תפריט עמוד

ספרד – הכפרים הלבנים של אנדלוסיה

מה שהתחיל כפתרון יעיל של התושבים מפני הקיץ הלוהט של אנדלוסיה בדרום ספרד הפך למראה משובב נפש: עשרות כפרים ועיירות צבועים כולם בלבן בוהק

"אנדלוסיה היא כמו שמלת פלמנקו עם אלפי קפלים, שאינספור הפתעות מסתתרות ביניהם", אמרו לי בעיר קורדובה. כשהגעתי לכפרים הלבנים (Pueblos Blancos) הבנתי למה התכוונו. עשרות כפרים ציוריים מפוזרים על פני נוף הררי מלהיב בדרום-מערב החבל: קטנים וגדולים, שלווים ורועשים, צמודים לפסגות הגבעות או פרושים בעמקים, אך מלבד הצבע הלבן השולט בכל – כולם שונים זה מזה.

לא רק למען היופי עמלים תושבי הכפרים ומסיידים את בתיהם בכל אביב מחדש. הסיד הלבן מחזיר את קרני השמש הלוהטת, מצנן את הטמפרטורה לרמה נסבלת ומגן על הבתים. נוסף לצבע הלבן שולט באזור גם הצבע הירוק: כמות הגשמים הגדולה ביותר בחצי האי האיברי יורדת באזור ההרים סביב העיר רונדה (Ronda), מרווה את האדמה ומאפשרת חקלאות מפותחת. זהו אחד האזורים היפים ביותר באנדלוסיה, ואפשר להירגע בו קצת מהמולת הערים גרנדה, סביליה וקורדובה.

ראוי להקדיש לאזור שלושה-ארבעה ימים מלוח הזמנים באנדלוסיה, וכדאי להתמקד במשולש שבין רונדה, ארקוס דה לה פרונטרה (Arcos de la Frontera) וטאריפה (Tarifa). מספר המסלולים האפשריים במשולש זה הוא כמספרם הרב של הכפרים הלבנים, ובכל זאת – יש כמה כפרי "חובה" שלא כדאי להחמיץ, בגלל הדרך אליהם, בגלל הכפרים עצמם או בגלל שניהם גם יחד. הכי נוח להתמקם בעיירות ארקוס דה לה פרונטרה במערב ורונדה במזרח, לשוטט בהן ולצאת מהן לטיולים באזור. אנחנו נתמקד בביקור ברונדה, עיר תיירותית ובצדק – בשל האטרקציות המעניינות שיש בה, נבקר גם בארקוס ונצא לגיחות אל עיירות וכפרים בעלי עניין מיוחד או יופי יוצא דופן.

פואנטה נואבו ("הגשר החדש"), רונדה. הגשר עובר על פני התהום של נהר הטאחו, המפריד בין שני חלקי העיר

רונדה: הסלבריטי של הכפרים הלבנים
רונדה, היישוב המפורסם ביותר בכפרים הלבנים, היא כבר מזמן לא כפר לבן – אלא עיר לבנה, מהעתיקות ביותר בספרד. ואף שהעיר, על 35 אלף תושביה, מהווה מוקד כלכלי של האזור כולו, זה לא מפריע לה לשמור על אווירה רומנטית.
רונדה הפכה לסלבריטי של הכפרים הלבנים גם משום שמסורת מלחמות השוורים נולדה וצמחה כאן ותרמה לפרסומה. דורי דורות של לוחמי שוורים ממשפחת רוֹמֶרוֹ המקומית עיצבו מורשת של חוקים וסגנונות לחימה, שעד היום מקובלים בכל ספרד. פסלו של פדרו רומרו, הניצב בכניסה לפלאסה דה טורוס (Plaza de Toros), זירת מלחמות השוורים של העיר, מבהיר היטב את מעמדם של בני המשפחה – בספרד הם כוכבי על לכל דבר. גם מי שמסתייג ממחזות הדמים המתחוללים בזירה ייהנה מן הארכיטקטורה המרשימה של אחת הזירות העתיקות ביותר בספרד, שנבנתה ב-1785. במוזיאון מלחמת השוורים (Museo Taurino) הסמוך הונצחו מעשי הגבורה של הכוכבים הלאומיים, ומוצגים הציוד שלהם ותלבושותיהם המפוארות.

מוקד המשיכה העיקרי של רונדה הוא פואנטה נואבו (Puente Nuevo, "הגשר החדש"), העובר על פני התהום העמוקה של עמק נהר הטאחו (El Tajo), שמפריד בין שני חלקי העיר. אגדה מקומית מספרת כי אדריכל הגשר, חוסה מרטין דה אדאוּאֵלָה, נהרג כשנפל ב-1793 ממרומיו של פרויקט חייו היישר אל פי התהום, לעומק של כ-150 מטר, בעת שניסה לחרות על הגשר את שנת הקמתו – אך נראה כי אין באגדה זו ממש.

את הגשר מחזיקות שלוש קומות של קשתות עצומות, ובין הקשתות העליונות ממוקם מה שהיה בעבר תא הבידוד של כלא העיר. לאסירים של פעם אמנם לא היה לאן לברוח, אך הם זכו לפחות לנוף ולתצפית יפה על הבתים שבקצה המצוק, התלויים על בלימה.

חלק מהאנשים שהושלכו לכלא היו ודאי גנבים, וגם הם זכו ברונדה להנצחה – במוזיאון הבנדיטים (Museo del Bandolero) שבעיר העתיקה. המוזיאון ממחיש את היחס האמביוולנטי של העיר לצורות הפרנסה המגוונות של תושביה: בעבר הלא רחוק ניצלו חלק מתושביה את תנאי האקלים הנוחים כדי להתפרנס מחקלאות, ואילו חלקם השני ניצלו את התנאים הטופוגרפיים המצוינים למסתור, והתפרנסו מהברחות ומשוד דרכים. במוזיאון אפשר להתרשם מדמויות שעווה של שודדים מפורסמים, מציוד שבו נהגו להשתמש ומסיפורם של בנדיטים נודעים. עוד כדאי לבקר בצד הדרומי של העיר העתיקה, היכן שנשמרה הפוארטה דה לה אקסיחרה (Puerta de la Exijara), שער הכניסה לרובע היהודי לשעבר – החודרייה (Juderia).

כדאי להישאר ברונדה יממה לפחות, גם משום שהיא נוחה כנקודת מוצא לטיולים בכפרים לבנים אחרים, וגם כדי ליהנות מהשעות היפות שלה. לאחר שהאוטובוסים הובילו את אלפי התיירים בחזרה לבתי המלון שבחופי הים התיכון, חוזרת רונדה להיות עיירה שקטה ושלווה. אלו השעות שבהן אפשר לשוטט בסמטאות ולספוג את האווירה המיוחדת של אחת הערים הציוריות בספרד. 

ארקוס דה לה פרונטרה: מתחת לקשתות
העיירה ארקוס דה לה פרונטרה נחשבת לאחת הפנינים של הכפרים הלבנים הרבים. סמטאותיה מקורות בקשתות (Arcos, ומכאן שמה) צרות ומסועפות, ומטפסות אל ההר התלול שבפסגתו שוכנות כנסיית סנטה מריה וכיכר יפה אך עמוסה. טיול בסמטאות חושף כל פעם מחדש תצפיות מרהיבות על הסביבה. המלונות, המסעדות והחנויות הופכים את העיירה לבסיס נוח לטיול באזור המערבי של הכפרים הלבנים ולקרש קפיצה לביקור בערים קדיס (Cadiz) וחרס דה לה פרונטרה (Jerez de la Frontera). 

בין הבתים הלבנים הקטנים והסמטאות הצרות באולברה מתנוססת הכנסייה גדולת הממדים של העיירה

סהרה דה לה סיירה: הדרך אל הכפר
אחד הכפרים שלא כדאי להחמיץ הוא סהרה דה לה סיירה (Zahara de la Sierra), השוכן במרחק של כארבעים קילומטר מרונדה. יוצאים מרונדה על כביש A376 לכיוון אלגודונאלס (Algodonales). מי שלא ממהר, ורוצה ליהנות גם מהדרך, ינטוש את הכביש הראשי לאחר כ-16 קילומטר ויפנה שמאלה לכביש צדדי (A372). כעבור כשמונה קילומטרים מגיעים לכפר גראסאלֶמה (Grazalema), שסמטאותיו ובתי הקפה שבהן מצדיקים את הביקור בו.

מיד אחרי גראסאלמה עוזבים את כביש A372, פונים ימינה לכביש צדדי וקטן (CA531) לכיוון פוארטו דה לאס פאלומס (Puerto de las Palomas), ומשם הלאה ליעד – סהרה דה לה סיירה. הדרך צרה ותלולה והעיקולים יאטו את קצב ההתקדמות יחסית לנסיעה בכביש הראשי, אבל העיכוב משתלם: בדרך ממתינים נופים עוצרי נשימה ותצפיות מרהיבות אל האגם סהרה דה לה סיירה. בסוף המסלול, לא השלג מבצבץ לכם מרחוק, אלא הבתים הלבנים של אחד הכפרים היפים באזור. בשונה מרונדה, אין כאן אטרקציות תיירותיות. הכיף הוא הדרך לכפר והשיטוט בסמטאותיו.

אולברה: בתים קטנים, כנסייה גדולה
מסהרה דה לה סיירה מתחברים בחזרה לכביש 376A. באלגודונאלס פונים צפונה לכביש 382 שיוביל אתכם לעיירה אולברה (Olvera) המבודדת. הכנסייה הגדולה, לה אנקארנסיון (La Encarnacion), מן המאה ה-16, משקיפה מפסגת ההר על העיירה ונראית כמו טעות בקנה המידה – גדולה מדי ביחס לבתים הקטנים של הכפר העוטף את ההר. אולברה מרשימה ביותר בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה, והיא פעילה במיוחד בשבת, יום השוק המקומי, המציע למכירה פירות וירקות, מוצרי מזון, דברי עור ועוד. 

סטניל: מתחת לסלע
הכפר סטניל (Setenil), במרחק של כעשרים קילומטר מדרום-מזרח לאולברה, מציג צורת מגורים שונה: בתוך העמק שנוצר מהתחפרות נהר הטרחו (Trejo) התהוו רווחים גדולים מתחת לסלעים. בתים רבים בכפר הלבן נבנו כמערות בתוך החללים הללו, כאשר הסלע עצמו משמש גג הבית – עוד הפתעה בקפלים של שמלת הפלמנקו האנדלוסית.

___

תודת הכותב לאנטוניו מרטין מצ'וקה (Antonio Martin Machuca) מלשכת התיירות של אנדלוסיה על הסיוע בהכנת הכתבה

 

 

אנדלוסיה – העמוד הראשי >>

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 6

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

קטלוניה: מסע תרבותי

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *