הפרויקט הישראלי נעשה בתיאום מלא עם מדינות נוספות באגן ים התיכון.
מדי שנה, ב־15 במאי, עם תחילתה של עונת ההטלה של צבי הים, מתחילים פקחי רשות הטבע והגנים לסרוק את חופי הארץ. הם תרים אחר עקבות עלייתם לחוף של הצבים, וכך הם מאתרים את הקינים. הקן נפתח וכל הביצים מועברות לחוות הדגירה, שם הן מוטמנות מחדש בדיוק כפי שנמצאו. למיקום העובר בביצה יש חשיבות רבה: שינוי התנוחה לאחר הוצאת הביצים מהחול עלול לגרום לפגיעה בעובר ולמותו.
שלושה חודשים לאחר מכן, עם סוף עונת ההטלה, חדלים הפקחים לסרוק את החופים וממתינים לבקיעת הביצים. תקופת ההדגרה של הביצים אורכת 49־70 יום. כאשר הפקחים מבחינים בגומחה בקרקע או בקריסת חול לחלל שאותו מילאו הביצים, זה הסימן לכך שהצבים התחילו לבקוע. משלב זה, בתוך יום־יומיים, יפלסו הצבים הצעירים את דרכם לפני השטח.
הצבים הצעירים שמאותרים מעל פני האדמה נאספים ונשמרים בצידנית עד

כל ילד קיבל צב קטן, הניח אותו בחול וליווה אותו אל הים. צבי הים הקטנים שחו בכיוון מערב, ונבלעו בתוך המים השחורים שהוארו רק על ידי הירח

לשחרורם בשעות החשכה. כל השִחרורים בארץ מתבצעים בחופים מוגנים בשמורות טבע. כך יכולים אנשי הרשות להבטיח שהצבים ישובו למקום בטוח שבו יטילו את ביציהם בעתיד, כשיגיעו לבגרות, מבלי לחשוש שבשטח יוקמו בית מלון או טיילת.
הצטרפתי לשִחרור האחרון. בשמונה בערב סרקנו את החוף ואספנו צבים נוספים שטיפסו מבין שברי קליפות הביצים במהלך היום. השמועה על השחרור פשטה מפה לאוזן, ובשטח חיכו לנו כמה משפחות וילדים רבים.
הרשות רואה בשחרורים הזדמנות נהדרת לשתף את הציבור בשמירת טבע מעשית. לאחר שגל, האחראי על שמורת הים של ראש הנקרה מטעם רשות הטבע והגנים, הסביר על הצבים ועל פרויקט חוות הדגירה, הלכנו לחלק החשוך של החוף ושם הנחנו את הצידנית עם הצבים. סימנו בחול שביל קטן המוביל אל הים, וחנן, איש בית ספר שדה אכזיב, נכנס למים עם פנס כדי לעזור לצבים להגיע לתוך הים.
רצוי לשחרר את הצבים בשעות החושך המוקדמות כדי לתת להם כמה שיותר שעות לשחות ללב ים בחסות החשכה, מאחר שגם בים יש להם אויבים רבים וסיכוייהם לשרוד טובים יותר ככל שיתרחקו מהחוף. כל ילד קיבל צב קטן, הניח אותו בחול וליווה אותו אל הים. צבי הים הקטנים שחו בכיוון מערב, ונבלעו בתוך המים השחורים שהוארו רק על ידי הירח.

נחנקו מניילון
בעולם יש שמונה מינים של צבי ים, רובם נמצאים ברמות שונות של סכנת הכחדה. לפחות שלושה מהמינים מגיעים לחופי הארץ כדי להטיל את ביציהם ולהשלים בכך מחזור חיים: צב הים החום (Caretta caretta), הנפוץ יחסית, הצב הגלדי (Dermochelys coriacea) והצב הירוק (Chelonia mydas), הנדיר למדי – רק הטלות בודדות של המין הזה נרשמות בחופינו מדי שנה.
צב הים הירוק הוא צמחוני וניזון מצמחי ים, בעוד שלקרוב משפחתו החום תפריט מגוון יותר הכולל חומר צמחי, רכיכות, תמנונים, דיונונים, מדוזות ודגים שהוא מצליח לתפוס.
הצבים מאריכים ימים: אם לא ניצודו, נפגעו על ידי האדם או נחנקו בשל שפכים רעילים ופסולת – יכולים צבי הים להגיע למאה שנות חיים.
לנוכח האיומים הרבים שניצבים מולם, זוכים רק מעטים מהם לחיות שנים ארוכות. צב הים הוא אמנם חיה מוגנת, אך במקומות רבים בעולם הוא ניצוד על ידי דייגים בשל בשרו הטעים. צבים המתקרבים לחוף בעונת הרבייה נפגעים על ידי סירות מנוע ואופנועי ים, אחרים מתים בגלל מיני הזיהום הרבים שבים התיכון ובחופיו. רק בשנה שעברה, למשל, נמצאו על החוף שני צבים בוגרים, שנחנקו למוות לאחר שאכלו שקיות ניילון שאותן חשבו בטעות למדוזות.
הסכנה הגדולה ביותר אורבת לצבים דווקא בשלב המוקדם של חייהם, בעיקר כשהם עדיין בביצים. כאשר מגיעה הנקבה לבגרות מינית (בין הגילאים 8־30 שנים) היא עולה לחוף בדיוק במקום שבו בקעה מביצתה כמה שנים קודם לכן. מדענים טרם מצאו למנגנון זה הסבר.
הנקבה תחפש נקודה שקטה וחשוכה בחוף, שבה תחפור קן ותטיל את ביציה, בין פעמיים לארבע פעמים בעונה. בכל פעם היא מטילה 30־160 ביצים, בהתאם למינה ולגודלה. הנקבות מגיעות לחוף להטיל את ביציהן מדי שנתיים עד ארבע שנים, ומשום כך קשה להעריך את מספר ההטלות הצפוי כל שנה. השנה נרשם שיא הטלות של 80 קינים. לאחר שסיימה הצבה לחפור את הקן, היא מטילה את ביציה, מכסה אותן ושבה לים. בכך מסתיימת אמהותה.
אם לא נתערב ונשמור על הקינים, סביר כי רבים מהם ייהרסו על ידי ג'יפים וטרקטורונים הנוסעים על החוף או ייטרפו על ידי שועלים ותנים שמסוגלים לזהות את הקינים על פי ריחם. אילו היו הצבים בוקעים ללא עזרת אדם, היו רבים מהם מתים בשל האינסטינקט הטבוע בהם להתקדם לעבר האור. רבים מהם היו פשוט מתקדמים מזרחה לעבר האורות הבוהקים של כביש או של יישוב קרוב, ומתים. בזכות חוות הדגירה זוכים צבי ים רבים לשרוד עוד כמה שנים. האם יש בכך כדי למנוע את הכחדתם הסופית של צבי הים? בינתיים, התשובה לשאלה הזאת תלויה רק באדם.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

אביב בישראל - ממעוף הציפור

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות