תפריט עמוד

טיולים בעקבות נשים

טיולים בעקבות נשים

מהבית הכחול ברחוב ארנון, שהופיע בספרה של לאה גולדברג, ועד בית פרומין אשר שימש משכן הכנסת בתקופתה של גולדה מאיר - שלושה טיולים בעקבות נשים ישראליות מעוררות השראה

נשים תמיד היו חלק מן ההיסטוריה של ארץ ישראל, אלא שהמקום שלהן בתיעוד ההיסטורי, בזיכרון הקולקטיבי ובהנצחה הפיזית, לוקה בחסר. בדיוק בגלל זה נולד הספר "טיולים בעקבות נשים" שיצא לאחרונה לאור. בספר ישנם שמונה מסלולים בעקבות שמונה נשים מעוררות השראה – כל אחת בדרכה. מובאים כאן שלושה אתרים מתוכם לטעימה:

אל הבית הכחול ברחוב ארנון: בעקבות לאה גולדברג
מי שיגיע אל רחוב ארנון, שהוא רחוב תל-אביבי שקט וירוק, וילך עד בית מספר 9, יופתע לגלות כי מדובר בבית כחול. הבית הזה, שצמודה לו פינת ישיבה נחמדת, המזמינה לשבת ולקרוא בה, מוזכר בספרה של לאה גולדברג "ידידי מרחוב ארנון". גולדברג עצמה גרה כעשרים שנה בבית מספר 15 באותו הרחוב, ובספרה כתבה סיפורים מן הדמיון על גיבורים-ילדים אמיתיים שהיו שכניה לרחוב, כמו הילד אורי שגר בבית הכחול (במהלך הזמן אותם ילדים הפכו למשוכנעים שהדברים אכן קרו להם, ובכל זאת היו אלו מעשיות מפרי עטה של גולדברג).

לאה גולדברג היא אישה מעוררת השראה בשל דברים רבים, כמו אינדיבידואליזם, ראש פתוח ומחשבה חדשנית, אולם הדבר המוביל ומעורר התפעלות ואף השתאות של ממש, הוא הכמותיות של היצירה שלה. לאה גולדברג היתה מעצמה ספרותית, היא כתבה 700 שירים ליריים, 250 שירים לילדים, ארבעה ספרי פרוזה ועוד יומנים שיצאו לאחר מותה, עשרות ספרי ילדים (איה פלוטו, דירה להשכיר ועוד), מחזות, היא כתבה יחד עם אריה נבון, שצייר את הקומיקס העברי הראשון, תרגמה ספרים (נוריקו סאן הילדה מיפן, מלחמה ושלום ועוד ועוד), וכן כתבה עשרות רבות של מאמרים, פזמונים לפרסומות, סיפורים קצרים וספרי מחקר. את כל אלה לא עשתה גולדברג ממרומי מגדל שן, אלא תוך כדי קשיי פרנסה. היא פרנסה את עצמה ואת אמה, ועבדה בעבודות שונות כמו עורכת ומורה, עד שהפכה לפרופסור והקימה את החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית.

הבית הכחול ברחוב ארנון. לאה גולדברג, שגרה בשכנות, כתבה עליו בספרה "ידידי מרחוב ארנון"

גולדברג מספרת שבכל פעם שרצתה לפייס ילדים שהזדעזעו מן המחשבה שכל הגיבורים שקראו עליהם אינם אמיתיים וכל הסיפורים הינם בדיה, היא היתה מסבירה שלפחות בסיפור "ידידי מרחוב ארנון" הרי שבאמת קיים הרחוב וקיימים הילדים, והנה גם הבית הכחול עדיין עומד על תילו. ומדוע הבית הכחול – כחול? זה משום שבני הזוג רוזנר, המונצחים בפינת הישיבה הקטנה, אהבו את הקיבוץ אהבת נפש. הם נאלצו לעזוב אותו אחרי שאמו של אוריאל רוזנר שלחה לו כסף מאירופה וביקשה ממנו לבנות בניין בתל אביב. ראשית קיבלו הזוג חופשה מן הקיבוץ, אבל משהתעכבה הבנייה נאלצו לעזוב אותו. זכר לאהבתם את ההתיישבות העובדת – צבעו אותו בכחול.

שלט בפינת הקריאה שהוקמה ברחוב ארנון 9, סמוך לבית הכחול

אל שדרת העלמות: בעקבות רחל המשוררת
לא מאוד פשוט למצוא את סוכת הפסיפלורה היפה עם האבן המציינת את שדרת העלמות. השדרה והסוכה נמצאות במטעי התמרים בסמוך לחצר כנרת. ניתן להגיע אליה אם חוצים את מטע התמרים המהווה את גן רחל במקרה שהגעתם מבית הקברות, או אם יורדים ב"דרך גן רחל" הנמצאת בדיוק ממול חצר כנרת. אחרי שיורדים מגיעים לשביל כורכר כבוש (השביל המכסה את "המוביל המלוח") והולכים בו עד אשר רואים שובך לבן גבוה, מאחוריו נמצאת סוכת הפסיפלורה. אפשר לשבת בה ולקרוא על העלמה הראשונה בחוות העלמות – רחל בלובשטיין, היא רחל המשוררת.


מטע התמרים הסמוך לחצר כנרת

ידיים לבנות היו לרחל, הרגילות לאחוז במכחול ולנגן בפסנתר, ובכל זאת אין היא נרתעת ומחליטה על חקלאות. רחל מעוררת השראה בכך שגם כאן, כמו בבחירות האחרות בחייה, היא בוחרת לא ללכת עם העדר, אלא ללכת לפניו. לכן היא מוותרת על חיי תרבות מפונקים והולכת ללמוד חקלאות אצל חנה מייזל – האישה שהבינה שאם נשים רוצות להיות חלק מהעשייה הציונית, הן צריכות לעסוק בחקלאות. רחל היא התלמידה הראשונה בחוות העלמות. קבוצת הנשים שהתגבשה אט-אט ישבה בחצר כינרת, והוכשרה כמו הגברים בה לעבודה בשדה. בניגוד לגברים הן גם היו אחראיות לבישול וטיפול בחולים, כי ההנחה הרווחת היתה שהמיומנויות הללו מגיעות עם המגדר (למרות שרוב הנשים, בדיוק כמו הגברים, באו מבתים עשירים ולא בישלו קודם לכן). רחל עצמה, שנסעה ללמוד אמנות באיטליה, עצרה לביקור בארץ ונשארה בה, העריכה ביותר את העבודה. רוב מוחלט של השירים שלה נכתבו רק כאשר כבר היתה חולה ולא יכלה לעבוד, אבל עד סוף ימיה ברור מדבריה שהעבודה הנחשבת באמת בעיניה היא לא עבודה של משוררת אלא עבודת כפיים. המילים המהדהדות של רחל: "רק עץ ידי נטעו" מצמיחות כאן גזע ועלים.


סוכת הפסיפלורה בשדרת העלמות

מסוכת הפסיפלורה אפשר לצאת מעט מזרחה ולראות מהי שדרת העלמות: מדובר בקבוצת זיתים מסוידת גזע וקטומת צמרת. 99 שנה אחרי שרחל וחברותיה נטעו אותה, בשנת 2011, עקרו פועלי ענף התמרים מקבוצת כנרת את השדרה כדי לפנות מקום לעוד תמרים. לאחר העקירה קמה מחאה בקיבוץ, שהרי מדובר בשדרה בעלת ערך היסטורי, ואז הוחזרו הזיתים, קוצצו וסוידו במטרה לאקלם אותם מחדש.

עצי הזית של שדרת העלמות נעקרו, ובעקבות מחאות הוחזרו למקומם וניטעו מחדש, כשהם קטומי צמרת ומסוידי גזע

אל בית פרומין, בנין הכנסת הראשונה: בעקבות גולדה מאיר
ברחוב קינג ג'ורג' 24 בירושלים עומד בית אפור למראה, שמלבד כרכוב משונן שמשמר איזה הדר דהוי, אין בו כלום. זה בניין הכנסת הראשונה בישראל, ששימש אותה מקום המדינה ועד שנת 1966, עת נבנה המשכן החדש. העובדה שהוא נראה כמו בניין רגיל קשורה בכך שהוא נבנה במקור להיות בניין רגיל, אשר בנק בקומתו התחתונה. בלהט הרגע, כאשר חיפשו בניין הולם לכנסת הוחלט כי הבניין הזה יכול להלום את צורך השעה. כרגע לא ניתן להיכנס אל הבניין, אבל אפשר להתיישב רגע במדרחוב ברחוב ש"ץ הצמוד לבניין ולקרא על מי שהיתה האישה השלישית בעולם לעמוד בראש מדינה.

בית פרומין, בית רגיל ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים, שימש כמשכן הכנסת עד 1966 

גולדה מאיר היתה אישה כל כך מקורית, מפתיעה וצבעונית, אבל היא נתפסת בזכרון שלנו כמעט ההפך. מדמות שדאגה לשכבות החלשות, היא נזכרת כמי שהתעמתה עם הפנתרים השחורים, מדמות שכתבה נאומים כל כך יפים, היא נזכרת כעילגת כמעט, ומדמות מחוזרת שהתעקשה לגהץ מטפחות ושמלות גם בקיבוץ, היא נזכרת בגלל נעליים מגושמות. גולדה מאיר נראית לדור שלא הכיר אותה כאישה קשה ושמרנית, ואילו היא היתה חדשנית ורגשנית. היא היתה אישה מעוררת השראה בכך שעשתה מה שצריך, פשוט כי היה צריך, ובמסגרת זה גם נזקף לזכותה חוק ביטוח לאומי. מה שנראה לנו כל כך טריוויאלי עכשיו, היה בכלל לא טריוויאלי כשמדובר במדינה בראשיתה, ללא תקציב גדול. צריך לזקוף לזכות גולדה את ההתעקשות על החוק הזה ומה שהסתעף ממנו (כמו מענק לידה). בשנת 52' הכריזה כאן גולדה על הצעת החוק, וראתה זאת ככבוד גדול. בשבע השנים הראשונות שלה בממשלה תפקדה גולדה כשרת העבודה והבינוי, ולימים טענה שאלו היו שבע השנים המאושרות בחייה.

בית פרומין ממתין לשיפוץ שיהפוך אותו למוזיאון הכנסת

ובתור מה מתפקד בית פרומין היום? עד 2014 ישבו בו בתי הדין הרבניים. אלא שעתה הוא ריק וממתין לשיפוץ שיהפוך אותו למוזיאון הכנסת. מוזיאון שנולד בחטא – בשל אחת משערוריות הנדל"ן היותר חלמאיות שנראו בארץ. בשנת 2002 נמכר הבניין ליזם פרטי על ידי משרד האוצר. מאחר שהיזם היה היחיד שעמד למכרז הוא השיג אותו בסכום מגוחך של עשרה מליון שקל, עשירית מערכו המוערך. מיד לאחר המכירה קמה סערה, המועצה לשימור אתרים, חברי כנסת ואישי ציבור, וגם האדם הקטן ברחוב חשבו שזו טעות להרוס בניין היסטורי שכזה. על כן שכרה המדינה מן היזם במשך כמה שנים את המקום בסכום של שני מליון לשנה, ולבסוף קנתה אותו חזרה ב-45 מליון. אבל מעז יצא מתוק, ובזכות כך חוקק "חוק מוזיאון הכנסת", וכאמור בית פרומין יהפוך למוזיאון שעתיד להיות, כך על פי התרשמויות, מיוחד ביותר.

בתמונה הפותחת: פינת הקריאה ליד הבית הכחול שהופיע בספרה של לאה גולדברג "ידידי מרחוב ארנון"

עידית שכטר-פייל היא סופרת ומרצה, מחברת הספר "טיולים בעקבות נשים" שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

תאוות בשרים: תחנת האכלה לנשרים

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מישראל

מטה יהודה: לטייל, לאכול, לשוחח
מטה יהודה: לטייל, לאכול, לשוחח

פסטיבל האוכל הכפרי של מטה יהודה חוגג 20 שנה, והפעם, בעקבות הקורונה, במתכונת מעט שונה. במהלך שלושה שבועות בחודש אוגוסט, לפנות ערב, כשהחום הגדול מתפוגג, אפשר יהיה ליהנות מאוכל מצוין ומפגשים עם בשלניות ובשלנים ובעיקר לחגוג את המגוון ...

זכרון יעקב – טיול במושבה ובסביבתה
זכרון יעקב – טיול במושבה ובסביבתה

איפה תוכלו לשכשכך במי מעיין, לשתות יין טוב, לבקר במוזיאון ולאסוף ביצים טריות? טיול בזכרון יעקב והסביבה מציע שילוב מנצח של נופים ירוקים, היסטוריה מרתקת, יקבי בוטיק, אוכל טוב ופעילויות ייחודיות לילדים. ויש גם המלצה על מלון בוטיק ...

נצרת וציפורי – טיול גלילי רב קסם
נצרת וציפורי – טיול גלילי רב קסם

נצרת מספקת למטיילים בה אינספור חוויות, מפגשים מרתקים, טעמים נהדרים ומקומות לינה ייחודיים. ואחרי הטיול העירוני, אפשר לקפוץ למושב ציפורי הסמוך, ולהירגע עם יין מיקב בוטיק, שמני זית איכותיים מבית בד אורגני או טיול סוסים על גבעות ירוקות. ...