נחל סלבדורה: שיח לצחצוח שיניים

• עונה מומלצת: חורף ואביב.

• התאמת המסלול: משפחות מטיבות לכת.

• קושי המסלול: בינוני (מעט טיפוס על סלעים).

• אורך המסלול: כשלושה קילומטרים.

• משך המסלול: כשעתיים וחצי.

• מפה: מפת סימון שבילים מספר 8 "צפון מדבר יהודה וים המלח".

• הגעה מהמרכז: נסיעה דרך ירושלים לכביש ים המלח, שם נפנה דרומה. בין קילומטר מספר 250 ל-251 על כביש 90 (33 קילומטר מצומת הלידו, הצומת עם תחנת הדלק בצפון ים-המלח) נאט את נסיעתנו. לא נחפש שום שילוט כי אין כזה. מימין לדרך ישנו מפרץ חניה קטנטן ולצדו סימון שבילים כחול. כאן נחנה. נחצה בזהירות את הכביש אל ראשיתו של שביל מסומן בירוק העובר מתחת לכביש במנהרה. זוהי נקודת ההתחלה.

• ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע.

• המסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

הפעם נצא למסלול קצר ולא מוכר; נחל סלבדורה. המסלול נמשך לאורך אחד הנחלים הקטנים הזורמים בתלילות ממצוק ההעתקים אל ים המלח. המסלול, המסומן ירוק מתחיל בצדו המזרחי של הכביש ועובר במנהרה אל צדו המערבי, משם הוא נמשך במעלה הערוץ הצר של הנחל. משני עברי הנחל ייסגרו עלינו קירות גבוהים עשויים ממפולות דחוסות של שברי סלע ועפר. ברגע שהערוץ יתרחב תתגלה צמחייה מדברית שמעטרת את האזור. יתכן ונראה את הרותם המדברי שפורח בלבן-ורוד ריחני ומבשם את כל הערוץ.

בנקודה מסוימת לאחר התרחבות הערוץ נטפס אל מדרגת סלע רחבה. בזמן הטיפוס ניתקל במפגש של השביל הירוק עם שביל שסימונו כחול. כאן עומדת בפנינו הבחירה לפנות ימינה, בעליה או שמאלה בירידה. מומלץ כאן שנפנה ימינה. השביל ממשיך להעפיל במעלה הנחל, מעלינו מתנשא מצוק ההעתקים הסוגר על הערוץ והמפל היבש הגדול של נחל סלבדורה נראה במלוא הודו. השביל נמשך עד לנקודה בה הוא נתקל בקיר הסלע. שם, נאלץ לחזור על עקבותינו.

מעט לפני המצוק עצמו מצפה לנו הפתעה מעניינת – השיח שזיכה את הנחל בשמו: סלבדורה פרסית. קל מאוד לזהות אותו. חפשו את כתם הירק הגדול ביותר בנחל. ענפיו המכוסים עלווה סמיכה נראים כמו גלים ירוקים ומעליהם משתרגים מספר ענפים חשופים מכסיפים בשמש. הסלבדורה היא צמח שנזקק למים כדי להתקיים. כיצד הוא צומח כאן? נתקרב ונגלה.

ענפי הסלבדורה שימשו לאדם כמברשת שיניים

פכפוך המים העדין יעיד על הימצאותה של נביעה קטנה. בתוך השקט המוחלט שרק קריאת עופות מפרה אותו יש לצליל המים המטפטפים תכונה מרגיעה וממכרת במיוחד. בהיותה ירוקה ועסיסית, משמשת הסלבדורה מזון לבעלי-חיים רבים, ובעיקר לשפני סלע. לפיכך יכול השיח להיראות שוקק חיים. אצל האדם יש לסלבדורה שימוש מיוחד. ענפיה שימשו (ובמקומות מסוימים בעולם, כדוגמת הודו, עדיין משמשים) כמברשת שיניים. מסופר כי הנביא מוחמד, שהיה ידוע כקפדן גדול בענייני ניקיון גוף וטהרה, היה נוהג לצחצח את שיניו בענפי השיח. מאז מגדירה אותו המסורת העממית המוסלמית כקדוש. עבורנו, גם אם איננו קדוש, הרי שהוא מוגדר כערך טבע מוגן ולכן נמנע מלפגוע בו.

דרכנו חזרה אל מחוזות האלמקס, הקולגייט ושאר משחות השיניים הביתיות (ולא, אין כאן כל כוונה לערוך פרסומת לכזו או אחרת) תימשך במורד השביל הכחול, עד לצומת השבילים. דרך זו תהיה זהה לדרך בה עלינו, אולם משם נמשיך ללכת בשביל הכחול. הוא מסומן לאורכו של שביל המתפתל לאורך גדתו הדרומית של הנחל. מהשביל נשקפים נופים יפים של ים-המלח. בדרך אל הרכב הממתין לצד הכביש נתרשם מכמה צמחי מדבר הפורחים בעונה זו. ביניהם האזוביון הריחני הפורח בסגול וניחן בריח דומה לזה של אזוב ודמיה לבידה, צמח שעליו דמויי לב וחיוורים מעט ופרחיו צהובים. בצמח זה רצוי שלא לגעת הוא רעיל מאוד. בעונה החמה אנו עשויים לפגוש בין ענפיו את הכושן הארסי. זהו חגב שחור גדול הניזון מעלי הדמיה ובכך הופך את עצמו לרעיל ביותר.