תפריט עמוד

המזרח הרחוק

המזרח הרחוק

המדריך המלא למטיילים במזרח אסיה ובדרום-מזרח אסיה: אתרים מומלצים, גיאוגרפיה, מארג אנושי, מידע כללי, שפות, דתות ועוד

המדריך המלא של אסיה כאן

לידיעת הנוסעים למזרח הרחוק 

המזרח הרחוק מהווה יעד נהדר עבור תיירים ותרמילאים מישראל ומכל העולם. יש פה שפע של אטרקציות, נופים מדהימים והרבה ניגודים מרתקים – כמו תרבויות עתיקות לצד מודרניזציה מואצת, מקדשים, מנזרים ומרכזים רוחניים לצד חופים טרופיים, אוכל, בילויים ואף תיירות מין. סין מדורגת היום במקום הרביעי ברשימת המדינות המתויירות ביותר בעולם (אחרי צרפת, ספרד וארצות הברית, ולפני איטליה ובריטניה). התחזיות מראות שבעתיד צפויה סין לבסס את מעמדה בצמרת היעדים המובילים. זה נתון מדהים בהתחשב בעובדה שהיא היתה מדינה מסוגרת עד לפני כשני עשורים. גם שכנותיה זוכות לתיירים רבים, בעיקר הודו, יפן ותאילנד.

עונה מומלצת:

לטיול לסין כדאי להגיע באביב (בחודשים מרס עד אפריל) ובסתיו (בחודשים ספטמבר עד אוקטובר); בהודו יש מגוון רחב מאוד של אקלים, שאין עונה אחת מומלצת. בהכללה אפשר לומר שהחודשים אוקטובר עד מרס הם הנעימים ביותר ברוב חלקי המדינה, אבל מומלץ לברר לפני הגעה לכל אזור; לטיול ליפן כדאי להגיע באביב (בחודשים מרס עד מאי), ולחזות בפריחת עצי הדובדבן. אך הביאו בחשבון שהאתרים גדושים בתיירים וביפנים נופשים. גם בסתיו (בחודשים ספטמבר עד נובמבר) נוח לטייל והשלכת יפהפיה. בקיץ לח ודביק מדי, בחורף קר מדי; התקופה המתאימה ביותר לביקור ברוב חלקי תאילנד היא בין נובמבר לפברואר, אז יורד הכי פחות גשם ולא יותר מדי חם. בחופים ובאיים כדאי לבקר כששאר תאילנד לוהטת מחום (בחודשים מרס עד מאי) והצפון במיטבו מאמצע נובמבר עד תחילת דצמבר, או בסוף פברואר, כאשר מתחיל שוב להתחמם. גם במקרה זה כדאי לבדוק לפני שמתכננים להגיע לאזור מסוים.

אתרים נבחרים

קצרה היריעה מלמנות את כל האתרים הנהדרים שמציע המזרח הרחוק, הנה רק כמה מהם:
סין: בייג'ינג – מרכז תרבותי ופוליטי מאז המאה ה-15 שבעבר היו בה הרבה פגודות, כיכרות, גנים ומקדשים שפינו מקום לגורדי שחקים ומרכזי תעשייה (בעיקר לקראת האולימפיאדה ב-2008), גם העיר האסורה בבייג'ין וכיכר טיינאנמן המפורסמת הם אתרי חובה; החומה הסינית הגדולה באורך של כ-6,700 קילומטר שנבנתה במשך יותר מ-2,000 שנים במקטעים שונים כדי להגן על סין מצפון; שנחאי; חבל יונאן; חבל סצ'ואן ושמורת גיוזאיגואו; הונג קונג; שי-אן ובה אתר חיילי הטרקוטה בגודל טבעי שנמצאו בחפירות; מקאו – לאס וגאס של המזרח הרחוק; טיבט והארמון ששימש את הדלאי-לאמה בעבר.
הודו: ניו דלהי ושווקיה; גואה וחופיה; אגרה והטאג' מאהל; ורנסי – בירתה הדתית של הודו על גדות נהר הגנגס; מומבאיי; מקדש הזהב בעיר אמריצר; כלכותה; רישיקש בצפון הודו (שבה מתקיימים טקסי המנחות); מקורות הגנגס בצפון הודו; עמק פרוואטי שמספק טרקים רבים; ג'איפור (העיר הוורודה) בירת חבל רג'סטן; לדאק בצפון; דהרמסלה וסביבתה על מקדשיה ואפשרויות הטרקים.
וייטנאם: העיר התוססת הו צ'י מין סיטי (סייגון לשעבר); האנוי הבירה ובה הרובע הצרפתי והרובע העתיק; מפרץ הא לונג (מפרץ הדרקון); העיר הואה; שמורת בה-בה (שלושת האגמים); במרכז וייטנאם אפשר לטייל בין אתרי קרבות מפורסמים מהמלחה עם האמריקאים; ובצפון אפשר לפגוש את השבטים הססגוניים שחיים שם.
טייוואן: טייפה הבירה; שמורת הטבע אלישן; העיר העתיקה טיינאן.
יפן: הכרך המרהיב של טוקיו הבירה; קיוטו בירת האמנות על מאות המקדשים והגנים שבה; טיפוס על הר פוג'י הוולקני; הפארק הלאומי דאיסצוזאן הגדול ביפן; פריחת הדובדבן המפורסמת באביב; נארה, הבירה הראשונה של יפן ובה מקדשים ופסל בודהא בגובה 16 מטר; עיירת הנופש האקונה ובה מעיינות חמים רבים שנוצרו מפעילות געשית.
נפאל: טרקים בהימלאיה; קטמנדו והמקדשים והסטופות בעמק שסביבה; בהקטפור; פאטאן העיר העתיקה; פוקרה השלווה על גדות האגם שמשמשת בסיס לטיולים רבים בסביבה.
תאילנד: בנגקוק היא כרך מרתק, בחלקו העתיק נמצאים המקדשים וארמון המלך והחלקים המודרניים שוקקים חיים, שווקים ובילויים; בצפון תאילנד משתרע טבע במלוא תפארתו בדמות ג'ונגלים עם שפע חיות והפארק הלאומי דוי אינתנון, ושבטים מרתקים (בעיקר באזור מה הון סון ולכיוון הגבול עם לאוס ומיאנמר – משלוש הזהב); העיר צ'יאנג מאי היא בסיס מצוין לטיולי ג'יפים ולטיולים רגליים; החופים והאיים של תאילנד כבר קנו לעצמם מקום של כבוד בקרב המטיילים הישראלים – פוקט, קו סומוי, קו פנגן, קו פי-פי, קו טאו, קו צ'אנג ואחרים עם חול לבן, מי טורקיז ועצי קוקוס הם גן עדן לנופשים ולצוללנים. חלקם מתויירים מאוד וחלקם עדיין בתוליים.
טבע פראי שכולל בעלי חיים (סוסים, איילים ועוד) ושבטי נוודים אפשר למצוא במונגוליה, שנראה כאילו הזמן קפא בה מלכת; לאוס נראית כמו שתאילנד נראתה בעבר, עם כפרי קש, בנייה קולוניאליסטית לצד מקדשים מוזהבים, אזורים ירוקים ובתוליים ושבטים מיוחדים; מיאנמר (בורמה) ידועה במקדשי הזהב הרבים שבה ובאנשי השבטים המרתקים שאפשר לפגוש בה; קמבודיה שהיתה סגורה בפני תיירים שנים רבות משתקמת אט אט ומציעה ביקור בבירה פנום פן שנותר בה זכר מההדר הקולוניאלי ובקומפלקס המקדשים והארמונות באנגקור. האיים המלדיביים הם גן עדן מבוקש בעיקר על ידי זוגות בירח דבש, גולשי גלים וחובבי צלילה.

נתונים כלליים


המזרח הרחוק הוא ביטוי שטבעו ככל הנראה האירופאים בתקופת הקולוניאליזם כדי לתאר מזווית המבט שלהם את המדינות שנמצאות במזרח אסיה, בדרום אסיה ובדרום-מזרח אסיה. כיום מקובל להשתמש במונחים הגיאוגרפיים: מזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה. זהו אזור מהמגוונים והמעניינים בעולם בכל היבט: לאומים ומיעוטים אתניים, דתות ופילוסופיות, אומנויות וטקסים, נופים וחקלאות.
המדינות הנכללות באזור זה הן: אינדונזיה, בוטאן, בנגלדש, ברוניי, האיים המלדיביים, הודו, וייטנאם, טייוואן, יפן, לאוס, מונגוליה, מזרח טימור, מיאנמר (בורמה), מלזיה, נפאל, סין, סינגפור, סרי לנקה, פיליפינים, קוריאה הדרומית, קוריאה הצפונית, קמבודיה ותאילנד. בעבר כונה האזור כולו הודו-סין.
מזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה הן בין המקומות המיושבים ביותר בעולם, חיים בשטחן יותר משליש מאוכלוסיית העולם. במזרח אסיה למשל חיים 131 בני אדם בממוצע לקילומטר רבוע, שזה בערך פי שלוש מהממוצע העולמי שעומד על 45 איש על קילומטר רבוע. יוצאת דופן היא מונגוליה שבה הצפיפות היא הנמוכה בעולם, רק 1.7 נפש לקילומטר רבוע.
באזור זה נמצאות שתי הענקיות – סין והודו (אוכלוסייתן מונה יחד כ-2.5 מיליארד בני אדם). במזרח אסיה ניכרת ההשפעה הסינית בכל פינה שכן מרבית התרבויות היו בעבר חלק מהאימפריה הסינית. ואילו בדרום-מזרח היבשת ניכרת השפעה הודית. בהרים וביערות שאוכלוסייתם דלה יחסית, אולם בבקעות שליד הנהרות ובמישורי החוף חיים האנשים בצפיפות רבה ביותר.
במאה ה-15 החלו האירופאים לחפש את הדרך הימית להודו. בשם "הודו" הם כינו את מזרח אסיה כולה. מהמזרח הרחוק הגיעו לאירופה מוצרים אקזוטיים כמו תבלינים, בשמים, בדים משובחים ואבנים יקרות. עד מהרה השתלטו על כל חלקה טובה.

גיאוגרפיה

המזרח הרחוק הוא אזור מגוון מאוד ובו רכסי הרים וביניהם זורמים נהרות אדירי מימדים ועמקים שבסופם דלתא. במידה רבה אפשר לתאר את הטופוגרפיה של האזור כמניפה שההרים משמשים כצלעות וביניהם עוברים הנהרות והעמקים. בקרבת הדלתות נמצאים בדרך כלל האזורים הנמוכים ביותר ביבשת. שם יש אדמת סחף, ושם מרוכזת מרבית האוכלוסייה.
מלבד הרים מהגבוהים בעולם, נהרות ועמקים יש בה גם רמות, מישורים רחבי ידיים, ערבות, יערות, חופים ומדבריות. חלק מהמדינות נמצאות על "אדמת היבשת" וחלקן מפוזרות בארכיפלג ובאיים שמקיפים אותה (יפן, מלזיה, אינדונזיה, הפיליפינים ועוד), שהם חלק מ"טבעת האש", כינוי לרצועה ארוכה באוקיינוס השקט המתאפיינים בפעילות געשית נמרצת וברעידות אדמה תכופות בשל תזוזת הלוחות הטקטוניים. הודו, יפן והאיים ביניהן מועדים לפורענות בכל הנוגע לרעידות אדמה ולצונמי (כפי שקרה בדצמבר 2004).
הנהרות הגדולים עיצבו במידה רבה את האזור – בעמקים הפוריים שלגדותיהם התיישבו בני האדם והם אלו שהכתיבו את אופי החקלאות והגיבוש האתני.
רק סין לבדה, המדינה השלישית בגודל שטחה בעולם, נחלקת לשלושה אזורים גיאוגרפיים: רמת טיבט שנמצאת במערב סין, גובהה הממוצע כ-4,500 מטר, ובה מצויים מקורותיהם של היַנְגצֶה, הנהר הצהוב, המֶקונג והברהמפותרה. בדרום רמת טיבט עובר רכס הימלאיה, ובו ארבעים פסגות בגובה 7,000 מטר ויותר. על הגבול עם נפאל נמצאת הפסגה הגבוהה בעולם, הר אֶוורסט (8,848 מטר); האזור הגיאוגרפי השני – צ'ינגהי – משתרע ממזרח לרכסי ההרים קונלון וצ'יליאן, בחלק הצפוני של רמת טיבט. הוא כולל רמות הרריות כמו יונאן, סצ'ואן, מונגוליה ואגן טארים, שגובהן 900 עד 1,800 מטר; האזור השלישי הוא אזור המישורים של מזרח סין שמשתרע על פני 700,000 קילומטר רבוע, בין אגן הנהר הצהוב ואגן הינגצה. בצפון סין ובגבול סין עם מונגוליה משתרעים מדבריות: טקלה מקן וגובי.
גם הודו, שהיא תת-יבשת, נחלקת לכמה אזורים: בקצה הצפוני של המדינה מתנשא רכס ההימלאיה, שמרביתו בתחומי נפאל וסין. כאן נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בהודו, הר קנצֶ'נגוּנגָה (8,598 מטר). דרומה משם משתרעים מישורי הנהרות הגדולים של הודו, שמקורותיהם נמצאים בהרי ההימלאיה: האִינְדוס, הזורם מערבה ונשפך לים הערבי בתחומי פקיסטן, והגַנְגֶס, הזורם מזרחה ונשפך למפרץ בנגל בדלתא ענקית, הנמצאת בתחומי בנגלדש. מישורי הנהרות הם ארץ השפלה. רמת דֶקָאן נמצאת דרומית-מערבית לעמק הגנגס. גובהה הממוצע הוא כ-600 מטר, והיא מוקפת ברכסי הרים. ממערב תוחם אותה רכס גָאטס המערבי, שגובהו הממוצע 1,200 מטר. ממזרח תוחמים את הרמה הרי גאטס המזרחיים, הנמוכים יותר, ומצפון – הרי סטפורה וּוינדיה.
חקלאות: באדמות העשירות בטין ובמים של האזור, בשילוב הסביבה החמה, מעבדים כל פיסת קרקע הניתנת לעיבוד, ומגדלים בעיקר אורז, שהוא המזון העיקרי של הארצות באזור. במקומות שאין בהם די חום או מים לגידול אורז מגדלים דורה וחיטה. האירופאים הנהיגו באזור גידולים חקלאיים נוספים שנועדו לייצוא, בהם כותנה, תה וסוכר.
אוצרות טבע: מזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה הם אזורים דלים במחצבים ביחס לאזורים אחרים בעולם, ובייחוד ביחס למרכז אסיה ולמזרח התיכון. בסין יש נפט, פחם, כספית, וולפרום, מנגן ונחושת; בחצי האי המלאי יש בדיל בכמות נכבדת, בוקסיט ומעט ברזל; בפיליפינים יש זהב, נחושת וכרום; בקוריאות יש אבץ, עופרת, מנגן, וולפרום, ברזל ופחם; ביפן יש אבץ, עופרת, גז טבעי, נפט, נחושת וכרום ובהודו יש ברזל, פחם, כרום וגז טבעי.

אקלים

המזרח הרחוק הוא אזור מגוון מאוד גם מבחינת אקלים, עם זאת רוב האזור מאופיין באקלים טרופי וסובטרופי. מזג האוויר במזרח הרחוק נחלק לשלוש עונות עיקריות: "העונה היבשה והקרה" – בין אוקטובר למרס; "העונה היבשה והחמה" – בין מרס למאי; "העונה הרטובה והחמה" – בין יוני לספטמבר.
בעונה היבשה יורדים מעט גשמים יחסית (באזורים מישוריים לא יורד כמעט בכלל). בעונה החמה יותר חם ולח מאשר בשאר השנה, במיוחד באזורים מישוריים. בעונה הרטובה יורדים גשמי המונסון ברוב האזורים. בקיץ, בין יוני לספטמבר, נושבות במזרח אסיה ובדרום מזרחה רוחות עזות, המכונות רוחות מונסון, מהאוקיינוס אל היבשה וממטירות שפע גשמים. באזור זה יש מקומות המחזיקים ב"שיא עולמי" בכמות משקעים – 12,000 מילימטר לשנה ואף יותר. גשמי המונסון יורדים בדרך כלל מדי יום ביומו, במחזוריות קבועה: ארובות השמים נפתחות בדרך כלל בשעות אחר הצהריים וממטירות כמות נכבדת של גשם במשך כמה שעות. בקיץ גורמים הגשמים המרובים והשלגים המפשירים בהרים לשיטפונות גדולים בעמקים, בערוצי הנהרות ובדלתות הנשפכות לים. ואילו בחודשי החורף הגשם מועט יחסית.
במזרח אסיה (בצפון הודו, בדרום סין וביפן) יש אזורים שבהם שורר אקלים סוב-טרופי לח המאופיין בטמפרטורות נוחות ולחות גבוהה לאורך רוב חודשי השנה. בעונת הקיץ דומה האקלים במידה רבה לאקלים השורר באזורים טרופיים. החורף מאופיין באוויר קר שנושב מהקטבים לאזור ועלול לגרום לקרה ולכפור.
צפון סין ומערבה הם אזורים צחיחים או צחיחים למחצה, המתאפיינים בהבדלי טמפרטורות גדולים בין עונות השנה. בדרום המדינה ובדרום-מזרחה חם ולח יותר. הגשמים יורדים בעיקר בקיץ ובסתיו. בחורף יורדים משקעים רק בדרום סין ובמזרחה.

מארג אתני

באזור חיו וחיות מאות קבוצות אתניות, שמהוות ללא ספק את המגוון האנושי הנרחב ביותר על כדור הארץ. האזור יושב על ידי בני אדם כבר לפני 40 אלף שנים. המתיישבים הראשונים באזור הגיעו מפנים יבשת אסיה, מרכז אסיה של היום, לאזור סין. הטופוגרפיה של האזור שימשה לסירוגין כגשר וכמכשול לתנועת האנשים לאורך ההיסטוריה. הקבוצות האתניות התערבבו, התפצלו והתאחדו במרוצת השנים, אולם שני המוקדים העיקריים היו בסין ןבהודו ומשם התפשטו השבטים לשאר האזור. גם כיום ההבדלים הוויזואליים והתרבותיים בין תושבי הודו, בנגלדש (ופקיסטן אף שאינה נכללת באזור) מובהקים לעומת תושבי סין, הקוריאות וסביבתן.
* סין היא אחת מהתרבויות העתיקות ביותר בעולם. השושלות הראשונות שלה שלטו במרחב הגיאוגרפי האדיר שבמרכז אסיה. סין נחשפה למערב רק במאה ה-19, כאשר מדינות אירופאיות החלו לנגוס בחלקים מהקיסרות. במהלך המאה ה-20 התחוללה בסין הפיכה קומוניסטית והיא הפכה למדינה מסוגרת ומנותקת משאר העולם. בשנים האחרונות סין מתפתחת וצוברת עוצמה. במידה רבה מכונה המאה ה-21 "המאה הסינית".
בסין חיו יותר ממאה קבוצות אתניות, כשהקבוצה הדומיננטית והגדולה היא בני האן. במרוצת ההיסטוריה, קבוצות אתניות רבות נטמעו בקבוצה זו. אף שמדובר בקבוצה אתנית אחת, בני האן עדיין מדברים בכמה שפות. ממשלת הרפובליקה העממית הסינית מכירה כיום ב-56 קבוצות אתניות שונות, בהן גם הטיבטים. שלטונות סין מעודדים את בני האן להגר לאזורי מחיה של מיעוטים כדי שיהיה בהם רוב סיני.
* לחצי האי המלאי (מלזיה) הגיעו בני אדם לראשונה בתקופת הקרח, כאשר בורנאו, הפיליפינים ודרום-מזרח אסיה היו מחוברים בגשר יבשתי. חוקרים מאמינים שתושבי מלזיה הראשונים היו קרובים-רחוקים של האבוריג'ינים מאוסטרליה. לפני כ-5,000 שנה הגיעו לחצי האי המלאי מהגרים מיונאן שבסין. החל מהאלף הראשון לספירה היתה מלזיה נתונה להשפעה הודית חזקה, ובתקופה זו התפשטו בה ההינדואיזם והבודהיזם.
* התרבויות בחצי האי ההודי הן מהקדומות בעולם. בעמק האינדוס נתגלו שרידי תרבות מפותחת מהאלף השלישי לפני הספירה. בשנת 1500 לפני הספירה פלשו להודו כובשים אריאנים שדחקו דרומה את הדראווידים, תושביה המקוריים של הודו, ושלטו בה כאלפיים שנה. האריאנים הביאו עמם עקרונות פילוסופיים-דתיים שמהם התפתח ההינדואיזם וגם את החלוקה המעמדית לקסטות הנהוגה בה עד היום. במאה השמינית פלשו להודו המוסלמים, במאה ה-16 היו הפורטוגלים לאירופאים הראשונים שישבו בהודו. במאתיים השנים הבאות התחרו המעצמות בריטניה, הולנד, צרפת ופורטוגל על המסחר עם הודו. מאבק שהוכרע לטובת הבריטים במאה ה-18. גיבושה המדיני של הודו המודרנית הוא תוצאה של הקולוניאליזם הבריטי שבמסגרתו אוחדו למעלה
מ-550 מדינות-נסיכות ליחידות מנהליות גדולות יותר. עם הסתלקותה של בריטניה מהודו חולקה תת-היבשת ההודית לשתי טריטוריות: האחת בשליטה הינדית – הודו, השנייה בשליטה מוסלמית – פקיסטן.
* יפן היא מדינה הומוגנית מבחינה אתנית. התושבים המקוריים הם ממוצא נורדי לפני כ-30 אלף שנים. במשך שנים רבות היו נתונים האיים שמרכיבים את יפן כיום תחת השפעה סינית חזקה.
* השבטים שמושכים אליהם תיירים (כמו שבט ארוכות הצוואר), שגרים בחלקים הצפוניים של תאילנד, וייטנאם ולאוס חיים בעיקר ברמות המרכזיות ובאזורים ההרריים שבצפון. בני שבטים רבים הגיעו לאזור מדרום-מערב ומדרום-מרכז סין. רובם שימרו מאפיינים תרבותיים ממורשתם בסין. השבטים בדרום-מזרח אסיה נחלקים לשני סוגים: אנשי העמקים והמישורים ואנשי ההר. אנשי העמקים והמישורים נוטים להתיישב ביישובי קבע, להתערבב באוכלוסייה הכללית ולהתפרנס מחקלאות. בעוד שאנשי ההר נודדים ומבודדים יותר. כיום הם מכונים בני מיעוטים ומהווים, בלבושם הססגוני ובמנהגיהם, אטרקציה תיירותית.
שפה: המנדרינית, ניב של השפה הסינית ששייכת למשפחת השפות הסינו-טיבטיות, היא השפה המדוברת ביותר במזרח הרחוק. יותר מ-1.3 בני אדם דוברים אותה (יש בסך הכל כ-14 ניבים בשפה הסינית וההבדלים ביניהן יכולים להיות משמעותיים). סינית אינה דומה לאף שפה אחרת, בה וביפנית יש שיטות כתב מסובכות ואלפי סימני כתב (שמכונים סימניות). השפות הסיניות הן הדומיננטיות באזור מזרח אסיה והן אלו שהשפיעו על שפות אחרות כמו היפנית והקוריאנית.
ישנן שלוש קבוצות עיקריות שהן המקור לשפות במזרח הרחוק: משפחת השפות האסטרו-אסייתיות, משפחת השפות המאלאיות-פולינזיות ומשפחת השפות סינו-טיבטיות.
בהודו נהוגות לא פחות מ-17 שפות אזוריות, אבל ההינדית היא השפה הרשמית ומרבית התושבים מדברים באנגלית.

דתות

איסלאם היא הדת השלטת בחלק ממדינות דרום-מזרח אסיה: מלזיה, אינדונזיה ובנגלדש. בהודו ובנפאל מאמינים בהינדואיזם. בודהיזם, שהחל בצפון הודו, נדד משם והוא הדת העיקרית בסרי לנקה, במיאנמר (בורמה), בתאילנד, בקמבודיה, בדרום קוריאה ובווייטנאם. גם ביפן יש בודהיסטים. בודהיזם היה גם הדת השלטת בצפון קוריאה ובמונגוליה, עד למהפכה הקומוניסטית. תורתו של קונפוציוס, שהיא יותר קוד חברתי ומוסרי מאשר דת, נולדה בסין אולם דוכאה במהלך השלטון הקומוניסטי. מאז הרפורמות שעברה סין בשנות ה-80 חזרו חלק מהתושבים להאמין בה. רשמית סין היא מדינה אתיאיסטית אולם יש בה גם טאואיסטים ובודהיסטים. ביפן מאמינים בדת השינטו, שמערבת אלמנטים מהבודהיזם. הפיליפינים מאמינים בנצרות קתולית, נוצרים (קתולים ופרוטסטנטים) יש גם בקוריאה, ביפן, בהודו ובמיאנמר (בורמה).

 

האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

סנט פטרסבורג בחורף

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code