תפריט עמוד

ליובליאנה: עיר קטנה גדולה

ליובליאנה: עיר קטנה גדולה

בירת סלובניה היא עיר קטנה מאוד, יפה להפליא וקלה להתמצאות. המטייל ברחובותיה יגלה פנינת חן, עם אתרים מעניינים, תושבים ידידותיים, אוכל טעים ומחירים נוחים. ואם יש לכם זמן רק לטיול אחד מחוץ לעיר, הבחירה הברורה היא אגם בלד הקסום

סלובניה, אידיאל היופי של אירופה, היא מדינה קטנה, שגודלה כגודל ישראל, חנוטה בעצים ירוקים. הריאה הירוקה של אירופה שמרה במהלך השנים על צניעות תיירותית מסוימת. זרקור הפנס של המטייל הישראלי, שמשוטט בין מדינות אירופה ותר תמיד אחר "היעד הבא", פסח על המדינה ירוקת החזה והחמיץ הזדמנות נהדרת להכניס אותה לארסנל היעדים אליהם מכוונות כפות רגליים ישראליות.

ליובליאנה: אווירה מודרנית וניחוח עתיק

ליובליאנה (Ljubljana), בירת סלובניה, היא עיר קטנה מאוד, אך עדיין מחזיקה בתואר העיר הגדולה ביותר בסלובניה ומונה כרבע מיליון איש. העיר מתגאה בנהר מקסים, שחותך ומחלק אותה לפלחים הטובלים בסגנון הבארוק שניכר בנופי העיר. העיר קיבלה את השם ליובליאנה, השנוי במחלוקת, מהנהר, ששימש כמקור השראה, אולם היסטוריונים רבים מגלים יחס אמביוולנטי לגבי השם ואינם מצליחים להגיע להסכמה כללית. האווירה המודרנית של העיר מהולה בניחוח ניאוליתי, שנודף מציפוי הבניינים המרוצפים באבני שיש עתיקות. העיר מאגדת בתוכה מגוון רחב של מסעדות, בתי קפה ובניינים עתיקים, שמעניקים לה אווירה אלגנטית.


סמטה בליובליאנה. הבתים העתיקים מעניקים לעיר אווירה אלגנטית

כל הדרכים המרכזיות בעיר מובילות לכיכר פרשרן (Prešeren), הכיכר המרכזית שממוקמת ברובע העתיק של העיר והפכה להיות הסמל המובהק של סלובניה. הכיכר מרושתת בגשרים לבנים המושפעים מהסגנון האוסטרי והאיטלקי, שתי מדינות הגובלות עם סלובניה, כשהבולטים שבהם הם הגשר המשולש, גשר הדרקון וגשר הסנדלרים. אחד הסממנים הבולטים ביותר בכיכר הוא הפסל של פרנץ פרשרן, שמעליו רוכנת מוזה ירקרקה חשופת חזה, האוחזת בידה ענף של עץ זית.


הכנסייה הפנציסקנית הוורודה בכיכר פרשרן

קשה להתעלם מהמצודה החולשת על העיר והנצפית מכל כיוון. אם חשקה נפשך ברוח התקופה ההיסטורית והינך תר אחר אותנטיות ועתיקות ברבדים הנאוליתיים (תקופת האבן המאוחרת) של התרבות, מומלץ לבקר בטירה. עלייה בשביל המתפתל לטירה היא הדרך הטובה ביותר להגיע – במרחק 10 דקות הליכה מהכיכר, מגיעים לשביל צר שמתפתל ועולה לכיוון הטירה. הדרך תלולה למדי, אך כאשר עולים מעל הגגות האדומים הטיפוסיים של העיר, נשקף נוף עוצר נשימה שממלא את הריאות בחמצן ונותן מוטיבציה להפעיל את השרירים ברגליים.


הנוף הנשקף מהדרך העולה אל המצודה

אפשרות אחרת להגיע לטירה היא באמצעות רכבל. הכניסה לטירה היא בחינם. שוטטות במדרגות הטירה ובתעלותיה מגלה אתר עתיק ומעניין מאוד. במהלך השנים שימשה הטירה כבית כלא וגם כמבצר. באחד מכוכיה נמצא הצינוק, ששימש כמקום ענישה מצמרר בימי הביניים. עמוק יותר בטירה נמצאת הצ'אפל, כנסיית חתונות בה נהגו להשיא זוגות צעירים לצד צלב גדול של ישו, שתלוי בצידו הימני של הקיר. נקודת התצפית הטובה ביותר מהטירה אל עבר הגגות והשוק המרכזי של העיר, הנראים כפיסת בד צבעונית מלמעלה, היא מהגשר שמחבר בין שני הצריחים.


רחוב בליובליאנה ומעליו משקיפה המצודה של העיר

ליובליאנה קטנה מאוד, במרחק הליכה ניתן להגיע כמעט לכל מקום בעיר. פארק טיבולי (Park Tivoli), הפארק הגדול ביותר בליובליאנה, משתרע על שטח של חמישה וחצי קמ"ר. בכניסה לפארק ניצבת מזרקה קטנה ושבילים המובילים לאזורים שונים של הפארק. ישנה מזללת המבורגר קטנה במקום ובית קפה שמסופח לבריכת השחייה של אחד המעונות באזור. הפארק הוא מקום נהדר להעביר בו מספר שעות כדי להירגע ולהטעין מצברים.


פארק טיבולי, הגדול בין פארקי העיר

השוק המרכזי של ליובליאנה נמצא במרחק של חמש דקות הליכה מכיכר פרשרן. הוא נחלק לכמה חלקים: בחלקו הראשון של השוק אפשר למלא את הבטן בצ'יפס, נקניקיות, דגים או עוף מטוגן במזללות האוכל הניידות שנמצאות בקו אחד. המחירים סבירים לחלוטין,ונעים בין אירו אחד לחמישה אירו. בחלקו השני של השוק ניתן להתרשם מדוכני הפרחים – חקלאיים עצמאיים מגדלים את הפרחים בגינה הפרטית שלהם ומוכרים אותם בדוכנים. בחלקו השלישי של השוק נמצאים דוכני בגדים, פירות וירקות טריים.

ומה אוכלים?
המאכלים הסלובניים ערבים לחך והמחירים זולים יחסית. קרם שניט (בתרגום חופשי, "אלף עלים"), היא עוגה העשויה ממספר שכבות של בצק עלים אפוי עם מילוי קרם עשיר, שנוטף בין השכבות. מחירה כשלושה אירו (במקומות מסוימים אפשר למצוא את העוגה גם באירו וחצי). אחד המאכלים שאפשר למצוא כמעט בכל מקום בליובליאנה הוא בוראק, מין בורקס גדול ממולא בבשר או גבינה, שמחירו שני אירו. הליובליאנים מתגאים ביוגורט שלהם, שנצמד כמעט לכל מנה, כמעין תבלין צדדי.


הגלובליזציה לא פסחה על ליובליאנה, אבל מומלץ לדבוק במאכלים המקומיים

האוכל בליובליאנה זול ביחס למחירים בארץ. מומלץ לאכול במזללות הניידות כדי להרגיש את האותנטיות של המקום. בדומה למטבחים אחרים, גם סלובניה עברה גלובליזציה במהלך השנים, ואפשר למצוא בליובליאנה גם מסעדות פאסט פוד, דוגמת מקדונלדס ופיצה האט.

הלך הרוח המקומי
נגני הרחוב, המפוזרים בעיר באופן כמעט אסטרטגי, מנגנים בכלים אינסטרומנטליים ומזריקים נופך פואטי למקום. בליובליאנה שורר קיום אלטרואיסטי, המעבר מחיים אגוצנטרים למקום בו שוררת שלווה טבעית עושה טוב. מילה טובה על המקומיים: לעולם לא תרגיש אאוט סיידר בליובליאנה, נחמדות היתר של המקומיים מבתרת ביתר שאת את ביצת האגואיזם שכל אחד מאיתנו נושא ומצליחה לשלוק מתוכו אלטרואיזם. הם יוצאים מגדרם כדי לעזור ומפגינים נחמדות יוצאת מגדר הרגיל. "הכתפיים הרחבות" של ישו מגיעות עד לסלובניה, אך למרות שהדת בסלובניה נוגעת בנצרות, האידיאולוגיה הליובליאנית, לפי הבנתי, לא התפתחה על קרקע דתית, היא מוטלת עמוק בדי אן איי הסלובני, ונעשית בצורה עיוורת באקסיומה שאומרת שכל מעשה אגואיסטי, ללא קשר לאמונה או לעידן הפוסט-מודרני של המאה ה21, הוא סטייה ואינו נותן משקל לרובד הרליגיוזי הנטוע באישיותו של אדם. את שמחת החיים הבלתי נדלית שלהם והנדיבות המופרזת שהם מפגינים למטיילים, המקומיים אינם יונקים ממערכת חיצונית כזו או אחרת, הם פשוט נהנים לעזור.


מסעדות ובתי קפה. בין קרם שניט לבוראק

בימי הביניים הקהילה היהודית בליובליאנה שגשגה, אבל לא בנסיבות מחמיאות. לא מדובר בניחוחות של הפריחה הקבלית, היא היתה ידועה לשמצה בשל עיסוקה בעיקר בהלוואות בריבית (שוק אפור תוצרת כחול-לבן) עד אשר הקיסר האוסטרי גירש אותם. כיום נותר בית כנסת אחד בליובליאנה ויהודים בודדים מתגוררים באזור.

טיול מחוץ לעיר: אגם בלד
עיירת בלד (Bled) היא הבן הסורר של סלובניה. הדי אן איי שלה שונה מזה של הערים הגדולות במדינה והיא אינה פועלת על פי הכללים שלהם. האזור כולו הוא האוואטר של האגדות, התגשמות החלום במציאות, פיסת אדמה שנלקחה היישר מסיפורי האגדות של האחים גרים. היא חומדת את התואר "הווירטואוזים של הרומנטיקה" ובצדק, המקום הוא קרקע פורייה עבור זוגות צעירים שמגיעים לירח דבש באגם.


אגם בלד. מקום אידיאלי להירגע בו

אגם בלד הוא המקום האידיאלי להירגע בו. מימיו התכולים מוטחים לדפנות שיפולי שפת האגם ויוצרים קול מרגיע, כמעט תרפי. סילוני הרוח הקרירה המניעה את עלי העצים הירוקים השרועים מסביב לאגם והעננים שטובלים את ידם בפסגות ההרים ונראים כמעט מטביעים את האזור כולו, מפצלים את התאים בגוף ומחדשים אותם. האגם שוכן בלב אזור האגמים, שלמרגלות האלפים היוליאניים. מטיילים רבים מאמינים כי על קרקע האגם האהבה צומחת, החיים גדלים, אלוהיות ניטעת. שכל מה שיפה, כל מה שנוצץ, כל מה שבעל ערך אמיתי, כל מה שמשמעותי, בא דרך לבו של האגם.

האגם, כך אומרים, הוא אחד המקומות היפים ביותר באירופה ובעולם כולו. הוא שבוי בידי הרי האלפים, המכתרים אותו ומטילים את צילם על מימיו. בצד הימני של האגם ניצבת טירה גדולה העומדת על צוק בגובה של כ-150 מטר מעל האגם ומשקיפה עליו מהצד הימני של הטיילת. הברבורים והברווזים שמתגוררים באזור נהנים משפע בלתי נדלה ומתבלים את האגם בצבעים מרהיבים. טווס שהסתובב ליד אחת סירות השיט, שעגנה ברציף קטן באזור, פיזז והתיז רסיסים של יופי לכל עבר.


ברבורים ועננים מוסיפים לאווירה המיוחדת של אגם בלד

האטרקציה המרכזית באגם היא כנסיית מריה העתיקה, השוכנת על אי קטנטן במרכז האגם. הכנסייה מוקפת בענפי עצים ירוקים, כאשר העננים מרצדים ברקע וראש הכנסייה מציץ מעל ראשי העצים ונשקף מכל זווית באזור. כדי להגיע לכנסייה צריך לקחת סירה. תמורת 12 אירו אפשר לעלות על סירת שייט קבוצתית, שלוקחת לכנסייה ומחזירה כעבור חצי שעה. דרך נוספת להגיע לכנסייה היא לשכור סירה פרטית קטנה באותו המחיר ולהגיע לבד. לכנסייה יש משמעויות סימבוליות. האמונה הרווחת אומרת כי זוגות שזה עתה נישאו אמורים לעלות את 99 המדרגות אל כניסת הכנסייה, כאשר הגבר נושא את האישה על ידיו, על מנת להבטיח נישואים מוצלחים.


כנסיית מריה על אי קטן בלב אגם בלד

צלצולי הפעמון נשמעים ברחבת הכנסייה ובאזור כולו. המסורת המקומית אומרת כי יש לבקש משאלה ולצלצל בפעמון שנמצא בתוך הכנסייה שלוש פעמים על מנת שהיא תתגשם. צלצולי הפעמון הבלתי פוסקים מעידים על משאלות לב של מטיילים שנמצאים בתוך הכנסייה. הכניסה למתחם הכנסייה עולה שלושה אירו, וההבטחה להגשמת החלום קרובה יותר מתמיד. המסדרונות הצרים של הכנסייה שזורים במנורות שמזכירות את לונדון הישנה ועטופים בעצים ירוקים. הנוף מהכנסייה משקיף על האגם ועל הבתים שמשופדים על גדותיו וחוסים בצילו של הר נטוע בעצים ירוקים. כשעומדים כאן, אפשר להרגיש את הדופק של המקום ואת הרוחניות השוררת באזור.

מפת ליובליאנה:

לחצו להגדלה

 לקריאה נוספת:

אגמי סלובניה  - מתוק לו מתוק  
אגמי סלובניה – מתוק לו מתוק
ביקור בסלובניה מפתה ולו רק בגלל האגמים בלד ובוהין, הסוכריות של המדינה הקטנה. מי טורקיז, תפאורת הרים, טירה משקיפה מעל, מסלולי הליכה בטבע, חופים מבודדים, כלות וחתנים


האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 4

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

מערת הנטיפים פוסטוינה, סלובניה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code