הספרות מתחילה בגיאוגרפיה, כל עלילה מתרחשת במקום כלשהו. הסופר חיים באר אומר על אהבת סיורים ספרותיים, בציוריות המאפיינת אותו, שמעניין לראות מתוך איזו בֵּיצה בקע "האפרוח הספרותי". שנים רבות היה זה חיים באר שהוביל את שוחרי "הצליינות הספרותית" בירושלים אל מחוזותיהם של עגנון, ברנר ואחרים. היום הולכים בעקבותיו של באר ובעקבות ספריו "נוצות" ו"חבלים" (הוצאת עם עובד). הסופר חיים באר, שזכה לאחרונה בפרס אקו"ם על מפעל חיים, נולד בירושלים ב־1945 וחי בשכונת כרם אברהם. אמו היא בת למשפחה ירושלמית ותיקה, חרדית ומיוחסת, ואביו נולד ברוסיה ועלה לארץ ישראל לאחר שהפכה רוסיה לקומוניסטית. יחסם המורכב של ההורים לדת השפיע על עיצוב דרכו של הסופר, והדבר בא לידי ביטוי ברומנים שלו המספרים תמיד על נערים ירושלמים רגישים. תחנה ראשונה: רחוב דוד ילין פינת פינס בית קמארה כנראה הלהיב את דמיונו של הסופר, ולכן שיכן את מרדכי לדר, גיבור ספרו "נוצות" שיצא לאור ב־1979, בקומה השנייה של בית זה. מרדכי לדר, תימהוני העוסק בגביית תרומות למען בית חינוך עיוורים, חולם להקים את "צבא התזונה" שבעזרתו יגאל את העולם מהרעב הצפוי לשרור בקרוב. לעזרתו הוא מגייס את החייל הראשון, ילד רגיש – הדמות המספרת בסיפור – ובין השניים נרקמת ידידות. כל זאת על רקע ירושלים של שנות החמישים, עם סוף דבר במלחמת יום הכיפורים. אחד הקטעים הסוריאליסטיים בספר "נוצות" הוא תיאורו של מרדכי לדר העומד על גג ביתו – בית קמארה – ליד פר ענקי מעשה ידיו העשוי מכריות. הפר עטוי מחרוזת נקניקים, גבינות, לחמניות ובקבוקי משקאות חריפים — כולם תוצרת חוץ. לדר מאיים לקפוץ מהגג אם לא יניחו לו לנאום נגד צריכת יתר של מוצרי מותרות. כשניתנת לו לבסוף האפשרות לשאת את נאומו, הוא עושה זאת בלשון סיפור מעמד הר סיני ועגל הזהב. בסיום הנאום הוא מצית את פר הכרים. הנוצות השרופות עפות לכל עבר, ולדר יורד מהגג מרצונו. תחנה שנייה: רחוב דוד ילין פינת מתתיהו בפינת אחת הכיתות הוסב ארון סטנדרטי של כיתה לארון קודש. האב היה מגיע לבית הספר בשעות אחר הצהריים, מזיז את הארון אל כותל המזרח, פורשׂ מפות על שולחנות התלמידים והופך את המקום לבית כנסת. האב נהג לומר שמיום שרצחו חיילי פטליורה את משפחתו באוקראינה, הוא אינו מאמין באלוהים, אך דבר זה לא מנע ממנו לקדש את זכר אשתו דווקא בבית כנסת מיוחד זה, שפעל רק בשבתות ובחגים. אביו של חיים באר עיצב את רוח בית הכנסת כלבבו ונתן בו במה לחזנים מתחילים, כדי שיוכלו לצבור ניסיון בהופעה בפני ציבור. במתפללים במקום היו אף כאלה שלא שמרו מצוות. לאחר מות אביו המשיך הסופר להתפלל בבית הכנסת הזה. המקום המשיך לפעול עד שמתפלליו הזדקנו ועזבו את האזור. את שרידי בית הכנסת של אביו של חיים באר מצאתי בבית הכנסת בת ציון, במרכז הקליטה שבמבשרת ציון. כמה מתשמישי הקדושה שהיו בבית הכנסת בשכונת רוחמה משמשים את המתפללים במרכז הקליטה עד היום, ואלו שאינם בשימוש נשמרים בארון המקורי ששימש את האב ואת חבריו. |
חיים באר: סיור בעקבותיו
הסופר חיים באר גדל בירושלים והיה בין הראשונים שהדריכו סיורים ספרותיים בעיר. היום מסיירים כאן בעקבות יצירתו. הצעה לסיור קצר בעקבות ספריו "נוצות" ו"חבלים" |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1873
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 408
[name] => ירושלים
[slug] => %d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 408
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 212
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2762
[filter] => raw
[term_order] => 0
))