תפריט עמוד

טיול קרוואנים בניו זילנד

טיול קרוואנים בניו זילנד

טיול של חודש בניו זילנד, דרך אגמים צלולים, חופים מרהיבים, הרים מושלגים, חוות כבשים ופינגווינים שחיממו את הלב. התנאים באתרי הקמפינג היו מצוינים, הקרוואן הוכיח את עצמו ויום ההולדת העגול, שלכבודו נערך הטיול, לא יישכח במהרה

לכבוד יום ההולדת 50 של זוגתי שתחיה, שתקרא להלן פפט, החלטנו לצאת ל"טיול אחרי צבא" מאוחר – טיול קרוואנים בן חודש בניו זילנד. בחרנו בקרוואן עם שירותים ומקלחת (למרות שהמקלחות באתרי הקרוואנים ברמה גבוהה מאוד ובמקלחת שלנו השתמשנו רק פעם אחת במהלך כל הטיול). טיילנו תשעה ימים באי הצפוני ו-19 ימים באי דרומי, תמהיל שהסתבר כנכון. הטיול התקיים באביב הניו זילנדי (בסתיו שלנו), ובתחילתו היה קצת קריר אבל בסך הכל זוהי תקופה מצוינת, בשל מיעוט התיירים, המחירים הזולים יותר והרבה מים ושלג של החורף החולף.


בדרך ליער ויפואה

היום הראשון
20 שעות הטיסה בקוריאן אייר הפכו אותנו לחובבי אוכל קוריאני למרות שפפט שפכה על עצמה מרק קוריאני חם… נחתנו לפני שמונה ומיד ניגשנו לאסוף את הקרוואן. הקראוון שהזמנו דרך ראלי קרוואנים היה של חברת מאוי, אחת החברות המובילות בניו-זילנד. השארנו את הקרוואן באתר ליד אוונדל ונסענו באוטובוס לאוקלנד, שם בילינו בעולם המים של קלי טרלטן, המפגש הראשון של פפט עם פינגווינים. עלינו למגדל סקיי סיטי לתצפית.


חותרים בקיאקים במפרץ האיים – ביי אוף איילנדס

היום השני
נסענו צפונה לכיוון ביי אוף איילנדס, כשבדרך עצרנו בקוואקווא לצפות בבית שימוש ציבורי שעיצב האמן האוסטרי פרידנסרייך הונדרטוואסר, שחי כאן בשנותיו האחרונות. בחנות אלכוהול הצטיידנו בבירה וביין נתזים מקומיים. חצינו במעבורת קטנה לראסל שם עלינו ברגל לגבעה הצופה על העיר. חנינו באתר טופ 10 המקומי.

היום השלישי
חזרנו מראסל במעבורת ונסענו למפל הריינבו היפה בקריקרי. משם נסענו ליער ויפואה (Waipoua Forest) כדי לראות את עצי הקאורי העצומים. ביקרנו גם במוזיאון קאורי במאטהקוהה. מצאנו קמפינג נחמד בסנדפיסט ביץ' ואכלנו ארוחת ראש השנה לא כל כך מסורתית, אבל פפט שתתה יין כראוי.


עץ קאורי ענקי ביער ויפואה

היום הרביעי
יצאנו מוורקוורט, בתחנת הריקון ומילוי המים פגשנו זוג ניו זילנדי שגם הם טיילנו עם קרוואן. בהמלצתם יצאנו לכיוון חצי האי קורומנדל בדרך מרהיבה על חוף הים. הגענו בערב לחוף האהיי, כפי שהמליצו לנו, ואכן האתר היה מדליק. שישה דולרים נוספים הבטיחו לנו חניה על גבעה עם נוף מדהים של הים.

היום החמישי
קמנו עם נוף לים, אך לצערנו השייט בסירת זודיאק התבטל בגלל ים גבוה. הלכנו ברגל לקתדרל קוב, מבצע לא פשוט אך מדהים ביופיו. אחר כך יצאנו לחוף החם, שם כשחופרים בחול פורצים מים חמים. חפרתי כמו שד ויצאו לי רק מים קרים… נדחפתי לבור של ניו זילנדים מנוסים, ובאמת המים היו חמים. משם נסענו לרוטורה והתמקמנו לקראת יום עמוס במאורעות ושלל הפתעות. חנינו בחניון של טופ 10 ברוטורואה וקניתי כרטיס טופ 10, מה שהתברר בהמשך כצעד נבון מאוד.

היום השישי
היום ביקרנו בטה פויה (Te Puia), אתר תרמי ואתר מורשת לתרבות המאורית. ראינו מופע וטיילנו בין המעיינות החמים. משם נסענו לחוות אגרודום, חווה אורגנית שבה מגדלים כבשים וחיות משק נוספות וירקות. אחרי מופע של כבשים ושל כלבי רועים יצאנו לטיול בטרקטור בחווה, האכלנו כבשים, פרות, אלפקות וכו'. קצת מספרים: בניו זילנד יש 6 מיליון פרות חולבות, 4 מיליון פרות לבקר, כ-40 מיליון כבשים ו-4.5 מליון בני אדם…


אתר טרמי בטה פויה

היום השביעי
המשיך להיות סגרירי, אך לנו זה לא הפריע. ביקרנו בפארק הגיאותרמי וויאמנגו. הלכנו ארבעה קילומטרים בין מכתשים וולקניים מלאים במים מבעבעים, שאדים עולים מהם, ובריכות צבעוניות בצבעים מרהיבים. בסוף הדרך הגענו לאגם גדול שממנו אסף אותנו אוטובוס. המשכנו בנסיעה לכיוון טאופו, ששוכנת לחופיו של אגם באותו שם, האגם הגדול ביותר בניו זילנד. משם המשכנו בנסיעה לכיוון הפארק הלאומי טונגרירו, ששימש תפאורה לסרטי שר הטבעות וכמה מהרי הגעש המרשימים שלו מככבים בסרט. חנינו בחניון הולידיי פארק בווקאפפה – חניה נחמדה ממש בתוך היער.

היום השמיני
נסענו לנאפייר בדרך מדהימה, במשך 100 קילומטר רק אנחנו ואיזה שני מליון כבשים! נאפייר היא עיר יפה מאוד שנבנתה מחדש אחרי רעידת אדמה. מחר נוסעים לוולינגטון לקראת המעבר לאי הדרומי. חנינו באתר של טופ 10 בקנדי פארק.

היום התשיעי
יצאנו בבוקר לנסיעה ארוכה לוולינגטון. הגענו בסביבות שתיים, נכנסנו לחניון טופ 10 המתוקתק ומשם לקחנו אוטובוס לעיר. עלינו בקרונית למעלה הגבעה והסתובבנו בגן הבוטני המרשים. אחרי ישיבה בפאב מקומי חזרנו עם האוטובוס. מחר מתוכננת מעבורת לאי הדרומי.


וולינגטון, בירת ניו זילנד, מציעה הפסקה עירונית במהלך טיול שרובו טבע

היום העשירי
קמנו למזג אוויר עצבני ביותר. נסענו לעיר וביקרנו במוזיאון טה פפה, מוזיאון מדהים על ההיסטוריה של ניו זילנד ועל הגיאולוגיה וזואולוגיה שלה. ב-12:40 התייצבנו באתר המעבורת רק כדי לשמוע שעקב תקלה בוטלה הפלגת הצהרים. עד ההפלגה הבאה עלינו להר ויקטוריה לתצפית. הייתה מכאן ירדנו לגלריה של וולינגטון והתייצבנו שוב למעבורת שיצאה רק ב-19:00. המעבורת יצאה בים סוער ופפט החלה להחליף צבעים, ללבן ועם נטייה לירוק. אני שתיתי בירה, אכלתי ציפס ושתיתי ג'ין וטוניק, יורד ים אמיתי… הגענו לפיקטון, לאתר שהזמנו מראש, ופפט אכלה ביצה רכה כמו שכתוב בספר.

יום 11
יצאנו בנסיעה לאבל טסמן, הגענו בצהרים ולקחנו סירת שאטל שלקחה אותנו למקום מסוים בפארק, משם הלכנו שישה קילומטרים ביער הגשם שלאורך החוף, למקום האיסוף של הסירה. בדרך עברנו גשר חבלים מעל נקיק גבוה, במרכז הגשר נשמעה צעקה ומי עומד שם כולו חיוכים? שני חבר'ה ישראלים שכבר פגשנו כמה פעמים במהלך הטיול.


הפארק הלאומי אבל טסמן, בקצה הצפוני של האי הדרומי

מאבל טסמן נסענו עוד 270 ק"מ עד ווסטפורט כדי שבבוקר נוכל להגיע בזמן הגאות לסלעי הפנקייק. בדרך עצר אותנו בפעם הראשונה שוטר ניו זילנדי, שהסביר לנו שאסור לעבור על הקו המקווקו גם אם אין רכב ממול. הוא הוסיף שרק בגלל שהוא במצב רוח טוב אנחנו לא חוטפים 150 דולר קנס…

יום 12
את היום התחלנו בביקור במושבה של כלבי ים ליד ווסטפורט. למרות התכנון להגיע לסלעי הפנקייק בגאות, אחרנו והגאות כבר הסתיימה. הבטחנו לעצמנו שמחר בבוקר נחזור לשם והפעם בלי לפספס את הגאות. בדרך דפקתי את האוטו בפעם הראשונה – מרוב התלהבות מהנסיעה בגשר צר, המראה השמאלית קיבלה מכה ונותרה מידלדלת (אבל עם קצת נייר דבק, היא נראתה כמו חדשה…). הגענו לארתור'ס פאס, בגובה 1,000 מטר וקיבלנו מזג אויר נפלא. מצאנו קמפינג עם כל מיני טיפוסים מוזרים, בלי אינטרנט וללא קליטה סלולרית.

יום 13
הבוקר הצלחנו להגיע בגאות לסלעי פנקייק ובאמת היה שווה – מופע מדהים של מים מזנקים מתוך החורים בסלע. אחר כך נסענו בשאנטי לשאנטי טאון, עיירת כורי זהב משוחזרת. ניסיתי את כוחי בניפוי זהב מהחול והצלחתי לא רע… אספנו את רכושנו החדש ונסענו להוקיטיטה, עיר חמודה עם גלריות של זהב וג'ייד. ביקרנו באקווריום עם צלופחי ענק בני עשרות שנים (היתה גם צלופחית בת 120. מכאן המשכנו לכיוון קרחון פרנץ יוזף, חצינו אותו ומיהרנו לקרחון פוקס. הצלחנו להגיע לאגם מתיסון לפני השקיעה וזכינו למראה מרהיב של הר קוק והר טסמן משתקפים במימיו, לא לפני שעברה עלינו דקת חרדה כשההרים היו מכוסי עננים, שהתפזרו כבמטה קסם ברגע הנכון. מצאנו אתר קרוואנים מעולה בפוקס.


מים מתפרצים מחורים בסלעי הפנקייק

יום 14
קמנו ליום נפלא, התארגנו בנחת ויצאנו לפוקס. נרשמנו להליכה על הקרחון ב-13:30, אז בינתיים הסתובבנו בעיירה ואכלנו במסעדה דג ווייטבייט, המעדן המקומי. יצאנו לטיול הליכה על קרחון פוקס, בנוסף אלינו היו גם שתי אנגליות ובחורה יפנית מאוסקה. היו איתנו שני מדריכים, אחד מקומי ואחד איסלנדי. קיבלנו הסברים מאוד מעניינים על היווצרות הקרחון והטיול כולו היה מהנה ונעים וכלל הליכה בתוך נקיק עמוק.

יום 15
היום קמנו ליום עוד יותר מקסים. עצרנו בחנות לקצת שופינג ויצאנו לכיוון חוף מורו. הלכנו כשעה וחצי הלוך ושוב עד לחוף בתוך יער גשם מדהים, אבל בחוף לא חיכו לנו פינגווינים כפי שקיווינו. המשכנו בנסיעה לכיוון HAAST, בדרך עצרנו בחוות סלמון ואכלנו מרק סלמון עם תירס והרבה שמנת. את הסלמון המעושן שקנינו אכלנו מאוחר יותר בכריך. בדרך לוואנקה. וואנקה התבררה כ"עיר הכי יפה שראינו עד היום", כפי שפפט אמרה כשהסתובבה בין הבתים וצילמה בטירוף. העיר, שיש בה פארק פרחים יפהפה, שוכנת לחופו של אגם, כשברקע פסגות מושלגות.

יום 16
קמנו שוב ליום יפה, למרות שכל הלילה ירד גשם. הלכנו לעולם הפזלינג, שם עשינו מבוך, למרות מחאתה הנמרצת של פפט שפחדה שנאבד שם לנצח… אחר כך ראינו הולוגרמות וכל מיני תעלולי תעתועים, כמו חדר שבו מאות פרצופים עוקבים אחריך, מלחיץ. ויתרנו על מוזיאון הצעצועים ונסענו לקווינסטאון, בירת האקסטרים. הדבר הראשון שעשינו שם היה נסיעה ברכבל לגובה 450 מטר לתצפית על העיר. אני המשכתי משם למעלה וגלשתי פעמיים במורד בסוג של קרטינג לא ממונע. היה מגניב! האתגר הבא היה שייט בסירה מהירה, ג'ט בואט, על נהר השוטובר. פפט ניסתה למחות ולהתחמק, אבל בסוף נכנעה לשיגעונות שלי והפקירה את גורלה בידי מייק הנהג המטורף. היה מדהים!


ג'ט בואט על נהר השוטובר

יום 17
עדיין בקווינסטאון המדהימה, ושוב – גשם בלילה ויום יפה בבוקר. יצאנו לטייל לאורך נהר השוטובר עד לאזור המנהרה שנחפרה בו. נרשמנו לשייט בצהריים בספינת קיטור ישנה, ובינתיים ירדנו לעיר שהתגלתה כמקום מדליק למדי עם המון חנויות טובות ומסעדות טובות לא פחות. במהלך השייט על ספינת הקיטור האותנטית מזג האוויר התחיל קצת לזייף, אבל היה נחמד מאוד.

יום 18
נסענו לארוטאון, עיר עתיקה יפה מאוד, אחר כך עברנו בגשר שבו הומצאה קפיצת הבנג'י וראינו כל מיני חברה קופצים, אך לא אנחנו. מכאן המשכנו לטה-אנאו, עיר יפה ומנומנמת על גדות אגם טה-אנאו (כמה מקורי). הנוף פה – אחד המדהימים. מצאנו חניון טופ 10 מתוקתק ויצאנו לסיבוב רגלי בעיר, כולל שופינג כמובן.

קמנו ליום סגרירי, אבל בכל מקרה היום יש לנו פעילות מהצהרים וגם זה בתוך מערה. עד אז הכנו אוכל לכמה ימים. יצאנו בגשם לרציף הסירות ושטנו עד למערה. המערה היתה מדהימה – גם מים זורמים וגם זחלים מאירים על התקרה. כשחזרנו לטה-אנאו מזג האוויר השתפר מאוד. חזרנו לקמפינג (טופ 10, אחד הטובים שהיו לנו עד היום אם לא ה…).

יום 19
היום קמנו מוקדם ליום מבטיח, מזג אויר נעים ליווה אותנו כל הדרך (120 ק"מ) למילפורד סאונד, דרך מדהימה כשלעצמה בין פסגות מושלגות ומפלים שוצפים. גם במילפורד המשיך המזל לשחק לנו, במקום בו יורדים 6 מטר גשם בשנה (מטר לא מ"מ) לא פשוט ליפול על מזג אויר טוב… ההמשך היה לא פחות טוב: עלינו לספינה, הפלגנו לסיבוב גדול עד היציאה מהפיורד וראינו הרבה כלבי ים. אבל הדובדבן היה בדרך חזרה, כשכמעט הגענו למעגן, עברו לצידנו בשחייה מהירה שני פיורדלנד פינגווינים נדירים (רק 5,000 כאלה נותרו). עקבנו אחריהם וראינו אותם עולים לחוף והצלחנו אפילו לצלם.


שייט במילפורד סאונד

יום 20
היום התעוררנו ליום סגרירי, שבהמשך הפך ליום הכי שמשי עד כה. נסענו בדרך הנוף היפה ממאנפורי עד אינברקרגיל, שהיא העיר הדרומית של ניו זילנד. מצאנו קמפינג בחווה ועד להאכלת הטלאים בשעה 18:00 יצאנו לגנים הבוטניים ולמוזיאון. חזרנו בזמן להצטרף להאכלת הטלאים החמודים, גם פפט האכילה אותם בבקבוק. בעל המקום סיפר לנו שבשלושת השבועות האחרונים היה להם מזג אוויר גרוע, כנראה שאנחנו הבאנו איתנו את השמש.

יום 21
יצאנו ליום מעונן שהפך ליום שימשי בטירוף, אפילו פפט הורידה את הכובע ובסוף גם את הפליז. יצאנו לחוף CURIO ובעודי עולה לכיוון התצפית, ראיתי במרחק מטר ממני פינגווין צהוב עין. כמעט איבדתי את ההכרה מרוב התרגשות והפינגווין נעלם בין השיחים. זאת היתה הפתיחה ליום רווי פינגווינים ומפלים. מהר מאוד ראינו למטה על שדה המאובנים, אשר נגלה בשפל (שמדהים כשלעצמו), צועד לו פינגווין צהוב עין נוסף. במשך כחצי שעה הוא שוטט על בימת הסלע כאילו הוא מחפש את המפתחות שאיבד. אחרי ששבענו ממנו ומחברו שצץ מחדש בין השיחים רק כדי שפפט תוכל לצלמו ממרחק מטרים ספורים, המשכנו צפונה. היינו במפלי מקלין, מפלי מטאי ומפלי פוקנוי – כולם מדהימים, במיוחד האחרון. ירדנו 500 מטר ברוארינג ביי ושם נפלנו על חגיגה של פינגווינים צהובי עין.


המפגש עם פינגווינים הותיר אותנו נרגשים ומאושרים

יום 22
ירד מבול 24 שעות, אפילו זקני ניו זילנד לא זוכרים דבר כזה (שאלנו אותם). התחפרנו בקרוואן והעברנו את הזמן בעיסוקים שונים ומשונים. בשלב מסוים פילס את דרכו אלינו נציג הקמפינג והציע שנזיז את הקרוואן לעמדה טובה יותר (הנוכחית פשוט הפכה לביצה).

יום 23
יום מקסים ושמשי, כאילו לא היה אתמול מבול, והביצה הזמנית שלנו נעלמה כלא היתה. נסענו לראות את הרחוב המשופע בעולם (כך על פי ספר השיאים של גינס). עברנו את דנידין והמשכנו בדרכנו. עצרנו בחוף מוראקי עם הבולדרים המרשימים במים, הגענו לטופ 10 באואמרו ויצאנו לטייל בעיר, כולל ביקור בחנות של מפעל גבינות, טעים שאין דברים כאלה! בערב צפינו בפינגווינים הצהובים מרחוק, אחר כך צפינו ביציאת הפינגווינים הכחולים מהים. ביקרנו גם באתר הדגירה וראינו כמה מהם דוגרים על הביצים. היה יום שווה!

יום 24
השכמנו קום ליום חביב. יצאנו לכיוון אגם טאקפו ואזור הר קוק. עברנו באזור סלעי הפילים, ששמשו כתפאורה לסרט נרניה. המשכנו בדרך והגענו ליקב ליד העיירה קיוריו. טעמתי משהו כמו עשרה בקבוקים, פפט טעמה ריזלינג אחד, ואותו קנינו לחגיגות יום ההולדת. המשכנו לאזור הסכרים ונסענו לצד אגמים בצבע טורקיז. הגענו לטאקפו והפתעה: שרידי שלג כבד שירד כאן שלשום, כאשר בחוף ירד עלינו מבול. החנינו את הקרוואן בקמפינג בין ערמות השלג ויצאנו לסיבוב בעיירה, כולל קפה ועוגה עם נוף משגע של אגם טורקיזי, מוקף הרים מושלגים.


נופיו המרהיבים של אזור הר קוק

יום 25
קמנו ליום נחמד מול אגם טאקפו. הבטיחו גשם, אבל בפועל היו כמה טיפות ועננים מעצבנים, שהסתירו את הר קוק החמקמק. יצאנו לדרך, עברנו בחוות הסלמון ואכלנו סשימי סלמון אל מול אגם פוקאקי, ההרים ורפסודות הדגים בהם הוא עוד שחה בבוקר… אחר כך המשכנו להר קוק, דרך הקמפינג בגלנטאנר. שתינו קפה במרכז האלפיני על שם סר אדמונד הילרי, מטפס ההרים הניו זילנדי שהיה הראשון להגיע לפסגת האוורסט והגיע עד הקוטב הדרומי (וחי כמעט עד גיל תשעים!). המרכז צמוד למלון הרמיטג' המפורסם. אחר כך עלינו 110 מטר לתצפית מרהיבה על קרחון טסמן והאגם בו נשוט מחר ובו משייטים קרחונים להנאתם (ולהנאתנו).

יום 26
היום יום הולדת 50 לפפט! את הבוקר פתחנו בעוגת יום הולדת. יצאנו להר קוק וכבר בדרך ראינו ניצני היחלצות שלו מהעננים. עד שהגענו למלון הרמיטג', ההר כבר היה חשוף כמעט לגמרי והמשיך להתגלות לעיניה החוגגות של כלת השמחה. כשיצאנו בשמש מלאה לשייט על אגם טסמן בין שברי קרחונים (ענקיים כשלעצמם), בניו של קרחון טסמן, גדול קרחוני ניו זילנד. השייט ארך כשעה וחצי וכלל נגיעה בקרחון ואין ספור תמונות, כשמעלינו מלווה אותנו הר קוק המרשים, ממש אפיזודה חדשה לשר הטבעות. בסיום השייט נהנינו מארוחת צהרים במרכז אדמונד הילרי במרפסת אל מול ההר. התנתקנו אך בקושי מהנוף ויצאנו לכרייסצ'רץ', אליה הגענו אחרי ארבע שעות ו-350 ק"מ – לקמפינג טופ 10, כנראה הטוב ביותר בניו זילנד. שם התברר לנו שמרכז העיר סגור לצמיתות בגלל נזקי רעידת האדמה.


מרפסת עם נוף במלון הרמיטג'

יום 27
את חלקו הראשון של היום בילינו במרכז לחקר אנטרקטיקה, שהיה בשבילנו סיכום ממצה של הטיול. מצפייה מקרוב בפינגווינים הכחולים, דרך סרטי D4 משעשעים ומרתקים על אנטרקטיקה וכלה בנסיעה ברכב שלג אמפיבי בכל מיני דרכי חתחתים, כולל מעבר שלולית בעומק שלושה מטרים, בתקווה שהדבר המסיבי הזה יצוף (הוא צף…).

חזרנו לקמפינג וניקינו את הקרוואן לקראת החזרתו. זהו, משימתנו הושלמה, אנחנו בדרך לסידני!


האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 4

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

תגובות

  1. שלום רב, הטיול שלכם נראה מקסים ועושה חשק לטייל בניו זילנד. אנחנו כרגע בברורים לגבי טיול דומה לשלכם, והייתי רוצה לדעת אם זה בסדר מצידכם האם אתם יודעים כמה עלה הטיול לא כולל שכירת הקראוון והטיסות. הרבה הרבה תודה מראש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות