תפריט עמוד

ירדן – טיפוס לג'בל ראם

ירדן – טיפוס לג'בל ראם

טרק מאתגר ומפעים לפסגת ג'בל ראם בדרום ירדן, כולל טיפוס עם חבלים, גלישת מצוקים ותצפיות נוף יוצאות דופן בכל קנה מידה. בלילה, על ראש ההר, מתחת למיליארדי הכוכבים, חבל על כל דקת שינה שבה מחמיצים את היופי המדברי שמסביב

"לפני חצי שנה טיפסתי על הקילימנג'רו וסידרת לי תעודה מכובדת מהשמורה. הטיפוס כאן היה הרבה יותר קשה, הרבה יותר דרשני והרבה יותר חוויתי, ועל זה לא מקבלים תעודה?". עמדנו על הפסגה המדהימה של ג'בל ראם, קבוצת מטיילים ובהם רפי לויט, שהעלה את הנושא. הנוף הנשקף מכאן מרהיב ויוצא דופן בכל קנה מידה: במזרח – ואדי ראם, הכפר ראם, ומעליו מתנשא הרכס הגדול של ג'בל אום-עשרין, בדרום – הגוש הזקוף של החזאלי, במערב – הרי אדום, בצפון – ארץ טיולי הגיפים והקשתות בואכה ראס א-נקב. על הפסגה צבוע דגל ענק של הממלכה האשמית הירדנית, שאפשר לראותו גם בתצלום לוין באמצעות Google Earth.


שקיעה בפסגה. הנוף הנשקף מכאן מרהיב ויוצא דופן

בדרכי הבדואים
הטיפוס לג'בל ראם אינו עוד טרק רגלי. מרבית המסלולים העולים לפסגה הם מסלולי טיפוס המיועדים למקצוענים, ואכן ואדי ראם מפורסם בעולם כולו כאתר טיפוס מרהיב המושך אליו מטפסים מקצועיים רבים. אנחנו התחקנו אחרי מסלולים של בדואים – עוד בתקופות קודמות הבדואים חיפשו דרכים לעלות להר, אם לשם התבודדות, אבל בעיקר לצורכי ציד. גם המסלולים של הבדואים אינם קלים, אך מאידך הם לא מחייבים אותך להיות מטפס מקצועי. למדנו את המסלולים, הכרנו אותם והכשרנו אותם באמצעות התקנות ויתדות, כך שיתאימו גם לקהל מטיילים רגיל.

ההתארגנות לטיפוס לא פשוטה. אנחנו עולים להר ליומיים, ויש לשקול בתשומת לב גדולה מה לוקחים ועל מה מוותרים. את הטיפוס מתחילים בחשכה – הימים קצרים (מטפסים רק בחורף, על כך בהמשך), וחשוב להגיע למשטח הלינה באור יום.

הטיפוס לפסגה נמשך שמונה עד תשע שעות. בשעתיים הראשונות העלייה תלולה, אך בשלב זה עדיין אין צורך להשתמש בידיים, הליכה נטו… המסלול לוקח לתוך חריץ ענק ברכס, אשר מביא את ההולכים אל תחתית מצוק זקוף ואדיר בגובה של כ- 350 מ'. מכאן הטיפוס נראה בלתי אפשרי.


לא קלה היא דרכנו. מטפסים מעלה, עדיין במצב זקוף למדי…

מדרגת הילארי בגרסה הירדנית
בשלב הזה, כולנו עולים על ציוד מקצועי – רתמות וקסדות. בזמן שאנחנו מתארגים, קבוצה של ארבעה מדריכים כבר יוצאת קדימה "להכשיר את הקרקע": לאורכם של מדפים צרים המדריכים מניחים חבלים, שיאבטחו אותנו בהמשך. המצוק עשיר במכשולים מסוגים שונים, וצעד אחר צעד אנחנו מתגברים עליהם. המכשול העיקרי בטיפוס הוא מדרגת סלע של כשבעה-שמונה מטרים, כאן כל אחד מטפס לבד ומאובטח באופן אישי. המדריכים מכנים את המכשול הזה "מדרגת הילארי", על שם המכשול המפורסם בדרך לפסגת האוורסט. בדומה לו, גם המדרגה הזאת הופכת "צוואר בקבוק" למטפסים.

סיום הטיפוס של המצוק האנכי – במונחים גאולוגים, תצורת אום עשרין – איננה מציינת את סיום העלייה. עכשיו עוברים לתצורה גאולוגית אחרת, דיסי, שורה של גבעות לבנות הנראות כמו גביעי גלידה הפוכים. השיפוע של הגבעות הלבנות חד ותלול, ואלמלא החיכוך העצום של אבן החול, לא היינו מצליחים לטפס עליהן ללא חבלים. בקטעים מאוד חדים ההליכה שפופה – על ארבע, תרתי משמע – כדי לשמור על איזון הגוף. שעתיים הליכה על הגבעות האלה, וסוף סוף מגיעים אל הפסגה המיוחלת בגובה 1,754 מ'.

אחרי שסופגים את אווירת הפסגה והנוף המדהים, מתפנים לתצפית, להסבר קצר ולבסוף לתמונות הנצחה. אבל היום עוד לא תם. לפנינו ירידה תלולה של כשעתיים, אל משטח חולי יפהפה שמשמש ללינה.


צללית של מטפס על רקע המצוקים האדומים | צילום: אפרת נקש

צילומים מתוך מסע טיפוס לג'בל רם

לילה על ההר
הלינה על ג'בל ראם היא חוויה כשלעצמה: הבידוד, הקור והחברה המיוחדת שמתגבשת לטיול כזה, כל אלה יוצרים אווירה שלא הכרתי במקומות אחרים.

קר מאוד על הפסגה, לעיתים הטמפרטורה יורדת קרוב לאפס. הטיפוס לג'בל ראם מתבצע תמיד רק בחורף, לא ניתן לעלות אל ההר בטמפרטורה של מעל 20 מעלות – צריכת המים תעלה באופן חד, דבר שיחייב לסחוב משקל רב מדי. בימים הקרים של החורף אפשר לעלות עם שלושה ליטרים של מים, משקל הוגן ובהחלט כמות מספקת. עולים להר בלי אוהלים (שוב, בגלל המשקל), אבל שק שינה טוב ואיכותי עונה על הצרכים. לא מוותרים על מרק חם וארוחה חמה – מים מהגבים שבהר משמשים לבישול.

אחרי הארוחה, התה והסיפורים סביב המדורה, מתפנים לשינה. אפשר ורצוי לבהות ברקיע במשך שעות. אני נרדם ושוב מתעורר, ממשיך לבהות ברקיע האינסופי ובמיליארדי הכוכבים, בחשכה המדברית הרקיע מכוסה בשכבה צפופה של כוכבים, יותר קל לספור את הפיסות הריקות שבין הכוכבים… אני מרגיש פספוס בכל פעם שאני נרדם. לא עליתי לכאן כדי לישון ויש תחושת החמצה בכל רגע שהעיניים נעצמות.


מי אמר שיותר קל לרדת מאשר לעלות?

הגלישה למטה
הבוקר עולה, ולאחר תה חם וביסקוויטים, יוצאים לדרך. ירידה בסדרה של גבעות לבנות, בכיוון מערב, כשלפתע נגלה לעינינו הכפר ראם והערוץ הרחב של ואדי ראם. המראה נפלא, התמונות קצת פחות – בשעה כזאת השמש בעיניים, ומצלמה (גם טובה) לא ממש מצליחה להתמודד עם האור המסנוור.

אחרי שמסיימים את הירידות התלולות בגבעות הלבנות מגיעים לשלב הגלישות (סנפלינג), בסדרה של שבע גלישות אנחנו יורדים אט-אט אל הוואדי.

הגלישה השלישית מכניסה אותנו אל הסיק (חריץ) הגדול. הגלישה בתוך החריץ, וההתקדמות בין גבי המים (לא נרטבים, אל דאגה), מוסיפה לחוויה. החריץ הענק צר, ובמקומות מסוימים אנחנו דוחקים כתף כדי לעבור. הגלישה השביעית גבוהה יותר ומסמנת את סיום הגלישות.

מכאן, ירידה של כשעה ואנחנו בכפר. הסיום, כמו תמיד, נחגג בקיוסק שבכפר, בלגימת תרחיף גויאבות, והוויכוח הנצחי והמתמשך בין המדריכים – איזה מיץ גויאבה טעים יותר, ראני או אוריגינל….


הצג את במפה גדולה יותר

עוד טרקים

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

מסע ג'יפים בירדן

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מירדן

מעבר להרים ולמדבר – טיול לפטרה וואדי רם
מעבר להרים ולמדבר – טיול לפטרה וואדי רם

אם בעבר מעטים הצליחו להתגנב לפטרה כדי לחזות בשרידיה של העיר הנבטית הקדומה, היום אפשר לטייל בה בחופשיות ובדרך ליהנות מהנופים הפראיים של המדבר, ומקבלת הפנים החמה של יושביו. נסענו לבדוק על מה כולם מדברים וחזרנו נפעמים

קניונים בהרי מואב – נקיקים לא ידועים
קניונים בהרי מואב – נקיקים לא ידועים

אחרי שסקרו את קניוני ים המלח הגדולים בצד הירדני, בועז לנגפורד וחברים יצאו לסקור שני ערוצים צדדיים, שעצם שמם מעיד על היותם תלולים וקשים למעבר. המסע לא היה פשוט, אבל התגמול גדול: אינספור מעיינות, צמחייה ירוקה, מצוקים עצומים ...

טרקים בירדן: קניוני אדום ומואב בירדן
טרקים בירדן: קניוני אדום ומואב בירדן

נחלי אדום, מעברו המזרחי של הירדן, שופעים מים וגנים טרופיים של ממש, בניגוד לנחלים במדבר יהודה ובנגב. מנחם מרקוס מסביר מדוע זה קורה, מספר על מסלולי הליכה בדרום ירדן וסוגר מעגל אישי