תפריט עמוד

ירושלים – אשרי הברזל שכיבה להבות

ירושלים – אשרי הברזל שכיבה להבות

סכסוך בין הכנסייה היוונית אורתודוכסית לעיריית ירושלים נפתר באופן שמספק את כולם: גדר ברזל שחצצה בין שער מרים של כנסיית הקבר לרחוב הנוצרים והוסרה על ידי העירייה, הוחזרה (בשינויים קלים) למקומה

כדי להיכנס לכנסיית הקבר (או כפי שאחרים מכנים אותה "כנסיית התחייה") יש לחצות את הרחבה בין מסגד עומר והכנסיות הקטנות של הארמנים והאתיופים, לכיוון דרום, ומשם נכנסים דרך השערים הצלבניים המעוטרים אל מול אבן המשיחה. אבל לא רבים יודעים כי הכניסה המקורית לכנסיית הקבר הייתה דווקא מצד מזרח.

ככלל, כנסיות פונות לכיוון מזרח, כנגד השמש העולה, על מנת להקל על הפגאנים את המעבר לאמונה המונותיאיסטית. כלומר, הכניסה למרבית הכנסיות בעולם הנה ממערב. אבל כמו בכל כלל, כאן יש יוצאים מהכלל. כך, למשל, כנסיית סנט פטרוס ביפו פונה לכיוון מערב, כדי לסמן את יציאת הנצרות אל העמים שמעבר לים. גם הכנסייה החשובה בעולם, הלא היא כנסיית הקבר, נבנתה במקור כשהכניסה אליה היתה הפוכה, כלומר ממזרח למערב. הצליין היה פוגש בכניסתו את מקום הצליבה (הגולגולתא), ממשיך לחצר פתוחה, ומשם עובר מערבה אל הרוטונדה, מקום הקבורה והתחייה. את הכניסה ממזרח אנו מזהים כיום ברחוב בית הבד (ח'אן א-זית), בחנות המתוקים של זלטימו.

בחלקו הצפוני ובצדו המזרחי של רחוב הנוצרים אפשר לראות קטע של שער אטום בלבנים, התוחם את כנסיית הקבר ממערב. אין ספק שהשער הזה הוא צלבני, והיה חלק מתוכנית הבנייה הכללית של השערים הדרומיים המפוארים ומגדל הפעמון. על כך מעידים ה"כריות", חידוד הקשת והשתלבותו של השער במבנה הכללי. מיקומו מצביע בבירור כי זהו שער כניסה למכלול הפטריארך, שהיה בחלק הצפוני של הכנסייה. כיום זהו מתחם מסגד אלחאנקה, שהוסב על ידי צלאח א-דין לאחר כיבוש ירושלים ב-1187 למקום מגורי נזירים סופיים.

כנסיית הקבר בצילום משנת 1885

ארמון הפטריארך הלטיני של ירושלים, שהיה צמוד מצפון למבנה האנסטסיס, היה קיים כנראה כבר בכנסייה הקונסטנטינית. כמו במקומות אחרים, גם כאן הצלבנים שאפו לאחד את המבנים הבודדים (הצליבה, מציאת הצלב של הלנה, הקבר והתחייה) על ידי שינויים פנימיים, אך בעיקר על ידי תוספת מסגרת מבחוץ. במקרה שלנו – על ידי בניית חזית הכוללת את השערים, שהשער הזה הוא חלק ממנו (גם אם הוא בצדו), ככניסה למכלול הפטריארך.

ומדוע מכונה השער על שמה של מרים? אתרים רבים מזכירים את מקומה של מרים בסיפור הצליבה, החל בספודיון היווני האורתודוקסי (המקום בו התעלפה), דרך המאטר סטאבט (שם עמדה לפי הלטינים) וכלה בשתי כנסיות מדרום לכנסיית הקבר – מריה הגדולה והקטנה (או הלטינה). מבין שלוש הקפלות שצורפו לאנסטיס מדרום-מערב, ככל הנראה אחת מהן (האמצעית) הוקדשה בעבר למרים. הקפלות הללו שייכות לתוכנית של שיקום הכנסייה ובנייתה מחדש אחרי שנהרסה בידי החליף הפאטימי אל-חכים, והמיוחסות לרוב לקונסטנטינוס מונומכוס באמצע המאה ה-11. יש חוקרים הסבורים שתאריך שיפוץ הכנסייה מוקדם יותר, והם מייחסים את הבנייה מחדש להסכם שעסק בחילופי שבויים בין מצרים וביזנטיון בשנת 1027 . כלומר, הקפלה על שם מרים נמצאת בחלק הצפוני מאז המאה ה-11 לכל הפחות. השער לחלק הזה של המכלול נבנה על ידי הצלבנים, אולם אין הוכחה לכך שהם קראו לו על שם מרים.

עד לפני שנה וחצי היה "שער מרים" חסום גם בסורג ברזל. איש אינו יודע בבירור מי הניח את רשת הסורג ומדוע. הרשת החלידה עם השנים והמרווח בינה לבין השער האטום התמלא עם השנים באשפה – מראה שלא הוסיף כבוד לרחוב התיירותי המרכזי ברובע הנוצרי או לצדה האחורי של הכנסייה החשובה בעולם. כל זה היה נכון עד שהרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), בשיתוף רשות העתיקות, החליטה לשמר את המונומנט. הפעולה הראשונה היתה לעקור את הרשת הישנה והחלודה, ולאחר מכן בוצעו אבודות שימור נוספות, בהן ניקוי האבנים ועוד.

השער האטום והגדר החדשה. כולם מרוצים

אלא שבירושלים כמו בירושלים, שום דבר אינו פשוט. כל פעולה רגישה, ודאי כשמטפלים באבנים בעלות משמעות ארכיאולוגית ודתית. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית חזרה בה מהסכמתה הראשונית, והביעה התנגדות לשינויי המתוכנן. למרות זאת, עבודות השימור יצאו לדרך, הסורג נעלם ושרידי השער נראו טוב יותר מבעבר.

ביצוע פעולות השימור ללא הסכמה מלאה מצד הפטריארכיה הותיר משקע מיותר בין הכנסייה היוונית אורתודוכסית והרשויות, ונבדקו דרכים לתיקון מערכת היחסים. בדיונים בין הפטריארכיה ורשות העתיקות הוחלט על התקנת מעקה נמוך ואסתטי בגובה של 1.10 מטר, ואכן המעקה הותקן לשביעות רצון כל הצדדים. בעיתונות המזרח ירושלמית יצאה הודעה מטעם הפטריארכיה על החזרת סורגי הברזל לשער של מתחם "החאנקה", ומבחינתם הוחזרה העטרה ליושנה מבלי לפגוע בסטטוס קוו. בפועל, מדובר בסורג שונה, בעל מראה אסתטי, כזה שמכבד את המקום ואת האתר.

________

המחבר מבקש להודות לפרופ' איוון פרידמן ולפרופ' דני בהט על שהאירו את עיניו לנושא ירושלים הצלבנית בכלל והמונומנט בו עוסקת הכתבה בפרט


האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

שמורות ימיות בישראל

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות