תפריט עמוד

פפואה ניו-גיני: מהר ווילהלם אל שונית שמונת המיילים

פפואה ניו-גיני: מהר ווילהלם אל שונית שמונת המיילים

בדרום-מערב האוקינוס השקט, מצפון לאוסטרליה, שוכנת פפואה ניו-גינאה. למרות היותה האי השני בגודלו על פני כדור הארץ, ניו-גינאה היא אחד מהאזורים הפחות ידועים. פנים הארץ שורטט רק במאה הזו, וזהו מקום בו הפרהסטוריה המשיכה ישירות אל תוך ההווה. מסורות עתיקות יומין, הרים גבוהים ומושלגים ושוניות אלמוגים מרהיבות בתחתית האוקיינוס הופכים ארץ זו לפסיפס שזור של אדם וטבע

אורח במדאנג
את מטוסו בנה פאט באיי מרשל בבסיס חיל האוויר האמריקאי והטיסו לפפואה. היה זה מטוס KIT דו-מושבי, שמנועו האחד ממוקם בקצהו האחורי. ההתנעה בוצעה על ידי סיבוב ידני של המדחף, ואת הגלגל הקדמי ניתן היה להוריד ע"י החזקת הגחון ביד אחת וסיבוב גלגלת ביד השניה. אכן היתה זו טיסה הרואית במידת-מה. חצינו את פפואה מדרום-מערב לצפון-מזרח, בגובה 10,000 רגל, הרבה מעל העננים. למטה היתה ארץ של הרים גבוהים, ערוצים עמוקים ונהרות מפותלים, וחוף נהדר שהתמשך עד האופק. מידי פעם בצע הטייס תפנית חדה ויכולנו לצפות בשוניות האלמוגים המרהיבות, בהן עוד נפגוש. 

הנחיתה בעיר החוף מדאנג (MADANG) היתה סבירה למדי. זוהי עיר קסומה שבה התערבבו תרבויות הולנד, גרמניה ואנגליה בתרבות הפפואנית המקומית. הפעילות המסיונרית הענפה סחפה במשך כ-200 שנה את תרבות הטוטמים ויצרה מצבים מוזרים של ילידים המאמינים בישו ונושאים שמות שחציים פפואנים וחציים אירופאים.
כנציג ארץ הקודש, ערש הנצרות, זכיתי ליחס מיוחד, ארוח של כבוד וחוויות בלתי רגילות בכפרי הילידים בסביבה. אלה נדהמו לגלות שאני בן אדם רגיל הנועל אמנם סנדלים אך אינו מסוגל ללכת על פני המים. בבקתת עץ, לאור הנר, הועלו ספורי-תנ"ך וזכרונות ארץ גושן על-ידי חבורת דייגים, שהבהירו לי כי הם חלק בלתי נפרד מן הישות הנוצרית. 

המבנה הטופוגרפי של הארץ תרם רבות לעיצוב הנוף האנושי בה: מחסומים גאוגרפים יצרו הפרדה ובידוד, והתהליך הוביל ליצירת מספר גדול של שבטים השונים זה מזה בשפתם ובדפוסי התנהגותם. למעלה מ-700 ניבים שונים התפתחו בגינאה החדשה. שבטים שחיו באזור מסוים לא ידעו כלל על קיום שבטים אחרים במרחק של קילומטרים ספורים מהם, ואלמלא התערבות האדם הלבן ספק אם היו מודעים לכך גם היום. מכאן התפתחה השיטה הנקראת "ONE TALK", כלומר אנשים שעוזרים אחד לשני בשל היותם בעלי רקע דומה ושפה זהה. 

למפת פפואה ניו גיני>>
בארץ הגבוהה
המגע הראשון עם האדם הלבן והתרבות המערבית באזורי ההרים (HIGHLANDS) היה בשנות ה-30. ילידים כהי-עור ומקורזלי-שיער עמדו אז משתאים מול ה-"BIG BALUS" – הציפור הגדולה" שבשרה את ראשיתה שת תקופה חדשה באזורים נדחים אלה, במהרה הגיעו מסיונרים. בצד בקתות הקש הוקמו כנסיות רבות ואט אט הפכה הנצרות לדומיננטית. בפפואה ניו-גינאה אפשר למצוא נציגים לכנסיה הרומית-קתולית, הכנסיה הלותרנית או לכניסת SEVEN DAY ADVENTISTS.
המעבר החד מתקופת האבן לתקופת הסילון תוך פרק זמן קצר של כמה עשרות שנים, הותיר את תושבי האזור נבוכים. המסיונרים שכנעו את התושבים להצטרף לחיק הנצרות על ידי חלוקת מתנות וכך נולדה "תרבות הקרגו" (CARGO CULT). הציפור הגדולה הביאה דברים טובים מהאלים שבשמים. דבר זה העניק לילידים לגיטימציה לשוד וגזל, שכן לדעתם מדובר היה בלקיחת רכוש שבלאו הכי מגיע ושייך להם מלכתחילה.

בדרך להר ווילהלם (MT. WILHELM)
מחוז צ'ימבו (CHIMBU) הוא אזור הטובל בירק. שרשרות הרים גבוהים ששיאם מגיע ל-4,609 מטר סוגרות על עמקים רחבי-ידיים. כנף מטוסנו כמעט ונגעה בצלעות ההרים.
השארנו את הציוד הכבד בקונדיאווה (KUNDAWA), העיר הראשית. הנסיעה מעלה מתנהלת ברכב פתוח הנהוג בידי נהג מקומי. בכל מחוז לבוש וטכסים אופייניים. אנו נקלעים לארוע מסורתי – "סינג-סינג" בשפת הילידים (SING-SING) – ריקודים ושירים בלבוש מיוחד. במקרה זה חתונה – טכס פדיון כלה. משפחת החתן תשלם בכסף או בחזירים עבור נערה לבנם.
בחג המולד וביום העצמאות הפפואני נחגגים ארועי הסינג-סינג בצורה רחבת ממדים בטכס שהוכן כמה חודשים מראש, ומספר החזירים הנשחטים יכול להגיע למאות. התלבושות הססגוניות עשויות ממגוון רחב של מעטה בעלי-חיים, מנוצות תוכיים וציפורי גן-עדן מרהיבות עד פרוות פוסום. הכנת התלבושות הינה טכס ארוך ומרתק בפני עצמו. לצביעת הגוף משתמשים באבקת פירות מעורבת בשומן חזירים.
הישוב האחרון אותו אנו עוברים הוא הכפר קג'וסוגל (KEGSUGLE) ומכאן מוביל שביל צר מעלה לכוון הר ווילהלם. השעות הראשונות ועברות ביער גשם צפוף. צמחיה טרופית, דקלים, שרכים, פירות צבעוניים ומפלי מים מרכיבים נוף מגוון ועשיר. ככל שמעפילים הופכת הצמחיה לדלילה יותר. למעלה מקו היער הצמחיה היא הררית סובטרופית. 

שוק הירקות בכפר קג'וסוגל, לרגלי הר ווילהלם. כפריים מכל האזור מגיעים בשבתות למכור את מרכולתם | צילום: אברהם שקד

3,500 מטר רום. שטחים פתוחים, ובהם משטחי עשב ודקלים שהתאימו עצמם לתנאי האקלים. מאוחר יותר מגיעים לשני האגמים של PINDAUDE שזכו לכנוי זכר ונקבה. על שפת האגם התחתון נמצאת בקתה.
מספר שעות המתנה לצורך התאקלמות באוויר הדליל בחמצן. הטמפרטורות יורדות בצורה משמעותית ואנו מבעירים אש כדי להתחמם.
בשתיים לפנות בוקר מתחיל השלב הסופי בטיפוס. בקצב סביר אולי נגיע עם שחר לפסגה. אז הסיכויים לראות טובה גדלים.
ארבע שעות טיפוס מגיעות לסיומן בגובה 4,609 מטר, במקום בו כפות רגליך כמעט נוגעות בחלקת האלוהים. מלמטה פרוסים העננים כמו מרבד לבן וקרני השמש שזה עתה הגיחה צובעים אותם בכתום ובסגול, צבעי בראשית. את שהסתיר הלילה מגלה אור היום. אגמים כחולים החבויים בין המצוקים ומפלי מים – שרידי השלגים שהפשירו. צמחיה ננסית בעלת פרחים זעירים שלטת בגובה זה ומצליחה להתמודד עם תנאי האקלים הקשים: רוחות עזות, טמפרטורות נמוכות ושלג רב.

פיטר אומנה-קומבה ונקמת הדם
פיטר אומנה-קומבה הוא פפואני צעיר הנראה זקן מ-22 שנותיו. הוא מסביר לי את מראהו ה"בוגר" בתזונה החד-גונית שעיקרה הקאו-קאו (KAWDAW), מעין תפוח אדמה מתוק.
פיטר בא מכפר בומקמה (BOMKANA), למרגלות הר ווילהלם והוא דובר אנגלית אותה למד בבית הספר התיכון בכפר. כנוצרי טוב מונח ספר תנ"ך על שולחנו. הוא גאה לקרוא בו. פיטר מרחיב את ידיעותי על התרבות הפופואנית הישנה והחדשה. נקודת מבט מעניינת של אדם, שמן הסתם הינו נצר למשפחת קניבלים. 

1
מבט מפסגת הר ווילהלם 1

אחת התופעות המרתקות בפפואה היא נקמת הדם. במקרה שנפגע מישהו משבט מסויים תופץ השמועה מיד ותוך זמן קצר ינסו אנשי שבט זה לפגוע באחד מבני השבט התוקף. כל אחד מבני השבט הינו מועמד פוטנציאלי, אפילו אם נמצא בזמן המעשה במקום המרוחק מאות קילומטרים ממקום הארוע, ובמקרים רבים גם לא הספיק לשמוע על כך. 
בן שבט השוהה בעיר או באזור אחר ישתדל להיות מעודכן, בין היתר על-פי עתונים, על ארועים חריגים בכפרו על מנת שיוכל להיזהר במקרה הצורך. באם הנפגע הוא למשל חזיר יש להסדיר מיד את תשלום הפיצויים אחרת הנקמה לא תאחר לבוא. החזיר הוא בעל ערך גבוה בפפואה והמעמד החברתי עולה עם צבירת החזירים.
המשטרה אינה משתדלת במיוחד להשתלט על הנעשה והיא חסרת אונים במידה רבה. אם כבר נאסר מישהו, ישאיר, קרוב לוודאי, שוטר בן שבטו של האסיר את דלתו פתוחה "בטעות"; (ONE TALK).
לעיתים נפרצים בתי הכלא ע"י האסירים עצמם והתוצאות לא מאחרות לבוא: שדידות בנקים, פריצת בתי מגורים כשבני הבית נוכחים וכדומה.

מקלות, חיצים ובירה
מלחמות שבטים תכופות במיוחד באזורים הגבוהים. הפפואנים יכולים להיות חביבים וידידותיים מאד, אך יחד עם זאת גם מאד אגרסיביים, במיוחד לאחר שתית בירה, נכס מערבי נוסף אותו ספגו לתוך תרבותם.
המלחמות יכולות להגרם מסיבות רבות: נשים, קרקעות או חזירים, ולשיכורים מספיק גם גידוף או קללה. כך למשל נודע לי כי אחד הילידים נזקק ל-76 תפרים בגבו לאחר שכינה מישהו בכינוי קוף.. מקלות, אבנים, חיצים וסכינים הינם כלי נשק עקריים במלחמות אלו.
אם נקלעת למלחמה כזו מצבך אמנם לא נעים אך במרבית המקרים, כתיי יעזבו אותך בשקט. נפגעי המלחמות מטופלים בבתי חולים מקומיים המנוהלים ע"י ארגון מתנדבים בינלאומי (V.S.O) שצוותיו הרפואיים עושים עבודה נפלאה, לעיתים תוך כדי סיכון עצמי, ובתנאים סניטריים רחוקים מלהשביע רצון. 

אישיותו של פיטר אומנה-קומבה מרשימה אותי במיוחד וזוהי שיחה כנה עם בחור שהתחנך בכפר ע"פ מסורת אבותיו הנמהלת אט אט בהשפעה מערבית. חלומם של חלק מבני גילו הוא "להיות מערביים", לצאת לראות את העולם הגדול ולהכיר תרבות חדשה. פיטר מטפח בכפרו גינת ירק ובה ירקות מקומיים וכן זנים אירופאיים חדשים. "לך יש בגדים יפים, אוכל טוב, אצלנו כאן אין הרבה".
ארוחת הערב מוגשת לנו בבקתה סמוכה וריחות מוזרים ולא מוכרים. הצלחות עמוסות לעייפה – אורז, תפוחי אדמה מתוקים, ירקות ושימורי דגים.
זוהי הארוחה העיקרית והכמעט יחידה במשך היום. ספר הבישול של פפואה ניו-גינאה מכיל בעיקר מתכונים להכנת ירקות, אורז, פירות טרופיים (פירות-ים, אך בספר זה תמצא גם מרשם לבישול בני-אדם (HOMO SAPIENS). כאן תוכל לקבל אינפורמציה לגבי החלקים המועדפים והדרך הטובה, ביותר לבישולם. מקרה הקניבליות האחרון שדווח עליו ארע בשנת 1971.

שונית האלמוגים הפפואנית
האי MOTUPORE שלחוף מפרץ פפואה הדרומי היה מיושב עד לפני כ-300 שנה. מלחמות שבטים הותירו אותו שומם לגמרי. השרידים הארכיאולוגים מעידים על תרבות כלי חרס מפותחת. גם חפצי אמנות רבים העשויים אבן או קונכיות בע"ח ימיים נמצאו כאן. עצי מנגרובים מקיפים את האי על גבול המים. אלה הסתגלו לתנאי מליחות גבוהה ומספקים תנאים מיוחדים להתפתחות פאונה ימית אופיינית הכוללת מינים רבים של סרטנים ודגיגים.
תחנת מחקר השייכת לאוניברסיטת פפואה ניו-גינאה ממוקמת על האי המהווה בסיס יציאה נוח לשוניות האלמוגים מסביב. קיימים כאן שני סוגי שוניות. הסוג הראשון הוא שוניות חוגרות (FRINGING REEF) המתפתחות בצמוד לאיים או חלקי יבשה ומאופיינות ע"י כמות נוטריינטים (חומרי מזון חיוניים) גבוהה הנשטפים מן היבשה ע"י גשמי המונסון הקיציים יחד עם סחף חול. בשוניות אלו מתפתחת פאונה עשירה מאד.
הסוג השני – שוניות מחסום (BARRIER REEF). אלה נוצרו כתוצאה משקיעת איים. לפי התאוריה של דארווין התהליך מתחיל בשונית חוגרת סביב אי והמשכו בשקיעת האי מטה ובניית השונית כלפי מעלה. תוך כדי שקיעת האי גדל המרחק בין קצה השונית וחופי האי עד יצירת שונית מחסום.
שונית המחסום הפפואנית נבדלת משכנתה האוסטרלית ע"י מניפת סחף אותה יצר נהר FLY. מניפת סחף זו הפסיקה את רצף השוניות האוסטרלי – ה-GREAT BARRIER REEF. 

