"ג'נקפינג" (Jönköping), מפרשית עץ באורך עשרים מטרים, נבנתה בשנת 1896 בשוודיה. היא היתה ספינה בלטית טיפוסית לאותה התקופה. מידותיה הקטנות אפשרו לה להיכנס לנמלים הקטנים והרדודים הפזורים לאורך הים הבלטי, ובעיקר לתעלת גטה (Göta Kanal) אשר חיברה בין נמל גטבורג (Göteborg) ובין שני האגמים הגדולים בשוודיה – וטר (Vättern) וונר (Vänern). בחודש אוקטובר 1916, בהיותה בת עשרים, הג'נפינג יצאה מנמל גבלה (Gävle) שבשוודיה לעבר הלסינקי, בירת פינלנד, שהיתה אז בשליטה רוסית. בבטנה נשאה הספינה מטען של כמאה טונות, שיועד לכוחות הצאר ניקולאי. המטען הכיל בעיקר קורות ברזל כבדות, אבל היתה גם תוספת מרעננת: חמישים ארגזי שמפניה, 17 חביות יין אדום ו־67 חביות קוניאק צרפתי משובח, שנועדו לחימום גרונותיהם של קצינים רוסים ממקורבי הצאר בחורף הבלטי הקפוא.ב־3 בנובמבר, לאחר עיכוב של כמה ימים בשל תנאי מזג האוויר, בהיותה במרחק 37 קילומטרים מדרום־מערב לעיר הפינית ראומה (Rauma), נעצרה הספינה על ידי הצוללת הגרמניתU-22 . בדיקה קצרה הבהירה לגרמנים שהמדובר בספינת אספקה לצבא הרוסי במסווה אזרחי, ובתוך דקות ספורות היא טובעה על מטענה ועל מלחיה חסרי המזל.ב־1997 גילו קלאס ברגוול ופטר לינדברג, שני מחפשי אוצרות שוודים, ספינה בעומק של 64 מטרים במיקום המשוער של הג'נקפינג. בדיקה ראשונית הבהירה שאכן זו ספינת האוצר האבודה. בדיקה מדוקדקת יותר העלתה שהספינה השתמרה היטב, ושרוב מטענה נותר בשלמותו. ברגוול ולינדברג הבינו שהם עלו על משהו גדול. היין מעולה ההערכות על שווי המטען נעו בין עשרים לשבעים מיליון דולר. בלי לבזבז זמן ומבלי שפרסמו את עניין הגילוי בתקשורת, הם מיהרו לרכוש
בהליך משפטי מזורז את הזכויות על הספינה, ובמקביל פתחו חברה לחילוץ ספינות טבועות, וקראו לה "סי־סטאר" במהלך אותו החורף, בשל תנאי מזג האוויר הקשים, נכשל הניסיון הראשון לממש את התוכנית. ואולם הצוות לא בזבז זמן, ובעזרת גיחות צלילה בודדות הצליח לחלץ כמה מאות בקבוקי שמפניה. כמה בקבוקים שנפתחו על הסיפון הבהירו שלא זו בלבד שהיין ראוי לשתייה, אלא שטעמו נהדר. בדיקה מדוקדקת, שנערכה כעבור זמן מה במכון צרפתי המתמחה בבדיקות מעבדה ליינות שמפניה, העלתה שהיין בן ה־81 הוא מאיכות מעולה. מתברר שהתנאים במעמקי הים הבלטי – טמפרטורה קבועה של ארבע מעלות צלזיוס וחושך – הם תנאים אידיאליים לשימור יין לתקופות ממושכות (עוד על היין קראו בעמוד משמאל). בינתיים, ככל שנקפו מחוגי השעון, הידיעות והשמועות על ספינת האוצר עשו גלים והתפשטו בכל ארצות סקנדינביה ומעבר להן. עוד לפני שהתארגן צוות "סי־סטאר" לניסיון החילוץ השני, הגיעה למקום ספינה פינית בראשות פטר פריקמן, איש עסקים וחובב אוצרות פיני, שהתעקש לטעון שהוא נינו של בעל הספינה המקורי – עובדה שמקנה לו את הזכויות הבלעדיות על האוצר. עד שהתברר עניין הבעלות בבית המשפט, עגנו שתי הספינות בלב ים והמתינו בדריכות להחלטה הגורלית. עדויות מהאתר סיפרו על מתיחות גוברת, על איומים ועל מקרים שבהם הגיעו הצוותים לאלימות ממש. הם יעשו הכל בשביל כסף
בד בבד המשיכו אנשי "סי־סטאר" בעבודה המייגעת, שנעשתה במים קרים ועכורים שלא אפשרו לצוללנים לראות למרחק של יותר מעשרים סנטימטרים. ב־24 ביולי 1998, לאחר כמה ניסיונות כושלים, הועלתה לבסוף הג'נקפינג מעל פני המים. למרבה שמחתם של מנהלי המבצע, רוב החביות והבקבוקים שנותרו בה חולצו ללא פגע ונשלחו לסטוקהולם. והספינה? צוות "סי־סטאר" הגדיר אותה "פגועה מכדי לשמש מוזיאון", ובמילים אחרות, "עכשיו, אחרי שקיבלנו את מה שרצינו, שיקום הספינה מעניין אותנו כקליפת השום". מיד אחרי שנוצלה עד תום, הושלכה הג'נקפינג בפעם השנייה בתולדותיה להתרסק אל קרקעית הים הבלטי – הפעם כנראה לנצח. מידת מה של צדק פואטי נעשה בימים שלאחר מכן. למורת רוחם של ברגוול ולינדברג, התגלה שהקוניאק בחביות אינו ראוי לשתייה, וזאת בשל מי ים שחלחלו עם השנים מבעד לעץ ונמהלו במשקה היקר. לעומת זאת, אלפיים בקבוקי השמפניה סיפקו להם סכום צנוע של כשמונה מיליון דולרים. |
סיפורה של ספינה שוודית טבועה ואוצר שמפניה נדיר פורסם 15.4.07 |
אגם הורנבורגה, שוודיה
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3860
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 641
[name] => שוודיה
[slug] => sweden
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 641
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 48
[filter] => raw
[term_order] => 0
))