בלב הר הנגב, לא הרחק ממכתש ירוחם (לשעבר המכתש הגדול), שוכן עין ירקעם – מעיין קטן ומרשים שמימיו נאגרים בגב טבעי בתחתית ערוץ נחל חתירה. המקום, שמזוהה עם שקט מדברי ונוף צחיח אך חי, הפך עם השנים לאתר ביקור מוכר ואהוב בקרב מטיילים ומדריכי שטח. כעת, מעמדו של עין ירקעם מתערער על רקע תוכניות מתקדמות לכריית פוספטים באזור, המאיימות לשנות את פני השטח ולגרום נזקים ורעש.
המאבק הנוכחי של גופי הטבע ותושבים מקומיים הוא בכוונה של חברת כי"ל (ICL), בתמיכת רשות מקרקעי ישראל והמשרד לאנרגיה, להתחיל עבודות כרייה בשטחים הסמוכים למעיין. לצד החשש מפני הרס נופי וירידת ערך השטח כאתר טבע ונופש, מדגישים אנשי שמירת טבע כי עין ירקעם הוא גם מוקד ביולוגי יוצא דופן, בלב אזור מדברי צחיח.
המעיין, שניזון מנביעה תת-קרקעית חלשה, מקיים סביבו בית גידול לח ומוגן – תופעה נדירה בסביבת מדבר קיצונית. בצמחייה שמסביבו ניתן למצוא עצי אשל, קנה מצוי ופטל קדוש – מיני צמחים הזקוקים למקווי מים זמינים ויציבים לאורך השנה. בעלי חיים רבים מגיעים לאזור כדי לשתות ממימיו, בהם צבאים, שפני סלע, זוחלים שונים ואף עופות דורסים הנמשכים לשפע המזון והמים. מערכות אקולוגיות כאלה הן רגישות במיוחד, וכל פגיעה בנביעה – ולו הקטנה ביותר – עלולה להוביל לשיבוש משמעותי בהרכב האקולוגי כולו.
כתבת טלויזיה בכאן 11 על המאבק למען עין ירקעם
מלבד ערכי הטבע, האזור הוא גם אתר גיאולוגי חשוב. הסלעים והמצוקים סביב עין ירקעם חושפים שכבות גיאולוגיות קדומות, כולל תצורות של חוואר, קירטון וגיר, שמעידות על תהליכים גיאולוגיים בני עשרות מיליוני שנים. אזור זה מהווה גם מוקד לימוד חשוב למוסדות אקדמיים, תלמידים ומדריכים, בשל ההנגשה הפשוטה והגיוון הגיאולוגי שבו.
על רקע התוכניות לפתוח מכרות כרייה פתוחים בסמוך לאתר, עמותות סביבתיות, תושבים מקומיים וחוקרי טבע מתריעים כי מדובר בפגיעה בלתי הפיכה, לא רק במעיין עצמו, אלא גם במערכות הסובבות אותו – ובאפשרות של הציבור הרחב להמשיך ליהנות ממנו. לטענת המתנגדים, החפירה תוביל לזיהום מקורות מים תת-קרקעיים, לרעש ופיצוצים, ולפגיעה במרקם השקט של האזור.
"זה לא רק עניין של נוף", אומרת יעל הדר, אקולוגית מדברית, "אלא של מערכת חיים שלמה שמתקיימת סביב נקודת מים יחידה. כל שינוי במאזן הזה – אפילו אם הוא נראה שולי – משפיע על מגוון רחב של יצורים חיים".
המאבק על עין ירקעם מעלה שאלות עקרוניות על מקומן של שמורות טבע קטנות ומרוחקות במפת הפיתוח של מדינת ישראל. האם נופי מדבר, שמתקיימים בשיווי משקל עדין, יכולים לשרוד לצד אינטרסים כלכליים? והאם מקומות כמו עין ירקעם, שאינם "גדולים" או "מרשימים" במונחים תיירותיים קלאסיים, מקבלים את ההגנה הראויה?
כרגע, המאבק עדיין פתוח – אבל המאבק על עין ירקעם עשוי להפוך לסמל רחב יותר, של שמירה על מדבריות ישראל, לא כאזורי ניצול, אלא כמרחבים שיש לשמר לטובת הכלל.
עוד באזור: מצלעות המכתש הגדול: שני מסלולים
מבחר בעלי חיים באזור עין ירקעם ומכתש ירוחם
אזור עין ירקעם:
איך אפשר לעזור?
- לבוא לבקר ולתמוך במאבק
- לחתום על העצומה להצלת עין ירקעם: https://www.atzuma.co.il/einyorkeam
תגובת רשות הטבע והגנים:
"השטח המדובר נמצא בתוך שטח אש בחלק הפנימי בהמשך לשביל ישראל ולא בעין ירקעם. הרשות ביקשה לבצע מדידות של עוצמת הפיצוצים במטרה לבחון השפעתם שעלולים להשפיע על הטבע והטיילות. יבוצע פיילוט שייבחן את הנושא. עין ירקעם אתר טבע מרכזי וחשוב שמושך אליו אלפי מטיילים בשנה. הרשות מפתחת את הטיילות באיזור ותפעל למנוע כל פגיעה במקום".
הערת המערכת: המקום אינו שטח אש.
—-
תודה לאבישי אפרת – ירוחם, על העזרה בהכנת הכתבה