תפריט עמוד

הדולומיטים האיטלקיים – הרים של סיפורים

הדולומיטים האיטלקיים – הרים של סיפורים

פסגות הרים משוננות, עמקים ירוקים, אגמים כחולים ופריחה מרהיבה. טיול אל הפסגות והרכסים מהיפים באירופה, בין כפרים, שלכל אחד מהם הסטוריה מרתקת

פסגות הרים משוננות שחותכות את השמים, מדרונות ירוקים אינסופיים, עמקים מוריקים, כפרים ציוריים, נהרות ואגמים כחולים. וגם: שלג וקרח ומצוקי אבני גיר נישאים ופרחים מרהיבים. אין ויכוח: הדולומיטים, אשר בצפון-מזרח איטליה, מספקים נופים עוצרי נשימה, מהיפים בעולם.

אולם בין המראות העוצמתיים, אפשר לזהות לא מעט רמזים להיסטוריה דרמטית לא פחות, שכדאי ומעניין להכיר כאשר מטיילים באזור: מנהרות וביצורים, תותחים וכמובן דרכי הברזל (באיטלקית: "ויה פראטה") – כבלי ברזל ופלדה הקבועים לאורך ההרים והמצוקים התלולים, ושבאמצעותם מטיילים עד היום מטפסי הרים וחובבי אתגרים למיניהם.

לטיולים נפלאים בדולומיטים האיטלקיים לחצו כאן >>


שיירת ג'יפים בהרי האפנינים בדרך לדולומיטים

סופה של אימפריה
מרביתו של רכס הדולומיטים נמצא במחוז טרנטינו-אלטו אדיג'ה, ששייך לאיטליה ומורכב משתי נפות – טרנטו ודרום טירול. המחוז נהנה משלטון ייחודי של אוטונומיה חלקית, ומשלווה התואמת את הפסטורליה של הטבע. אולם לא תמיד היה המצב כזה.

החל משנת 1815 שלטה האימפריה האוסטרו-הונגרית (וקודמתה, האימפריה האוסטרית) בדרום טירול. במלחמת העולם הראשונה, לאחר שאיטליה הצטרפה למעצמות הברית, הגיעה המלחמה גם אל הדולומיטים. האוסטרו-הונגרים הקימו עמדות הגנה בשיאי הרכסים וקבעו לראשונה את דרכי הברזל על מנת להקל על מעבר כוחות, ציוד ואספקה. המלחמה בדולומיטים ארכה שלוש שנים וגבתה מחירים כבדים, בעיקר בשל גנרל חורף. השלג והקור, כמו גם הקושי בהעברת אספקה, גבו קורבנות בצבא האוסטרו-גרמני, וגם תושבי דרום טירול הקריבו מחיר כבד: על פי ההערכות, כ-70 אלף מתושבי הממלכה האוסטרו-הונגרית פונו במהלך המלחמה ויושבו מחדש באוסטריה, בוהמיה ומוראביה.


שלג בהרים הגבוהים מוסיף אתגר לנהגים

הכוחות האוסטרו-הונגרים הצליחו לשלוט בעמדותיהם שבדולומיטים, אולם בתום מלחמת העולם הראשונה הועבר האזור, כחלק מהסכם ורסאי, לשליטת האיטלקים. שבויי מלחמה ביצעו את העבודה המורכבת והמסוכנת של התקנת הסולמות והיתדות בדרכי הברזל, ובכך הניחו את היסודות למטיילים מכל העולם שנהנים עד היום מטיפוס מעל ומתחת לנופים בלתי נשכחים.

טלטלה חדשה פוקדת
שנות ה-20 של המאה העשרים. תושבי דרום טירול, שנמצא כעת בשליטה איטלקית, סובלים מאוד ממחסור, רעב ומחלות. השלטון האיטלקי לא מקל עליהם ופותח במדיניות האיטליזציה של האזור: אוכלוסייה איטלקית, שהגיעה בעיקר מסציליה, מיושבת במקום, לישובים ניתנים שמות איטלקים וגם בבתי הספר נדרשים לדבר וללמוד איטלקית. נוסף לכך, מצומצמת מאוד הפעילות התרבותית-חברתית המקומית לאחר שנסגרים מועדוני ספורט, תיאטראות, תנועות נוער ועוד.

לאחר שמוסוליני עלה לשלטון באיטליה, מצבם של תושבי האזור הפך גרוע אף יותר. בשנות ה-30 של המאה העשרים הגיע מספר האיטלקים המתגוררים בדרום טירול לכ-100 אלף וקרקעות הופקעו לטובת תחנות כוח הידרואלקטריות. כתוצאה מכך, מאגרי המים הציפו והחריבו כפרים רבים.


כפר קטן בנפת דרום טירול. האזור הפסטורלי הזה עבר טלטלות קשות לאורך השנים

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עובר האזור טלטלה קשה נוספת. בשנת 1939 רוקמים הנאצים תוכנית הגירה, שבמסגרתה יעברו תושבי דרום טירול להתגורר בגרמניה הנאצית או באוסטריה. כ-75,000 תושבים, שהיוו את מרבית האוכלוסייה באזור עזבו את דרום-טירול (ורק כשליש מהם שבו אחרי המלחמה).

לאחר פלישת בעלות הברית לסיציליה, בשנת 1943, והפיכתו של מוסוליני על ידי הנאצים לשליט בובה בצפון איטליה, הוחל על דרום טירול השלטון הנאצי ובמקום יושבו מחדש דוברי-גרמנית. יהודי האזור גורשו למחנות הריכוז וההשמדה ונרצחו בהם, כמו גם מנהיגים מקומיים של תושבים שבחרו שלא לשוב לגרמניה או לאוסטריה לאחר משאל העם.


בנוף המפעים הזה, של פסגות הדולומיטים המשוננות, התרחשו דרמות לא קטנות

זה נגמר בשטורדל תפוחים
עם תום מלחמת העולם השנייה שרר מתח רב בין האוכלוסיה הוותיקה לחדשה באזור דרום טירול. תושבי דרום טירול הוותיקים ביקשו עצמאות ובזו למתיישבים החדשים – האיטלקים שיושבו באזור – שנאלצו להסתגל לחיים למרגלות הדולומיטים. האיטלקים מצדם התגוררו בעיקר בעיר הבירה של המחוז, בולצאנו, ובסביבתה, ומיעטו להגיע אל הכפרים הוותיקים שבעמקים.

המתיחות, שהתעצמה במהלך השנים, הפכה בראשית שנות הששים לטרור של ממש. תנועת מחתרת שהוקמה על ידי צעירים טירולים איימה להפוך את דרום טירול לאזור בלהות, כשביצעה פיגועי טרור והטמינה פצצות. לאחר מאבק של כעשר שנים, בשנת 1969, קיבלו תושבי דרום טירול אוטונומיה מוגבלת.

אז מה נקנה לפיקניק?

כיום, על אף שהתקווה לעצמאות מוחלטת לא נגוזה, קיימת הרמוניה יחסית בין תושבי דרום טירול האוסטרים לאיטלקים. פריחת התיירות והקשרים העסקיים שהתפתחו במהירות שיפרו מאוד את היחסים, והאזור משגשג ופורח מכל הבחינות.

דרום טירול נהנית כיום מאוטונומיה חלקית, באזור מדוברות ונכתבות הן גרמנית והן איטלקית, ובכפרים שבעמקים ניתן ליהנות מהטיפוח והסדר האוסטריים הידועים, וכמובן – מבירה קרה ומשטורדל תפוחים נפלא.

לטיולים נפלאים בדולומיטים האיטלקיים לחצו כאן >>

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

קרנבל ונציה - למאה ה-18 ובחזרה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות