תפריט עמוד
עונה מומלצת: כל השנה
התאמה: לכל המשפחה
קושי מסלול: קל מאוד
אורך מסלול: קילומטר וחצי
משך מסלול: שעתיים וחצי
הגעה מהמרכז: נסיעה בכביש החוף צפונה (כביש מס' 4) ופניה ממנו ימינה (מזרחה) בכביש מס' 89. ניסע כ-17 קילומטר אל צומת חסן ובה נפנה ימינה לעבר פקיעין (בוקיעה) בכביש מס' 864. כעבור שבעה קילומטרים נוספים נגיע אל הכפר. במזלג הכבישים שבו מסעדות משני צידיו נפנה שמאלה, בכביש העילי העוקף את הכפר. אם ברשותנו יותר ממכונית אחת, זהו המקום להשאיר אחת מהן. כאן נסיים את הסיור הרגלי. ניסע בכביש העוקף עד שנבחין בשילוט מימין שיורה על מערת הרשב"י (רבי שמעון בר יוחאי). מכאן ממשיכים ברגל.
מפה: לאיזור הכללי; מפת סימון שבילים של הגליל העליון (מס' 2) או כל מפת כבישים אחרת.
• עדיפה הקפצת רכבים, אף שניתן לחזור ברגל אל הרכב

פקיעין הוא אחד הכפרים היחידים בגליל בו משתמרת תרבות הגגות שהייתה נהוגה לפנים. מעל רוב בתי הכפר משתרגות גפנים. מתחתן, בצל, יושבים בני הכפר ועוסקים במלאכותיהם השונות, מדברים ונחים. "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". בכפר חיים בשלום מוסלמים, דרוזים, נוצרים ואף קומץ יהודים, שריד וזכר ליישוב היהודי שהתקיים כאן מאז בית-המקדש הראשון. מהנקודה בה חנינו נוכל להשקיף על הכפר ולבחון את תהליכי הקדמה החלים עליו. מקומה של החקלאות המסורתית נתפש על ידי עבודות חוץ שונות. כך הופכים השטחים החקלאיים בעמק לאיזורי בנייה. בעבר היה הכפר בנוי על המדרון בלבד. מאז הוא גדל והתרחב ושינה במידה ניכרת את אופיו.

גרם מדרגות צר, שחרובים מצלים מעליו, מוביל אל מערת הרשב"י. על פי המסורת המקובלת כיום, זהו המקום בו הסתתר רשב"י משך 13 שנה עם בנו, מאימת הרומאים. הוא אכל חרובים שהצמיח עבורו אלוהים ושתה לרוויה את מי המעין שבוקע לכבודו. רבים מאתנו יתהו כיצד זה שהרשב"י ובנו יכלו להסתתר במעמקי מערה חסרת עומק. ובכן, עם אמונה עדיף לא להתווכח. תשובה בעלת בסיס מדעי מסתתרת בשמו של הכפר: 'פקיעין', הבא מהמילה 'בקיעין', מהשורש בקע. אכן, הכפר נבנה על שבר גיאולוגי. זאת השכילו כבר הקדמונים לראות ולכן העניקו לו את שמו. ההמצאות על קו שבר היא מקור לרעידות אדמה רבות. בהחלט ייתכן שהן גרמו להתמוטטות המערה ובמקביל גם לסתימתו של המעיין ולנביעתו המחודשת במפלס נמוך יותר.

גם כיום אין המעיין רחוק מידי ואנו בדרכנו אליו. ממערת הרשב"י ממשיך גרם המדרגות אל סמטה בכפר. נגיע אליה ונפנה ימינה. בהמשך מתעקלת הסמטה שמאלה ויורדת בתלילות לכיכר גדולה. זוהי כיכר המעיין, עין בלאד, שבעבר סיפקו מימיו את צורכיהם של התושבים כולם. סביב המעיין בנוי המרכז העתיק של הכפר דבר הניכר בבתים סביב. יצחק בן-צבי, נשיאה השני של המדינה וחוקר מיעוטים, קשר קשרים אדוקים עם תושבי פקיעין, לכן מופיע עץ התות הגדול שמעל המעיין ובני מיעוטים בתלבושותיהם המסורתיות על גבי השטר הישן של מאה השקלים שהוקדש לו.

מרחבת המעיין נמשיך ימינה (מערבה). כעבור מרחק הליכה קצר נפנה בסמטה ראשית הפונה שמאלה (למטה) לעבר בית-הכנסת שבכפר. בית-הכנסת הנוכחי נבנה בסיועו של יצחק בן-צבי באמצע המאה שעברה, אולם יסודותיו כנראה מהמאה השלישית לספירה. שרידי תבליטי אבן שנמצאו במקום משובצים בקירות החצר. ניתן לראות בהם מנורה, מחתה, גפנים, רימונים וארון קודש שמזכיר בצורתו את חזית בית-המקדש. רוב הזמן בית-הכנסת סגור.

מכאן נעלה חזרה אל הסמטה בה הגענו מהמעיין ונפנה בה שמאלה. אפשר גם להמשיך במורד סמטת בית-הכנסת, להגיע לרחוב, לפנות בו ימינה ובהמשך שמאלה. נקודת הסיום שלנו היא מזלג הכבישים שמסעדות משני צידיו. מקום טוב לקנח בפיתה עם לבנה ובתה או קפה.

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מהגליל המערבי

מבוא לנדודים 49: הכפרים האבודים של הגליל
מבוא לנדודים 49: הכפרים האבודים של הגליל

בין המושבים היהודים אלקוש ואבן מנחם, הכפר הערבי נוצרי פסוטה, מצפה אבירים והכפר הדרוזי הגדול חורפייש נמצא אחד האזורים המרתקים ביותר בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט. זהו אזור של חורש ים תיכוני צפוף וקוצני, ובו בליל של שמורות ...

אביב בגליל המערבי: נופים, אנשים ואוכל טוב
אביב בגליל המערבי: נופים, אנשים ואוכל טוב

הגליל המערבי מציע לא רק נופים מרהיבים ואתרים היסטוריים, אלא גם מפגשים רב תרבותיים, מיזמים קולינריים, סדנאות עם בעלי מלאכה ועוד המון הפתעות. פסטיבל אביב בגליל המערבי הוא הזדמנות נהדרת להיחשף לכל העושר שיש לאזור להציע

בעקבות ערים אבודות בגליל המערבי
בעקבות ערים אבודות בגליל המערבי

בגליל המערבי קיימות מספר "ערים אבודות" - ישובים עתיקים והרוסים המבצבצים מהיער המקנה להן מראה מסתורי ומסקרן. יואב יעקובי לוקח אותנו לכמה מהן, לטיולים רכובים עם קטעי הליכה קצרים. מתאים גם למשפחות