תפריט עמוד

מרוקו – האקזוטיקה יפה לרומנטיקה

מרוקו – האקזוטיקה יפה לרומנטיקה

מלונות בוטיק, סמטאות ציוריות, אוכל טוב, זריחות מעל דיונות ומוזיקה מקומית הם רק חלק מהחוויה הרומנטית של מרוקו. שבוע וחצי של שכרון חושים

ראוי לה לאהבה שתנבוט, תצמח, תגדל ותתעצם במקום רחוק מהציניות של העולם היומיומי המוכר והשוחק. האם זה מה שחשב פול בולס כשכתב את הרומן הנפלא "שמים מגנים מעל" (The Sheltering Sky) שאחר כך עובד לסרט בבימויו של ברטולוצ'י? אני תמיד חשבתי שהחוויה המפעימה ביותר שיכול אדם לעבור במהלך חייו היא התאהבות תוך כדי מסע. מישהי שפגשת ברכבת או באוטובוס מקרטע בפיתולי הרי האטלס, או אהבה ישנה שתנצנץ ותחדש צבעיה על רקע דיונות הסהרה. לא בכדי נמשכו למרוקו אמנים רבים, ביניהם הצייר אנרי מאטיס, הסופר ויליאם ס' בורוז, המחזאי טנסי ויליאמס ועוד, בנהייה אחר האוריינטליזם הרומנטי.

פעמים רבות נתקלתי במטיילים במרוקו או בכאלה שחזרו ממנה שהביעו אכזבה מכך שמה שפגשו לא תאם את הפנטזיה או את המיתוס. הבעיה לדעתי נעוצה בתכנון לקוי, בבחירה לא נכונה של מלונות ובהיצמדות למסלולים של טיולי שורשים ושל השתטחות על קברי צדיקים. אלא שבמרוקו יש בתי מלון מעוצבים, אוכל מקומי וטוב, ערים עתיקות ציוריות, והיא יכולה להיות רומנטית ומפתיעה.

היום הראשון: טיול בקסבה
צריך הרבה סבלנות בשדה התעופה של קזבלנקה (Casablanca) בהמתנה לקבלת הוויזה. לאחר שדרכונכם הוחתם (יש לארגן מראש את הוויזה דרך סוכנות נסיעות) תוכלו לנסוע, ברכב שכור או עם נהג־מדריך פרטי, לבירה רבאט (Rabat) שעל חוף האוקיינוס האטלנטי. זו אולי לא הבחירה הרומנטית ביותר, אבל היא עדיפה על קזבלנקה.

החלק הציורי והרומנטי ביותר ברבאט, שגם יכניס אתכם לאווירה הים תיכונית של מרוקו, הוא קסבת אודייה (Oudaias). בעבר היתה הקסבה ריבאט, שילוב של מדרסה ללימודי איסלאם ומבצר צבאי, אבל היום זוהי פינת חמד של סמטאות, חומות ותצפית יפה על הים. היכנסו דרך השער הראשי, באב אודייה (Bab Oudaia), המעוצב בסגנון מורי מהמאה ה־12, ועלו ברחוב ג'מע (Jamaa). חלפו על פני מסגד אל אטיקה (El Atika) המיוחד עד שתגיעו למרפסת תצפית גדולה על חוף הים ואל שפך הנהר בו רגרג (Bou Regreg). משם אפשר לרדת חזרה ברחוב ג'מע ולפנות ברחוב בזו (Bazzo) בין הבתים המסוידים בתכלת ובלבן, אל Café Maure המשקיף אל הים, פינת חמד, במיוחד כשהיא לא עמוסה בתיירים. מומלץ לשבת מתחת לפרגולה, לשתות תה עם נענע ולאכול את עוגיות השקדים המצוינות של המקום. מכאן יורד שביל דרך הגנים האנדלוסים חזרה אל מחוץ לחומות. המשיכו אל רחוב הקונסולים (des Consuls), שם תמצאו מתחת למרפסות המסוגננות חנויות עמוסות שטיחים, כלי נחושת, תכשיטים ושלל פריטי עיצוב מרוקאי לבית.

היום השני: מסע אל ההרים
הדרך מרבאט למקנס (Meknes) חולפת על פני שטחים חקלאיים ומטעי זיתים. פנו לכיוון עתיקות וולוביליס (Volubilis) בדרך יפה במיוחד המתפתלת בין ההרים, עד שיתגלה לעיניכם מולאי אידריס (Moulay Idriss) היושב למרגלות ג'בל זרהון (Gbel Zerhoun). הכפר הציורי נבנה והתפתח סביב קברו של מולאי אידריס, אחד מצאצאיו של הנביא מוחמד ומייסדה של העיר פס (Fes). על סמטאותיו שורה אווירה מיסטית ומומלץ להגיע לכאן בחודשים אוגוסט וספטמבר, אז מגיעים עולי רגל רבים אל הקבר.

באותו היום כדאי להמשיך צפונה דרך העיירה ווזאן (Ouazzane) אל הרי הריף (Rif), אזור מיוחד שתיירים מעטים מגיעים אליו. לאורך הדרך המתפתלת תעברו על פני כפרים קטנים, בוסתנים ועיירות, שם תוכלו להתוודע אל הטיפוסים הצבעוניים של מרוקו. באחד מביקורי התארחתי אצל משפחה מקומית, שם צילמתי את אחת מהצעירות שהזכירה לי את הסרט "נערה עם עגיל פנינה". קראתי לה המונה ליזה של מרוקו.

לקראת ערב תגיעו לעיירה שפשוואן (Chefchaouen). את הלילה מומלץ לעשות במלון ריאד Casa Hassan שבעיר העתיקה, בית אנדלוסי מסורתי הבנוי סביב פטיו ומכיל גם חמאם, ובו כל חדר מעוצב בסגנון שונה. הריאדים הם ארמונות או אחוזות פרטיות שהוסבו למלונות בוטיק ייחודיים ובהם יש בדרך כלל גם מסעדות טובות במיוחד. זהו מקום נפלא לספוג בו אווירה, להכיר מטיילים אחרים וליהנות מאירוח ומאוכל מצוינים. בלילה לכו בסמטאות שפשוואן אל הכיכר המרכזית, שם תמצאו בתי תה ומסעדות מקומיות. את האוטו, אגב, יש להחנות בעיר החדשה היות ולעיר העתיקה והצפופה אי אפשר להיכנס ברכב. 

קניון טודרה המבקע את הרי האטלס

היום השלישי: יופייה מתגלה לאט
העיירה שפשוואן היא אחד המקומות הרומנטיים ביותר במרוקו. בתי העיירה צבועים תכלת, לבן, כחול, סגול ולילך, ולעתים מהלכות בסמטאות נשים ברבריות המובילות עדרי עזים. הדלתות והשערים מסוגננים וכל דלת פותחת פתח לעולם נפלא של עיצוב ואסתטיקה. בארות וברזים מיוחדים הפזורים בסמטאות מספקים מים זורמים לתושבים. בחנויות הקטנות יושבים בעלי מלאכה ומייצרים גלימות מרוקאיות, שטיחים ותכשיטי כסף מסורתיים.

אופייה הים תיכוני של שפשוואן הוא שילוב של אדריכלות צפון אפריקאית עם אלמנטים מאזור אנדלוסיה שבספרד. החלק הזה של מרוקו כמעט שלא הושפע מתיירות או מהממשל, ויש אומרים שעד 1920 ביקרו כאן רק שלושה מערביים, וגם הם בתחפושת. תושבי המקום נפתחים לאט ובהססנות, גם בשל העובדה שזהו אזור גידול החשיש הגדול ביותר של מרוקו. היום מגיעים לעיירה תרמילאים מאירופה ומבלים תקופה ארוכה בבתי ההארחה ובבתי הקפה שלה.

אחד המקומות המעניינים בעיירה הוא מבנה וחצר פנימית ששימשו מלון ואכסניה והיום יש בהם חנויות לאמנות מקומית. משפשוואן אפשר לצאת לסיורים בחלקים שונים של הרי הריף או למובלעות הספרדיות שלחוף הים התיכון סאוטה (Ceuta) ואל חוסיימה (Al Hoceima). מומלץ להישאר כאן לפחות שני לילות כדי ליהנות מהאווירה המיוחדת וגם להספיק לטייל בכפרים שמסביב.

הימים הרביעי והחמישי: לינה מהאגדות
משפשוואן ניסע שוב דרומה דרך ווזאן אל העיר פס. בדרך אפשר לבקר במקנס, במיוחד אם אתם מתעניינים בקהילה היהודית שהיתה בעיר ובבית העלמין היהודי. כשתגיעו לפס, ומומלץ לא לעשות זאת מאוחר מדי, היכנסו לעיר העתיקה פס אל־באלי (Fes el-Bali) שבה מתנהלת התנועה ברגל או על גבי פרדות. כאן, בתוך לבירינט של סמטאות שנפלא ללכת לאיבוד בתוכו, העבירו את הלילה. בבוקר יעירו אתכם קולות המואזין של העיר הרוחנית הזאת. ירושלים של מרוקו, אני קורא לה.

מומלץ במיוחד ללינה הוא הריאד המקומי, שיהיה הבית שלכם בפס. כל חדר נראה כאילו נלקח מסיפורי אלף לילה ולילה, והחצר הפנימית מעוטרת בעבודת זליז' נפלאה (אריחי קרמיקה מזוגגים). מלון מומלץ נוסף אם כי יקר מאוד הוא מלון Sofitel Palais Jamai, לשעבר ארמון מהמאה ה־19, הצופה על חומות העיר העתיקה. לא רחוק מהמלון ישנו מועדון שבו נערכות כמעט מדי לילה חפלות מרוקאיות תיירותיות עם ריקודי בטן והופעות של להקה אנדלוסית. קצת קיטשי אבל יודעים לעשות שם שמח.

למחרת כדאי לקחת מדריך מקומי שיוביל אתכם בסמטאות העיר העתיקה אל השווקים, המדרסות, רובע הבורסקאים וחצרות פנימיות, וגם ימליץ על מסעדות שבהן אפשר לשמוע מוזיקה אנדלוסית טיפוסית לפס. וגם כאן, אי אפשר בלי נקודה יהודית. מחוץ לעיר העתיקה, בסמוך לארמון המלך, נמצאים בית העלמין היהודי ובית הכנסת שהביקור בהם מרגש עד מאוד. מהמלאח, האזור שבו התגוררו היהודים, לא נשאר הרבה. 

שוק הלילה של מרקש

היום השישי: אל שולי הסהרה
הדרך החוצה את האטלס התיכון חולפת על פני העיירה ספרו (Sefrou) שבה מומלץ לעצור בבוקר ולאכול ספינג', הסופגנייה המרוקאית. אחר כך המשיכו לעיירה איפראן (Ifrane) המזכירה יותר עיירה אירופאית מאשר צפון אפריקאית. מכאן הדרך חוצה יערות של ארזים אטלנטיים ואת החלק המדברי שטוף הרוחות של האטלס התיכון. בעיירה מידלט (Midelt) ישנה מסעדה לא רעה הבנויה כקסבה מדברית עשויה בוץ. בהמשך היום תחלפו על פני העיירה אר רשידיה (Ar Rachidia) בדרככם לארפוד (Erfoud). בדרך תוכלו לעצור בנווה המדבר מסקי (Meski), נקודה מיוחדת וציורית שמרבית המטיילים פוסחים עליה, הגבול הירוק האחרון לפני מדבר הסהרה הגדול. בימים חמים אפשר להתרחץ כאן בבריכות מי מעיין שבנו הלגיונרים הצרפתים לצד אלפי דקלים וגם לאכול תמרים.
את הלילה כדאי לעשות בארפוד במלון Xaluca המוקדש לתרבות החומרית של תושבי הקסבות. מקצת המבנים הציבוריים משחזרים מבני בוץ מסורתיים של תושבי דרום מרוקו על הגבול עם אלג'יריה. גם בחדרים תמצאו הפתעות כמו מאובנים אמיתיים המשולבים בכיור. במלון יש גם מסעדה מצוינת ומציעים בו חוויות של טיולים רגליים באזור, טיולי ג'יפים, התנסות במוזיקה מקומית ולינה במלון אוהלים למרגלות הדיונות הגדולות במרזוגה (Merzouga).

מלון Xaluca בארפוד. בחדרים תמצאו הפתעות כמו מאובנים המשולבים בכיור

היום השביעי: זריחה על הדיונה
לקראת עלות שחר מגיעים רכבי שטח רבים לפתח המלון לאסוף את התיירים אל דיונות ארג צ'בי (Erg Chebbi) שבמרזוגה, שולי מדבר סהרה. זאת הדרך היחידה והמומלצת להגיע לשם, וכדאי גם להיעזר באחד מהמקומיים הלבושים ג'לבה כחולה או צבעונית כדי לעלות בחול הטובעני. לפני שהשמש עולה מטפסים ברגל או על גמלים אל הדיונות הגבוהות ומחכים לזריחה. קרני השמש צובעות את הדיונות הגבוהות וחמוקי החול והזריחה הם מחזה נפלא שקשה להינתק ממנו.

כדאי לבקר גם בקסבה של העיירה ריסאני (Rissani) שבה צולם חלק מהסרט "שמים מגנים מעל". מדריך מקומי יוביל אתכם בין סמטאות הבוץ החשוכות שבהן שוכנת תרבות מערב אפריקאית לצד תרבות מוסלמית. חנות מיוחדת בקסבה מציעה שטיחים בֶרבֶרים וקדרות נפלאה. אחר הצהריים אפשר לצאת בנסיעה צפונה ולפנות אל קניון טודרה (Todra). את הלילה תוכלו לעשות במלון מקומי פשוט השוכן בפתח הקניון בעיירה בשם טינריר (Tinerhir), או להמשיך לעיירה וורזאזאת (Ouarzazate) שבה תמצאו שוק לילה מצוין של אמנות מרוקאית ומערב אפריקאית. חנויות רבות מציעות כאן שטיחים, תכשיטים, פסלים ועוד אל מול קסבת טווארירת (Taourirt) המוארת.

היום השמיני: בין הרי האטלס
הדרך העולה מוורזאזאת למרקש (Marrakesh) חוצה את אחת מפסגות האטלס הגבוה. בדרך אפשר לבקר בקסבת איט בין־האדו (Ait Ben-haddou), אחת הקסבות השמורות והגדולות ביותר באזור שבה צולמו סרטים רבים, ביניהם "גלדיאטור" ו"לורנס איש ערב". חוצים ברגל נחל קטן וממשיכים אל הקסבה הבנויה בכמה מפלסים. במקצת הבתים חיות משפחות מקומיות ובמקצתם יש חנויות המציעות חפצי אמנות. הדרך העולה למרקש עוברת על פני כפרים ברברים קטנים וגם דרך טיזין טיצ'קה (Tizi-n-Tichka), מעבר הרים גבוה שלעתים נסגר בגלל שלגים או שיטפונות.

לפנות ערב תגיעו למרקש אל־חמרה, העיר האדומה מרקש, אחד המקומות התוססים והרומנטיים במרוקו של היום. כדאי לעשות כאן שני לילות לפחות באחד הריאדים הקסומים של העיר, חוויה אמיתית של אוכל מצוין ועיצוב משובח. הם קרובים לשווקים ולכיכר ג'מע אל־פנה (Djemaa el-Fna), כך שתמיד תימצאו בלב העניינים אך בכל זאת תוכלו למצוא מפלט מהרחוב הסואן בתוך גן עדן קטן של מים מפכים, שקט ואוכל טוב. אחד הריאדים המומלצים הוא La Sultana היקר. השני הוא Riad Dama שבו המחירים סבירים יותר. 

קזבלנקה. כדאי להקדיש לה לפחות יומיים

היום התשיעי: בין הדקלים
הסיורים המודרכים במרקש עלולים להיות מאכזבים והאתרים ההיסטוריים עמוסים בתיירים, לכן עדיף להתמקד בשווקים ובריאדים. מומלץ גם לבקר בפלמרייה, מטעי הדקלים המקיפים את העיר. בחלק מהפלמרייה הוקמו מלונות בוטיק יפים אם כי קצת רחוקים מלב העיר. המקום שלא כדאי לפספס הוא גני מז'ורל (Majorelle), וילה וגן קקטוסים שהקים הצייר הצרפתי ג'ק מז'ורל. לאחר מותו רכש את המקום מעצב האופנה איב סאן לורן והפך אותו למוזיאון לעיצוב, לתרבות מרוקאית ולעבודותיו של הצייר. הווילה צבועה בכחול מז'ורל, הצבע שרקח הצייר וקרוי על שמו.

ממרקש אפשר לחזור לקזבלנקה, עיר תעשייתית ואפורה משהו, שאף שהיא מתקשרת אצל רובנו לסרט הנושא את שמה, אין בה הרבה רומנטיקה. אם בכל זאת מעבירים בה לילה כדי לעלות על טיסה למחרת, מומלץ לעשות זאת במלון Hyatt Regency, ולו בגלל הבר המשוחזר מהסרט "קזבלנקה". אחרי הכל אולי זוהי תחילתה של ידידות מופלאה. ואולי זה המשכה.

לטיולי הבוטיק של דודו בן צור

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

ביקור בוולוביליס, מרוקו

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות ממרוקו

טיול ג'יפים במרוקו: בין הר למדבר
טיול ג'יפים במרוקו: בין הר למדבר

החיבור שלנו הישראלים למרוקו מיוחד ועמוק, גם לאלה שאין להם שורשים משפחתיים במגרב. במהלך טיול ג'יפים במרוקו מתגלים חיבורים מפתיעים, חלקם מהעבר הרחוק, בין ההיסטוריה המקומית להיסטוריה היהודית. וכל זה, על רקע הנופים המגוונים להפליא, שכוללים מדבר, פסגות ...

טיול במרוקו: אלף לילה ולילה
טיול במרוקו: אלף לילה ולילה

מרוקו היא בליל סוחף של צבעים, טעמים, צלילים ונופים שמתחלפים ללא הרף: מחופי האוקיינוס אל פסגות האטלס, מהעמקים הפוריים לדיונות הזהובות, משבטי המדבר לשבטים ההרריים, מהקסבות העתיקות לשווקים המסחררים. ועוד לא הזכרנו את האוכל הנהדר והתה שנמזג שוב ...

טיול צילום במרוקו
טיול צילום במרוקו

מרוקו מציעה אינספור הזדמנויות צילום מופלאות: מהדיונות המדבריות ועד סירות הדייגים באוקיינוס, מהסמטאות הצרות והשווקים הססגוניים ועד לפסגות של הרי האטלס והכפרים המסורתיים. הצלם יגאל סלבין, המוביל מסעות צילום בעולם, חזר ממרוקו עם צילומים מהפנטים ואהבה גדולה לנופים ...