תפריט עמוד
עונה מומלצת: הסיור בשכונות יפה בכל עונות השנה, אולם בחנוכה יש לו נופך מיוחד. מומלץ להגיע באחד הימים האחרונים של החג, כשרוב הנרות דולקים.
התאמת המסלול: לכל המשפחה.
קושי המסלול: קל.
אורך המסלול: כשני קילומטרים.
משך המסלול: ארבע שעות בניחותא.
מפה: מומלץ להצטייד במפה עירונית טובה או בספר "נחלאות בלב העיר", מאת נירית שלו-כליפא, הוצאת יד בן-צבי.
ציוד נדרש: מכובד להגיע בלבוש צנוע – חלק משכונות נחלאות הן דתיות ואף חרדיות.
הגעה: נוסעים לירושלים, חולפים על פני בניני האומה וחונים בחניון הפתוח הסמוך לבית החייל (בנסיעה על שדרות בן צבי זוהי הפניה ראשונה ימינה לאחר שחולפים על פני הפניה שמאלה לעבר רחוב אגריפס ומחנה יהודה).
• מסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

הפעם אנו יוצאים למסע עירוני קליל בעקבות חנוכיות בנחלאות. הכינוי 'נחלאות' דבק בגוש השכונות הצמודות זו לזו שהתפתחו בשלהי התקופה העותמאנית מחוץ לחומות ירושלים, מדרום לרחוב יפו, שהיה אז הדרך הראשית מירושלים מערבה. בשנים האחרונות הולכות ומתמעטות החנוכיות המונחות בפתחי הבתים. נראה שמצוות הצגת החנוכייה פוחתת מול הנזק שגרמו או הגזל שעשו עוברים ושבים לחנוכיות. בהחלט ייתכן שבעוד כמה שנים כמעט ולא יהיה זכר לאותן מסגרות זכוכית רבועות הנראות כמו אקווריום ומגינות על הלהבות הבוערות מפני רוח חורפית זועפת. רבות מהחנוכיות בשכונה עשויות במתכונת תבנית המכילה כוסיות קטנות ובהן שמן זית ופתיל ולא נרות, חלקן מרובות בעיטורי מתכת.

ציור הקיר צויר כמחווה על ידי ארגון אמנים צרפתי | צילום: יותם יעקבסון

ממגרש החניה נחצה את הכביש ונלך ברחוב שמואל ברוך, ההופך בהמשכו לאגריפס. בפניה הראשונה ימינה נפנה אל רחוב שבת צדק, שהיה בעבר הרחוב הראשי בשכונת חארת אל-טאנק, שכונת הפחונים, אחת משכונות העוני של ירושלים. בקצה הרחוב ישנה סמטה הפונה שמאלה, לסמטאות שלוש וביבאס. בסמטת ביבאס, על קיר בית כנסת נטוש, קבוע לוח זיכרון לדוד סבו, תושב השכונה שעשה בה הרבה פלאים קטנים שכולם דאגה ואכפתיות לתושביה ובעיקר לילדיה. בקצה סמטת ביבאס ישנה סמטה צרה נוספת, חסרת שם, הפונה שמאלה לעבר רחוב הירקון. לא נוכל להתעלם מהעובדה שחלק מפינות הישיבה וחדרי השינה של הבתים נמצאים ממש על הרחוב. הפרטיות בשכונה זוכה לעיתים לביטוי שונה מהמקובל במקומות אחרים.

נלך ברחוב הירקון עד סופו ונפנה ימינה ברחוב נסים בכר. ברחוב תקוע נפנה שמאלה ומיד שוב במעלה רחוב גבעון. באזור זה ניתן לראות את פניה המשתקמות של השכונה. לצד בתים ישנים ומוזנחים הולכים וצומחים כאן מבנים חדשים, חלקם תואמים את אופי השכונה. מרחוב גבעון מתפצלות סמטאות ציוריות ימינה ושמאלה. לא אחת נמצא בהן הריכוז הגדול של חנוכיות יפות. הרחוב יובילנו אל שכונת זכרון טוביה ומעבר לה השכונות אוהל משה ומזכרת משה. בכל שלב נוכל לפנות שמאלה, להגיע אל רחוב אגריפס, לפנות בו שמאלה ולחזור לעבר החניה. בדרך, שימו לב אל ציור הקיר הענק שנמצא בפינת רחוב שמואל ברוך ואליהו מני. הוא צויר לפני כמה שנים על ידי ארגון אומנים צרפתי כמחווה להווי המקום. בעבר, לכל שכונה ושכונה היה אופי מיוחד משלה, שהתאפיין בתושבים ממוצא שונה. ברבות השנים הולכים הבדלים אלו ומטשטשים, עם זאת נוצר כאן הווי שכונתי חדש עם ניחוח שונה ומיוחד. כך או אחרת, גם היום, אורות החג מלכדים את כולם.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.