אם יש בארץ אזור שאפשר לכנות "ערש תרבותנו", הרי שמדובר באגן הניקוז הגדול של הנחלים גרר, באר שבע ובשור. לכאן הגיעו אברהם אבינו ואנשיו במסעם מחרן, ופה רעו את עדריהם. ולא במקרה הם הרחיקו עד לאזור זה. נחל באר שבע שופע מקורות מים זמינים, ובתקופה ההיא זה היה שיקול מכריע, שלא לומר הכרחי, בבחירת מקומות התיישבות. מקורות המים והקרקע הזמינה סיפקו יחד את התנאים לקיומה של התיישבות משגשגת מבוססת חקלאות. המרחב שבו נמצא הנחל, תנאי האקלים והמיקום הגיאוגרפי הביאו לכך שלאורך הנחל עברו בימי קדם דרכים חשובות. הדרכים והתנועה שעברה בהן אפשרו לתושבי האזור לפתח קשרי מסחר ותרבות עם אזורים מרוחקים בעולם העתיק, וכך המריצו את פעילותם הכלכלית והתרבותית. תרבות זו זכתה לכינוי "תרבות באר שבע" והתקיימה בעיקר בתקופה הכלקוליתית (ראו מסגרת בעמוד 44), לפני כ־6,000 שנה. גרים מתחת לקרקע, סוחרים עם אפריקה
מי היו האנשים שבנו מערכות אלו, כיצד חיו ומה היו מנהגיהם? ברור שחייהם סבבו במעגל החקלאי, כלומר גידול צאן וגידולי שדה, אך מרתקים הרבה יותר הם הקשרים שרקמו עם אוכלוסיות באפריקה, בדרום חצי האי ערב ובמצרים. העדויות מלמדות שכבר בתקופה קדומה זו התנהלו שיירות מסחר בין אזורים מרוחקים ועברו במסען הארוך גם בדרכים שלאורך נחל באר שבע. אחת העדויות היא צלמיות שהתגלו בחללים התת־קרקעיים. צלמיות אלה עשויות שנהב, חומר שאינו קיים באזור הזה. היישובים התת־קרקעיים בנחל שגשגו במשך מאות שנים. בחפירות שנערכו השנה התגלו מערכות מגורים כאלו גם מהתקופה הישראלית (בסביבות 800 לפני הספירה) ומהתקופה ההלניסטית (בסביבות 150 לפני הספירה). עובדה זו מעידה על יציבות כלכלית ושלטונית למרות תנאי סְפָר המדבר הקשים יחסית שהיו מנת חלקם של האנשים שחיו בתקופה זו. בנוסף למערכות המגורים נחשפו גם אתרי קבורה שמהם אפשר ללמוד על מנהגים ועל אמונות שרווחו באותה התקופה. התרבות התת־קרקעית של נחל באר שבע היא אטרקציה בקנה מידה עולמי. היא זכתה להכרה מדעית, ויש לה חשיבות עצומה בהבנת התנהלות החיים בתקופה הכלקוליתית. זהו מקור מידע ייחודי ואתר בעל חשיבות שרבים ברחבי העולם מגלים בו עניין רב. מפתיע לגלות שעד עצם היום הזה – מלבד פעולות הרסניות ותוכניות שלא מומשו – לא נעשה דבר באוצר הזה: הנחל עצמו נפגע ממחצבות שהותירו חורבן, זבל והרס ולא זכו להתייחסות כלשהי של גורמים ממלכתיים. כיום האזור מאוכלס ברועים בדואים, ויש בו שפע של גרוטאות רכב מפירוק שנעשה במקומות מסתור, ועדיין אין לו גואל.
תחילת המסלול ליד מוזיאון חיל האוויר בואכה באר שבע. משם יוצאים על דרך הפסלים וממשיכים על גדת הנחל מצפון, עד שמגיעים לבאר אנטילית מרשימה. הבארות האנטיליות שבסביבה הוקמו בתקופת הכיבוש המצרי בימי השלטון העות'מאני על בסיס בארות קדומות, והן שופצו בתקופת הבריטים. קיומן של בארות אנטיליות מעיד על יכולת הנדסית מפותחת. יש בהן מערכת שאיבה מורכבת שכוללת שלושה גלגלי אופן מעץ: את הגלגל הראשון מסובבת בהמה, ולאחרון קשורים דליים שעולים מן הבאר בשיטת הסרט הנע, ומהם נשפכים המים לתעלה שמובילה אותם לבריכות. במקום רואים את הבאר עם המבנה שמעליה, את בריכות האגירה ואת המתקנים שעליהם עמדו מנגנוני השאיבה. ליד הבאר, במרכז הנחל, גדלה שקמה, ובדופן הנחל מיתמרים אשלים ענקיים שניטעו בידי תלמידי "מקווה ישראל" שעשו כאן שירות לאומי כדי להינצל מגיוס לצבא התורכי טרם ימי מלחמת העולם הראשונה. שימו לב: יש להיזהר כשניגשים לבארות משום שאינן מוגנות או מסומנות, ואין לטפס עליהן מחשש לנפילה. עומקן נע בין עשרה לעשרים מטר. על הגבעה שמדרום־מערב לבאר האנטילית מצויים שרידי יישוב עתיק. השרידים כוללים חלק מקיר היישוב שנחשף במדרון הגבעה לאחר התמוטטות מצוק הנחל, ועל ראש הגבעה תוכלו לראות מעגלי אבנים שהיו מבני קבורה. מראש הגבעה נשקפים גם נופי הנחל היפים. במפות מסומנים שרידי יישוב ששמו "שקמים" (אם כי אין לשם זה כל קשר לשם היסטורי). אנא עלו על גבעה זו אך ורק ברגל! בתוך ערוץ נחל באר שבע זרמו בעבר מי גשמים ושיטפונות, אך כיום קולחים בו מי ביוב. אלו ואלו העשירו בעבר ומעשירים כיום את ערוץ הנחל ואת סביבתו בצמחייה רבה. לעושר הצומח תרמו גם החפירות של המחצבות שחדרו אל מפלס מי התהום הגבוהים של הנחל ואפשרו את פריצתם אל פני השטח. המשיכו לנסוע מערבה לאורך הנחל לכיוון קיבוץ צאלים ותוכלו לפגוש בדואים שרועים כאן את עדריהם ונוטים את אוהליהם בין הבתרונות. בנקודה שבה נשפך נחל באר שבע אל הבשור יש בריכה גדולה, מחשופי קירטון מרשימים, שפע של קנה וסבך של אשלים (גם כאן היו בריכות ומים רבים שנים לפני שהביוב זרם בנחל). בתוך תשתית הקירטון תוכלו למצוא שרידים של אקוודוקט שהוליך מים ליישוב גדול ששכן מדרום־מערב על גדת הנחל.
|
עוד טיולי ג'יפים בעולם
האם היית ביעד הזה?
-
1
כן הייתי
-
7
לא, אבל מתכנן
-
0
לא מעוניין