תפריט עמוד

ספרד: שמורת קאסורלה באנדלוסיה

הרים תלולים, עמקים מיוערים, נופים מרהיבים ואגם גדול וכחול - כל אלה מושכים לשמורת קאסורלה שבדרום ספרד יותר מחצי מיליון מבקרים בשנה. ולמרות זאת, כל אחד ימצא בה את הפינה השקטה שלו

עמקים מיוערים, הרים תלולים בגובה של עד 2,100 מטר, פרחי בר, מפלי מים ואגם גדול ויפה – כל אלה יחד יוצרים את נופיה המרהיבים של שמורת הטבע קאסורלה (Cazorla).

באנדלוסיה מצוי הריכוז הגדול ביותר בספרד של שמורות טבע ואתרים מוגנים, וקאסורלה, המשתרעת על שטח של 2,143 קילומטר רבוע, היא השמורה הגדולה ביותר באנדלוסיה. בנוסף לנופיה הבלתי נשכחים, אפשר למצוא בשמורה גם אלפי מינים של צמחים, וכן זאבים, יעלים, איילים אדמוניים, חזירי בר וכ-140 מיני עופות, בהם עיטים ונשרים.

כ-500 אלף ספרדים פוקדים את שמורת קאסורלה מדי שנה כדי לדוג, לטפס, לדאות, לשחות, לרכוב על סוסים, לנסוע בג'יפים או סתם לנוח. לאחרונה הם אף גילו תחביב חדש, בלתי מוכר בספרד עד כה: טיולים רגליים במסלולי ההליכה המסועפים, החוצים את הפארק לכל הכיוונים. אורכם הכולל של המסלולים בשמורה הוא כ-250 קילומטר. כמות של חצי מיליון מבקרים נשמעת אמנם עצומה, אבל גם בתקופות העמוסות ביותר לא תחושו בצפיפות בלתי נסבלת. ממדי השמורה גדולים דיים כדי שכל מבקר יוכל למצוא את הפינה השקטה שלו – לא עניין של מה בכך במדינה שאתרי התיירות שלה צפופים בדרך כלל.

שמורת קאסורלה. השמורה בנויה לרגליו של צוק מרשים, שמהווה נקודת מוצא טבעית לטיולים רגליים

זיתים, פלמנקו ומלחמות שוורים
שמורת קאסורלה נמצאת כמאתיים קילומטר מצפון-מזרח לעיר גרנדה (Granada). הדרך היפה ביותר אליה היא לאו דווקא המהירה ביותר: כביש מספר 301 מוביל מן הכפר מורדה (Moreda) לחודאר (Jodar), וחוצה נוף מרהיב של גבעות עגלגלות ועדינות. מיליוני עצי זית, עיקר פרנסתם של תושבי נפת חַאאֶן (Jaen), מעניקים לנוף מרקם יפהפה, ההופך את הנסיעה לאחת החוויות הוויזואליות היפות ביותר שלי באנדלוסיה.

הדרך מובילה אל העיר קאסורלה, ששוכנת בכניסה לשמורה. קאסורלה (9,700 תושבים), הבנויה בצורה ציורית לרגליו של צוק מרשים, מהווה נקודת מוצא טבעית לטיולים בשמורה. יש כאן שפע אפשרויות לינה, קניות, בילויים ושירותים למטיילים, ובכל שנה באמצע ספטמבר מתקיים בעיר פסטיבל של מוזיקת פלמנקו ומלחמות פרים.

לפני שמחליטים על טיול רגלי באחד המסלולים בשמורת קאסורלה, מומלץ לחצות ברכב פעם אחת את השמורה כולה. הכביש הראשי החוצה אותה הוא כביש A319, שאורכו כשישים קילומטר והוא מוביל דרך היישובים הקטנים שבשמורה. ביישובים אפשר להתרענן, לערוך קניות ואף למצוא מקומות לינה. גם רוב מסלולי ההליכה הקצרים יוצאים ממקומות הסמוכים לכביש הראשי.

הגשר שנבנה בן לילה
ראשית נצא למסע מעגלי קצר אל מקורות הנהר גוודלכיביר (Rio Guadalquivir), הגדול בנהרות אנדלוסיה. הנהר יוצא מהשמורה – בה עובר קו פרשת המים בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, עובר את קורדובה וסביליה ונשפך כ-600 קילומטר אחר כך לאוקיינוס. אנו נצא מהעיר קאסורלה בנסיעה צפונה על כביש A319, ונמשיך על פי השילוט למקורות הנהר (Nacimiento del Rio Guadalquivir), הנמצאים בגובה של כ-1,350 מטר, כ-45 דקות נסיעה מן העיר. אם הגעתם מהר יותר, סימן שנסעתם מהר מדי – הכבישים בשמורה צרים, עיקול מתחבר לעוד עיקול וסימני בלימה רבים מעידים על הסכנות האורבות מעבר לפינה. גם אין סיבה למהר – מהות הטיול אינה רק היעד אלא גם הדרך אליו, המובילה בחלקה בשבילי עפר דרך יערות צפופים, שבתוכם זורם הנהר.

בדרך אפשר לעצור בחניונים מוצלים, ומומלץ גם להתעכב לזמן מה ליד גשר פואנטה דה לס הרריאס (Puente de las Herrerias), שנבנה על פי האגדה בלילה אחד, כדי לאפשר למלכה איזבלה (ששלטה באזור במאה ה-15) לעבור את הנהר מבלי להירטב. ממקורות הנהר אפשר לשוב העירה בדרך לא פחות יפה, המובילה לכיוון אל צ'ורו (El Chorro), או לחזור לכביש A319 ולהמשיך בטיול בשמורה.

מקורותיו של נהר הגוודלכיביר, הארוך בנהרות אנדלוסיה, מצויים בתחומי השמורה

פריחה בסגול
אחד ממסלולי ההליכה היפים ביותר (למרות שבסופי השבוע העמוסים הוא קצת פחות יפה) יוצא מטורה דל וינאגרה (Torre del Vinagre) מזרחה לאורך נהר בורוסה (Borosa). הליכה של כ-12 קילומטר מובילה לשני אגמי הרים קטנים אך ציוריים – לגונה דה אגואס נגראס (Laguna de Aguas Negras, "אגם המים השחורים") ולגונה דה ואלדאסורס (Laguna de Valdeazores). המסלול המעגלי, שאורכו הכולל כ-24 קילומטר, אורך כשבע שעות, לא כולל הפסקות. בדרך תוכלו לראות, בהתאם לעונה, כמה מ-24 מיני הצמחייה הייחודיים לשמורה, בהם סיגלית הקאסורלה, הפורחת באביב בפריחה שצבעה סגול בהיר במיוחד.

אי בלב האגם
אחד האתרים היפים בשמורה הוא אגם טראנקו (Tranco) שנמצא במרכזה. הכביש חוצה את היער סמוך לגדה המערבית של האגם, ומדי פעם נפתחות זוויות תצפית יפות אל האגם וסביבתו. מנקודות התצפית רודריגס דה לה פואנטה (Rodriguez de la Fuente) ובוחראייסה (Bujaraiza) אפשר לראות את האי הגדול, קאבסה דה לה וינה (Cabeza de la Viña), באזור הרחב ביותר של האגם. בהמשך אפשר לעצור בתחנת המידע בסולנה דה פאדייה (Solana de Padilla) לייעוץ לגבי מסלולי הליכה ולתצפית מרהיבה נוספת אל האגם.

הכפר אורנוס (Hornos), בקצהו הצפוני של אגם טראנקו, הוא לא רק בסיס נוח ללינה, אלא גם מאפשר לצפות אל האגם ממבט-על, רצוי תוך כדי ישיבה באחת המסעדות הקטנות שבכפר.

זכרונות מהתקופה המוסלמית
סגורה דה לה סיירה (Segura de la Sierra), הכפר הציורי ביותר בשמורה, נמצא בצפונהּ, על צוק בגובה של כ-1,200 מטר. מעליו מבצר מוסלמי, ומתחתיו נפרשים עד לאופק נופיה היפים של שמורת קאסורלה – האגם, פסגת אל ילמו (El Yelmo) ואלפי עצי הזית הנטועים בכל עבר. את התצפית הנהדרת הזאת מומלץ לערוך בשעות הבוקר המוקדמות, ולא אחר הצהריים – אז השמש מסנוורת.

ב-1214 עבר הכפר מידיים מוסלמיות לכובשים הנוצרים, אך עד היום מזכיר סגנון הבנייה המקומי, ובמיוחד בית המרחץ, את התקופה המוסלמית באנדלוסיה.

קטלוניה: מסע תרבותי

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.