• מפת לונדון » בפעם הראשונה שנקלעתי אל שכונת סטמפורד היל שבצפון לונדון, חשבתי שאני הוזה. הייתי בנסיעה שגרתית על קו 73, קו אוטובוס שחוצה את לונדון, ופתאום מצאתי את עצמי בבני ברק או בברוקלין. לא זאת ולא זאת: הגעתי אל שכונת החסידים של לונדון, שבה ריכוז החסידים הגדול ביותר אחרי ישראל וניו יורק. יהודים הגיעו ללונדון במהלך אלף השנים האחרונות משלל סיבות: דתיות, פוליטיות, כלכליות ותרבותיות. במאה ה-13 גורשו יהודי אנגליה, ורק 400 שנה לאחר מכן, בימיו של הלורד פרוטקטור אוליבר קרומוול, הורשתה הקהילה להתבסס בה מחדש. בין הוותיקים והמבוססים יותר נמצאים יוצאי ספרד ופורטוגל, שהגיעו לאנגליה דרך גרמניה והולנד. מאז נוספו להם בגלי הגירה שונים יהודים ממזרח אירופה ומגרמניה, ובשנים האחרונות גם מארצות הברית (בעיקר אנשי עסקים) ומישראל. גם המגוון הדתי רחב מאוד: החל בחסידים מחצרות שונות כמו לובביץ', סטמר ובעלז, דרך קונסרבטיבים (הנקראים בבריטניה מסורתיים) ועד לשני פלגי התנועה הרפורמית הבריטית – הליברלים והרפורמים. מהריכוז היהודי המסורתי של אזור האיסט אנד לא נותר הרבה. כיום היהודים מתגוררים בעיקר בשכונות שונות של צפון לונדון, כגון גולדרס גרין, פינצ'לי, הֵנדון (שבה מתגוררים ישראלים רבים) וסטמפורד היל. חברי הקהילה היהודית – או, ליתר דיוק, הקהילות היהודיות – מצויים בצמרת הפוליטיקה, הכלכלה, המסחר, התרבות והבידור בלונדון, אלא שבשונה מיהודים אמריקאים, למשל, הם לא יצהירו על יהדותם בריש גלי. אולי משום שבאנגליה דתו של אדם נחשבת לעניינו הפרטי. כך גם לגבי מרבית אתרי לונדון היהודית: לעתים קרובות הם חבויים מהעין, במקומות שנראים, לפחות במבט ראשון, בלתי צפויים. המוזיאון היהודי: מסע היכרות בשנת 1995 הועתק מיקומו של המוזיאון העתיק אל מבנה ויקטוריאני בקמדן טאון (Camden Town, שימו לב לשינוי במקרה שבידיכם מדריך טיולים ישן). כיום הוא שוכן במרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת התחתית של קמדן טאון ומשוק קמדן הפופולרי. למוזיאון יש סניף נוסף הממוקם בשכונת פינצ'לי שבצפון לונדון. שם אפשר לצפות בתערוכות המציגות חפצים, תמונות ומסמכים הקשורים בהיסטוריה היהודית בבריטניה ובחיי היומיום של הקהילה, עם דגש על האיסט אנד, השכונה שבה התגוררה הקהילה היהודית בתחילת המאה העשרים. למוזיאון יש גם ארכיון עשיר של עדויות מוקלטות בנושאים יהודיים, מעין היסטוריה שבעל פה. המוזיאון היהודי המוזיאון היהודי בפינצ'לי בית כנסת בוויס מרקס בית הכנסת המרכזי (Central Synagogue) הוקם ב-1855, ובראשיתו פקדו אותו העשירים והחשובים שבחברי הקהילה: חברי פרלמנט, בני משפחת רוטשילד ואחרים. הוא נהרס בזמן הבליץ ב-1941, שופץ ונפתח מחדש ב-1958, וכיום הוא אחד מבתי הכנסת הגדולים בכל אנגליה: יש בו כ-500 מקומות בעזרת הגברים וכ-400 מקומות בעזרת הנשים שבקומה העליונה. מבחינה אדריכלית הוא בנוי כמו קתדרלה יהודית, בעיצוב שנועד להרשים בגודלו ובהדרו. בית הכנסת המרכזי בית הכנסת של מערב לונדון (West London Synagogue), רפורמי באופיו, הוקם ב-1842, כשנתיים לאחר ייסודה של התנועה הרפורמית באנגליה. מייסדי התנועה באנגליה באו רובם ממשפחות ספרדיות ומקצתם ממשפחות אשכנזיות, כולן מבוססות מאוד. הם רצו להקים בית כנסת שבו התפילות לא ארוכות מדי ומתקיימות בשעות סבירות, ובמיוחד שאפו שבית הכנסת יהיה קרוב למקום מגוריהם שבמערב לונדון. אחרי שישב בשני מעונות זמניים בבלומסברי, עבר בית הכנסת למעונו הנוכחי ליד מרבל ארץ' ב-1870. הארכיטקטורה המורית המרשימה שלו משקפת את מוצאם של מייסדי התנועה. כיום זהו אחד מבתי הכנסת הפעילים של לונדון. בית הכנסת של מערב לונדון אירועים: פסטיבל תרבות ושבוע הספר פסטיבל אמנויות יהודיות שבוע הספר היהודי אמנות יהודית: גלריית בן אורי גלריה בן אורי המרכז ללימוד קבלה: בין מדונה לבקהאם המרכז ללימודי קבלה |
האם היית ביעד הזה?
-
5
כן הייתי
-
1
לא, אבל מתכנן
-
0
לא מעוניין