תפריט עמוד

פסטיבל שוטון בטיבט – עוצמת רוח האדם

פסטיבל שוטון בטיבט – עוצמת רוח האדם

בכל שנה בקיץ חוגגים בטיבט את צאתם של הנזירים הבודהיסטים מהמנזרים, לאחר שהיו סגורים שם במשך חודשיים מחשש שידרכו בטעות על חרקים הממלאים את הטבע בעונה זו. הפסטיבל הייחודי כולל הענקת יוגורט לנזירים, העלאת קטעי אופרה טיבטית וחשיפת ציור קדוש

פסטיבל שוטון הוא אחד מהפסטיבלים המסורתיים החשובים של הבודהיזם הטיבטי, והוא מהווה סיבה מספיקה כשלעצמה לנסוע לטיבט בקיץ. זהו פסטיבל החוגג שני מאפיינים המייחדים את תרבותה של טיבט: חשיבותם ומרכזיותם של הנזירים בחיי הטיבטים והעלאתה של האומנות לדרגת אמצעי רוחני או ל "תומכת" ברוח האדם.

הפסטיבל, שהוא בן כמה מאות שנים, מתרחש פעם בשנה (למשך שבוע ימים) על פי לוח השנה הטיבטי, כשהוא נע בין כמה מיקומים שונים בעיר לאהסה, הבירה של המחוז האוטונומי של טיבט, המהווה חלק מסין מאז שנות החמישים. מקורו של הפסטיבל באיסור על הנזירים לצאת מהמנזר הבודהיסטי מהחודש הרביעי ועד החודש השישי בלוח השנה של טיבט (לוח שנה ירחי), בסביבות יולי-אוגוסט על פי לוח השנה הגרגוריאני.


נזירים בחצר מנזר דרפונג בטיבט. הבודהיזם הטיבטי מדגיש את עקרון הכבוד והחמלה לכל יצור חי, כולל חרקים | צילום: tianyake, flickr

מדוע נאסר על הנזירים לצאת החוצה בחודשים אלו? הסיבה קשורה למחזורי הטבע והאקלים בטיבט. בחודשים אלו חם יותר, ומטבע הדברים גם החרקים מגיחים החוצה וממלאים את הטבע בצרצורם. מכיוון שהבודהיזם בכלל, והטיבטי בפרט, מדגיש את עקרון החמלה והכבוד לכל יצור חי ועל מנת למנוע מצב בו נזיר ידרוך בטעות על חרקים ויגרום למותם, התפתח במשך שנים רבות חוק זה. במשך חודשיים אלו נשארו הלאמות (נזירים בודהיסטיים או מורים בכירים של תורת הבודהיזם הטיבטי) בתוך המנזר, כשהם מתרכזים בעבודת לימוד, מדיטציה ותרגול, תוך הסתפקות בכמות מועטה ביותר של מזון. כעת תארו לעצמכם את הרגע הזה שבו, לאחר חודשיים שלמים בהם העם לא ראה את נזיריו האהובים, הם יוצאים החוצה מהמנזר… באופן הטבעי ביותר רצו האנשים להעניק לנזירים משהו מעצמם, לבטא את אהבתם והערכתם לאנשים שבחרו בדרך הבודהיסטית ההקשה כדרך חייהם. הם החלו להעניק לנזירים חלב יאק חמוץ, שהוא בעצם סוג של יוגורט. מכאן התגלגל שמו של הפסטיבל: שוטון בטיבטית זה פשוט "יוגורט" או כפועל – "הענקת יוגורט". מנהג זה החל כבר מהמאה ה-16.


האופרה הטיבטית משלבת ריקוד, מלמולי מנטרות, שירה ומשחק 

בנוסף להענקת יוגורט על מנת להשיב את נפשם של הנזירים, החלו בשלב מסוים גם להעלות קטעי אופרה טיבטית בפניהם, וכך הפך תיאטרון מסורתי זה לחלק בלתי נפרד מהפסטיבל. האופרה הטיבטית, נקראת אצ'ה לאהמו (ache lhamo) – "האֶלָה האחות"- החלה להתפתח במאה ה-14 על ידי נזיר ובונה גשרים בשם גוֳאלפו (Gvalpo), שהעלה מחזות בהם משחקות ורוקדות שחקניות למטרת איסוף כספים לבניית גשרים, לשיפור יכולת המעבר ממקום למקום בטיבט ההררית.

האופרה משלבת ריקוד, מלמולי סוטרות או מנטרות, שירה ומשחק ומעלה בדרך כלל רפרטואר בודהיסטי עשיר של אגדות, סיפורים ומיתולוגיה. הופעות האופרה מועלות בגן נורבולינגקה ( Norbulingka ), ששימש כמשכן הקיץ של הדלאי לאמה משנות השמונים של המאה ה-18 ועד שהדלאי לאמה ה-14 (הנוכחי) יצא לגלות בהודו ב-1959. במהלך מאות שנים התפתחו סגנונות אופרה שונים, בהם סגנונות מסתוריים המכונים, בין היתר, "כת לובשי המסכה הלבנה" או "כת לובשי המסכה הכחולה". סגנונות אופרה אלו מעולים במסגרת פסטיבל שוטון ומהווים את אחד מהמוקדים המרגשים ביותר של הפסטיבל.


חשיפת ציור הטנקה הענק. אפשר לראותו למשך שעות אחדות, ואז הוא חוזר לאחסון עד הפסטיבל בשנה הבאה | צילום: גליה דור

אולם אין ספק שהאירוע החשוב ביותר של הפסטיבל מהבחינה הדתית – זה הפותח למעשה את הפסטיבל כולו – הוא חשיפתו של ציור הטנגקה העצום. כבר באישון הלילה שלפני תחילת הפסטיבל נוהרים עשרות אלפי בני אדם אל עבר מנזר דרפונג על מנת לתפוס מקום תצפית טוב אל עבר הציור. ואז, לקול צלילם הרם של קרנות טיבטיות ומלמולי פסוקים קדושים, חושפים כמאה נזירים את ציור הטנגקה, כשתימרות העשן העולה ממדורות עץ התות מוסיף מסך מסתורי לטקס המרגש. הטנגקה היא אומנות ייחודית לכמה ארצות בודהיסטיות באזור ההימלאיה, כמו בוטאן למשל, ומהווה מנדלה קדושה שבמרכזה הבודהא. ברגע שהציור פרוש כולו על גבי במה הנשענת על צלע ההר, מתחילים הטיבטים לזרוק אלפי סרטי משי לבן לעבר הציור, כמחווה של אהבה וכבוד לאומנות זו. הציור יהיה חשוף לעין כל רק לכמה שעות, ולאחר מכן יחזור לאחסון עד לפסטיבל הבא.


נזיר זורק סרטי משי לעברהטנקה, שכהעשן העולה מהמדורות מוסיף לאווירת המיסתורין של הטקס | צילום: mrtoker, flickr

ואם כל זה לא מספיק, הפסטיבל כולל אירועים נוספים: מרוצי יאקים וסוסים, מאהלים צבעוניים מאולתרים ובהם משפחות טיבטיות בבגדים מסורתיים חוגגות את הפסטיבל עם מיטב האוכל והשתייה, כשהמאכל המככב הוא, כמובן, היוגורט.

פסטיבל שוטון מהווה טקס קדוש עבור הטיבטי – זהו שבוע קסום המטהר גוף ורוח ומחבר בין האנשים. כל הנוכח במקום, טיבטים או זרים, מרגישים חיבור מרגש וקסם מיוחד באוויר. הפסטיבל הוא ללא ספק ביטוי לעוצמתה הרוחנית-אומנותית של טיבט – עוצמה המשתלבת באופן כה מושלם עם הנוף הדרמטי והייחודי של הרי ההימלאיה המתנוססים סביב.

גליה דור – דוקטורנטית בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, חוקרת את נקודת המפגש בין פילוסופיה ודת לאדריכלות ואסתטיקה בסין ויפן; מדריכה בכירה למסעות וסמינרים מטיילים בארצות מזרח אסיה ויעדי טבע בעולם; מומחית לקולינריה יפנית ואסייתית. אתר אינטרנט

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות