עיר נופש מוגדרת כיישוב שמוקד הכלכלה, התפקוד והזהות התרבותית שלו מבוסס בעיקר על תיירות ונופש. כלומר, רוב הפעילות המקומית – שירותים, תעסוקה, תשתיות ופיתוח עירוני – מכוונת אל מבקרים הבאים למטרות חופשה, מנוחה, בילוי או פעילות פנאי. בין המאפיינים של עיר נופש ניתן למנות מיקום גיאוגרפי מושך – ליד חוף ים, אגם, מעיינות, הרים או אזור של נוף טבעי מיוחד; ותשתיות תיירות מפותחות – בתי מלון, דירות נופש, מסעדות, טיילות, מתקני ספורט וכדומה. על פי ההגדרה הזאת, אילת עונה על כל התנאים. היא נמצאת על חוף הים האדום, מוקפת בהרים ונופים מדבריים ויש בה שפע של מקומות לינה ואטרקציות מגוונות. אבל כמו שיודע כל מי שבילה כמה ימים בעיר הדרומית, מנוחה ורוגע הם בהחלט לא הדברים הראשונים שצצים כשחושבים על אילת.
אבל זה ממש לא חייב להיות כך. אפשר לנפוש באילת ברוגע, הרחק מהנופשים הרבים שמתמקמים במלונות הגדולים ליד הים ומציפים את הטיילת הצפונית ואת חופי העיר. מלון חדש שנפתח לאחרונה באילת מאפשר להתרחק מההמולה והצפיפות וליהנות בשלווה ורוגע מהאוויר המדברי היבש והמראה היפה של הרי אדום בשקיעה. איסלה בראון 42 הוא לא סתם מלון חדש, הוא המלון הראשון מזה יותר מ-20 שנה שנבנה באילת. לא מבנה ישן ששופץ, לא מלון שהחליף בעלים וקיבל מיתוג שונה. מלון "חדש מהניילונים", כמו שנהוג לומר בעולם הרכב. ובדומה לחוויית הנהיגה במכונית חדשה, כך גם התחושה כשמתארחים במלון שזה עתה סיים את תקופת ההרצה והוא פתוח לקבל אורחים.
נתחיל בשם. כאמור הוא מורכב משלושה חלקים: איסלה, כלומר אי בספרדית; בראון מציין שזה אחד ממלונות בראון השייכים לרשת ישראל קנדה מלונות, 42 אלו המעלות ששוררות באילת בקיץ. עכשיו, כשהשם מובן, אפשר לרדת לפרטים. בשונה ממלונות חמישה כוכבים אחרים באילת, איסלה בראון 42 אינו ממוקם ליד הים או המרינה, אלא דווקא בעיר עצמה, על גבעה מעל מה שהיה פעם שדה התעופה של אילת וכיום הפך למתחם בילוי, אוכל ותרבות בשם טרמינל. העיצוב של המלון מתכתב עם המדבר, בצבעי חום רכים, ויש בו הרבה עבודות אמנות של יוצרים מקומיים. הציורים, הפסלים ושאר עבודות האמנות לא נתלו על הקירות כלאחר יד, רק כדי לקשט את החללים. לצד כל עבודה מופיע שמה ושם האמן שיצר אותה, כך שאם תקדישו לכך זמן, תרגישו קצת כמו בגלריית אמנות.
אבל בשונה מגלריה שגרתית, כאן האמנות הישראלית משתלבת בטבעיות עם כל הפינוקים המצופים ממלון ברמה כזאת, ואף מעבר לכך. הבריכה הראשית תחומה בין שני אגפי המלון והיא משקיפה על בתי העיר ומעבר להם על הים. יש בריכה נוספת, אינטימית יותר, על מרפסת הגג הרחבה ואשר ממנה הנוף מקסים במיוחד. כדאי להגיע לכאן בשעת ערב מוקדמת, כשהרי אדום נצבעים בוורוד-אדמדם מהפנט של השקיעה, ולאחר מכן אורות העיר, ואלו של עקבה שמעבר למפרץ, נדלקים ומנצנצים בחשכה. במרפסת הגג, או רופטופ כפי נהוג לקרוא לזה בימים אלו, נמצאת המסעדה שבה מוגשות ארוחות בוקר וערב מושקעות במיוחד, עם מטעמים של השף רן מועלם. אפשר לאכול בחלל הפנימי או לשבת בחוץ וליהנות מהאוכל, המשקאות והנוף בעת ובעונה אחת.
בנוסף למסעדה על הגג יש מסעדה חלבית לצד הבריכה שבה מגישים פסטות, פיצות ופוקצ'ות ובקרוב יתווסף גם פוד טראק עם מנות בשריות. בבר היפה שבלובי מגישים קוקטיילים מורכבים ומעניינים (אוהבי מרגריטה, נסו את הגרסה החריפה), לצד יינות ומשקאות קרים וחמים, למי ששלא יכול לעבור את היום בלי קפוצ'ינו עם חלב שקדים מוקצף.
במלון יש ספא מושקע שבו מוצעים טיפולים נהדרים, כמו אבנים חמות, פיוזן ורקמות עמוק, חדר כושר קטן ומצויד היטב ומועדון ילדים כל כך חמוד שגם לי התחשק לרבוץ על פוף ולצייר או לשחק במשחק קופסה. לטובת הילדים (וההורים שלהם שישמחו להפוגה קלה) מוצעות מיני פעילויות וסדנאות מיוחדות, בהן סדנה להכנת קוקטיילים. אל חשש, הם נטולי אלכוהול…

למעלה: מועדון הילדים הצבעוני והשמח מזמין את הצעירים לפעילויות וסדנאות; למטה: הקוקטיילים היצירתיים שבבר ישמחו את המבוגרים שבחבורה
יש ארבע סוגי חדרים, כולם מרווחים מאוד ומעוצבים בקפידה. חדרי אורבן עם מיטה זוגית גדולה וספה נפתחת מתאימים לזוג עם שני ילדים (או לשלושה מבוגרים), חדרי גן עם גינה פרטית וגישה ישירה לבריכה, חדרי דלוקס עם מרפסת שמשקיפה לעיר, להרים או לבריכה וסוויטה משפחתית עם חדר שינה, סלון ופינת אוכל. בכל החדרים יש פינת ישיבה עם שולחן קפה, מקרר קטן, טלוויזיה ענקית, חלוקים, נעלי בית, מגבות רכות ומוצרי אמבט איכותיים. במרפסת של החדר שלי חיכתה הפתעה, שמשותפת לכל חדרי הדלוקס – מקלחת חיצונית, שבה אפשר להישטף אחרי הבריכה או הים או סתם להתקרר כשחם מדי.
יש משהו נעים במיוחד בשהות במלון חדש לגמרי, שנבנה מאפס. הכל נקי ומוקפד, אין הרגשה שעשרות אלפי רגליים דרכו כאן לפניכם. התחושה הנעימה מלווה את השהות כאן לכל אורכה – בזמן שמשתרעים על כורסת שיזוף לצד הבריכה, יושבים עם כוס יין בבר שבלובי היפהפה, או טועמים את האוכל המעולה במסעדה שעל הגג. אין כאן הפעלות בבריכה או מוזיקה רועשת מדי, ואין גדודי נערים שהולכים הלוך ושוב בטיילת. וזה, אם תשאלו אותי, בדיוק מה שצריך כאן ועכשיו – חופשה איכותית במלון בוטיקי הרחק מההמון הסואן. ואם תגיעו לכאן בסתיו או בחורף, אפילו מזג האוויר המדברי יאיר לכם פנים ו-42 מעלות יישארו רק בשם המלון.
____





