תפריט עמוד

הלווייתן הביישן

כבר יותר מעשור יוצאת סירת המפרש ג'מיני ממעגנה בסן רמו, איטליה, לגיחות מחקר בנות שבוע בשמורת הטבע ליונקים ימיים בים הליגורי, שם היא תרה אחר היונק בעל פרופיל השחייה הביישני - הלווייתן המצוי. כתבת "מסע אחר" דפנה פינגולד התלוותה לצוות המחקר

שעת בוקר מוקדמת, אני מצחצחת שיניים ויוצאת אל תא הנהג. אל מול עיני נפרש הים התיכון במלוא עוצמתו, רגוע, שקט ומזמין. עוד יום נהדר מחכה בפתח. המנוע נדלק ויוצאים לדרך. המטרה: למצוא את הלווייתן המצוי. כל הצוות כבר בחוץ ואני מחליטה לטפס אל התורן כדי לקבל שדה ראייה רחב יותר. שקט. לפני שמוצאים אותו שורר מעין מתח על הסירה. מי יראה אותו ראשון? האם הים יישאר רגוע? אני מוצאת את עצמי מדברת עם הים, שואלת אותו שאלות.
בום!!! כמו משום מקום הוא עולה לקחת נשימה, מרוקן את ריאותיו ולוקח אוויר לקראת הצלילה הבאה. הסירה מתקרבת אליו יותר ויותר, המים צלולים. הנה הוא. הלווייתן המצוי, בגודל טבעי, במלוא הדרו.

על סירת מפרש בלב ים
פגישה עם לווייתן באורך 17 מטר בעת הפלגה בלב ים היא מאורע שקשה לתארו במלים. את הלווייתן המצוי (Balaenoptera physalus), שככל הידוע כיום הוא היונק השני בגודלו שחי אי פעם על פני כדור הארץ, זכיתי לראות במי הים הליגורי (Ligurian Sea) שבמערב הים התיכון כעוזרת מחקר מטעם מכון טתיס, מרכז מחקר ליונקים ימיים באיטליה.

משמרות הצפייה בלוויתן המצוי. ככל שעולים גבוה יותר, שדה הראייה רחב יותר

הכל החל בחיפושי אחר עבודה במכון מחקר ליונקים ימיים. גלישה אקראית באינטרנט הפגישה אותי עם מכון טתיס. ד"ר סימונה פניגדה, סגן נשיא המכון, עומד בראש מחקר הלווייתן המצוי בים התיכון. המחקר מתבצע על גבי סירת מפרש ממונעת בשם ג'מיני (Gemini Lab). כבר יותר מעשור יוצאת ג'מיני ממעגנה במרינת פורטוסולה (Portosole) שבסן רמו, איטליה, לגיחות מחקר בנות שבוע ימים בשמורת הטבע ליונקים ימיים בים הליגורי (Ligurian Sea Cetacean Sanctuary). גודל השמורה כתשעים אלף קילומטרים רבועים שכוללים את אזור ליגוריה באיטליה, הריביירה הצרפתית וצפון סרדיניה (האזור הוכרז כשמורה ב־1999 בהסכם בין איטליה, צרפת ומונקו).
הנתונים הרבים שנאספו במסגרת מחקרו של ד"ר פניגדה מלמדים שרוב הלווייתנים בים התיכון נמצאים באזור הים הליגורי. ההסבר לכך הוא שבאזור קיים זרם מעלה (Upwelling). רוחות צפון־מערביות דוחפות את שכבת המים העיליים אל הים הפתוח וגורמות למי עומק קרים ועשירים בנוטריינטים, שהם הבסיס לכל מארג המזון בים, לעלות אל פני השטח. הנוטריינטים הם הגורם העיקרי לכך שמי הים הליגורי עשירים בדגה ומושכים אליהם מינים רבים של יונקים ימיים. במכון טתיס מעריכים שאוכלוסיית הלווייתן המצוי בים התיכון מכילה כ־400 פרטים.

בריחה אל השקט המופתי
כשקוראים את דפי ההסבר על המחקר בים הליגורי המחשבה הראשונה שעולה היא: "כמה נהדר, שבוע על סירת מפרש, צפייה בלווייתנים ובדולפינים, מה כבר יכול לקרות?". אך החיים על גבי ג'מיני אינם פשוטים כל כך. בתחילת כל שבוע נפגשים לראשונה 11 מתנדבים. מאותו רגע הם חיים יחד על סירה אחת 24 שעות ביממה במשך שבוע. איתם נמצאים עוד שלושה חוקרים, מפקד סירה ועוזר מפקד סירה. 16 אנשים מתחלקים לשישה חדרים לא גדולים עם מיטות קומתיים, כך שאין הרבה פרטיות. החיים הצפופים על גבי הסירה מחייבים פתיחות מיידית בין המשתתפים במחקר, דבר שלא קל להגיע אליו כשרק מכירים.
בכל יום אחראי זוג מתנדבים אחר על

לכל אדם על גבי הסירה יש רצונות משלו ואהבות משלו. רק דבר אחד מאחד את הקבוצה כולה: הרדיפה והכמיהה לראות את היונקים הימיים

הכנת הארוחות לכל אנשי הסירה, וזוג אחר אחראי על נקיון השירותים. פעולות פשוטות יחסית בחיי היומיום הופכות למשימה קשה כשמדובר בבישול ובניקיון עבור 16 אנשים. המשימה נעשית כמעט בלתי אפשרית כשלא רגילים לסירה המתנדנדת בים. לעתים קרובות המתנדבים אינם מסוגלים להיכנס אל המטבח הקטן שנמצא בבטן המפרשית עקב מחלת ים.
הטיפוסים שמצטרפים לסדנאות המחקר של טתיס הם שונים ומגוונים. לכל אדם על גבי הסירה יש רצונות משלו ואהבות משלו. רק דבר אחד מאחד את הקבוצה כולה: הרדיפה והכמיהה לראות את היונקים הימיים. מרגע היציאה מסן רמו מתחילות משמרות הצפייה. כל משמרת מורכבת משני מתנדבים וחוקר אחד היושבים עם משקפות על גג הסירה, לפחות ארבעה מטרים מעל פני המים. מיקום נהדר נוסף לצפייה בלווייתנים הוא מכיסא הממוקם בקצה התורן של הסירה, שמכונה "קן העורב" ועליו יכול לשבת רק אדם אחד. פעמים רבות מצאתי את עצמי מטפסת אל התורן הגבוה ובורחת אל השקט המופתי. 

נשיפה רבת עוצמה
קשה לאתר את הלווייתן המצוי עקב פרופיל השחייה הביישני שלו. בניגוד ללווייתנים כמו הראשתן (Physeter macrocephalus) ולווייתן גדול סנפיר (Megaptera novaengliae), שמוציאים את סנפיר הזנב שלהם אל מחוץ למים לפני הצלילה אל המעמקים, סנפיר הזנב של הלווייתן המצוי נשאר בתוך המים. בנוסף סנפיר הגב שלו קטן יחסית (כשישים סנטימטר אורכו). לכן הדרך היחידה לזהותו בשטח היא על

ללווייתני מזיפות, תת סדרה שהלוויתן המצוי משתייך אליה, יש ראש סימטרי שבחלקו העליון שני חורי נשימה שנפתחים בצורת שני חריצים אורכיים. בעת נשיפת הלוויתן מתרוממים המים לגובה רב, דבר שמקל על החוקרים לאתר את הלוויתן ממרחק

פי הנשיפה רבת העוצמה שלו המלווה בפרץ של רסס מים, כמו סילון, עם יציאתו מהמים. לעתים עוברים ימים שלמים בים ולא רואים אפילו פרט אחד (הפיצוי הוא בדמות יונקים ימיים אחרים שנקרים בדרך כמו סטנלה מפוספסת, ראשתן, דולפיני גרמוס ועוד).
המשימה הראשונה היא לנסות ולזהות את כל פרטי האוכלוסייה, ועושים זאת באמצעות שיטה שנקראת Photo Identification (ובקיצור Photo ID) – צילום לשם זיהוי. לכל יונק ימי קיימים סימני היכר המיוחדים רק לו ולפי סימנים אלה ניתן לזהות פרט בודד עד לשמו הפרטי (כן, לכל לווייתן יש שם). את סימני ההיכר מצלמים במצלמת סטילס ומכניסים לקטלוג, ואותו צילום הוא כמו טביעת האצבע של כל פרט ופרט. עד היום מקוטלגים 388 לווייתנים בקטלוג הלווייתן המצוי של המכון. הצילום והזיהוי עוזרים להבין הן את הרכב האוכלוסייה כולה והן את הנישה האקולוגית שהפרטים בוחרים לחיות בה.
את מהלך המחקר מתעדת תוכנת מחשב. המחשב שעל גבי ג'מיני מחובר ל־GPS – מערכת המיקום העולמית שמבוססת על לוויינים, ול־UTC —השעון הבינלאומי (זמן עולמי מתואם). בניתוח הנתונים על מפות ממוחשבות ניתן לראות את כל הנקודות שבהן נמצאו יונקים ימיים באזור הים הליגורי.
פרמטרים שונים מודדים את התנהגות האוכלוסייה: האם האוכלוסייה הנצפית נמצאת במצב מנוחה, בחיפוש אחר מזון, במשחק או אולי במצב של שיוט. הרכב האוכלוסייה הוא אחד הפרמטרים החשובים: כמה פרטים נמצאים בלהקה, והאם היא מורכבת מפרטים בוגרים או גורים או גם וגם. התוכנה מתעדת גם נתונים סביבתיים כמו מצב הים (גלי או שטוח לפי קנה מידה קבוע מראש), מי זיהה את הפרטים ומאיזה אזור על הסירה, האם הזיהוי היה בעזרת משקפת או בעין בלתי מזוינת וכל הערה אחרת שיכולה לעזור לאחר מכן בניתוח הנתונים.
בעזרת כל הממצאים הללו ניתן לענות על שאלות מחקר רבות כמו האם האוכלוסייה הזו חיה באופן קבוע באזור הים הליגורי, האם הפרטים נמצאים באזור בגלל שפע המזון ועוזבים לאחר עונת האכילה, האם הם מתרבים בים הליגורי או שתהליך הרבייה של המין מתבצע באזור אחר בים התיכון. התשובות לשאלות הללו עדיין אינן חד משמעיות עקב מחסור במידע קונקרטי במשך חודשי החורף. הים הליגורי הוא אזור של ים פתוח המאופיין בים גלי מאוד, מצב המקשה מאוד על מציאת הלווייתנים וזיהוים, כך שהיציאה לים על סירת מפרש בחודשי החורף היא לא מעשית.

הצמדת מכשיר v-TDR ללווייתן מצוי בעזרת רובה צלצל. זו אחת המשימות הקשות ביותר במחקר: הלווייתן חושף רק חלק קטן מגבו מעל פני המים, וכדי שייווצר ואקום, על הירייה להיות מדויקת

תגליות ממעמקים
הנתונים הנאספים על גבי סירת המחקר מתעדים אך ורק את פעילות הלווייתן מעל פני המים, אך מה שבאמת מעניין את החוקרים זה מה קורה במעמקי הים, במקומות שאליהם אנחנו לא יכולים להגיע. שם מתנהלות פעילויות משמעותיות בחייו כמו רבייה, אכילה ואינטראקציות חברתיות בין חברי הלהקה.
כדי לקבל מידע על התנהגות הלווייתן במעמקי הים מצמידים לגופו מכשיר בשם v-TDR (Velocity Time Depth Recorder). מכשיר זה, שמשקלו כ־250 גרם והוא מוצמד אל גב הלווייתן בעזרת ואקום, מתעד את מהירות השחייה של הלווייתן, עומק הצלילה וזמן הצלילה. הלווייתן, ששוקל כשבעים טונות, לא חש במכשיר על גבו והתנהגותו בעת

לפני שמוצאים לווייתן שורר מעין מתח על הסירה. מי יראה אותו ראשון? האם הים יישאר רגוע?

ההצמדה לא מעידה על כך שהמכשיר מפריע לו. בכל פעם שהלווייתן עולה לנשום המכשיר יוצא אל האוויר ושולח גל רדיו לאנטנה המצויה על הסירה וכך מאפשר מעקב.
כדי להוציא את המידע מהמכשיר ולעבדו במחשב יש לנתקו מגב הלווייתן, אך לחוקרים אין שליטה על הניתוק. המכשיר מתנתק בעצמו ובאופן אקראי, ומציאתו על ידי החוקרים היא קריטית, כי בלעדיו המידע אבוד. כך מצאנו את עצמנו לא פעם רודפים אחרי לווייתן אל לב ים כי המכשיר עדיין לא התנתק ולא רצינו להחמיץ אותו לכשיתנתק לבסוף.
הממצאים ממכשירי ה־v-TDR הראשונים הפתיעו את החוקרים. בניגוד להשערה כי צלילתו של הלווייתן המצוי רדודה, התברר שהוא צולל לעומקים של עד 500 מטר בים התיכון. ממצא מעניין נוסף גילו חוקרי טתיס בניתוח גנטי של דוגמיות שומן מגוף הלווייתן: הלווייתן המצוי בים התיכון שונה גנטית מהלווייתן המצוי של האוקיינוס האטלנטי. כלומר, יכול להיות שאוכלוסיית הלווייתן המצוי בים התיכון התרחקה באופן גנטי מאוכלוסיית האוקיינוס האטלנטי עד כדי יצירת תת מין חדש שמתרבה אך ורק בינו לבין עצמו.

הנשימה נעתקת

השמש שוקעת, משמרות הצפייה הסתיימו, מכבים מנוע ונסחפים עם הזרם בלב ים

מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתעדת את כל מסעותי הן בים והן ביבשה, אך המסע הזה צפן בחובו חוויה מסוג אחר. לא משנה בכמה לווייתנים צפיתי במהלך שהותי בסירה, לעתים הלווייתן הגיע כה קרוב אלינו, וכולנו היינו שקטים, מחכים לנשימה הבאה בעוד נשימתנו נעתקת. אז לא היה בכוחי לצלם אותו, כי שום תמונה בעולם לא יכולה להעביר באופן מלא את העוצמה הטמונה בחיה העצומה הזו.
במהלך החודש שלי על סיפון הג'מיני מתנדבים באו והלכו, אך דבר אחד לא השתנה: התגובה למראה לווייתן בפעם הראשונה. גם האדם הרציני והמאופק ביותר הופך לרגע אחד להיות ילד קטן ונרגש.


תודת הכותבת לחברי ארגון טתיס ובמיוחד 
ל־Giovanna Pesante ,Dr. Simone Panigada ו־Federico Bendinoni, שהפכו שבוע של סדנה פשוטה על סיפון הסירה ג'מיני לחודש של ניסיון חסר תחליף.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

קרנבל ונציה - למאה ה-18 ובחזרה

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *