תפריט עמוד
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׁהּ, לֹא תַשְׂחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָׁדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" (דברים כ', י"ט).

מי מאיתנו לא קרא בילדותו סיפורים על עצי ענק בני גילו של אברהם אבינו, מי לא זוכר את העץ האחד והיחיד ששימש לו ציון דרך בילדות, ומי לא נחמץ לבו כשעוד עץ נגדע ונופל קורבן על מזבח הבנייה והפיתוח. גם היום אנחנו עומדים משתאים מול עצים נפילים. מקצתם השתמרו בגלל קרבתם לאתרים קדושים, אחרים בזכות נופם המרשים, ויש כאלה שפשוט הסתתרו בחורש. עצים הם לעתים איים של זיכרונות, שרידי חיים אחרונים לזמנים עברו ובעלי חשיבות רבה למדע, שכן בהיותם כה מיוחדים, גדולים, עתיקים ובעלי עמידות גנטית, הם יוכלו לשמש בעתיד מקור של מטען גנטי עתיק יומין.
מסורת ישראל אינה מתירה כריתת עצים. הכריתה מותרת אך ורק במצב של מלחמה, וגם אז רק כשהמלחמה נמשכת ימים רבים. אולם למרות המסורת וההיסטוריה ארוכת השנים שלנו, שימור עצים בוגרים אינו דבר מובן מאליו בישראל של האלף השלישי.

איור של אלון מצוי בחברון, שכבר לא קיים. אולי אברהם אבינו ישב בצלו?


והנה יוצאת בכל זאת בשורה, מהכנס השני בנושא עצים בוגרים שנערך בספטמבר האחרון (והוקדש לזכרו של סגן אילן גבאי שנפל במלחמת לבנון השנייה): בשנים האחרונות גוברת בציבור הרחב המודעות לחשיבותם של עצים בוגרים באשר הם, ובקרב הגופים העוסקים בפיתוח ובמתן אישורי בנייה יש נכונות רבה לשמר אותם.
"העצים הם בבואתו של העם המגדל אותם", אומר האגרונום ישראל גלון, ראש תחום פרחים, הנדסת הצומח, גננות ונוף במשרד החקלאות. "עם עתיר מקורות כשלנו, שומה עליו לשמר את אילנותיו למען הדורות הבאים, ממש כשם שאנחנו שומרים על פרחי הבר. שאם לא כן, נאבד את סיפור חייהם שהוא גם סיפור חיינו", מוסיף גלון.
תסתכלו עליהם, תראו אותנו בשנת 2005 פורסם לראשונה בישראל סקר עצים בוגרים שערכו גלון וצוות המחלקה להנדסת הצומח ופיתוח הכפר במשרד החקלאות, בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל. בסקר, שהחל עוד בשנת 1990, נסקרו כ־1,500 עצים ברחבי הארץ, בהם מפוארים במיוחד. הנה סיפורם של כמה מהם.

יש המתארים את הפיקוס הבנגלי שבמקווה ישראל כעץ "הגדול והמרשים ביותר בארץ". הפיקוס הענקי הזה נשתל בשנת 1888 והפך כבר מזמן לאחד מסמלי המקום. במשך דורות הוא היה מקור השראה ומוקד בילוי לתלמידי בית הספר. סביב העץ, שגובהו כ־15 מטר וקוטר נופו כשלושים מטר, נוצר גן של שורשי תמך ששטחו כשני דונמים, ולא תהיה זו הגזמה לומר שהוא חלק מההיסטוריה של ההתיישבות החקלאית בישראל. ההצעה שלנו – ללכת בשדרת דקלי הוושינגטוניה המובילה אליו, לטייל בצִלו האדיר ובין שורשי האוויר שלו שכבר הפכו בעצמם לגזעים, לדמיין את תלמידי בית הספר נחים תחתיו או
מוצאים בו מסתור מעיני השוטרים האנגלים לפני קום המדינה, ולהתרגש.

 
הזיתים בגת שמנים
שם: זית אירופי (Olea europaea)
מיקום: הכנסייה בגת שמנים (כנסיית כל העמים) במורדות הר הזיתים, דרך יריחו, ירושלים
גיל משוער: 800־1,000 שנה
מראה: עצים קשישים ומרשימים בעלי גזעים ציוריים, עתיקי יומין במלוא מובן המילה.
הסיפור: העצים, המופיעים באיוריהם של וילסון וברטלט מהמחצית הראשונה של המאה ה־19, הפכו לסמל של הכנסייה, ונראה שבזכותה גם נשמרו. עצי הזית הם מהמפורסמים בעולם, ויש נוצרים שמאמינים שהם בני אלפיים שנה ושתחת אחד מהם ישב ישו בלילה האחרון לחייו. אין לכך אסמכתא של ממש.

מבצע העתקתו של פיקוס השקמה הענקי שניצב מאז ומתמיד בצומת חולון (בהצטלבות נתיבי איילון עם שדרות בן צבי), הוא סיפור לא שגרתי במקומותינו. השקמה, ששרדה את תלאות הזמן, הרעש והאגזוזים והפכה לסמל לכל הנכנסים לעיר, מצאה את עצמה בלבו של ויכוח גדול על גורלה: היא לא הצליחה להשתלב בתוכניות לשינויים התעבורתיים מרחיקי הלכת של הרחבת הגשר ובניית מסילת רכבת שהצומת הראשי והסואן הזה היה עתיד לעבור. השינויים הנדרשים לא אפשרו את השארת העץ במקומו.

לוּ קרה הדבר לפני עשרים ואף עשר שנים, איש לא היה קם. המודעות הסביבתית הנמצאת בעלייה שפטה לחסד את העץ עתיק היומין, שגילו נאמד ב־300 שנה. "בשל הסמליות המיוחדת וגילה המופלג של השקמה, הוחלט להימנע מההעתקה המקובלת המלווה בגיזום רב, ולהעתיקה בשלמותה, כך שכל נופה יישמר", מספר האגרונום דני אלמליח שנשכר על ידי חברת נתיבי איילון, מובילת המהלך. "אני מאמין שבכך, ובעובדה ששכרנו את שירותיה של חברה אמריקאית בעלת ניסיון רב בהעתקת עצי ענק, הגברנו את סיכויי קליטתה במקומה החדש", הוא מוסיף.

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

האלה האטלנטית העתיקה בארץ
שם: אלה אטלנטית (Pistacia atlantica)מיקום: חניון האלות בצומת יפתח (ראו תמונה בעמודים 28־29) הגעה: נוסעים מראש פינה צפונה על כביש 90 לכיוון קריית שמונה, פונים מערבה בצומת כוח, ממשיכים עוד כחצי קילומטר ופונים שמאלה לפי השילוטגיל משוער: כ־450 שנה מראה: יש המגדירים את אלת הענק הצפונית הזאת "יצירת מופת נדירה של הטבע". בקיץ היא מצלה על שטח שגודלו כדונם, והיא מוקד משיכה למשחק, לטיפוס ולצילום. בסתיו עליה נושרים בצבעי שלכת, ובחורף נחשף מופע מהמם של ענפים וגזע כמו מפוסל. הסיפור: למרות יופייה, לא נקשרו בה אגדות שאפשר לבססן. סיפרו שכאן נפגשו לראשונה הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול) ומייג'ור חדד, מפקד צבא דרום לבנון, וכי זו היתה תחילתו של שיתוף הפעולה בין צה"ל לצד"ל, אך רפול הכחיש את הסיפור.


השקמה הענקית הועתקה במבצע הנדסי מורכב במיוחד ובעלות של כשני מיליון שקל, והיום היא ניצבת במיקום חדש בצומת, כמאתיים מטר מדרום למקום שבו היתה נטועה במשך דורי דורות. גם אם היה זה מבצע ראוותני ויקר במיוחד, הנכונות למבצעים כאלה מצביעה אולי על שינוי מגמה מבורך בהגנה על עצים במחוזותינו.

יד קלה על הגרזן
יהונתן טל מעמותת "פתח תקווה זה אני" יודע לספר על בעיות של הזנחה וכריתה. "מזלם של עצי האורן הוותיקים שבחצר מוזיאון האדם והסביבה בפתח תקווה שפר עליהם פחות מזה של השקמה בחולון. שלושה עצים צמחו מעל קווי ההולכה של חברת החשמל והיה סביר לדרוש את כריתתם. בתחילה נכרתו שלושת העצים המסוכנים, אך לאחר כשבוע נכרתו גם עצים שלא העמידו כל סכנה. זוהי דוגמה ל'קשר הטוב שבין האדם לסביבה'", הוא אומר בציניות. ההתנהלות הזאת, יש לומר, היא דוגמה למתרחש בכל הרשויות בארץ.

אבל יש גם סוף טוב אחד: לעצי פיקוס השדרה שברחוב חיים עוזר בפתח תקווה שיחק המזל יותר. "במסגרת שיפוץ מרכז העיר תכננה העירייה לעקור ממקומם עצי פיקוס עתיקים הנטועים ברחוב עוד מראשית ימיו, ולנטוע תחתם עצים חדשים. לאחר שחשפנו את התוכנית, הוגשה לקק"ל בקשת העתקה, ופקיד היערות הגיע לשטח. בעקבות התנגדות ציבורית, נשארו הפיקוסים במקומם ושולבו בפיתוח הסביבתי", מספר טל.

 
השקמה מאום ח'אלד
שם: פיקוס השקמה (Ficus sycomorus)
מיקום: רחוב בנימין מינץ, נתניה
גיל משוער: 800־1,000 שנה, ויש אומרים אף יותר
מראה: היקף גזעה של השקמה הענקית וסחופת הרוחות הזאת כשמונה מטרים, ונדרשות כ־25 פסיעות כדי להקיפה, אך למרות גילה המופלג היא עץ חיוני ובריא. במסגרת עבודות הפיתוח של הגן שסביבה, היא הובלטה כגורם דומיננטי וכיום ניצבת במרכזו.
הסיפור: השקמה, המככבת בציור של צ'רלס וילסון משנת 1873, נחשבת העץ העתיק ביותר בישראל. האגדה מספרת שתחת העץ זה, הבודד בסביבתו, נקברה צאבחה אום ח'אלד, אמו של המצביא ח'אלד אבן אל־ווליד, אחד ממפקדי הצבאות הערביים שכבשו את הארץ לפני כ־1,400 שנה. על פי הכתובים, גם צבאו של נפוליאון חנה בסביבתה, ובשנת 1839 עברו פה משה מונטיפיורי ויהודית אשתו. בסמוך לעץ בוצעה העסקה לרכישת אדמות העיר נתניה.

העצים המקודשים
האם אלון התבור, שגילו מוערך ב־600 שנה וגזעו עבה ורב חללים, הניצב מצפון לכפר חנניה (בכביש 806, ליד הקבר המיוחס לרבי אבא חלפתא), הוא אלון התבור המתואר במסעו של הנוסע האיטלקי רבי משה באסולה בשנת 1523? ייתכן שכן. וכך מתאר באסולה את המקום ב"ספר המסעות", שבו תיאר את ארץ ישראל ואת תושביה באותה התקופה: "…שם התפללתי על קבר רבי חלפתא, והוא במישור ואילן גדול על קברו…".

"התופעה של עצים מקודשים ידועה בכל תולדותיה של ארץ ישראל, למן תקופת המקרא ועד ימינו, ופולחנם מתועד במקורות היסטוריים וספרותיים", אומרת ד"ר נורית ליסובסקי, אדריכלית נוף, מרצה בטכניון ובאוניברסיטת הרווארד, שערכה סקר על עצים מקודשים בגליל וחוקרת את הנושא כבר שנים. "עצים מקודשים הם על פי רוב עתירי נוף, עבותי גזע ויפי צמרת. העצים השכיחים באזור הסקר הם מינים שונים של אלון ואלה, שנזכרים גם במקרא כסמל לעוצמה ולאריכות ימים", היא אומרת.

לעתים מדובר בעצים שעומדים בזכות עצמם או שהם חלק ממכלול נופי הכולל סלע, מערה או מעיין. ברוב המקרים העץ צומח בקרבת קבר ומצל עליו, ולפעמים הוא מיתמר היישר מתוך המבנה, כמו בקבר המיוחס לנביא חבקוק (לצד כביש 65, מדרום לצומת קדרים), שבו העץ (או מה שנותר ממנו) ניצב במרכזו של חדר התפילה.
בעבר, אומרת ד"ר ליסובסקי, מספר העצים המקודשים היה גדול בהרבה. "דוגמה לעץ מקודש שהיה ואיננו הוא אלון אברהם שליד חברון, שהוא העץ המתועד ביותר בארץ ישראל במשך מאות שנים, ובכל זאת אבד. גם יוסף בן מתתיהו העיד עליו שהוא נמצא שם מימי בראשית. גורל דומה נפל בחלקו של עץ הזית שליד קבר רחל שמופיע באינסוף ציורים ותמונות, והיה במשך שנים אחד מסמלי הארץ".
פעמים רבות עצים מקודשים משחקים תפקיד מרכזי בשימור הנוף, מכיוון שאיש לא מעז "להתעסק איתם". עץ הקטלב ליד דיר א־שיח' בהרי יהודה הוא דוגמה לכך. ד"ר ליסובסקי: "בראשית שנות החמישים הוא ניצב בודד על כיפת ההר, בולט על רקע מחשופי החוור הבהירים ושמור מכוח קדושתו. העץ היה מקור זרעים יחיד, והוא שאִפשר את התחדשות חורש הקטלבים המפותח הקיים היום על כל סוגי המסלע שבסביבה".

מהו עץ בוגר
חשוב לציין כי קביעת גילם של העצים היא בעייתית, שכן רובם לא נבדקו מדעית, ומדובר בהערכות, הגם שרובן מבוססות. עצים בוגרים בסקר, הנקראים לעתים גם ותיקים, קשישים או עתיקים (באנגלית Ancient Trees), הם עצים שגילם שישים שנה לפחות. עם זאת, בוועדה הבין משרדית לקידום הטיפול בעצים בוגרים (שהוקמה לאחרונה במשרד החקלאות ובה שותפים המשרד להגנת הסביבה, קק"ל ומשרד החינוך) הוחלט שבעתיד יעסוק הסקר רק בעצים שגילם מוערך במאה שנה לפחות. בין אמות המידה הנוספות להכנסת עץ לרשימת עצים בוגרים בישראל: ממדים יוצאי דופן, חשיבות היסטורית, נדירות מינו של העץ ומיקומו.
 

השיזף בעין חצבה
שם: שיזף מצוי (Zizyphus spina-christi)
מיקום: עיר אובות, ליד עין חצבה
הגעה: נוסעים בכביש הערבה (כביש 90) דרומה, פונים ימינה (מערבה) בצומת עין חצבה לכביש 227 לכיוון נחל צין, ממשיכים כחצי קילומטר עד לתמר המקראית (עיר אובות)
גיל משוער: 500 שנה, אך יש גם הערכות שהעץ בן 2,000 שנה.
מראה: שמו הלטיני של העץ, "זר הקוצים של ישו", מרמז על מראהו. עובדת היותו השיזף הגדול ביותר בארץ (גובהו כ־12 מטר והיקף גזעו 5.8 מטרים), צמרתו הענפה וסמיכותו למעיין (עין חצבה, עין אל־חוצב בערבית), מעצימים את מראהו הציורי.
הסיפור: הראשון שזיהה את העץ היה החוקר־נוסע הצ'כי אלואס מוסיל, שעבר באזור בדרכו לפטרה ב־1902. הוא צילם את העץ ומדד אותו, ואף ציין כי היקף גזעו שלושה מטרים וחצי. אם כך, במשך כמאה שנים הוסיף העץ להיקפו 2.3 מטרים. מספרים שב־1936 עברה פה משלחת שבין אנשיה היה גם דוד בן גוריון, בדרכה לאום רשרש (אילת).

אל נא תעקור נטוע
כריתת עצים ופגיעה בהם ללא רישיון אסורה בישראל על פי חוק. קק"ל ופקיד היערות של משרד החקלאות, ד"ר ניר עצמון, הם הגורם המוסמך לתת רישיונות לכריתת עצים מוגנים בכל הארץ, למעט בשלוש הערים הגדולות — תל אביב, ירושלים וחיפה — שבהן אגפי שפ"ע (שיפור פני העיר) הם המוסמכים לכך.

אלא שהחוק מיושן, הפרצות בו רבות, מתכננים וקבלנים רבים מנצלים אותן עד תום, והעצים נותרים חסרי הגנה. באגף הייעור בקק"ל ובמשרד החקלאות מנסים לקדם זה כמה שנים את "חוק היער", שתכליתו פיתוח שטחי יער, ניהולם ושמירה עליהם, הכרזה על שטח יער והגנה על אילנות. במסגרת הזאת מנסים לקדם נוהל שעל פיו יעוגנו זכויות העצים בחוקי התכנון והבנייה, ושכבר במהלך הכנת תוכנית מתאר יוגדרו העצים שיהיו חייבים בשימור.

"אין כל הגנה על אילנות בחוקי התכנון והבנייה", אומר ד"ר צביקה אבני, לשעבר מנהל אגף הייעור ופקיד היערות הראשי בקק"ל, "במצב הדברים היום מגיעות לא פעם בקשות לכריתת אילנות ייחודיים בגודלם, בגילם ובמינם, ולעתים גם בעלי ערך היסטורי, כבר כאשר ניתן היתר בנייה לפי תב"ע (תוכנית בניין עיר) מאושרת. לצערי הנוהל שהצענו נגנז על ידי מנהל התכנון, והדבר יגרום לקונפליקטים רבים גם בעתיד".

לטייל עם אופניים בנגב

האם המאמר הזה עזר לך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות מישראל

לסיים את הקיץ בגדול
לסיים את הקיץ בגדול

סיורי עששיות, תיאטרון צלליות, מופעים מוזיקליים בחיק הטבע, תצפיות כוכבים, סיפורי מורשת מומחזים, מופעים אור-קוליים מרתקים – זהו רק קומץ ממה שמחכה לכם בשלושת השבועות האחרונים של אוגוסט בשמורות הטבע והגנים הלאומיים. יהיה שמח

במקום שתצאו מדעתכם – צאו לטבע
במקום שתצאו מדעתכם – צאו לטבע

לא קל לעבור את החודש האחרון של החופש הגדול: הקייטנות מסתיימות, מיציתם את מקומות הבילוי השגרתיים, הילדים מטפסים על הקירות... במקום להתעצבן או להשתעמם בבית, למה שלא תצאו אל הטבע ותיהנו מעשרות פעילויות מיוחדות לכל המשפחה? כך תסיימו ...

קיץ בנגב – נוסטלגיה, תבלינים וכדורים פורחים
קיץ בנגב – נוסטלגיה, תבלינים וכדורים פורחים

לקראת פסטיבל כדורים פורחים בנגב המערבי שיתקיים באוגוסט ירדנו דרומה לביקור עם טעם של פעם: דבש ישר מהכוורת, סיפורים על ימי השיתוף הקיבוציים (ומה קרה לחולצה שהדודה מאמריקה שלחה), ריחות תבלין ובושם במבוך, צפייה בזריחה מהכדור הפורח וסלסלת ...