פטגוניה בסכנה? תכנית לסכרים ענקיים

פארק הקרחונים הוא המיטב של פטגוניה, ואין טוב ממנו להמחיש את העימות הדרמטי בין ההרים למדבר. זהו אחד המחוזות המסעירים בתבל. חבל ארץ שבו מדבר ענקי ומצהיב נושק להרים מושלגים, לצוקים ולקרחונים. בחבל זה נפגשים הקצוות של הנופים המופלאים ביותר עם המשמימים ביותר: גושי קרח כחלחלים וצוקי גרניט מזדקרים בתלילות מעל ישימון חדגוני. לא מדויק. אפשר למצוא המון קסם גם בישימון.

המדבר הפטגוני הוא הגדול באמריקה, והוא משתרע מקו רוחב 37 ועד קו רוחב 51 דרום. בעבר התייחס הכינוי פטגוניה למדבר לבדו, אך כיום נוהגים לכנות כך את כל האזור שמדרום לנהר קולורדו (Río Colorado), כולל האנדים והצד הצ'יליאני של היבשת, עד נהר קואיג (Río Coig) בדרום. רוב הגיאוגרפים כוללים בפטגוניה גם את הקצה הדרומי של היבשת, טיירה דל פואגו (Tierra del Fuego, ארץ האש).

הפארק הלאומי לוס גלסייארס (Parque Nacional Los Glaciares, פארק הקרחונים), הנושק למדבר ממערב, הוא בעצם קצהו של שדה קרח ענקי שרובו נמצא בצ'ילה. הוא הוכרז ב-1937 והוכר על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1981. לרגלי ההרים המקורחנים נחים האגמים הגדולים ויידמה (Viedma) וארחנטינו (Argentino), ובין שניהם זורם נהר סנטה קרוס (Río Santa Cruz) שמנקז את אגם ויידמה אל אגם ארחנטינו ושוצף מזרחה אל האוקיינוס האטלנטי.

תחת שמים כתומים
מצפון לאגם ויידמה מזדקר אל צ'לטן (EL Chaltén), הר גרניט ענקי מלא הוד. בעבר נקרא המקום הר פיצרוי (Cerro Fitzroy), על שם רב החובל שהביא את דרווין אל היבשת באונייה בִּיגְל. בימים ההם היה האזור נידח, ורק אכסניה אחת קיבלה את פני המטיילים המעטים. אנחנו הגענו אז מחלקו הדרומי של הפארק בנסיעה לא קלה, בטרמפים קמצניים שהובילונו קטעים קטעים במדבר המתעתע ולאורך חופו הצפוני של אגם ויידמה. את הר פיצרוי דמוי הדבשת לא יכולנו לפספס, והשעמום הפך באחת לציפייה מורטת עצבים. התארגנו בזריזות ומיהרנו להיענות לקריאת התגר ששלחו ראשי ההרים. זו היתה הליכה לא קלה, ודאי שלא עם מוצ'ילה כבד, אך לאחר כמה טיפוסים מצאנו את עצמנו על קצה של מורנה. לכאן הגיע פעם הקרחון שהאגם הכחול שלפנינו הוא מצבתו. מתוך הקרחון היושב לחוף האגם התרומם צוק אימתני לגובה של אלפיים מטר. במרומיו, במקום שבו הוא נושק לשמים, נח לו עוד קרחון קטן. מֶכָּה של מטפסי ההרים.

כעבור כמה ימים, אחרי שהלכנו ברגל לכל אגם ולכל קרחון בסביבה, ארזנו את הציוד והמתנו לטרמפ שייקח אותנו חזרה לאל קלפאטה (El Calafate), עיירת התיירות הקרובה ביותר לפיצרוי. אוטובוס מפתה חימם את מנועו, ובפינו כבר עמדו הטעמים המופלאים של מסעדות אל קלפאטה. אבל בעלת האכסניה שבה התארחנו ניגשה אלינו וביקשה בלחש:No Salgas , אל תצאו. התקשינו להבין מדוע. הם לא תמיד בנויים להסביר, הפטגונים. Mala Suerte, מלמלה, מזל רע, והצביעה לעבר הצוקים שבערו בכתום זוהר: Color de Salmon, אמרה. נדרשו עוד כמה תנועות ידיים עד שהבנו: לפני שהגיע לכאן קפטן פיצרוי והרבה לפני שכתב דרווין על מסעו, ישבו כאן בני שבט טֶהוּאֵלְצֶ'ה שראו בהר משכן לאלים ואולי אפילו אלוהות של ממש. בבוקר כמו זה, שבו זיכו האלים את השמים בצבע כתום קסום כל כך, הם היו חדלים מכל מלאכה, עוזבים הכל והולכים אל ההרים. כך נוהגים גם יורשיהם הלבנים. לא רצינו להתחכם לרוחות הרעות שוכנות האנדים, ולכן יצאנו שוב אל ההרים. אחרי חמש שעות של הליכה קשה וטיפוס מעיק על מורנה תלולה, ישבנו על שפת האגם הכחול, מעל הירוק העכור של לגונה סוסייה (Laguna Sucia). ואף שעברו כבר שעות אחדות מאז הנץ השחר, עדיין היו שולי השמים רקומים בכתום של זריחה.

מיום שצפינו במחזה המרהיב הזה עברו כבר יותר מעשרים שנה. מאז נתבעו ההר וסביבתו על ידי ממשלת צ'ילה, וארגנטינה מיהרה להקים במקום יישוב, שנקרא אף הוא אל צ'לטן, כדי לחזק את בעלותה על השטח. כעבור זמן צצו בסביבתו אכסניות ומסעדות רבות, וכעת האזור הוא מרכז תיירותי ובסיס לטיולים בחלק הצפוני של פארק הקרחונים.
אחד החסרונות של המקום המופלא הזה הוא מזג האוויר שפעמים רבות אינו מסביר פנים. בחורף הגישה חסומה בשל שלגים כבדים, ובקיץ הצוקים מכוסים תכופות בעננים. אם חיכה לכם מזג אוויר יפה כשהגעתם – אל תבזבזו זמן ואל תדחו למחר, צאו לדרך. כשמעונן, לעומת זאת, אין כלל טעם לצאת אל ההרים ומוטב לטייל לרגליהם, אפשר על גבי סוסים. כמעט כל אכסניה באל צ'לטן תוכל לסייע בשכירת סוס. ואפשר כמובן לשבת ליד האח עם ספר טוב ולהמתין ליום בהיר.

בעיה נוספת היא הריחוק של אל צ'לטן מכל מקום אחר. שדה התעופה הקרוב ביותר נמצא באל קלפאטה, במרחק של ארבע שעות נסיעה במכונית, חמש באוטובוס.

המפץ הגדול
אל קלפאטה, הקרויה על שם שיח מקומי שגרגיריו הכחלחלים ראויים למאכל, אינה נהנית מסביבה מרשימה, אך ניכר בה קסמה המרוחק של פטגוניה, ויש בה חנויות יפות, מסעדות טובות, ובשנים האחרונות הוקמו בה גם כמה מלונות טובים, מקצתם מפוארים. מלבד זאת, אפשר לשוטט שעה קלה על חוף אגם ארחנטינו הסמוך אליה ולצפות בעופות המים.

אבל יותר מכל, אל קלפאטה מוכרת כבסיס יציאה לחלקו הדרומי של פארק הקרחונים, שבו נמצא גם הקרחון המפורסם מכולם: פריטו מורנו (Perito Moreno). קרחון ענקי זה היה למוקד משיכה לתיירים בעיקר בזכות תהליך מחזורי שמתרחש כבר כמעט מאה שנה. בכל כמה שנים, מראשית המאה העשרים ועד היום, מתקדם הקרחון לעבר אגם ארחנטינו וסוכר את אחת מזרועותיו, עד שהמים הגואים ממוטטים אותו בקולות נפץ אדירים, וחוזר חלילה. המראה של צוק הקרח המתרומם מעל המים לגובה של כשישים מטרים הוא חיזיון יפהפה כשלעצמו, וקריסתו, שנמשכת לעתים כמה ימים, היא אחת מתופעות הטבע המדהימות שיש. בין קריסה לקריסה הקרחון נסדק באיטיות, וגושי קרח ענקיים צונחים מראשו אל האגם. תיירים רבים עומדים מולו בדממה שעות ארוכות, מטים אוזן לקולות הביקוע וממתינים בסבלנות לנפילה האדירה. סיבה נוספת שבזכותה התפרסם פריטו מורנו היא נגישותו היחסית לעומת קרחונים אחרים בפארק. אפשר לצפות בו מזוויות שונות, לשוט לרגליו ואף לצעוד עליו.

מסלולים וסיורים בפארק הקרחונים

טיולים מאל צ'לטן
מאל צ'לטן יוצאים עצמאית לטרקים קצרים או ארוכים, רובם פשוטים לביצוע. אפשר לצאת לטרקים מאורגנים דרך סוכנויות נסיעות או אכסניות (כ-40 דולר ליום).

1. הר טורה
הר טורה (Cerro Torre) הוא צוק אנכי המזדקר מעל אגם וקרחון בשם זה. הסיור כולל חציית נחל, טיפוס על מורנה והליכה אל הצוק. טיול לא קל האורך כארבע שעות לכל כיוון.

2. לגונה דה לוס טרס
טיול למיטיבי לכת. הולכים כארבע שעות למורנה, מטפסים כשעה טיפוס קשה עד לגונה דה לוס טרס (Laguna de Los Tres), ומשם יש תצפית על אל צ'לטן ועל הלגונה הירוקה סוסייה.

3. המסלול המשולב
לדעתי מוטב לשוב ללינה באכסניה בכל לילה ולא לשאת ציוד על הגב, אבל אפשר לצאת לטרק של שלושה-חמישה ימים שמשלב את שני המסלולים הקודמים, כולל לגונת פיידראס בלנקאס
(Laguna Piedras Blancas). יום 1: חציית הנחל כמו במסלול 1, ירידה לרגלי המורנה עד לאתר המחנאות פוינסנוט (Campamento Poincenot) שלרגלי הר אל צ'לטן. יום 2: הליכה אל לגונת פיידראס בלאנקס שאליה גולש קרחון יפה. חזרה ללינה במחנה. יום 3: הליכה אל לגונה טורה ולכיוון הר טורה. לינה בשטח או חזרה לאל צ'לטן.

4. אִייֶלו פטגוניקו קונטיננטל (Hielo Patagónico Continental)
טיול רגלי קשה האורך שבוע ימים וכולל טיפוס בקרח וחציית נהרות. הטיול מחייב ציוד מיוחד ומדריך שמכיר את השטח, לכן יש לצאת לסיור מאורגן שמחירו כ-100 דולר ליום.

5. קרחון ויידמה
קרחון ויידמה (Ventisquiero Viedma) הוא הקרחון הגולש אל אגם ויידמה. הטיול אליו מאל צ'לטן אינו קל, נמשך יומיים ומחייב לינה בשטח. אפשר לצאת גם ברכיבה על סוסים ששוכרים באל צ'לטן תמורת כ-20 דולר ליום (המחירים משתנים תדירות).

טיולים מאל קלפאטה

1. פריטו מורנו
המרחק מאל קלפאטה עד לקרחון הוא כשמונים קילומטר, אך יש לחשב שעתיים ורבע נסיעה עד לנקודת התצפית הראשית שעל הקרחון, בגלל העצירה במרכז המבקרים שבכניסה לפארק (שם יש מפה גדולה להמחשת התופעה המחזורית ושירותים) והעצירה בתצפית. אוטובוסים יוצאים מדי יום ב-9:00 מהתחנה המרכזית באל קלפאטה וחוזרים אחרי הצהריים. כדאי לפנות לחברות El Chalten או Caltur שנמצאות בתחנת האוטובוסים המרכזית באל קלפאטה, משום שהן מספקות כרטיסי נסיעה משולבים לפריטו מורנו ולאל צ'לטן (המחיר המשולב הוא 130 פסוס לאדם במקום 150 פסוס לנסיעות נפרדות).

