תפריט עמוד

מתחם יד בן-צבי בירושלים – הצצה להיסטוריה

מתחם יד בן-צבי בירושלים – הצצה להיסטוריה

סיור במתחם יד בן-צבי בשכונת רחביה השלווה בירושלים חושף פרשיות ואירועים היסטוריים מרתקים בתולדות המדינה, והכל ברוח הפשטות שאפיינה את הנשיא השני ואת משכנו. הצצה לפרקי היסטוריה טבולים בירוק

בשנת 1952 נבחר יצחק בן-צבי לכהונת הנשיא השני של מדינת ישראל. יצחק בן-צבי דרש כי הנשיאות תשב בירושלים. דרישתו לא הייתה מובנת מאליה מכיוון שהנשיא הראשון, חיים ויצמן, התגורר ברחובות. המדינה חפצה לרכוש עבור הנשיא החדש את בית שוקן המפואר, אולם בני הזוג התעקשו להמשיך ולהתגורר במעונם הצנוע, ולמקום הובאו שני צריפים שבדיים, ובהם נערכו קבלות פנים ואירועים ממלכתיים.

לבית הנשיא הגיעו מנהיגי מדינות, שגרירים וראשי קהילות מכל קצווי תבל. שועי עולם ואזרחים מן השורה זכו להתקבל בצריפי העץ של בית הנשיא ברוח הפשטות שאפיינה את המקום.

אחת המשימות שנטל על עצמו בית הנשיא הייתה יצירת אחדות שבטי ישראל עולי הגולה והכרת מורשתן של העדות השונות. בכל ראש חודש נהגו הנשיא ורעייתו לכנס בצריף את נציגי שבטי ישראל ולהקדיש את המפגש להיכרות מעמיקה עם אחת העדות, תרבותה ותולדותיה. פעם בשנה, ביום שמחת בית השואבה בסוכות, היה בית הנשיא מוקד לעלייה לרגל של המוני אזרחים בני העדות והדתות השונות. לא אחת היו העולים מביאים לנשיא מזכרות ומלאכות אומנות, לעתים מעשה ידם ולעתים שריד מארצות גלותם. רבים מחפצים אלה היו מוצגים לקהל בארונות העץ שבצריף הנשיא.

מבט מתוך בית החלוצות אל צריף הנשיא, ששימש את יצחק בן-צבי לאירועים וקבלות פנים

פשטות ואמנות – עיצוב הצריף
פשטות ואמנות מייחדות את צריף הנשיא, וכל עיטוריו ורהיטיו הם על טהרת תוצרת הארץ, משקפים את נופה ומסמלים את הממלכתיות המתחדשת במדינת ישראל. התקרה הלבנה הנשענת על קשתות כחולות והאהילים שצורתם צורת פנסים, משרים אווירה של סוכה מסבירת פנים. בראש הצריף סמל המדינה ומתחתיו מתנוסס הפסוק מיחזקאל ל"ז, כ"א, המעיד על תוכנו של הבית: "כה אמר אדני ה', הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים אשר הלכו שם וקיבצתי אותם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם". בקיר ממול קבוע לוח ועליו חיטובי עץ של שבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ, ועל גבי הקירות שמסביב עיטורי ענפי תאנה. כל עבודות עץ הזית נעשו בידי האמנית בתיה לישנסקי, אחותה של רחל ינאית בן-צבי, בהן גם המנורה ובה פיתוחי עץ של שבעת המינים וטבלאות העץ עליהן חרוטים סמלי שנים עשר השבטים.

פנים הצריף. התקרה הלבנה הנשענת על קשתות כחולות והאהילים הנראים כפנסים, משרים אווירה של סוכה מסבירת פנים

שטיח משכית בצריף הנשיא
את הצריף מעטר שטיח מרהיב, עצום בגודלו. השטיח נוצר בשנת 1956 ביוזמת רחל ינאית בן-צבי יחד עם רות דיין, מייסדת חברת משכית לפיתוח מלאכת מחשבת. מלאכת העיצוב ניתנה בידי האמן עודד בורלא, והאריגה בקשירה פרסית נעשתה במפעל משכית באום אל פחם. השטיח נעשה בהשראת שיר השירים. במרכזו כיפת השמיים, תחתיה מרחפות ציפורים ססגוניות, ועל פני האדמה נשים לבושות בסגנון תנ"כי, עצי תמר, ברוש, תאנה וגפן, חיטה ופרחי צבעונים. הבתים, הכדים וצבעי הרקע הצהבהבים משרים מאווירת המזרח והכל ממוסגר במסגרת רימונים שופעים.

השטיח שנעשה בהשראת שיר השירים

שולחן שבטי ישראל
בפינת הצריף שולחן סלון כבד מידות ומרהיב עין, עשוי פסיפס ועליו סמלי שנים עשר השבטים ושבעת המינים. שולחן זה נדד במשרדי יד בן-צבי במרוצת השנים, אך סיפור יצירתו והבאתו לבית הנשיא נשכח מלב. במסגרת פעולות לקיטלוג אוספי המתנות של בית הנשיא הנעשות בשנים האחרונות במסגרת המחלקה לתיעוד חזותי ותערוכות ביד בן-צבי, נתגלתה כתובת בתחתית השולחן שהובילה לחשיפתו של מפעל אמנות ישראלית מקומית, לשם , שפעל בקיבוץ גבעת ברנר בשנים 1961- 1963.

המפעל הוקם על ידי שוש ספקטור (1914 – 1985), אלמנתו של צבי ספקטור, מפקד כ"ג יורדי הסירה, והאישה שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בפלמ"ח. שוש ספקטור זיהתה בראשית שנות ה-60 את הצורך להקים בקיבוץ מפעל בו יוכלו חברים מבוגרים למצוא סיפוק בעבודה יצירתית ומועילה שאינה כרוכה במאמץ פיזי, והיא יזמה הקמת מפעל אשר יחיה את אמנות הפסיפס הארץ ישראלית העתיקה. המפעל הוקם בשנת 1961, והוא נקרא לשם – כשמה של אחת מאבני החושן (שמות כ"ח). היה זה המפעל הגדול ביותר למוזאיקה בישראל, מזה אלפיים שנה…

יצחק בן-צבי ורחל ינאית עם חברי קיבוץ גבעת ברנר בעת הענקת שולחן השבטים לנשיא | עיבוד תמונה: ערן צירמן

גולת הכותרת של לשם הייתה ללא ספק שולחן השבטים שהובא לבית הנשיא יצחק בן צבי לרגל השבעתו לכהונתו השלישית ב-31 באוקטובר 1962. השולחן הוענק אחר כבוד לנשיא המדינה ולרעייתו, שהתרגשו מאוד מעבודה מרהיבה זו, המביאה את רוח אמנות העם הקדומה והמתחדשת, כפי ששאפו לכך בעיצוב הצריף.

בית החלוצות – שיתוף פעולה נשי בורגני-סוציאליסטי
בשטח זה פעלו המשתלה ומשק הפועלות שהקימה רחל ינאית בן-צבי בשנות ה-20, בלב שכונת הגנים הבורגנית רחביה. היה זה מתחם סוציאליסטי, חקלאי ונשי, בו פעלו נשים ועסקו בעבודה חקלאית יצרנית. על שטח המשתלה, נחנך בשנת 1943 בית החלוצות בירושלים, אחד מחמישה בתי חלוצות שפעלו בארץ.

בית החלוצות נועד להיות משכן עבור עולות חדשות, רווקות המתגוררות בערים, והוא העניק לעולות דיור בשכר נמוך, מזון מסובסד, הכשרה מקצועית ומעל הכל קהילה חמה ותומכת בארץ זרה, בעיר חדשה. את הקמת בית החלוצות יזמו נשים ארץ ישראליות, בהן רחל ינאית ובבה אידלסון, מזכירת מועצת הפועלות. נשות ארגון "ליגת נשים" בניו יורק, אספו כספים והעניקו את התמיכה הכלכלית לבניית הבניין. היה זה שיתוף פעולה בין ארגון נשים בורגניות לבין ארגון נשים סוציאליסטי, וכולו למען נשים.

בית החלוצות. "בימי בניין הבית החדש ידינו האחת עושה במלאכה והשנייה אוחזת בשלח" נאמר במגילת היסוד שלו

בתחרות האדריכלים, שהתקיימה בשנת 1939, זכתה האדריכלית ג'ניה אוורבוך, אישה בעולם גברי, אשר הייתה אדריכלית מצליחה ותכננה בין היתר את כיכר דיזנגוף, את בתי הבימה בתל אביב, וילות פרטיות ועוד. ב-7 באפריל 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הונחה אבן הפינה לבניית בית החלוצות. במגילת היסוד הובעה דאגה עמוקה לגורלם של היהודים באירופה, לצד הצורך להמשיך לבנות כאן בארץ ישראל:

"ביום א' בשבת, כח' באדר ב' בשנת חמשת אלפים ושבע מאות ליצירה, היא אלף שמונה מאות ושבעים שנים לחורבן, הונחה אבן הבניין לבית החלוצות בירושלים, בעצם ימי חורבנה של היהדות בגרמניה ובשואה האיומה שבאה על יהדות פולין אשר לא היה דומה לה בכל תולדותינו מזמן חורבן המקדש, הונפה היד הרשעה לפגוע בנפש אחינו. בימי בניין הבית החדש ידינו האחת עושה במלאכה והשנייה אוחזת בשלח. אחיותנו מעבר לים בניו יורק, עומדות זה משנים יחד עימנו הפועלות בארץ ישראל בפעולה להקמת בתי החלוצות בארצנו והבניין הזה נוסף לעת כזאת, אות היא כי עלה נעלה ובנה נבנה".

בשל המלחמה הבנייה התארכה והיה קושי רב להשיג חומרי בנייה. לבסוף נחנך הבניין בפברואר 1943. בקומה הראשונה היה אולם לאסיפות, חדרי מלאכה, חדר אוכל ודירה למנהלת הבית ולשומרת. בקומה השנייה היו 25 חדרי המגורים שיועדו ל-90 נשים. לאחר המלחמה נוספה קומה לשם בניית חדרים נוספים, כיוון שהביקוש למגורים בבית החלוצות היה רב. בבית הוקמו סדנאות מלאכה מגוונות: תפירה, אריגה, בישול, מפעל שמיכות, ייצור צעצועים ועוד. בנוסף התקיימו בבית לימודי ערב בעברית, בחשבון ובאנגלית. מדי פעם אף יצאו הדיירות לטיולים לשם הכרת הארץ ונופיה.


האודיטוריום בבית החלוצות משמש לכנסים ואירועים שונים

בשנת 2003 נרכש בית החלוצות על ידי יד בן-צבי, ולאחר שעבר שימור הוא משמש את בית הספר ללימודי ירושלים של יד בן-צבי, את הספרייה ואת חנות הספרים. בבניין נבנה גם אודיטוריום ובו 300 מקומות ישיבה המשמש לכנסים ולאירועים שונים.

ביקור בצריף הנשיא ובבית החלוצות מספר סיפור של רעיונות גדולים, של נשים יוזמות ואמיצות, של מנהיגות צנועה ורחבת לב, ושל שאר תפיסות וערכים השזורים בבתים אלו ומשתקפים מבעד לאבנים ולקרשי העץ.

פסיפס מעון (נירים)
בחצר מתחם יד בן-צבי תלוי לראווה העתק פסיפס מרשים. פסיפס זה נחשף במעון, ליד קיבוץ נירים שבחבל הבשור בשנת תשי"ח (1958), והוא חלק מרצפת פסיפס של בית כנסת מהמאה השישית לספירה. בפסיפס 55 מדליונים ובהם חיות, עופות, סלי פרות וקערות, דגמים המוכרים מבתי תפילה יהודים ונוצרים בני התקופה. בחלקו העליון של הפסיפס מופיעים סמלים יהודים מובהקים. במרכז מנורה בעלת שבעה קנים, שרגליה בצורת כפות אריה ומשני צדיה אריות. לצד המנורה מופיעים אתרוגים, שופר ולולב.

שחזור פסיפס מעון מהמאה השישית לספירה 

בשנת תשי"ח נעשה העתק חלקו העליון של הפסיפס ושחזורו עבור בית הנשיא בן צבי ברחביה בידי נעמי הנריק, שנמנתה עם חלוצי אמני הפסיפס בישראל: קבוצת אמנים שפעלו בימי ראשית המדינה להחיות את האמנות הקדומה ולשלב טכניקות ודימויים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות באמנות הישראלית המתגבשת.

 אפשר לבקר במתחם יד בן-צבי בימים א-ה' בין השעות 17:00-8:00, בימי ו' ובשעות אחרות ניתן לבקר בתיאום מראש, בטלפון 02-5398888. אתר האינטרנט של יד בן צבי

מהי ה"יד"?
יד יצחק בן-צבי היא הגוף המוביל בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ירושלים, ארץ ישראל וקהילות ישראל במזרח. ה"יד" פועלת על פי חוק מיוחד של הכנסת משנת 1969, נושאת את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל וממשיכה את פועלו בתחומי המחקר באמצעות שני מכוני מחקר: מכון בן-צבי העוסק בחקר קהילות ישראל במזרח והמכון לחקר ארץ ישראל ויישובה העוסק בחקר ארץ ישראל לתולדותיה. לצדם פועלות במקום ספרייה גדולה והוצאת ספרים, המוציאה לאור עשרות ספרים בשנה. כן יוצאים לאור בקביעות כתבי העת "קתדרה", "פעמים" ו"עת-מול", העוסקים במחקר ארץ ישראל, קהילות ישראל וירושלים.

לצדם של מכוני המחקר פועלים ב"יד" שני גופי הדרכה וחינוך:
בית הספר ללימודי ירושלים המתמחה בלימודי תולדות ירושלים על מגוון סמליה, אנשיה ומקומותיה ומקיים קורסים, סיורים, סדנאות והשתלמויות בירושלים למגוון קהלים: קבוצות נוער, מורים, כוחות הביטחון, משרדי ממשלה, עולים חדשים וכן לקהל הרחב. בית הספר ללימודי ירושלים הוקם בעקבות החלטת ממשלה משנת 2007, כדי לתת מענה ממלכתי למרכזיותה ולחשיבותה של ירושלים בחברה הישראלית וביהדות התפוצות.

המרכז ללימודי ארץ ישראל המקיים עשרות קורסים, סיורים וכנסים ברחבי הארץ (תל חי, עמק יזרעאל, חיפה, קיסריה, נתניה, רעננה, תל אביב, רחובות, ראשון לציון, נס ציונה, באר שבע וכמובן בירושלים) המיועדים לציבור הרחב ולקבוצות סגורות (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים ציבוריים, עסקיים וחינוכיים). ב"יד" קיימת מגמה המכשירה בכל שנה מאות מדריכים להדרכת סיורים ולפעילויות חינוכיות בירושלים וכן מפעילה קורס ייחודי למורי דרך.

 בתמונה הפותחת: צריף הנשיא

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 3

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כתבות מירושלים

    מסביב לעולם בירושלים: הפנים הפחות מוכרות של ירושלים
    מסביב לעולם בירושלים: הפנים הפחות מוכרות של ירושלים

    היא ענקית, מורכבת, מגוונת ומסובכת, וגם אם הייתם בה עשרות פעמים, ירושלים תמיד מפתיעה. רשמים מטיול בן כמה ימים בירושלים, דרך שכונות חילוניות וחרדיות, בין דוכני שוק ומסעדות שף, בבתים של נשים מקומיות, על חומות העיר העתיקה ובטחנת ...

    טיול בשכונות ירושלמיות
    טיול בשכונות ירושלמיות

    הצעה לטיולים רגליים בשתי שכונות ירושלמיות קסומות, טלביה והמושבה הגרמנית. בשתיהן תגלו שפע של בתים היסטוריים, מוסדות תרבות, בתי קפה נעימים ואווירה מיוחדת. ואחרי שטיילתם ברגל ברחובות העיר, למה שלא תבחרו מקום לינה נעים ומרכזי במחיר מצוין? יש ...

    התגלה היישוב הפרהיסטורי הגדול בישראל
    התגלה היישוב הפרהיסטורי הגדול בישראל

    לא רק פקקים: במהלך ההכנות להקמת כביש כניסה חדש לירושלים נחשף יישוב פרהיסטורי ענק בן 9,000 שנה. זהו היישוב הגדול מסוגו בישראל ואחד הגדולים בעולם