תפריט עמוד

נאפולי – אימפריית החושים

נאפולי – אימפריית החושים

רבעים מודרניים מול סמטאות עם חבלי כביסה, שווקים קולניים ובתי קפה מתוחכמים, מבנים רומיים ומזכרות מכובשים רבים, ובעיקר אנשים שמדברים, שרים ונראים אחרת מביתר ערי איטליה. זאת נאפולי: או שאוהבים או שלא, אין עמדת ביניים

"לראות את נאפולי ולמות", אמרו הנאפוליטנים כבר בדורות הקדומים והתייחסו ליופיה הייחודי של עירם. עונש מוות בגין צפייה בעיר, יפה ככל שתהיה, נראה מוגזם ביותר. סביר שהאומרים התכוונו לכך שאין בעולם מקום יפה יותר מנאפולי שיוכל אדם לראות במשך חייו, ועל כן אפשר לו לפרוש מן העולם לאחר הביקור בה.

נאפולי (Napoli) של ימינו, בירת מחוז קמפאניה, היא העיר השלישית בגודלה באיטליה (קרוב למיליון תושבים) ובה הנמל השני בחשיבותו במדינה. בעבר הלא רחוק כל כך, לפני עידן הטיסות הזולות, היה נמל נאפולי שער הכניסה העיקרי לאיטליה. כמי שלפני שנים רבות הגיע בדרך הים לביקורו הראשון במדינה זו, אני יכול להעיד כי ההתקרבות האיטית לנמל, בין איי המפרץ, כששתי פסגותיו של הר הגעש וזוב ממול, מצוקי החוף של חצי האי סורנטו מדרום והעיר נאפולי מטפסת על ההר מצפון – היא חוויה שאינה נשכחת.

גם מי שמגיע לנאפולי היום – בדרך הים, האוויר או היבשה – לא יוכל להישאר אדיש אליה, ולא רק בגלל נופיה הטבעיים. הנוף העירוני של נאפולי הוא ייחודי באיטליה, ושונה לחלוטין מהנופים המונומנטליים, האלגנטיים, המתוכננים והתיירותיים של ערים כרומא, מילאנו, טורינו, פירנצה או אפילו גנואה, עיר הנמל הגדולה של הצפון. גם הנוף האנושי כאן שונה מאוד מזה של ערי הצפון – הטמפרמנט הסוער והשמח של התושבים, צורת הדיבור והשירה שלהם, גון עורם ושערם הכהים יותר וקומתם הנמוכה יותר מבדילים אותם מאנשי צפון איטליה.

שחקני תיאטרון בהצגת רחוב מפגינים את הטמפרמנט הסוער של הנאפוליטנים

עצור: אור ירוק
המבקר בעיר נתקל בתערובת ים תיכונית צבעונית, תוססת, רועשת, חושנית וריחנית, ולא נקייה במיוחד. שכונות עוני מוזנחות להחריד מול רבעים מודרניים מתוכננים, ורחובות מסחריים יוקרתיים מול סמטאות צרות שחבלי כביסה עמוסי בגדים ססגוניים מתנפנפים מעליהן – מסמליה הידועים ביותר של העיר.

שווקים מקורים ואסתטיים שנבנו במאה ה-19 לעומת שוקי רחוב ומדרכה מסחררי חושים, ארמונות פאר ומוזיאונים מרשימים מול מבנים שנראים כאילו לא הושלם שיקומם לאחר הפצצות מלחמת העולם השנייה; ובתחתית כל אלה – נמל פעיל, גדול וציורי, ששני מבצרי ענק עתיקים מהמאה ה-13 – קסטל דל אובו (Castel dell’Ovo, "מבצר הביצה") וקסטל נואובו (Castel Nuovo, "המבצר החדש") – חולשים על מבואותיו.

התערובת הכאוטית הזאת מלווה בתנועה מטורפת ותזזיתית של כלי רכב מכל הסוגים. הפוניקולארים (רכבות כבל על פסים שמתוחים לאורך המדרונות התלולים) מוליכים לרובע המגורים המכובד של גבעת ווֹמרו (Vomero) בצפון-מערב העיר ולפארקים עירוניים שמהם נשקפים נופי מפרץ והר נפלאים. מלבדם, ניתן להגדיר את התחבורה העירונית, במיוחד בעיר התחתית, כסכנה ללא תקנה: חוקי התנועה אינם מתקבלים כאן אפילו כהמלצה. בדיחה מקומית אומרת שהנהגים הטובים באמת עוצרים באור ירוק, כי הם יודעים שהנהג הצופר שבא מימינם או משמאלם ייכנס במהירות לצומת באור אדום.

המבקר בעיר נדרש אפוא לזהירות מרבית מפגיעתה הרעה של התנועה, ולהשגחה קפדנית על חפציו האישיים, גם בזמן נהיגה וגם בעת סיורים רגליים – שכן העיר שופעת כייסים, פורצי מכוניות ואופנוענים, חוטפי תיקים וארנקים.

הוסיפו לכל אלה את המוזיקה הנאפוליטנית והאוכל המקומי, וקיבלתם את נאפולי: עיר מרתקת ומרתיעה בו בזמן. אוהבים אותה, או שונאים אותה. אין עמדת ביניים.

מוכר בשוק. הנוף העירוני של נאפולי שונה לגמרי מזה של ערי הצפון

מבירת ממלכה לעיר פועלים
אופיה של העיר בהווה הוא תוצאה של ההיסטוריה המגוונת והסוערת שחוותה מאז נוסדה כמושבה יוונית בשם ניאפוליס (עיר חדשה) במאה השישית לפני הספירה. בשנת 326 לפני הספירה סופחה לתחום שלטונה של רומא, ומיד נעשתה, בגלל ייחודה הנופי ואקלימה הנוח, מקום מגורי חורף מועדף על משוררים וסופרים רומאים, על בני האצולה הרומית ואפילו על אחדים מקיסרי האימפריה. רובע ספאקנאפולי (Spaccanapoli) התוסס של היום היה אתרה של העיר היוונית-רומית העתיקה, ורחוב ויה סאפיינצה (Via Sapienza), אחד הרחובות הראשיים ברובע, עובר על תוואי הדקומאנוס (רחוב ראשי בעיר רומית) הצפוני של העיר.

בימי הביניים, לאחר התמוטטות הקיסרות הרומית, תקפו את העיר – ושלטו בה לסירוגין – שבטים גותיים ולומברדיים, ביזנטים, שודדי ים מוסלמים, נורמנים, צרפתים, ספרדים ואוסטרים. בשנת 1734 נעשתה נאפולי בירת ממלכה עצמאית שכונתה "ממלכת שתי הסיציליות", אשר כללה בתחומה את האי סיציליה ואת חציה הדרומי של איטליה. בתקופת המהפכה הצרפתית ומלחמות נפוליאון נכבשה העיר בידי הצבא הצרפתי והפכה להיות רפובליקה קצרת חיים, ובהמשך ממלכת חסות צרפתית, ששרדה שנים ספורות בלבד, תחת שלטונו של ג'וזף בונפרטה, אחיו של הקיסר נפוליאון.

עם נפילתו של נפוליאון ב- 1815 והחזרת הסדר האירופי לקדמותו, חזרה גם נאפולי להיות בירת הממלכה העצמאית של שתי הסיציליות, תחת כתרו של המלך פרדיננד משושלת הבורבונים הצרפתית. תקופת הזוהר, הפריחה התרבותית והבנייה המונומנטלית בעיר נמשכו, בהפוגות אחדות, מהמאה ה-13 לספירה עד אמצע המאה ה-19. בשנת 1860 צעדו לתוכה אלף "אדומי החולצות" של גַריבּאלדי, מאחד איטליה, וסיפחו אותה לממלכה האיטלקית החדשה שהוקמה זה עתה.

נאפולי, שהפכה להיות עיר הנמל התעשייתית והפרולטרית הגדולה של הדרום, ניזוקה קשות במלחמת העולם השנייה וספגה מכה נוספת ברעידת האדמה רבת העוצמה שאירעה ב-1980.

לאורך הטיילת
ביקור תיירותי ממצה בנאפולי יוכל להימשך יומיים אינטנסיביים, שמומלץ לשלב בהם אחדות מתצפיות הנוף הייחודיות על העיר, על המפרץ ועל הר הגעש וזוב (הנקרא באיטלקית וזוביו, Vesuvio). המלצה על סמך ניסיון אישי: עדיף להגיע אליהן ברגל, בתחבורה ציבורית או בפוניקולארים, ולא בנהיגה עצמית.

תצפיות יפהפיות על המפרץ, על האיים ממערב ועל הווזוב משובצות בטיילת החוף המרכזית של העיר ובגני וילה קומוּנאלה (Villa Comunale) שעל הטיילת, שבהם נמצא גם האקווריום העירוני (Acquario Pubblico) המעניין. המרינה של מרג'לינה (Mergellina), ממערב לגני קומונאלה, עמוסה ביאכטות וברחפות השטות לאיי המפרץ; וממזרח לגנים, על המזח הבולט לים מרחוב פארטֶנופה (Via Partenope), ניצב קסטל דל אובו, שהוקם בתקופת השלטון הנורמני. המבצר (הסגור למבקרים) חולש על כיכר החוף של רובע הנמל המקסים סנטה לוצ'יה (Santa Lucia). בנקודה זו נפרש מול העיניים הנמל של כפר הדייגים העתיק בורגו מארינרו (Borgo Marinero), שנבלע על ידי העיר, ומעבר לו – המפרץ.

כאן, ובחזית הפונה לים של רובע סנטה לוצ'יה, ברחוב נאזאריו סאורו (Nazario Sauro) הסמוך, אפשר ליהנות מהאוכל המקומי – בעיקר מהדגים ופירות הים – בטראטוריות (מסעדות עממיות) המעולות שהתמקמו סביב נמל הדייגים הציורי; וההנאה רק גוברת כשלאוכל מתלוות השקיעות המרהיבות מעל מימי המפרץ והנוף האנושי הססגוני המבלה בטיילת החוף.

ערב בפיאצה דל פלבישיטו. הכיכר הגדולה ביותר בנאפולי ואחת החשובות בה

קצת שופינג
ממשיכים בהליכה קצרה לאורך החוף, ומגיעים במהרה אל הכיכר היפה והחשובה פיאצה דל פלבישיטו (Piazza del Plebiscito). בכיכר שוכן ארמון המלכים של שושלת הבורבונים ובית סבויה, הפאלאצו ריאלֵה (Palazzo Reale), מהדוגמאות המפוארות לשלטונה של השושלת הצרפתית בממלכת שתי הסיציליות. במוזיאון שבארמון יש אוסף עשיר של רהיטים, כלי חרסינה, שטיחי קיר, פסלים וציורים.

צמוד אל הארמון נמצא תיאטרו די סן קארלו (Teatro di San Carlo), בית האופרה של נאפולי. גם מבנה מפואר זה הוקם בידי המלכים מבית בורבון, במאה ה-18, ושופץ בסגנון ניאו-קלאסי בשנת 1816, לאחר מפלתו הסופית של נפוליאון. היום הוא מפורסם במופעיו, בחלל הפנימי היפהפה שלו ובאקוסטיקה מושלמת.

צמוד אליו, מצפון, נמצא אתר שונה לחלוטין ומומלץ לביקור גם הוא: מרכז הקניות הקרוי גלריה אומברטו אונו (Galleria Umberto 1). זהו מבנה אלגנטי ובו חנויות ובתי קפה: הוא בנוי בצורת צלב, גגו הוא קמרון עשוי זכוכית וברזל ורצפתו פסיפסים בסגנון סוף המאה ה-19. המתחרה היחידה של הגלריה המסוגננת הזאת באיטליה נמצאת במילאנו.

אל הלב ההיסטורי
מכאן פונה צפונה ויה טולדו (Via Toledo), דרך שנסללה בתקופת השלטון הספרדי בעיר (במאות ה-16 וה-17) ונקראה על שמו של המשנה למלך ספרד ומושל נאפולי, דון פדרו דה טולדו. הדרך הופכת בהמשכה לוויה רומא (Via Roma). נעלה בה עד כיכר דאנטה (Piazza Dante), אחת מהכיכרות היפות של העיר, אל רובע ספאקנאפולי – הלב ההיסטורי העתיק של נאפולי, שכאמור שורשיו עוד בתקופה היוונית-רומית. רובע זה הוא תמצית מרוכזת של רוח העיר: הצפיפות, הרעש והבלגן כאן הם במיטבם.

בין הסמטאות הצבעוניות הצרות והמפותלות שחבלי הכביסה מתוחים בין בתיהן, משובצות שפע של כנסיות, המייצגות את כל סגנונות האדריכלות הקתולית של מבני קודש. אחת מהן היא הדואומו (הקתדרלה) של סן ג'נארו, המוסד הקתולי הראשי של העיר, שנבנה בסגנון גותי במאה ה-14 ועבר שינויים אדריכליים ניכרים במאה ה-19. פעמיים בשנה, בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר, פותחים בדואומו את הפסטיבלים הססגוניים של סן ג'נארו (San Gennaro, הקדוש שעל שמו נקרא חודש ינואר). עילת הפסטיבל היא נס הפיכת דמו הקרוש של הקדוש, השמור בדואומו, לנוזל. הנאפוליטנים מאמינים שאם הנס לא יתרחש, חלילה, צפויות לעיר סכנות איומות, כפי שכבר קרה בעבר.

בנאפולי תמצאו חנויות ומסעדות אלגנטיות לצד שווקים הומים ורחובות מלוכלכים

בקצה הצפוני של הרובע העתיק נמצא המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי (Museo Archeologico Nazionale) המצוין. את תצוגת הממצאים הארכיאולוגיים המרתקים מחפירות פומפיי והרקולניום אסור להחמיץ.

בשולי גבעת ווֹמרו. בגניה של וילה פלורידיאנה (Villa Floridiana) שוכן המוזיאון הלאומי לקרמיקה (Museo Nazionale della Ceramica), ובו אוסף מקסים של כלי חרס, שנהב, אמייל ומיוליקה (קרמיקה איטלקית).

לא רחוק משם נמצא מנזר סן מרטינו (Certosa di San Martino), ובו המוזיאון הלאומי סן מרטינו, המציג, בנוסף לאוסף אמנות גדול, תערוכה על תולדותיה של "ממלכת נאפולי". המראה הנשקף מהמרפסת ומהגנים של המנזר, הבנוי בסגנון הבארוק הנאפוליטני, מהמם ממש.

נקודת התצפית הגבוהה מכולן, המשקיפה על העיר כולה ועל המפרץ שלמרגלותיה, נמצאת בצפון העיר, בגנו של ארמון קאפודימונטה (Capodimonte, "ראש ההר") – חיקוי של ארמון טריאנון בוורסאי, המשמש היום מוזיאון וגלריה חשובה לאמנות. מוצגות כאן יצירות רבות של אמנים איטלקים, וניתן אף לראות כאן רישומי הכנה לציורי קיר של רפאל ומיכלאנג'לו. יש לזכור כי כמו בכל איטליה, גם כאן סגורים רבים מהמוזיאונים בימי שני בשבוע.

פיצה, שירים וגם קצת דת
בין מוזיאון לתצפית נוף ובין כנסייה למבצר, אי אפשר להתעלם מהמוזיקה והשירה הנאפוליטניות, מהאוכל המקומי, ומעוצמת הרגשות הדתיים המשתלבים להפליא באווירתה הייחודית, המרתקת, התוססת והיצרית של העיר.

נאפולי היא המולדת המקורית של הפיצה והספגטי ושל סוגי דולצ'י (מאפים מתוקים) כמו הספוֹליאטֶלֶה (Sfogliatelle, מאפה בצק ממולא בממרח מתוק) האהוב. היא גם מולדת הבֶּל קאנטו (Bel Canto) – שירה, לעתים שמחה ולעתים נוגה, המושרת בפי זמרים מקומיים, מקצוענים וחובבים, בליווי גיטרה, מנדולינה או אקורדיון.

מי שרוצה לחוות את החוויה המקומית במלואה, רצוי שיצטרף לתהלוכה דתית (או לפחות יצפה בה) בזמן אחד מהפסטיבלים הקתוליים בעיר: מלבד זה של סן ג'נארו (San Gennaro) אפשר להצטרף גם לפסטיבל סנטה מריה דל קארמינה (Santa Maria del Carmine) ב-16 ביולי; או הפסטיבל של המדונה די פיידיגרוטה (Madona di Piedigrotta) בשבוע הראשון של ספטמבר.

לאחר מכן אפשר להתענג על פיצה ענקית, קערת מרק דגים או מבחר של פירות ים עם בקבוק יין מקומי באחת הפיצריות בספאקנאפולי, ואולי בטראטוריה עממית ליד המזח ברובע סנטה לוצ'יה או בבורגו מארינרו. אחרי כל אלה, נותר רק להיכנס לאחד ממועדוני הלילה ליד הנמל, ולהאזין לזמר מקומי שר או-סולֶה-מִיוֹ מרטיט לב.

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 3

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

− 2 = 1

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מדרום איטליה

החידות של פרנטה: טיול ספרותי בנאפולי
החידות של פרנטה: טיול ספרותי בנאפולי

ארבעת הרומנים של אלנה פרנטה וסדרת הטלוויזיה שנעשתה בעקבותיהם מהווים סיבה מצוינת לצאת לנאפולי, בעקבות לילה ואלנה, שאחת מהן (או אולי דווקא שתיהן) היא "החברה הגאונה". המציאות של ימינו, כפי שאפשר להיווכח בטיול בנאפולי והסביבה, דומה להפליא למה ...

פונטנלה: גולגולות, גורלות ומספרי מזל
פונטנלה: גולגולות, גורלות ומספרי מזל

ביקור במערת הקבורה פונטנלה בנאפולי חושף סיפור היסטורי מרתק, הכולל שורה של אסונות, אמונה בכוחות מאגיים ופולחן אובססיבי לגולגלות המתים. חיים ומוות בדרום איטליה

דרום איטליה: עשרה דברים נפלאים בנאפולי והסביבה
דרום איטליה: עשרה דברים נפלאים בנאפולי והסביבה

לטייל בסמטאות הרובע העתיק של נאפולי, לשוטט בגני ארמונות, לטפס על הר וזוב, לבקר בעתיקות פומפיי, לשוט אל האי קפרי, לנסוע לאורך חוף אמלפי, לאכול פיצה במקום שבו היא הומצאה. המקומות והחוויות שלא כדאי לוותר עליהם בנאפולי וסביבתה