מומלץ ללכת במסלול של שעה ורבע היוצא ממלון Hostería Los Notros שממזרח לקרחון (מגיעים אליו במונית או בטרמפים) ומגיע לנקודת התצפית הראשית.

משרדי הנסיעות באל קלפאטה מציעים מיני-טרקינג: סיור הכולל שיט אל צדו השני של אגם ארחנטינו ומסלול הליכה של כשעתיים המאפשר תצפית על הקרחון מזוויות מיוחדות ומסתיים בשתיית וויסקי. המטיילים מקבלים קרמפונים (נעלי קרח ממוסמרות) להליכה על הקרחון. הסיור יוצא בבוקר ואחר הצהריים, ומומלץ לצאת לסיור השני דווקא, אחרי שכבר עיכלתם את חוויית הקרחון, אחרת התצפית על הקרח מאבדת מקסמה. מחיר המיני-טרקינג כ-60 דולר, והוא קל. סוכנות הנסיעות תדאג לאסוף אתכם ממלונכם.

2. שיט לקרחון אופסלה ולאגם אונלי
קרחון אופסלה (Upsala) הוא הגדול ביותר בדרום אמריקה. אפשר להגיע אליו רק בשיט יקר וממוסחר להפליא, אך מרהיב ועובר בין גושי הקרח – טֵמְפָאנוֹס – הצפים באגם. השיט יוצא מדי יום מנמל פונטה בנדרה (Punta Bandera, כחמישים קילומטר מאל קלפאטה). בדרך עוצרים מול קרחון אופסלה, ממשיכים אל מפרץ אונלי (Bahía Onelli), עוגנים והולכים ברגל כעשרים דקות (הליכה קלה מאוד) אל אגם אונלי, שאליו גולשים שלושה קרחונים ופניו מכוסים גושי קרח. על שפת האגם יש מסעדה, אך לדעתי לא כדאי לבזבז את השעתיים היקרות הללו על ארוחה. מוטב לאכול כריך על שפת האגם. מאונלי ממשיכים לשוט אל קרחון ספגסיני (Spegazzini), שהוא הגבוה ביותר בפארק (כ-135 מטר), ומשם חוזרים. מחיר השיט כמאה דולר לאדם ומשכו כעשר שעות. סוכנות הנסיעות תדאג שיאספו אתכם ממלונכם ב-6:00 בבוקר לערך.

3. שיט אל חוות כריסטינה
שיט שיוצא אף הוא מפונטה בנדרה שלוש-ארבע פעמים בשבוע, בימים לא קבועים. גם השיט הזה עוצר מול קרחון אופסלה, אך אינו עוגן במפרץ אונלי אלא ממשיך אל צדו הצפוני של אגם ארחנטינו ועוגן בחוות כריסטינה (Estancia Cristina). המטיילים יוצאים לטיול ברכב שטח, מטפסים על הרכס, ומשם צועדים ברגל כארבעים דקות במסלול קל עד לתצפית על קרחון אופסלה. הסיור מסתיים בסיבוב בחווה ובארוחה. מחיר הסיור כ-100 דולר לאדם, והוא אורך יום שלם. בנוסף לשיט הזה, יש באזור החווה מסלולי הליכה המוכרים רק ליודעי דבר. כדאי להתעניין במשרדים באל קלפאטה או להגיע לחווה ולשאול.

4. Estancia Helsingfors
מכביש 40 שיורד ממזרח לאגמים יוצא מערבה כביש 21 שעובר מדרום לאגם ויידמה ומגיע למפרץ פראי עם מלון מפנק ששמו Estancia Helsingfors. שוכרים חדר דרך משרדי הנסיעות באל קלפאטה, והאירוח כולל תחבורה מהעיירה ואליה. אפשר להגיע גם ברכב שכור (רצוי רכב שטח). המלון מציע שיט על אגם ויידמה, והוא בסיס טוב למסלולי הליכה באזור. מסלול יפה של שלוש שעות מגיע ללגונה אסול (Laguna Azul).