תפריט עמוד

סלובניה למיטיבי לכת: אל פסגת הטריגלאב

סלובניה למיטיבי לכת: אל פסגת הטריגלאב

הטבע היפה והשמור נותן לסלובנים הזדמנויות אינספור להפעיל את שרירי הרגליים. אחת האפשרויות, אולי הפסגה שבהן, היא טרק לטריגלאב, ההר הגבוה במדינה

לפחות פעם אחת בחיים חייב כל סלובני להגיע לפסגת הטריגלאב (Triglav), גורסת המסורת המקומית. המסורת הזאת קרמה עור וגידים רק אחרי שעברו ימיהם של הסלאבים הקדומים – אלה האמינו כי ההר הוא מקום מושבו של יצור תלת ראשי (ומכאן שמו של ההר – "שלושת הראשים"), השולט בשמים, באדמה ובמה שמתחת לה. אז, כמובן, לא העזו לעלות לפסגה, אבל היום השבילים המובילים אל ההר – הגבוה ביותר בסלובניה ובאלפים היוליים – עמוסים מטיילים סלובנים, בעיקר בסופי שבוע. הטרק לפסגת הטריגלאב מוצלח גם במובנים כלל אירופיים – יש בו נופים נהדרים, בקתות עץ אלפיניות וסימון שבילים מסודר, ועלות הטיול נמוכה יחסית לשווייץ, אוסטריה או איטליה. אבל חשוב לדעת שמדובר במסלול לא פשוט שמיועד למטיבי לכת.

יש דרכים רבות להגיע לפסגת הטריגלאב. סלובנים רבים מגיעים עם רכבם לאזור שמצפון או ממזרח להר, ובמהלך יום אחד מטפסים לפסגה וחוזרים לרכב. מסלול זה לא מומלץ הן משום שבדרך כלל מטיילים באזור אגם בוהין ונוח להשאיר שם את הרכב, והן משום שהמגיעים מצפון מחמיצים את אזורי האגמים האלפיניים הנפלאים שמדרום לטריגלאב.

אני ממליץ להתחיל את הטרק בקצהו המזרחי של אגם בוהין (Bohinj), האגם הגדול ביותר בסלובניה, ולא במערבי. יש לכך שתי סיבות. ראשית, העלייה מאזור מפל סביצה, שבקצה המערבי של האגם, תלולה ביותר וקשה למדי בשביל יום ראשון של טרק. שנית, עדיף להתחיל את הטרק במקום שבו לרוב מסיימים אותו – הכפר סטארה פוז'ינה (Stara Fužina), שממזרח לאגם. שם תוכלו להשאיר את הרכב, וגם ליהנות מהכפר עצמו. בתי אבן ועץ ציוריים עם פרחים וגינות צבעוניות, פרות באחו, מאכלים מקומיים בזול במסעדת Micoves, פאב מקומי ומוזיאון החלב והגבינה הופכים את סטארה פוז'ינה לכפר אידיאלי לשהייה לפני הטרק ואחריו.

הרכסים המקיפים את אגם בוהין משתקפים במים הצלולים | צילום: 29CM / flickr

יום 1: משקיפים על אגם בוהין
את היום הראשון, שבו עוברים ביער אלפיני עם עצים מחטניים, פטריות ופרחים, מתחילים בשביל היוצא מהכביש הצפוני של הכפר סטארה פוז'ינה. השביל, המסומן היטב בעיגול אדום ולבן ובפסים אדומים, מטפס לרכס שמצפון לאגם בוהין. אחרי עלייה של שעתיים וחצי מגיעים לבקתה בשם קוסיֶיאו דום נה ווֹגריו (Kosijev Dome na Vogarju). מהבקתה נשקף נוף מרהיב של אגם ממרום המצוק, המתנשא 300 מטר מעליו.

מכאן אפשר ללכת כשלוש שעות לבקתה קוצ'ה נה פלניני פרי יזרו (Koca na Planini Pri jezeru) שעל גדתו של אגם אלפיני. מבקתה זו יש ללכת עוד כשעתיים וחצי עד שמגיעים לבקעת שבעת האגמים, עם הבקתה הנהדרת קוצ'ה פרי טריגלאבסקי יזריך (Koca pri Triglavskih jezerih), שמומלץ ללון בה את הלילה הראשון. בבקתה מגישים ארוחת ערב חמה ומציעים לינה במיטת קומות. מי שלא התנסה בשהות לילית בבקתה אלפינית צפופה, אפופת ריחות מרק ובירה, עלול להתחרט על שיצא לטרק, אך נוף פסגת הטריגלאב הנשקף בבוקר מהצוהר הקטן שמעל המיטה משכיח את קשיי הלילה.

לא מומלץ לקצר את הדרך לבקתה דרך Pl. Visevnic. הניסיון לעשות זאת כרוך בסיכון רב ובמאמץ גדול, שאינו מומלץ ליום הראשון, בו הגוף אמור להתרגל לגובה, לקצב ההליכה ולמשקל התרמיל. 

בקתה בדרך. הנוף הנשקף בבוקר משכיח את קשיי הלילה | צילום: דורון מרקל

יום 2: הולכים בשבעת האגמים
את היום השני לטרק מתחילים בהליכה בבקעת שבעת האגמים (Dolina Trigavskih Jezer) – עמק שנוצר על ידי קרחון ובו שבעה אגמים מקסימים. ההרים המשתקפים במים מוסיפים הוד לתמונה. אחרי כשעתיים מגיעים לאגם הירוק ריאבה-מלאקה (Rjava-mlaka), הנמצא בגובה 1,800 מטר מעל פני הים, וממנו מתחילה העלייה לרמת הריבריצה (Hribarice), שבגובה 2,300 מטר.

אחרי כשעה וחצי של עלייה מייגעת מגיעים לפס (מעבר בהרים), ומגלים רמה רחבה וצחיחה בעלת נוף ירחי. הצחיחות נובעת ככל הנראה מהמסת סלעי הגיר (קַרסט), הגורמת לחלחול מהיר של מי הגשם או מי הפשרת השלגים. בגלל תופעה זו יש מחסור במים זורמים בבקתות הגבוהות של הטריגלאב, ויש להצטייד במים עוד בבקתת שבעת האגמים. אחרי שעה נוספת של ירידה מצידו השני של הפס מגיעים לבקתת דוליץ' (Dolic), הנמצאת למרגלות פסגת הטריגלאב מצידו המערבי בגובה 2,151 מטר.

ניתן לטפס אל הפסגה ממערב בשביל המתחיל בבקתת טרז'שקה קוצ'ה נה דוליצ'ו (Trzaska Koca na Dolicu), אולם עלייה זו קשה יותר ומסוכנת מהעלייה מהצד המזרחי, ולכן רוב המטפסים עולים אל הפסגה ממזרח. שעה נוספת של הליכה מאומצת, המסתיימת בעלייה קשה, תביא אתכם אל הבקתה דום פלניקה (Dom Planika), הנמצאת למרגלות הפסגה מצידה המזרחי בגובה 2,401 מטר. בבקתה זו קשה להשיג מיטה פנויה, לכן מומלץ להתקשר מראש (טלפון: 0609-614773), ולא לנסות בסופי שבוע, כאשר המוני מקומיים מטפסים על ההר. אם מגיעים לבקתה עד 14:00, אפשר להספיק לעלות באותו יום לפסגה. אם מגיעים מאוחר יותר עדיף לנוח ולטפס את השלב האחרון למחרת בבוקר.

