תפריט עמוד

ים המלח בסכנה – חשוב להציל!

בשלושים השנים האחרונות ירד מפלס ים המלח ב־25 מטר, וכיום יורד המפלס בשיעור של 1.1 מטרים לשנה. בשנים האחרונות החלו להיפער "בולענים", כלומר בורות מסוכנים, כתוצאה מירידת מפלס המים. ים המלח, אחת המערכות האקולוגיות המרתקות בעולם, יינצל רק בשיתוף פעולה אזורי.

ים המלח בסכנה – חשוב להציל!
כמו דורות של ישראלים, למדתי בשיעור מולדת לצייר את מפת ישראל: הקו הארוך של הירדן זורם מהכנרת אל ים המלח, שצורתו קצת כמו שעועית. הייתי רוצה להגיד שמים רבים זרמו בירדן מאז, אבל זה לא בדיוק נכון, וזו בדיוק הבעיה. סכרים, מובילי מים ושאיבה מהירדן ויובליו וגם מאקוויפר ההר הקטינו את כמות המים הזורמים לים המלח

ים המלח. העדר תכנית אב לפיתוח האיזור מאפשר יישום תוכניות ללא תיאום מושכל וללא התחשבות ביכולת הנשיאה של האגן ומשאבי הטבע המדולדלים שלו

באופן משמעותי. המקום הנמוך ביותר בעולם הולך ונעשה נמוך יותר עם ירידת מפלס המים. קצב ההתייבשות שגרם להורדת מפלס ים המלח בכ־25 מטר בשלושים השנים האחרונות עולה, ושיעורו כיום הוא כ־1.1 מטרים לשנה. צורת השעועית נותרה רק בזיכרון ובמפות הישנות, ומים המלח נותר כיום רק האגן הצפוני, רצועה צרה וארוכה שהולכת ומצטמקת.
לשון היבשה בחלקו הדרומי של האגם התרחבה לרצועה יבשתית/בוצית, שמפרידה בין הימה שנותרה בצפון לבריכות האידוי התעשייתיות שמשמשות את מפעלי ים המלח בדרום. כך תעשיית התיירות המשגשגת בעין בוקק אינה שוכנת למעשה לחופי ים המלח, אלא נסמכת לחופיה של בריכה מספר 5. התיירים אמנם משתכשכים במי הימה, אך רק לאחר שאלה נשאבו מהאגן הצפוני והועברו בתעלה אל בריכות האידוי, שמטרתן הראשונית היא מיצוי המינרלים מהמים. מצדו הירדני של הגבול פועלת חברת האשלג הערבית (Arab Potash Company) עם שטחי אידוי נוספים.
המומחים צופים שמפלס מי ים המלח יתייצב רק לאחר שיירד עוד כמאה מטר מתחת לרמתו הנוכחית. הם סבורים כי רק אז ייווצר איזון בין כמות המים הנכנסת לימה וקצב האידוי של המים, אך המצב יכול להחמיר עוד עם פיתוח תוכניות נוספות לניצול המים במעלה הזרימה. עם ירידת המפלס נחשפים משטחי בוץ גדולים לחוף הימה. המים ורצועת החוף מתרחקים עוד ועוד מהכביש, שנשק להם בעבר, וממתקני החוף. בחמי עין גדי, לדוגמה, שהוקמו על שפת המים, מוסעים כיום המתרחצים בקרוניות אל החוף שהתרחק יותר מקילומטר מהמבנים. הייבוש גורם גם לעליית ריכוזי המליחות במים, והמליחות הגבוהה מאיטה את קצב האידוי.
ים המלח שובר שיא עולם נוסף. המקום הנמוך בעולם הוא גם מאגר המים הגדול המלוח בעולם. בעלי חיים (מלבד סוגים מסוימים של בקטריות) לא יכולים להתקיים במימיו המלוחים, ולפיכך זכה לשם ים המוות. אך בניגוד לשמו משגשגים סביבו חיים רבים: חיות בר נדירות, מורשת תרבותית ענפה שבאה לדי ביטוי באתרים היסטוריים רבים לחופיו ואתרי מרפא ונופש שהם מוקד משיכה לרבבות מבקרים. בים המלח קיים צירוף של תכונות בריאות ומרפא ייחודי בעולם, שעושה אותו לספא אולטימטיבי (ultimate spa).

נקמת ים המלח
השגשוג ותנופת הפיתוח הנובעים מצירוף התכונות הייחודי טומנים בחובם איום על אגן ים המלח. בעלי אינטרסים שונים רוצים לנצל את משאבי הטבע, והעדר תוכנית אב לפיתוח מאפשר יישום תוכניות ללא תיאום מושכל וללא התחשבות ביכולת הנשיאה של האגן ומשאבי הטבע המדוללים שלו.
יתרה מכך, ים המלח נחצה על ידי גבול, ועל ניצול משאביו מתחרות ישויות מדיניות שונות. הן ישראל והן ירדן אחראיות להסטת המים במעלה הירדן, בשתיהן יש תוכניות לפיתוח מואץ של תיירות ובשתיהן תעשיות לניצול מינרלים המופקים מהים. הקו הירוק עובר צפונית לעין גדי, ומעמדה של הרשות

אגן ים המלח זקוק ל"אבא". יש צורך בגוף אחד, מנהלה אזורית משותפת, עם סמכויות ותוכנית ניהול עצמאית, שיוכל לתאם את הפעילות סביב ים המלח

הפלסטינית לחופי ים המלח לא הוסדר, אך גם לרשות יש תרומה מועטה לייבוש האגם בשאיבת מי אקוויפר.  
שאיפות הפיתוח משותפות לסקטורים שונים בכל אחת מהישויות. כאמור, מפעלי ים המלח, הישראליים והירדניים, מגדילים את שטחי האידוי ואת קצב ירידת המפלס. התפוסה הגבוהה בבתי המלון באזור מושכת משקיעים לבניית אתרים נוספים, עם תוכניות שחלקן מסיביות בהיקפן ועלולות לשנות את האופי המדברי השליו של חופי ים המלח (בדומה לבנייה הרוויה הכמו עירונית  שכבר קיימת בעין בוקק). ועוד לא הזכרנו פיתוח כבישים ותעשיית מים מינרליים ואיומים נוספים על בתי הגידול הטבעיים של החי והצומח ועל הנוף.
אך כיום רוב תוכניות הפיתוח מעוכבות. לא, לא מדובר בהצלחה מסחררת של ארגונים ירוקים שקוראים לתכנון קודם לפיתוח (ולשם הדגשה, אין התנגדות לכל פיתוח באשר הוא, אלא דרישה לתכנון שיביא בחשבון את כושר הנשיאה של משאבי הטבע).
כתוצאה מירידת מפלס המים החלו להיפער בורות לאורך החוף, שזכו לכינוי "בולענים". יש הקוראים לתופעה "נקמת ים המלח", על מעשי האדם. בעלי העניין מתייחסים לתופעת הבורות כאיום אסטרטגי על פיתוח אזור ים המלח. בשל האי וודאות בנוגע למיקום הבורות, זמן הופעתם והסכנה הכרוכה בהם, מעוכבות כרגע תוכניות בינוי לכל אורך החוף.



שתי גדות לים המלח
ים המלח אינו תופעה ישראלית בלבד. מדובר במוקד אזורי משמעותי ובאתר בעל חשיבות עולמית מבחינת המורשת התרבותית והטבעית. לפיכך חייבים הפתרונות למצבו העגום להימצא בשותפות ובתיאום אזוריים ובשיתוף גורמים בינלאומיים. נדמה

שאת המסקנה הזאת מפנימים לאט־לאט גם בעלי העניין. היוזמה העיקרית שמושכת לאחרונה תשומת לב באה מכיוון ירדן, והיא לפחות מתהדרת בהצהרה סביבתית לגבי הצלת ים המלח. מדובר בפרויקט אדיר ממדים, גרסה חדשה לתעלת הימים: "מוביל השלום", שיעביר מים מים סוף אל ים המלח. ירדן מקווה לנצל את הפרויקט ואת הבדלי הגובה בין פני הים לים המלח להפקת אנרגיה לצורך התפלת מים. כך יגיעו גם מי שתייה לטובת האוכלוסייה וגם מים להגבהת מפלס הימה. למרות המתחים האזוריים מודעת ירדן לכך שלא תוכל לקדם את הפרויקט ללא תמיכה ישראלית, והיא עושה מאמצים להבטיח תמיכה זו.
ישראל טרם קבעה עמדה רשמית בעניין, אולם לאחרונה חלה התקדמות לקראת מחקר מקיף הבוחן, בין היתר, את ההשפעות האפשריות של פרויקט כזה, במסגרת בחינת חלופות שונות להצלת ים המלח. בהקשר זה, בשל החשש מהשינויים הבלתי הפיכים שייגרמו, יש לבדוק, בין היתר, את הנזק למערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת־עקבה, ההשפעה על מי האקוויפר בערבה והתופעות הקשורות בערבוב מים בעלי מליחות שונה כגון שינוי בהרכב המים, שכבות מים בעלות מליחות שונה, שקיעת גבס, הופעת פריחה מיקרוביאלית (אצות שיכולות להתקיים בשכבת המים העליונה כאשר יש זרימה משמעותית של מים מתוקים, בעוד שעמודת המים העליונה נותרת מלוחה פחות) על פני הים אשר תעניק לו צבע שונה (שעלול להרתיע תיירים) ועוד.  גם אם ייבחנו כל התופעות שאפשר להעלות על הדעת כרגע, ודאי יש תופעות שלא נוכל לחשוב עליהן ועתידות להתברר רק אחרי שהפרויקט, אם יבוצע, ישנה סדרי עולם.

איך אפשר להציל את ים המלח?
אולי, לפני שאנו ניגשים ליישם פרויקט חסר תקדים, עתיר חזון אך גם רווי סכנות, נבדוק מה אפשר לעשות אחרת. וקודם כל, קצת מחשבה יצירתית. אין זה סוד שאנו נמצאים באזור שחון, מצב משק המים קשה ומצב המים בירדן קשה אף יותר. בכל זאת, עלינו לשאול את עצמנו: האם אנו משתמשים במים בחוכמה? האם היתה מחשבה רצינית לגבי בדיקת הכדאיות הכלכלית של ניצול המים במגזרים מסוימים לעומת אחרים? יש להביא בחשבון את המשמעות הכלכלית של התייבשות ים המלח וההפסדים הנגרמים מכך או הרווחים הנמנעים בתיירות ואת היקפי הנזקים האדירים לתשתיות המקומיות ולערכי הטבע שהאדם דורסם ברגל גסה. האם הצינור היקר (גם אם יסובסד באופן ניכר על ידי גופים בינלאומיים) הוא הדרך הטובה ביותר להתפלת מים?
עוד לפני שנגיע למסקנות מרחיקות לכת בנוגע למאזני מים, אגן ים המלח זקוק ל"אבא". יש צורך בגוף אחד, מנהלה אזורית משותפת, עם סמכויות ותוכנית ניהול עצמאית, שיוכל לתאם את הפעילות סביב ים המלח. צריך לפתח בדחיפות תוכנית אב כוללת לאזור, שתאזן בין יכולות הנשיאה של משאבי הטבע ובין מטרות פיתוח בינלאומיות. בין היתר, יש לעגן את מעמדו של ים המלח על ידי רישומו בתכניות אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית וכשמורת ביוספירה.

למפת השינויים במפלס ים המלח>>

לקריאה נוספת:

ים המלח – המדריך המלא>>

 

ים המלח - ניסים ונפלאות  
ים המלח – ניסים ונפלאות
יובל בן–עמי    
במקום הנמוך בעולם, לצד הים המלוח בעולם, שיאים נשברים ללא הרף: אפשר לשכשך בג'קוזי הנמוך בעולם, לרבוץ על החוף הנמוך בעולם ולצפות במלחייה שהיא גם הכי גבוהה וגם הכי נמוכה בעולם

 

לטייל עם אופניים בנגב

האם המאמר הזה עזר לך?

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

תגובות

  1. שלום רב,
    קוראים לי פרח חזמה ואני בת 19 מהעיר עפולה.
    קראתי את הכתבה הנ"ל ואני מרגישה שאני חייבת לפנות אליכם.מצב ים המלח העגום מכאיב לי מאוד.אני חושבת שים המלח הוא מקום חשוב וחיוני למדינת ישראל ולעולם כולו,והמצב שהוא נמצא בו היום עצוב מאוד מבחינתי.
    רציתי לשאול אם אתם יכולים לעזור או לייעץ לי איך אפשר לשנות את המצב,איך לגרום לממשלה להקשיב ובקיצור,שמצבו של ים המלח ישתפר.
    בתודה רבה,
    פרח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *