תפריט עמוד

טוסקנה – טיולי יין

מורשת עתיקה, מערכת חוקים, אקלים מתאים ואדמה טובה חברו בטוסקנה ליצירת יין משובח. אילו גלגולים עבר הקיאנטי, מה מציעים מותגים אחרים ובאילו יקבים כדאי לבקר ולטעום

טוסקנה – טיולי יין
לצד תרבות, ארכיטקטורה ונוף גבעות רך וחושני, מציעה טוסקנה יין נפלא שמתבל את הכל. בשביל מי שאינו בקיא ברזי עולם היין, יש תוקף למשוואה: יין איטלקי = טוסקנה. ויותר מכל יין אחר, מזוהה חבל ארץ זה עם הקיאנטי (Chianti).

טוב שם טוב מיין טוב?
שלא כמו בארץ הקודש, באיטליה קיימת מערכת ענפה של חוקים והגדרות ליין (DOC, "אַפלָסיוֹן"). החוקים הללו מגדירים אזורים גיאוגרפיים שהיינות המיוצרים בהם רשאים להתהדר בשם האזור. רשאים, בתנאי שעמדו בסדרת תנאים: זנים, זמן יישון מינימלי, סוגי חביות שבהן נם היין ועוד. קיאנטי הוא אזור שכזה, קיאנטי קלאסיקו הוא אזור אחר. והנה, דווקא שני אזורים אלו, פאר תעשיית היין האדום האיטלקי, סבלו מחקיקה מלאת חורים שאפשרה עד לפני עשורים מעטים לייצר יינות בעייתיים, דלוחים וחסרי יכולת יישון. למרבה האבסורד, חלק ניכר מהענבים היו לבנים. והכל – חוקי וכשר.

בעלי יקבים בחבל קיאנטי רשאים לייצר יין קיאנטי, אבל לא חייבים. כמו מהפכות אחרות שהתחילו בטוסקנה, גם מהפכת היין האיטלקית החלה כאן. כמה מהייננים החליטו כי בתנאים הקיימים הם לא ייצרו קיאנטי או יינות "אפלסיון" אחרים, והחלו לייצר יינות לפי ראות עיניהם. הם רצו רק דבר אחד: לעשות את היין הטוב ביותר שאדמתם וכשרונם יכולים להפיק. היינות זכו לדירוג רשמי נחות ומעליב: "יין שולחני". אך מבקרי היין התלהבו הרבה יותר מאשר הממסד, ואף העניקו ליינות אלו כינוי מפוצץ, "סופר־טוסקן". הציונים והמחירים היו בהתאם – בשמים. לפתע, היינות האיטלקיים הטובים, הנוצצים והנחשקים היו יינות "חוץ ממסדיים".

מובן שהחוקים שונו, תוך ניסיון לחבק את הבנים האובדים ולהחזירם לחיק המשפחה – אבל זה היה מאוחר מדי. כיום מעדיפים יצרנים רבים לייצר את יינותיהם תחת הסיווג IGT – "יין אזורי אופייני", סיווג ביניים חדש שחוקיו מחמירים פחות – ולא תחת הסיווג היוקרתי יותר.

כיום, קיאנטי וששת אזורי המשנה שלו נהנים מפריחה, לאחר שכמעט קרסו. בעולם של יינות שהופכים לטובים יותר אך מאבדים את הייחוד והאופי, יש לקיאנטי הרבה מה להציע בסעיפים אלו. התרנגול השחור (Gallo Negro), שהיה בעבר סמל לאיכות, עדיין מופיע על בקבוקי קיאנטי רבים, אולם אין תחליף לטעם האישי, ולכן ההמלצה שלי למי שמגיע לטוסקנה ומחפש יין טוב היא לא לפחד להתנסות, להתייעץ ובעיקר לטעום.

לא רק קיאנטי
אבל טוסקנה איננה רק קיאנטי. שני אזורי יין ידועים אחרים בתחומה לא סבלו מהבעיות של קיאנטי, אולי משום שחוקי הייצור בהם היו ברורים יותר: זן הענבים היחידי המותר בשניהם הוא הסנג'ובזה (Sangiovese), בלי ערבובים ובלי חוכמות. האחד הוא ברונלו דה מונטאלצ'ינו (Brunello di Montalcino), המנפק יינות רציניים שמגיעים לשיאם אחרי שנים רבות; דרומה מעט ממנו נמצא אזור וינו נובילה דה מונטפולצ'יאנו (Vino Nobile di Montepulciano), שמייצר יינות קלים יותר, אם כי גם שם היינות הגדולים אינם יינות לטווח הקצר.

תערוכות יין ענקיות כדוגמת אלו שנערכות בבורדו או בוורונה לא קיימות בטוסקנה, אך מה שכן קיים מספק אשנב מעניין ליינות האזור: "Alla Corte del Vino" היא טעימה שנערכת באמצע מאי בווילה לה קורטי שבפירנצה, ומציעה טעימות של יינות מובילים מהאזור. בנוסף, באזור קיאנטי קלאסיקו מתקיים פסטיבל יין בתחילת יוני, ובקיאנטי – בספטמבר. שני האירועים שווים קפיצה למבקרים באזור.

האם המאמר הזה עזר לך?

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *