מחלון המכונית בדרך מערבה מפרנקפורט אל עמק המוזל הנוף נראה כאילו יצא מתוך סיפור אגדה, רק בלי הזאב הרשע: גבעות מיוערות, כרי עשב ירוקים כל כך עד שנראה כאילו עברו פוטושופ מוגזם, כפרים זעירים שמורכבים מכמה בתים לבנים וכנסייה, מדי פעם נחל חוצה את השטח, תוספת לתמונת הנוף הפסטורלית. ככל שאנחנו מתקדמים, הגבעות הופכות תלולות יותר, בטרסות על המורדות שלהן נטועים כרמים, שמענביהם מפיקים את יינות הריזלינג המשובחים, הנפוצים באזור הזה.
אנחנו יורדים מהכביש המהיר לדרך צרה שמתפתלת בין עצי יער במורד ההר. בסופה, הנוף נפתח והנשימה נעתקת. נהר המוזל משתרע מולנו במלוא הדרו, בתי העיירה טראבן-טרארבך משני עבריו, גשר מחבר בין שתי הגדות. על הר מעל העיירה מתנשאים שרידים של טירה, רומנטיים עד מאוד. יש אנשים שמתעוררים בכל בוקר לנוף הזה, הולכים לעבודה לאורך הנהר, מתחת להר והטירה, מטיילים בנחת לפנות ערב עם הילדים או הנכדים ליד המים, לצד אווזים שמנקרים בעשב.
לולאות בנהר וענבי ריזלינג
נהר המוזל (Mosel) הוא אחד מיובליו של הריין. הוא נובע באזור הרי הווז' בצרפת ונשפך אל הריין בגרמניה, סמוך לקובלנץ, במקום שנקרא "הפינה הגרמנית". המוזל זורם לאורך 544 ק"מ דרך שלוש מדינות – צרפת, לוקסמבורג וגרמניה. בגרמניה המוזל זורם בעמק צר מוקף בגבעות גבוהות, תנאי שטח שיוצרים עיקולים ופיתולים רבים בנהר, המכונים "לולאות המוזל". על גדות הנהר פזורות עיירות קטנות עם בתים מסורתיים שקורות עץ משולבות בקירותיהם החיצוניים, ומעל, בראשי הגבעות, חולשות מצודות וטירות בנות מאות שנים. במורדות הגבעות גולשים כרמים בתלילות רבה, מוסיפים עוד נדבך לנוף היפהפה.

פיתולי המוזל והכרמים הגולשים אל הנהר בתלילות אחראים לתמונת נוף רגועה ופסטורלית להפליא | צילומים: שאטרסטוק
המוזל משמש כנתיב תחבורה חשוב, אם כי כיום בעיקר לשינוע סחורות קלות ולשייט של תיירים בספינות נהר נעימות. האקלים באזור המוזל אידיאלי לגידול גפנים, והקרקע, המכילה כמות גדלה של צפחה, תורמת לטעם הייחודי של יינות המוזל, רובם הגדול מיוצרים מענבי ריזלינג (ראו מסגרת בסוף הכתבה).
בין אם אתם מחפשים יעד מושלם לחופשה נינוחה או מעדיפים להסתכל על הנוף הפסטורלי מהסיפון של ספינה שמשייטת לאטה בנהר, הנה כמה מקומות שלא תרצו להחמיץ:
טריר: מרחצאות רומיים וסוציאליסט מפורסם
טריר (Trier), השוכנת על גדות נהר המוזל, היא העיר העתיקה ביותר בגרמניה. היא נוסדה על ידי הרומים בשנת 16 לפני הספירה, ובהמשך שימשה כבירת האימפריה הרומית המערבית. שרידים רומיים רבים השתמרו בטריר, ומה שהביא להכרזתה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. המרשים מכולם הוא פורטה ניגרה (Porta Nigra, "השער השחור"), אחד השערים הרומיים השמורים ביותר מצפון הרי האלפים. השער העצום מהמאה ה-2 לספירה בנוי מגושי אבן חול גדולים שעם הזמן קיבלו גוון כהה, ומכאן שמו. הוא היה אחד מארבעה שערי כניסה אל העיר, שבתקופה הרומית נקראה אוגוסטה טרוורורום. מהתקופה ההיא נותרו בטריר שרידים נוספים, בהם מתחם מרחצאות מפואר מהמאה ה-4 לספירה, אפיתיאטרון וגשר רומי מעל נהר המוזל.
גם חלקים מהקתדרלה של טריר, שברובה בנויה בסגנון רומנסקי, מתוארכים למאה ה-4, מה שהופך אותה לאחת הכנסיות העתיקות בעולם הנוצרי. סמוך לה נמצאת כנסיית גבירתנו, הבנויה בסגנון הקתדרלות הגותיות הצרפתיות והנחשבת לאחד המבנים הגותיים המוקדמים החשובים ביותר בגרמניה.
מעבר לביקור באתריה המרכזיים של טריר, נחמד פשוט לשוטט בעיר העתיקה ולעצור לקפה ומשהו קטן ליד באחד מבתי הקפה בכיכר השוק, Hauptmarkt. במרכז הכיכר יש מזרקה מתקופת הרנסנס והיא מוקפת בבניינים היסטוריים בסגנונות שונים, מבתים עם קורות עץ ועד בתי גילדות מפוארים. בסמוך לכיכר נמצא הבית בו נולד ב-1818 קרל מרקס, היסטוריון, הוגה דעות ואבי הקומוניזם. בית הולדתו, ברחוב Brückenstraße מס' 10, הפך למוזיאון המוקדש לחייו ולעבודתו של מרקס. ברחבי טריר פזורים אזכורים נוספים לבן העיר המפורסם, בהם פסל גדול שלו לא רחוק מהשער השחור.
ברנקאסל-קויז: כיכר עתיקה, כרמים ויין
ברנקסטל-קויז (Bernkastel-Kues) היא אחת מאותן עיירות יפהפיות בעמק המוזל, שגם בלי אתרים היסטוריים חשובים היא מקסימה ושובת לב עד מאוד. כפי שהשם מעיד, היא מורכבת משני חלקים – ברנקסטל וקויז, המחוברים ביניהם בגשר מעל נהר המוזל. ברנקסטל ("מצודת הדובים" בגרמנית) נמצאת בגדה הימנית של הנהר. המרכז העתיק שלה שמור להפליא, במיוחד כיכר השוק, Marktplaz. הכיכר מוקפת בבניינים היסטוריים מרהיבים, בהם בית העירייה מתקופת הרנסנס והבית המחודד, Sitzhäuschen, שכמו תלוי בזווית לא הגיונית בקצה הכיכר. בימי שמש נעימים הכיכר הקומפקטית הומה אדם, ועוד יותר מכך בתקופת פסטיבל היין השנתי שנערך בברנקסטל ונחשב לאחד מפסטיבלי היין הגדולים של עמק המוזל.

ברנקסטל-קויז. בתמונה העליונה: כיכר השוק היפהפייה; בתמונה התחתונה: בית החולים שייסד ניקולאוס מקוזה הפך למתחם תרבות
בקויז, שמעבר לנהר, נולד ניקולאוס מקוזה – פילוסוף, תיאולוג ואסטרונום בן המאה ה-15. בית החולים סנט ניקולאוס שהוא יסד מהווה כיום מרכז היסטורי ותרבותי. במרתף שלו יש חנות יין שבה ניתן לטעום (ולקנות) עשרות רבות של יינות מקומיים. על העיירה, הנהר והכרמים שגולשים במורדות הגבעות התלולות אפשר להשקיף מהחורבות של מצודת Landshut שמתנשאת מעל ברנקסטל-קויז.
קלמונט: הכרמים הכי תלולים באירופה
הרומאים היו הראשונים להכיר ביתרונות של גידול גפנים בקרקע המינרלית של עמק המוזל ובמדרונות התלולים המאפשרים חשיפה מירבית אל השמש. כיום אפשר לראות כרמים לכל אורך העמק, אבל המרשימים מכולם הם אלה הנמצאים באזור קלמונט (Calmont). כאן, במורדות הגבעות נטועים הכרמים הכי תלולים באירופה, חלקם בזווית של 68 מעלות! תארו לעצמכם כמה מסובך לעבד את האדמה, לטעת, לטפח את הגפנים ולבצור את הענבים בזווית שכזאת. הכל כמובן נעשה בעבודה ידנית לא קלה. בין הגבעות הללו, המוזל מתפתל בשלל לולאות, בהן אחת שהיא חצי סיבוב מושלם – 180 מעלות.

הנוף הנגלה להולכים בשבילים של קלמונט – הכפר ברם, פיתולי הנהר והכרמים שגולשים במורד הגבעות | צילום: שאטרסטוק
אפשר לצאת לטיול הליכה קליל בשביל שאורכו כשני קילומטרים (ארבעה הלוך-חזור) ולהתפעל מהנוף, הנהר והכרמים המדורגים. אפשרות נוספת, לחובבי הליכה שלא נרתעים מעליות וירידות, יש שביל שאורכו כשישה קילומטרים, שמתחיל סמוך לכנסייה בכפר המקסים ברם (Bremm), שילוט מכוון להמשך הדרך ב-Calmont Höhenweg. השביל עולה דרך הכרמים, לעיתים בתלילות רבה, ועובר דרך כמה נקודות תצפית יפות במיוחד, המרשימה שבהן היא מעל הלולאה החצי מעגלית בנהר. מנקודת התצפית הזאת, שנקראת Vierseenblick ("נוף ארבעת האגמים" בגרמנית) המראה עוצר נשימה ביופיו. השביל ממשיך ויורד לעבר הצד השני של קלמונט, לכיוון אדיגר-אלר (Ediger-Eller). מידע עליו ועל שבילי הליכה נוספים בעמק המוזל תוכלו למצוא בקישור הזה.
טראבן-טרארבך: בודהה על גדות המוזל
יין הפך את טראבן-טרארבך (Traben-Trarbach) למה שהיא כיום: במאה ה-19 התנהל כאן ייצור ומסחר משגשג ביין, שני בגודלו באירופה רק לבורדו. סיור במרתפי היין העצומים מהתקופה ההיא מהווה את אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בעיירה. בדצמבר מתקיים באחד המרתפים האלה שוק חג המולד המקומי, וביקור בו בהחלט מהווה חוויה לא שגרתית. שיטוט בסמטאות התלולות של העיירה, שאף היא מורכבת משתי עיירות שחוברו יחדיו, טראבן וטרארבך, מגלה את האחוזות המפוארות שבנו לעצמם סוחרי היין האמידים, רבות מהן בסגנון אר-נובו.
בבניין ששימש כיקב' גם הוא בסגנון אר-נובו' נמצא מוזיאון מפתיע, שספק אם ציפיתם לפגוש דווקא ליד נהר המוזל. מוזיאון בודהה מציג תמונות, פסלים ופריטים נוספים רבים שלוקחים את המבקרים למסע מרתק בנבכי הבודהיזם. הקים אותו חוקר תרבות אסיה ואספן אמנות מקומי. מלבד שטח תצוגה ענקי, המוזיאון כולל גם גינת גג שממנה אפשר להשקיף על הנהר ועל הפסל הגדול של בודהה שבחזית המבנה. כתובת: Bruno Möhring Platz 1, אתר
לפני הפרידה מהאזור המקסים הזה, כדאי לדעת: המקומות שמוזכרים כאן הם רק קומץ ממה שעמק המוזל מציע למטיילים בו. מידע מקיף על האתרים, העיירות, הטירות, מסלולי ההליכה והרכיבה על אופניים, הפעילויות והאירועים תמצאו כאן >>.
איפה לנים?
בעמק המוזל לא חסרות עיירות קסומות שבהן אפשר ללון. אנחנו התמקמנו בטראבן-טרארבך, ממנה יצאנו בכל יום לטיולים לאורך הנהר ובסביבתו. בין המלונות והצימרים שבעיירה נמליץ על שניים וכפי שמעידים הציונים הגבוהים שקיבלו באתרי ביקורות גולשים, אנחנו לא היחידים שנהנינו שם.
Moselschlösschen Spa & Resort, מלון ספא יוקרתי המיועד למבוגרים בלבד והשוכן על גדת המוזל סמוך לגשר שמחבר בין שתי העיירות. המלון מוקף בגנים מטופחים וכולל 61 חדרים וסוויטות, חלקם עם מרפסות שמשקיפות לנהר. מרכז הספא החדש והמפואר מציע בריכה מקורה ובריכת אינסוף חיצונית, סאונות, חדרי טיפולים, חמאם, חדר כושר ואזורי רגיעה שלווים מול הנוף. האורחים יכולים להשתתף במגוון פעילויות, מטיולים מודרכים ברגל או באופניים ועד שיעורי יוגה. כתובת: An d. Mosel 15, Traben-Trarbach, אתר
Romantik Jugendstilhotel Bellevue נמצא במבנה היסטורי משנת 1903, בעיצוב אלגנטי בסגנון אר-נובו. בשנים האחרונות נוספו למבנה המקורי עוד כמה מבנים סמוכים, שביחד יוצרים מלון נעים במיוחד. באגפים החדשים יש חדרים וסוויטות בעיצוב אקלקטי מלבב, חלקם עם מרפסות רחבות ידיים שצופות לנהר. בנוסף לבריכה פנימית, סאונה וחדר כושר, המלון מתהדר במסעדת שף מצוינת שמקושטת בעיטורי אר-נובו ססגוניים. כתובת: An d. Mosel 11, אתר
זמן קצר לפני שאנחנו נפרדים מהמוזל וממשיכים ליעדים אחרים, גילינו עוד דבר מה לא צפוי. מתיאס גנטר, הבעלים של שני המלונות שהוזכרו כאן, הוא אספן נלהב של מכוניות אמפיביות, כאלה שיכולות לנסוע בכביש ובאותה קלות גם במים. קשה לתאר כמה מרנינה הנסיעה-שייט במכונית בצבע טורקיז בוהק משנת 1963. הטיול שגנטר מציע (לא בנהיגה עצמית, אין סיכוי שהוא ימסור את ההגה לידיים זרות) כולל נסיעה קצרה על גדת הנהר, ירידה אל המים ושייט חווייתי בנופים מקסימים, והכל בלוויית יין מבעבע ומתאבנים קטנים ואלגנטיים.
טיול-שייט כזה עולה 195 אירו לאורחי המלונות שלו (במכונית נכנסים שלושה עד ארבעה נוסעים), אנשים מבחוץ ישלמו 245 אירו עבור התענוג. הרפתקה לא זולה, אין ספק, אבל בהחלט מהנה ולא שגרתית. אפשר להזמין סיור במכונית אמפיבית דרך אחד המלונות המוזכרים לעיל.
מלך היינות של המוזלאמנם הרומאים גילו את יתרונותיו של עמק המוזל לגידול גפנים ליין, אבל התיעוד הראשון של גפני ריזלינג באזור היה במאה ה-15. עמק המוזל מציע תנאים מצוינים לגידול ענבי ריזלינג ועד מהרה רוב הכורמים עברו לגדל את הגפנים הללו, אם כי עדיין אפשר לטעום פה גם יינות מקומיים מזנים אחרים. האקלים המקומי מאפשר הבשלה איטית, הקרקעות בעלות ניקוז טוב ומינרליות גבוהה, הטופוגרפיה התלולה משפרת את חשיפת הגפנים לשמש והשפעת הנהר ממתנת את הטמפרטורות. כל אלה הפכו את הריזלינג למלך הבלתי מעורער של המוזל. מענבי הריזלינג מכינים כאן יינות לבנים יבשים, חצי יבשים, מתוקים ומבעבעים. |