 
 פסגת הטריגלאב. התחושה כשמגיעים אליה נפלאה ומשכרת | צילום: סימון קרזיץ'

יום 3: עומדים על הראש
העלייה לפסגת הטריגלאב, הנמצאת בגובה 2,864 מטר מעל פני הים, מתחילה בשביל טוב שהופך במהרה לשביל טיפוס צר המתבסס על סדקים בסלע המצוקי. בקטע האחרון נעזרים בכבל מתכת, המאפשר הליכה בטוחה. השביל מוביל אל פסגה מקבילה לפסגת הטריגלאב, וממנה יש ללכת כקילומטר מערבה על סכין צר ברוחב מטר אחד עם מצוק של כמאתיים מטר מצפון ומדרום. כבל האבטחה עוזר לעבור אותו בשלום, אולם קטע זה אינו מומלץ לבעלי פחד גבהים. הסכין מסתיים בטיפוס תלול אל הפסגה.

פסגת הטריגלאב אינה מהפסגות הגבוהות של אירופה ואפילו לא של האלפים, ובכל זאת, התחושה עם ההגעה אליה, המוכרת בוודאי למטיילים ותיקים, נפלאה ומשכרת. הנוף הנשקף מהפסגה חובק כמעט את כל האלפים היוליים. על המדרון הצפוני של ההר ניתן להבחין בגוש קרח ענקי – שאריות השלג מהחורף שעבר. מדרום נראים הרכסים המקיפים את אגם בוהין. בפסגה נמצא מבנה עגול שנבנה במאה ה-19 וספר מבקרים עם חותמת מתכת שבה תוכלו להחתים פיסת נייר למזכרת.

הירידה מהפסגה חזרה לבקתת דום פלניקה מצריכה זהירות רבה ולא מומלץ לעשות אותה עם רדת השמש. מהבקתה יורדים לאוכף קונסקי פרֵוואל (Konjski preval) וממנו ממשיכים מהלך שעה וחצי לבקתת וודניק (Vodnikov). זוהי בקתה נהדרת, והיא מוקד משיכה לסלובנים רבים המטפסים על הטריגלאב ומגיעים אליה מרודנו פוליֶיה (Rudno Polje), דולינה (שקע בפני השטח, התחום מכל עבריו) שניתן להגיע אליה ברכב.

מבקתת וודניק אפשר להגיע חזרה לנקודת ההתחלה בסטארה פוז'ינה בהליכה של כארבע-חמש שעות, תוך מעבר בבקתת קוצ'ה נה ווֹיַיך (Koca na Vojah) וערוץ מוסטניצה (Mostnica) – קניון צר ועמוק שנוצר על ידי התחתרות הנחל בסלע הגיר. לחלופין, אפשר לפנות מבקתת וודניק לעמק ולבקתת אוסקובניצה (Uskovnica). הבקתה ממוקמת בכפר מבודד, שתושביו מתפרנסים מתעשיית גבינה. את החלב לגבינה מספקות פרות הרועות על כרי הדשא האלפיניים הנפלאים.

לבקתת אוסקובניצה ניתן להגיע גם ברכב, ולכן התנאים בה טובים יותר מבבקתות הגבוהות, המקבלות את המזון והציוד בעזרת מסוק. מהבקתה יורד שביל נוח יחסית המוביל לסטארה פוז'ינה, נקודת ההתחלה והסיום.

מדריך מהיר ליוצאים לשטח

אורך המסלול:
כשישים קילומטר


משך המסלול: שלושה עד ארבעה ימי הליכה

למי מיועד המסלול: למיטיבי לכת

הגעה: מריבצ'ב לאז (Ribčev Laz), עיירה לחוף אגם בוהין, פונים צפונה וכעבור קילומטר אחד נכנסים לסטארה פוז'ינה, שם מתחיל המסלול.

עונה מומלצת: קיץ

כללי זהירות: לאורך הטרק יש כמה מעברים מסוכנים, אך בכולם מונח כבל מתכת. אין לנסות לעבור מעברים אלו ללא עזרת הכבל.

 

האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 7

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

מערת הנטיפים פוסטוינה, סלובניה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות