תפריט עמוד

לווייתנים בנורווגיה – חיוך קטלני

מפגש עם קטלנים, "הלווייתנים הרוצחים", תחת פני המים ומעליהם, מותיר רושם עז: היונקים אדירי הממדים מפתיעים בכל פעם מחדש - הם מסוכנים, אבל ידידותיים, טורפים, אבל חינניים מאוד. צריך הרבה מזל כדי להתיידד איתם, ודם קר כדי לצלמם

לא האמנתי למראה עיני. הרמתי את המסכה וחזרתי וטבלתי את ראשי במים. הייתי כבר, ללא ספק, ער וממוקד, אבל מה שראיתי היה מעבר לכל דמיון. תריסר קטלנים – (KILLER WHALE) קיבצו להקה של מליחים (דגי הרינג), תוך הכאה בזנבם, והחלו לאכול מהם לשובעה. במהלך השעה הבאה חזיתי, בחברת שמונה צוללנים אחרים, באחת ההופעות הגדולות והמדהימות של נוף הפרא הארקטי.

היה זה בסוף אוקטובר. הגעתי לטייספיורד (TYSFJORD) שבצפון נורווגיה, כשהדרכתי משלחת של התאגיד "טורפים, יונקים ואנחנו",  המתמחה במפגשים בין בני אדם ליונקים גדולים. הטבע, בסביבת הקרח הקרה הזו, נהג בנו ברחמים. היה אמנם קר מאוד, אבל לא יותר מדי. על פני השטח נעה הטמפרטורה בין מינוס שתיים לארבע מעלות מעל האפס, אך הרוח שנשבה ציננה את האוויר כל כך, עד שדומה היה כי הטמפרטורה מגיעה למינוס 20 מעלות. מי הפיורד קיבלו את פנינו ב"חום" של בין שתיים לארבע מעלות. עמוק במים ועל פניהם ציפו לנו קטלנים רבים. במהלך השבוע ששהינו שם הגיעו לפיורד כ־300 מהם.

דאג, חוקר בן המקום, סיפר לנו: "הקטלנים נודדים אל הפיורד באמצע אוקטובר ונשארים שם עד מרץ, כדי לחפש מזון. הם מוצאים שם הרבה מליחים. מיליוני מליחים מגיעים למי הפיורד העמוקים והקפואים, כדי לשמור על האנרגיה שלהם באמצעות האטת חילוף החומרים, לפני שהם נודדים דרומה, שם הם מתרבים".

 

האוויר החם שנשפו הקטלנים בעת שעלו אל פני המים של הפיורד בלט על רקע הסביבה הקרה

עד 1987 ביקרו קטלנים בטייספיורד רק לעיתים נדירות. הופעתם בפיורד בשנים האחרונות היא תגובת נגד של הטבע לאסון האקולוגי, שהתרחש לאורך חופי נורווגיה בשנות השבעים והשמונים. אסון זה נבע מדיג יתר של מליחים, שהביא להתמוטטות תעשיית דיג המליח. כשנעלמו להקות המליחים ממי החופים, נעלמו גם הקטלנים, הניזונים מהם. הפסקת הדיג בשנות השמונים אפשרה לחוקרים לקבוע מחדש את גבולות הדיג, כדי למנוע אסון אקולוגי נוסף.

ב־1987 דיווחו דייגים מקומיים ליד טייספיורד כי ראו כמה קטלנים משוטטים בפיורד בין אוקטובר לפברואר. אירוע יוצא דופן זה התרחש גם ב־1988. חוקרים מיהרו לבדוק את הסיבה להופעתם של הלווייתנים בפיורד. התברר שבמי הפיורד הקרים והעמוקים בהם לא התגוררו אף פעם מליחים, הופיעו לפתע אוכלוסיות מרשימות בהיקפן של דגים אלה. בתחילה היו החוקרים זהירים מאוד בהערכותיהם לגבי גודלן של אוכלוסיות חדשות אלה. הם נזקקו לשנתיים תמימות עד שהצליחו להגדיר, בעזרת הממשלה הנורבגית,  את הטווח של איזור הדיג החדש. חוקי דיג קשוחים הוטלו מייד, כדי למנוע את הישנותו של האסון האקולוגי.

בתחילת שנות התשעים הוערך מלאי המליחים באיזור בשני מיליון טון וב־1995 בחמישה מיליון טון, מתוכם רשאים היו הדייגים לדוג שלושה מיליון טון בלבד. האחרים נותרו, כדי להמשיך את ההתרבות. כיום ידוע שלהקות המליחים מגיעות לפיורד בתחילת אוקטובר ונשארות במים הקרים, האפלים והעמוקים של הפיורד עד מרץ, אז הם עוזבים לאיזור דרומי יותר בחופי נורווגיה, 960 קילומטרים מטייספיורד. בעקבות התרבות המליחים המגיעים לפיורד, גדל גם מספר הקטלנים. ב־1994 ביקרו בפיורד 324 קטלנים וב־1995 כבר הגיע מספרם ל־536.

רווחה כלכלית
טייספיורד ממוקם 1,600 קילומטרים דרומה מהקוטב הצפוני, כ־240 קילומטרים צפונה מהחוג הארקטי, בנתיבי המים הפנימיים של נורווגיה. היבשה, המקיפה את הפיורד, יפהפייה בימי שלג ועוצרת נשימה בימי השמש המעטים. ההרים תלולים מגיעים לגובה של כ־1,000 מטרים. בחלקים הגבוהים הם מכוסים בשמיכה לבנה, ואילו האזורים הנמוכים מכוסים בשיחים ובסלעים. כשנשברות קרני השמש מבעד לעננים, מתחרה השתקפות הצבעים המרהיבה על ההרים והמים בכל הופעת קרני לייזר בברודווי. פני המים נצבעים אז בזהב, העצים ירוקים מאוד, והסלעים הרטובים מהשלג הנמס משקפים את האור כמו מיליוני מראות. השלג על המדרונות ופסגות ההרים משנה צבעו במהירות מצהוב לוורוד, לסגול ולבסוף ללבן כחלחל. באופק תלויה לעיתים קרובות – בולטת על רקע העננים השחורים־ אפורים – קשת בצבעים של אדום, ירוק וצהוב.

 

קטלן במעמקי הפיורד, שם נמצא ריכוז גבוה של מליחים המשמשים מזון ללוויתנים

נתיבי המים עמוסים בסירות דיג קטנות, גדולות, חדשות וישנות. האוויר סביבן מלא בריח דגים, וקולם של העיטמים, השלכים, הבזים הצפוניים והשחפים אינו פוסק. הרחק מסירות הדיג האוויר רענן, שקט ובהיר. לאורך שולי הצוקים שמסביב נוסקים להם העיטמים והבזים הצפוניים בשקט ובשלווה.

במורד נתיב המים, בכניסה לפיורד, נמצאות העיירות הציוריות קורסנס (KORSNES), לודינגאם (LOODINGHAM) ובוגנס (BOGNES). הן מהוות את נמל האם לספינה פאלקוי, שאורכה 22 מטרים, בה יצאנו לצלילות. ב־1993 היו הבעלים והמפעילים של פאלקוי, אולף מאגנה והילמאר ינטופת, ממרכז הספורט בסטרומשולמן (STROMSHOLMEN), בין הראשונים שעקבו אחרי הדיווחים על אודות המספרים הגדולים של הקטלנים שנצפו בפיורד. הם ניבאו שמספרם הגדל פירושו רווחה כלכלית, למי שיידע לנצל זאת. ואמנם סביב הפיורד התפתחו עסקים חדשים. בנוסף לחברות העוסקות בדיג, הופיעו במקום חברות שהתמחו בתצפיות בקטלנים ובצלילה בחברתם. יש שם גם מרכז תיירותי חדש, מרכז מחקרי ומוטל.

חיי משפחה
מבחינה מדעית, שייכים הקטלנים, שסביבם מתנהלים כיום החיים בפיורד, למשפחת הדולפיניים (Delphinidae) בתת סדרה של לווייתני השיניים (Odontoceti) ולמעשה אינם לווייתנים. בניגוד לאמונות הרווחות בציבור, השם KILLER WHALE מוטעה. מקורו של המיתוס  במאה ה־16, כשיורדי הים חזרו מהאוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי וסיפרו על מפלצת ים שחורה־לבנה, שניזונה מלווייתנים, אותה כינו בלטינית WHALE KILLER. מאוחר יותר, במאה ה־18, כשתרגמו ציידי אוצרות את מסמכי הספינות לאנגלית, נקראה מפלצת הים "KILLER WHALE".

הקטלנים מתחלקים לשניים, לפי אורח חייהם – תושבים (RESIDENT) ועוברי אורח (TRASIENT). שני הסוגים הללו צדים בקבוצות כמו זאבים, אך הם שונים זה מזה בקורבנותיהם ובשיטת הציד. עוברי האורח ידועים בנוהגם הזדוני: הם צדים כלבי ים, פוקנות, דולפינים, לווייתנים אפורים, מנטות וכרישים. הם שולטים בטריטוריה שלהם באופן בולט. התושבים, לעומתם, ניזונים מדגים, פינגווינים, ציפורים וצבי ים.

 

קטלן שוחה לעבר המצלמה. תנועת המים על סנפיר הגב מעידה על מהירותו

הקטלנים של נורווגיה דומים, אבל אינם זהים, לקטלנים של בריטיש קולומביה שבקנדה. שם ניזונים הקטלנים התושבים בעיקר מאלתית (סלמון) ונעים בקבוצות של ארבעה עד שמונה פרטים. המינים הנורבגיים ניזונים בעיקר ממליחים ונעים בקבוצות של חמישה עד 15 פרטים. כל קבוצה כוללת "אמא גדולה", ילדי אחיותיה, נכדיה וקרובות אחרות וילדיהם. גם הזכרים הצעירים שוחים איתה. זכרים בוגרים שוחים בזוגות בנפרד. לקטלנים אין אויבים טבעיים, ולפיכך הם נחשבים לטורף עליון.

קבוצות של קטלנים שוחים, צדים, נחים ומשחקים יחד. הם מגלים חביבות וסקרנות כלפי מבקרים בסירות. כשהם מבחינים בסירה הם מזנקים מהמים, מתהפכים על גבם, מניעים את סנפירי הזנב, מתקרבים לפני המים במבנה צפוף או עומדים ישר ומביטים.

קטלנים צעירים נוטים יותר מאחרים להתקרב לסירה. בעוד המבוגרים נחים בשכיבה על פני המים, הצעירים נעים סביב, מלאי אנרגיה. כל הקטלנים יכולים לפרוץ מחוץ למים. זוהי הופעה מלאת כוח ואלגנטית, המתרחשת באופן בלתי צפוי.
כל בוקר, לאחר ארוחה נורבגית בריאה, הנאכלת כשבחוץ שוררת עדיין חשיכה, עלינו על סירת אלומיניום קטנה ויצאנו לנתיב המים העצום של הפיורד. היינו מכוסים היטב בלבוש תחתון מיוחד, בחליפה עליונה, בכפפות מיוחדות ובברדסים, ציוד שאיפשר לנו להתמודד עם טמפרטורת המים.

"עשרה קטלנים", הכריז פיטר באחד הימים, "בכיוון שעה אחת, מרחק 270 מטרים". כולם הביטו לכיוון עליו הצביע. "בכיוון שעה שתיים", הכריז דיוויד. "מרחק 90 מטרים". טורביורן, המדריך שלנו, בחר מדי יום את הלהקה, שנראה לו, לפי סימנים מיוחדים, כי חבריה יאפשרו לנו לשחק איתם במים והורה לסירה לעקוב אחריה. המעקב אחרי הלהקה והבנת משמעות תנועות היונקים הגדולים במים היא אמנות שלמה וסבוכה. המטרה היא להימנע מהטרדת החיות הנפלאות הללו, כשאחד הסימנים לשיתוף פעולה אפשרי איתם היא תבנית הלהקה ומהירות תנועתה.

הסירה הקטנה עצרה ונסחפה למצב בו נמצאה בדרכה של הלהקה. כולם התכוננו בשקט על הסיפון. רק שני צוללנים יורדים יחד למים ורק לאחר זמן מה נכנסים שניים נוספים. למראה סימן מהמדריך החליקו שני הצוללנים הראשונים למים, בשקט ככל שניתן, וניסו להימנע מליצור הפרעות, שיפחידו את הקטלנים ויבריחו אותם. בתוך המים נותרנו חסרי תנועה, מחכים שהיונקים הגדולים יזהו אותנו באמצעות הסונאר שלהם. הם אלה שהחליטו מדי יום אם הם רוצים לשחק איתנו או לא.


טייספיורד בצפון נורווגיה. הקטלנים נודדים לכאן בסתיו בחיפוש אחר מזון

כוח אלגנטי
היו פעמים שכמה קטלנים צעירים, באורך שניים עד שלושה מטרים, הגיעו כדי לבדוק אותנו. האם המתינה בקרבת מקום. בחלק מהמקרים חצתה את דרכנו להקה של שישה או שמונה קטלנים צעירים, מלווים על ידי נקבה בוגרת, ואחר כך חזרו כדי לשחק איתנו. אבל רק לעיתים רחוקות ראינו זכר שאורכו יותר משבעה מטרים מתחת לפני המים.

נקבת קטלן אחת קרבה יותר מפעם לסירה, כששחינו עם שנורקל. היא פשוט הביטה בנו במשך דקה או שתיים. אורכה היה כשישה מטרים ומשקלה חמישה טון. באחת הפעמים התקרבה אלינו עד כדי כך, שהייתי חייב להציץ בה מקרוב, ולא לצוף ולהביט בה מלמעלה. צללתי לכיוונה עם משא במשקל 14 קילוגרם. נפגשנו בעומק תשעה מטרים והבטנו זה בזו ממרחק של מטר וחצי. למרות שיזמתי את הפגישה, איבדתי את עשתונותי כליל במשך שלושים השניות הראשונות. אך המזל שיחק לי והיא עדיין היתה שם כשנרגעתי. מאחר שהייתי כה קרוב, חשבתי שאוכל להתקרב יותר. אבל ככל שהתקרבתי, התרחקה הנקבה ושמרה על טווח ביטחון. לבסוף אזלו האוויר בריאותי והסרט במצלמה.

קבוצות הקטלנים חיות בבידוד זו מזו וטכניקות הציד שלהן, שונות. מרביתם צדים מליחים במים עמוקים, ולטענת אנה ביסטר, חוקרת קטלנים שבדית, הם צדים קרוב לפני הים. הקטלנים מסוגלים לעצור את נשימתם למשך שש עד עשר דקות, תוך צלילה מהירה לעומק של 182 מטרים, טווח ציד המליחים שלהם.

לדברי ביסטר, שבעה מבין 38 הלהקות החיות בפיורד פיתחו טכניקת תזונה המכונה "CAROUSELLING". כל הקבוצה צוללת לעומק של 90 עד 120 מטרים יחד ונעה במעגלים סביב להקה של מליחים, תוך הוצאת בועות מים מפתח הנשימה. מטרתם לאסוף את המליחים ללהקה צפופה בצורת כדור, כשהבועות, העולות כלפי מעלה, דוחפות את המליחים לכיוון פני הים. במהלך הציד "משוחחים" הקטלנים ביניהם ללא הרף.
רק לאחר שכדור המליחים (שקוטרו כ־18 מטרים ועומקו כתשעה) מגיע לפני המים, הם מתחילים בארוחתם. בהדרגה הם מתקרבים לגוש הצפוף ומכים בזנבותיהם בכל כוחם. המכות מהממות והורגות את מרבית הדגים, הנזללים בזה אחר זה. קטלן בוגר צורך בין 116 ל־140 קילוגרמים דגים ביום. ומאחר שמליח אחד שוקל בין 20 גרם לחצי קילוגרם, אוכלים כל אחד מן הקטלנים בין 400 ל־500 דגים ביום.

באתי לטייספיורד כדי לחזות בקטלנים ובעיקר כדי לצלם את האופן בו הם צדים. במשלחות קודמות זכיתי לצלם את הלבנתן (WHITE WHALE). הלבנתנים והקטלנים נחשבים לטורפי־על, אך כאן מסתיים הדמיון ביניהם. התנהגות הקטלנים בעת האכילה היא דוגמה לכוח אלגנטי, שונה מאוד מהציד העקוב מדם של הלבנתן.

מפגשים מרגשים
יום אחד בשעות אחר הצהריים צללנו, מיגל ואני, ראשונים, כשלפתע הבחנו בשטח מים רוגש, מלא במליחים, הבורחים כדי להציל את חייהם. בעקבותיהם נראתה קבוצה של 12 קטלנים, שלושה זכרים באורך שישה מטרים, חמש נקבות באורך 4.5 עד 5.5 מטרים וארבעה קטלנים צעירים, שאורכם נע בין מטר ל־2.5 מטרים. כולם נעו סביב דגי המליח בהרמוניה מושלמת. יכולנו לשמוע ולהרגיש את התקתוקים הסונאריים שלהם, קול הפעימות, בו משתמשים הדולפינים כדי לכוון את עצמם בסביבתם.

 

תמונה למזכרת ממפגש קרוב במיוחד עם נקבת קטלן

נישאתי בזרם ובתוך דקות אחדות מצאתי עצמי במרכז להקה של אלפי מליחים. בכל פעם ששלחתי יד הדפתי כמה דגים. באופן פתאומי החלה הלהקה הצפופה שמתחתי לנוע במהירות לכל עבר. היבטתי למטה, ומרוב חרדה איבדתי את האחיזה בשנורקל. נקבת קטלן באורך שישה מטרים שחתה היישר לעברי. חשתי את הפחד מחלחל בעורקי. תהיתי אם אני עומד להפוך לפתיון; האם היא תראה אותי? הייתי חסר אונים לחלוטין. ניסיתי לחתור נגד הזרם, אך המשקל הרב שנשאתי משך אותי כלפי מטה. המרחק בינה לביני הצטמצם. בשארית ההיגיון שעוד נותרה בי מיהרתי להגן על פני באמצעות המצלמה.

המבט בקטלנית מבעד לעדשה רחבת זווית לא הועיל לי. העדשה אמנם אמורה להקטין את העולם, אך היא היתה כל כך קרובה שהיא מילאה את כל תחום הראייה. ראיתי באופן ברור את כל הכתמים הלבנים והשריטות על גבה. אני זוכר היטב כיצד החל גופי להצטמק בתוך החליפה, אצבעותי קפאו על המצלמה, ומה שגרוע מכל, הצלחתי לצלם רק תמונה אחת.

להפתעתי היא עצרה במרחק זרוע ממני. נעצנו מבט זה בזו. הייתי משותק ומהופנט, ולא יכולתי לזוז. היא היתה נרגשת פחות. נדמה היה לי שעיניה נוצצות ושעל פיה שפוך היה חיוך עדין. היא ניצבה שניות מספר, ואז הפנתה לעברי את סנפירי החזה כדי לקלוט אותי ביתר בהירות, ובדקה אותי, ואת צוללני השנורקל האחרים שהתקרבו אלי, בתשומת לב.

על הסיפון של פאלקוי ראינו את סרט הווידאו שהנציח את המפגש, שצילמו שני חברים אחרים במשלחת, אהרון ופיטר. רק אז הבחנתי שהדולפינה היתה אותה נקבה, שבאה שוב ושוב לשחק איתנו, כשהיא שוחה קרוב, אבל לא קרוב מספיק כדי שנוכל לגעת בה. מאותו יום כינינו אותה "אנה", על שם חוקרת הלווייתנים השבדית.

אבל המפגש המרגש ביותר התרחש דווקא בצלילה האחרונה. ביום האחרון לשהותי במקום יצרנו קשר עם להקה עצלנית של שישה קטלנים. היה זה בשעות אחר הצהריים המאוחרות, ואני ישבתי בצד הסירה, מחכה להוראה להיכנס למים. בגלל המשקל הרב שנשאתי ובגלל עייפותי המצטברת, נכנסתי למי הפיורד כמו רעם ביום בהיר. לאחר הכניסה המביכה, נותרתי על פני המים חסר תנועה והתחלתי לתור בעיני אחר הקטלנים. הייתי בטוח שהבהלתי אותם וכי הם מיהרו להיעלם מהמקום. בכל זאת, התקווה להציץ בפעם האחרונה בטורף הגדול הזה החזיקה אותי במים הקרים.

חיכיתי בערך עשר דקות, כשראשי כל הזמן במים. תמונות מתחילת השבוע חלפו מול עיני, כשלפתע הפכו הזכרונות והמציאות לאחד. זכר גדול, שאורכו יותר משישה מטרים, ניצב לו במרחק של כתשעה מטרים ממני ועשה את דרכו אלי. לא הייתי מוכן כלל למה שבא אחר כך. הדולפין הגדול עצר, הרים מעט את ראשו, הניע את זנבו החזק כלפי מטה ופתח את פיו העצום במרחק כ־4.5 מטרים ממני. כדי להוכיח לי מי הוא השליט האמיתי, הוסיף להתקרב עד שעצר במרחק של שלושה מטרים. ממרחק זה שוב הציג בפני את מלתעותיו העצומות, את השורה המושלמת של שיניו הגדולות, השנהביות, ואת לשונו הוורודה. זו היתה מתנת פרידה מיוחדת במינה. רועד כולי, חזרתי לסירה כדי להתאושש.


מידע מעשי:

כדי לראות קטלנים בנורווגיה, אפשר לנסוע לטייסנפיורד שבצפון המדינה, דרומית לנארוויק. אפשר לשכור מכונית באוסלו ולקחת את כביש E06 צפונה. הוא מגיע כמעט עד לעיירה קורסנס, ודרך המסתעפת מהכביש הראשי מובילה לעיירה. אפשר לטוס מאוסלו ל-TROMSO, ומשם לקחת אוטובוס לנארוויק (הדרך נמשכת 5 שעות). מנארוויק אפשר לנסוע באוטובוס מקומי לקורסנס.
כשמגיעים לעיירה, צריך לפנות לחברה שהתמחתה בתצפיות על קטלנים ובצלילה בחברתם. מקורסנס אפשר לקחת מעבורת ולשוט בה כמה שעות כדי לבקר באיי וסטרלארן (VESTERLAREN) הסמוכים.

עוד מקומות לראות לווייתנים:

לווייתנים - איפה פוגשים אותם 
לווייתנים – איפה פוגשים אותם
מערכת מסע אחר אונליין  
מפגש עם היונק הגדול בעולם הוא חוויה מרגשת וחד פעמית. הנה כמה מהמקומות הטובים בעולם לצפייה בלווייתנים
לוויתנים: פפראצי מתחת למים 
לוויתנים: פפראצי מתחת למים
מרי סרולו | צילום: ג'פרי רוטמן 
קשה לתעד את התנהגותם של הלוויתנים הגדולים והמסקרנים כל כך. חוקרים ימיים מוגבלים בעומק הצלילה וגם נוכחותם עלולה לשבש את המחקר. למשימה הזו נחוץ צופה שיכול להתאים את עצמו לשחייה ולצלילה בעומק רב, שיכול לשאת ציוד וידיאו כבד ושיהיה דייקן דיו לחיבור תגיות מעקב לגוף הלוויתן. הפתרון נמצא בגיוסם של ביוור וסייק, זוג אריות ים, לפרויקט קולנועי מיוחד במימיו של מפרץ מונטריי בקליפורניה

 

האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

נורווגיה: מקומות מופלאים

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.