תפריט עמוד

חגיגה בגבעת האירוסים בנס ציונה

סבא ונכד יצאו לטיול אביבי בגבעת האירוסים ליד נס ציונה וגילו שלא צריך להרחיק לקצות תבל כדי להתפעם מיפי הטבע. הצעה לטיול פריחה עם ניחוחות של פעם

חגיגה בגבעת האירוסים בנס ציונה
יצאנו שניים, סבא ונכד, אל גבעת האירוסים הסמוכה לנס ציונה. דרכנו הובילה בתוך פרדסים שופעי פרי, אני קוטף לנכד תפוז ומבקשו לקלף, אך הוא בידיו הרכות לא יכול לקליפה. אני מלמד אותו פטנט ישן שמוכיח עצמו תמיד: נגסתי בשיני כדי להתחיל במלאכת הקילוף ונכדי נוגס אף הוא בקליפה הבשרנית ומעווה את פיו מהחמיצות. אם ישאלוני פעם מהו ישראלי בעיני אשיב: לקלוף תפוזים בציפורניים, כאשר על היד נותרת מעין שארית שומנית צהובה וריחנית.

אנחנו נכנסים אל השטח שלמרגלות הגבעה. תעלות השקיה מבוטנות מתעקלות בתוך הצמחייה, ואנו בתוך פריחת האביב ש"התאבבה" (חידוש לשוני שלי) מלשון אביב בכל עוזה מלוא כל העין. מראה מדהים נגלה לעינינו: מעין שדה קרב מעוטר בצהוב, שבו מככבים פרחי חרצית משובצים בסביונים ולידם מסייעים פרחי החרדל הדהויים משהו. גם הסקרן ביותר נאלץ להשפיל מבטו מבוהק הצהוב! בין לבין מבצבצות כמה כלניות אדומות ומספר גדול יותר של פרגים ענוגים, וברקע נשמע זמזומן של דבורים העמלות במלאכת אגירת הצוף, ומעל הכל נשמע ציוץ ציפורים כמוסיקה ערבה לאוזניים. אני מלמד את הנכד לשחק ב"אוהב-לא אוהב", תוך כדי תלישת עלי הכותרת של פרח החרצית – משחק מימי ילדותנו. אני שולח יד ותולש שניים-שלושה גבעולי חמציצים ונותן לנכד לטעום. הוא יורק מלוא תכולת פיו, הטעם חמוץ לו מדי.

גבעת הכורכר ליד נס ציונה. הנוף הנשקף ממנה מפצה על מאמץ הטיפוס

דרכנו הובילה אותנו במעלה גבעת האירוסים, פה ושם נקוו מי גשמים שירדו בימים האחרונים. בין מקווי המים נהלו זוג סיקסקים משחקי אהבה וחיזור. השפרצות ססגוניות של פרחי רותם קיבלו את פנינו, ולידם קידה שעירה. לפתע מפנה הנכד את תשומת לבי לפרחים בצבע סגול כהה. "נכון יפתח", אני אומר לו, "זהו אירוס הארגמן, שידע ימים יפים יותר, וכעת עליו קמלים משהו. אך לדעתי הוא עדיין אחד הפרחים המלכותיים שבטבע". לא לחינם אימץ לו בית המלוכה הצרפתי את פרח האירוס כסמל – פלר דה ליס (fleur-de-lis). מדי כמה מטרים נגלה עץ שקד בפריחתו המלבבת, זכר לימים עברו בהם נטעו כאן מטעי שקדים, ניסיון שלא צלח.
אנחנו ממשיכים ועולים בגבעת הכורכר הנמצאת ברום של 100-50 מ', העלייה מעט קשה אך הנוף הנשקף מהגבעה מפצה על המאמץ: אנחנו לא יודעים לאן להביט קודם כדי להכיל את היופי.
 
מבט דרומה – נשקפים מרחביה של נס ציונה עד לפאתי רחובות, מזרחה – ניתן לראות את הרי יהודה וירושלים; צפונה – מבט על רבי הקומות של המגלופוליס, ראשון לציון, ותחנת הרכבת ראשונים; מערבה – פרדסי הדר ירוקי עלווה משובצים בכתמים כתומים של תפוזים שלא נקטפו. הנכד שואל למה נקראת הגבעה, גבעת האירוסים, ואני משיב כי היא קיבלה את שמה מאירוס הארגמן הפורח בשטחה. לאלה התוהים מאין בא לו השם אירוס הנה התשובה: שמו של האירוס נלקח מהמיתולוגיה היוונית, והוא על שמה של האלה איריס שהיתה אלת הקשת בענן ושליחת האלים.

אירוס הארגמן, הפורח בגבעה בתחילת האביב

שעה ארוכה מוליך אותי נכדי במסתרי הגבעה, ובסופה אנו נושאים תפילה לבורא עולם – עשה שכף הטרקטורים לא תעלה על גבעת האירוסים, שנגע האורבניזציה יפסח על גבעה זו שתישאר ירוקה ושמורה לתמיד.

איך מגיעים?
לבאים מצפון: עולים על כביש 431 ובמחלף ראשונים מתמזגים עם כביש 412 לכיוון נס ציונה. חולפים על פני גן אירועים גן הוורדים ופונים ימינה בכביש פנימי עד לתחנת הדלק פז. כאן ניתן להחנות הרכב. הליכה רגועה בת כעשר דקות בין פרדסי הדרים לכיוון מערב, שבסופה פונים שמאלה אל הגבעה היפהפייה.

לבאים מדרום: נוסעים בכביש 412, חולפים על פני נס ציונה צפונה עד למחלף ראשונים, וברמזור מבצעים פניית פרסה. מכאן ממשיכים על פי ההוראות בפסקה הקודמת.


לטייל עם אופניים בנגב

האם המאמר הזה עזר לך?

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *