אנו משתמשים בביטויים רבים, שמקורם במיתולוגיה היוונית. מינוחים יווניים רבים חדרו לתוך השפה העברית היומיומית, כמו למשל: "נחה עליו המוזה" או "כשהתותחים יורים המוזות שותקות". המוזות הן תשע בנותיו של זאוס, מלך האלים. במיתולוגיה היוונית המוזות היו אחראיות על האמנויות והמדעים. הן חיו על הר הליקונאס (הליקון), שברכס פרנסוס ליד דלפי (מרכז העולם על פי המיתולוגיה) ובהר אולימפוס. לצלילי נגינתו של אפולו באולימפוס היו המוזות שרות ומרגשות את האלים.
בשירתן המוזות יצרו מציאות מדומה וצבעו את החיים בוורוד. יכולתן להקנות שמחה בלב אדם היתה לעיתים מראית עין בלבד. אדם ששמע את שירת המוזות שכח את צרותיו ואת המציאות המחכה לו מעבר לפינה.
לכל מוזה היה מרחב האמנות שלה, שבו שלטה: קליאו – מוזת ההיסטוריה האלים היו מזמינים את המוזות לשיר להם על פי מצב הרוח. למשל, בימי שישי, כשהשחקים נצבעים באדום ומלנכוליה מתוקה מתפשטת באוויר, היה מתאים להזמין את ארטו.
עכשיו אתם מבינים שחאריס אלכסיו, יורוגוס דלאראס, תאודוראקיס ואחרים הם כלים בפני המוזות להעביר אלינו את שירתן. וכדי לקבל השראה מהאזור בו חיו המוזות, בצפון יוון, הנה כמה תמונות:
|
האם היית ביעד הזה?
-
2
כן הייתי
-
0
לא, אבל מתכנן
-
0
לא מעוניין