אלמוגים רכים, חבצלת ים, ספוג. שונית שמונת המיילים, חוף מפרץ פפואה הדרומי

למעלה מ-350 מינים של אלמוגי אבן מאכלסים את השוניות הפפואניות. אלמוגים אלה חוברים יחד ליצירת אחד המבנים הגדולים ביותר ע"פ כדור הארץ שנוצרו ע"י יצורים חיים. מאות בעלי-חיים, מחסרי-חוליות ועד חוליתנים, מוצאים מקום מחייה באזור השונית. יש המנהלים יחסי גומלין ומשתפים ביניהם מקום ומזון, ויש הטורפים זה את זה. פעילי יום ופעילי ליללה, כולם חיים ברקע התצורות המגוונות של השונית: קניונים, מערות תת מימיות, קירות אנכיים המגיעים לעומק של יותר משלושים מטר. נוף צבעוני ומסתורי הלובש ופושט צורה בהתאם לתנאי הסביבה ותנודות מפלס מי הים. את השונית מכסות קומבינציות מעניינות של בע"ח היושבים זה בצד זה או לעיתים זה על גבי זה.
את הריפים האלה מייחדים כמה בעלי חיים מיוחדים: אלמוגים מהסוג ססגונית (DENDRONEPHTIA), גורגוניות דמויות מניפה בשלל צבעים, ספוגים מרפדים או דמויי לועות ואצטלנים שונים הם רק חלק מגן העדן הלא אבוד הזה.
מהתחנה, מרחק של כעשרים דקות שייט בסירה מהירה, מגיעים לשונית הפרסה (HORSESHOE REEF). המים צלולים לגמרי והראות מצויינת בלמעלה משלושים מטר. כאן יכולים להתפתח מיני אלמוגים "אוהבי אור". דגים צבעוניים מוצאים מסתור בין ענפיו של אלמוג השיטים (ACROPORA SP.), המופיע במשטחים גדולים. קיר השונית מגיע לעומק ממוצע של 25 מטר, לאחריו קטע חולי ובבת אחת כאילו נשבר המבנה החולי הזה לעומק של 2,000 מטר של אוקינוס כחול.
ילידי האיים ניצלו את הים למחייתם ע"י דייג, ציד יונקים ימיים ושליפת צדפות למאכל ולנוי. קונכיית צידפת הענק (TRIDACNA) שמשה ככלי קיבול שונים. בשר החלזון הידוע בשם גלגלן (TROCHOUS) היה אף הוא פופולרי. 

>>>

המסע הסתיים בעיר הבירה פורט מורסבי (PORT MORESBY), אליה ניתן להגיע בדרך האוויר או הים בלבד: אין כבישים המחברים בין אזור ההרים ועיר הבירה.
בנין פרלמנט מפואר, ארכיטקטורה מתקדמת, עיצוב פנים רווי מיתוסים פפואנים. העצמאות הוענקה לפפואה רק לפני עשר שנים על ידי הממשלה האוסטרלית. יש הטוענים שאולי מוקדם מדי. ראש הממשלה הנוכחי הינו צעיר בן 26, הראשון מקרב ילידי אזור ההרים.
את קהל הבוחרים בהרים לא קשה לשכנע, מספיק לנהוג משאית עמוסת ארגזי בירה בתוספת תעמולה מעטה והעניים מסודרים.
לא הרחק משם השוק המקומי. עשרות בני אדם המניעים לסתותיהם מתנועות מונוטוניות, לועסים אגוזי ביטל ויורקים החוצה את תוכנם האדום. טעמם מר ולכן מערבבים אותם עם ליים. לפרי השפעה נרקוטית, ומלבד זה הוא גורם להתפוררות השניים. 

בניין פרלמנט מפואר בצד שוק מזוהם, מנהל בית ספר תיכון אזורי הלועס פרי "ממסטל", ילידים נושאי חץ וקשת בנעלי אצבע, טכס מסורתי ופחית בירה. אגרסיביות בצד אנושיות. תמונות מנוגדות אלה ברקע הנוף הפיסי המגוון הופכים את פפואה ניו-גינאה לאחד המקומות האחרונים בהם הגבול בין ישן וחדש נשאר דק.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות