תפריט עמוד

טיול ג'יפים בחורף מושלג

יש ג'יפאים שיוצאים למסעות ביוון ובתורכיה דווקא בחורף. האתגרים, הנופים המושלגים וגם החברותא מעצימים את החוויה. רק למנוסים, רק בקבוצה

הנוף של קפדוקיה, הכפרים של יוון ההררית, מעברי ההרים. כולם יפים. אבל יש מי שמעדיף לטייל בהם דווקא בחורף. ושיהיה שלג. בשנים האחרונות מחפשים הג'יפאים ריגושים חדשים, גם ביוון ובתורכיה. יותר ויותר אנשים נוסעים לטיולי ג'יפים דווקא בעונת החורף – חלק מהמקומות בהם מטיילים בקיץ מתאימים גם לטיולי חורף. הכל בהתאם למגבלות מסוימות: ניסיון המשתתפים, נסיעה בקבוצה, תנאי מזג האוויר. נפגשתי עם שלושה ג'יפאים מנוסים – אבינעם ארבל, אודי ארבל ונורית טל – שמעדיפים דווקא תנאי מזג אוויר קיצוניים – לשיחה קצרה על שלג, טיולי ג'יפים והמלחמות שבדרך. השלושה משתייכים לחבורת "המשוגעים של ארבל" (על שמו של אבינעם, המנוסה שבחבורה), המטיילים יחד באופן קבוע בארץ ובחו"ל. 15 איש (בעיקר גברים) בני ארבעים־חמישים מרכיבים את הגרעין הקשה של קבוצת אוהבי האתגר. וקשה זו לא סתם מילה (וגם לא משוגעים).

"הטיול הראשון שלנו היה בפברואר 2000 להרי הטאורוס", מספר אבינעם. "ביום השני הגענו למעבר אימג'יק (Imecik), שגובהו כ־1,800 מטר. השלג הגיע לגובה מטר, מטר וחצי. זו היתה הפעם הראשונה שהתמודדנו עם שלג, ולא הצלחנו לעבור אותו. היינו צריכים לחזור. נסענו חמש שעות והדלק הולך ואוזל. והג'יפים התחילו להיתקע, הגענו עד טיפת הדלק האחרונה לקמר (Kemer)", הם אומרים.

אז התחילה האהבה לשלג. "למה התאהבנו בשלג? כי זה עולם אחר. השילוב של נופים לבנים, דחיפות וגרירות. אין את זה בארץ". לטיול הבא במרכז יוון הם כבר הגיעו מוכנים. הביאו איתם אתי חפירה מהבית. שיהיה.

קפדוקיה בחורף | צילום: דובי טל

שלג טרי וג'יפאי מנוסה
יש להם גאוות יחידה, וקודים משלהם. "לתת בגז", למשל. אבל בסך הכל, הם אומרים, הם לא נוסעים מהר. נהנים מהנוף. עוצרים להפסקות. אוכלים מרק. "מסניפים את השלג", אומרת נורית.
באיזה גובה של שלג אפשר לנסוע?

"אם הג'יפ מזוּוד כמו שצריך (עם שרשראות שלג לארבעת הגלגלים), אפשר לנסוע גם על שלג בגובה שלושים־ארבעים סנטימטר. אבל רק כשזה שלג טרי.כשהשלג טרי יותר קל לנסוע". מלבד שרשראות לגלגלים, צריך גם אנטי פריז (נוזל לרדיאטור שמונע מהמים לקפוא), וכששוכרים ג'יפים צריך לוודא שיש בהם חימום. בכל מקרה חייבים לצאת לטיול כזה עם מכונאי, מדריך מנוסה וחלקי חילוף למיניהם. ואם נוסעים בשלג, חשוב שיהיו אנשים שמבינים בנסיעה בשלג, כי אחרת אפשר להתהפך וליפול לתהום. אסור לצאת לבד (גם שני ג'יפים זה מעט מדי). אחרת זה מסוכן.

כל אחד יכול?
"קודם כל צריך להיות 'ג'יפאי'. להיות איש שטח. לדעת לקראת מה הולכים. לחפש את הריגוש. זה לאנשים שאוהבים את זה, לא מפחדים מקור ולא מפחדים להיתקע. צריך לרצות להגיע לאיזשהו מקום ולהגיד, את המקום הזה אנחנו עוברים, לא משנה איך". זה לא מתאים לכל אחד, הם אומרים. "מגיעים לטרמינל ויוצאים לשבוע מילואים".

באזור מעבר אימג'יק. הג'יפים לא הצליחו לעבור ולא היתה ברירה אלא למשוך אותם בידיים | צילום: אודי ארבל


מעל העננים, בתוך הבוץ
בטיול הבא, במרכז יוון, הגיעו למעבר אגרפה (Agrafa). "עברנו את הגובה של העננים וראינו את העננים מתחתינו. הכל היה לבן. טיפסנו עד שהגענו לשפיץ של ההר". הם חשבו שאם הצליחו להגיע למעלה (ברוורס – החלק האחורי של הג'יפ גבוה יותר), לרדת לא תהיה בעיה. ישבו לאכול צהריים (לא מתחילים לרדת לפני שאוכלים). "התחלנו לנסוע ולא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. וזה היה כמעט מלחמת עולם. נסענו עוד רבע שעה והגענו למפולת שלג על הדרך. אי אפשר לחזור אחורה. לא היתה ברירה אלא לפַנות. התחלנו לפנות עם האתים. והרוח דוקרת. אז חייבים לזוז, כי אם עומדים הרוח דוקרת כמו מחטים וקר, אבל כשעובדים לא מרגישים את זה". אחרי שעתיים בערך סיימו לפנות. וכשעבר הרכב הראשון, ששימש מעין מפלסת שלג, אפשר היה להמשיך. "כבר חשבתי שאנחנו הולכים לישון שם", הפטיר אבינעם.

שאלתי אותם על רגעי פחד. כתשובה הם דיברו על האתגר, על הרצון לנצח, פחד כמעט לא הוזכר. הזכירו את הרטיבות והקור. "אבל אלה חוויות של בדיעבד. שבוע אחרי שחוזרים שוכחים את כל הלחצים. החוויות נותנות את הדלק". עד הפעם הבאה.

בטיולים הבאים היה גם בוץ ("אנחנו לא מתנגדים לשחק קצת בבוץ", אומר אודי) ופילוס דרך אל הכפר התורכי מאדן (Maden) שתושביו היו נצורים כמה ימים בגלל השלג, וגם מפגש עם שוטרים תורכים מקומיים שרצו לתהות על קנקנם כשטיילו בקצ'קר בשלכת (האזור יפה במיוחד בנובמבר, אז משתלבים הרי הקצ'קר הלבנים באדום־כתום של השלכת).

אחר כך הם אמרו, "כשיהיה שלום עם סוריה זה יהיה נהדר. למשל הנסיעה שלנו לאדנה. אם היה שלום היינו מגיעים יותר מהר עם רכב. היינו מגיעים לשם תוך יום".

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

כדור פורח בקפדוקיה

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.

    כתבות מתורכיה

    מסע אל פסגת האררט: הר הבכי
    מסע אל פסגת האררט: הר הבכי

    אררט... מספיק השם. ההר הראשון ששמענו עליו בבית הספר היסודי. המקום בו נחתה התיבה של נוח והגיעה אל סיום מסעה האפי: "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה – עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט" (ספר בראשית, פרק ח', פסוק ...

    הים האגאי – מקום לידתה של החשיבה המדעית
    הים האגאי – מקום לידתה של החשיבה המדעית

    בימים כתיקונם האיים והחופים של הים האיגאי מושכים אליהם אינספור נופשים ומטיילים, אבל האם ידעתם שממש כאן, בחופי הקסם הללו, מול השקיעות המרהיבות, נולדה החשיבה המדעית מאות שנים לפני הספירה?

    על דובים ומערות בהרי הטאורוס
    על דובים ומערות בהרי הטאורוס

    מפגש בלתי צפוי ולגמרי לא משמח במעמקי מערה אנכית הבהיר לחבורה של חוקרי מערות מצרפת, תורכיה וישראל שאף פעם אין לדעת מה מצפה להם בסופה של הירידה. ולמרות שכולם חזרו בשלום הביתה, הם עדיין מנסים להבין מה עשה ...