תפריט עמוד

דמנהור – מקדש האדם, צפון איטליה

דמנהור – מקדש האדם, צפון איטליה

למרגלות רכס האלפים האיטלקיים מתגוררת קהילת דמנהור הרוחנית, שחבריה מאמינים באמנות ככלי לשינוי. בעמק היפה הם בנו מעגלי אבנים, תיאטרון פתוח, טוטמים ועוד, אבל גולת הכותרת היא מקדש תת קרקעי עצום, המרשים מסוגו בעולם

לפני זמן לא רב נפטר איטלקי בשם אוברטו איירודי, שהיה ידוע לרבים בכינוי "פלקו" (Falco, בז). בן 63 היה במותו. זכיתי לפגוש אותו כמה פעמים בחייו ולהיות נוכח באירועים שהיו קשורים למותו. פלקו היה מורה רוחני, שהנהיג קהילה גדולה בשם דמנהור (Damanhur). חסידיו התיישבו ביחד איתו לרגלי הרי האלפים וחידשו את מסורות העולם העתיק בלבוש מודרני. זה התחיל בבית ספר למאגיה מצרית שהוא ייסד בטורינו. בשנת 1975 הם בחרו להתיישב במקומות משלהם בצפון איטליה, מקימים פדרציה של קהילות המונה כיום יותר מאלף בוגרים, שמרכזה בעמק הוולצואלה (Valchiusella). חסידיו של פלקו פיתחו אורח חיים אלטרנטיבי, תיאוריות מסובכות ועמוקות לגבי מבנה העולם והאדם, פרקטיקות שונות, אך מה שחשוב מכך – הם הקימו קהילות למופת ובנו בכוחות עצמם מקדש תת קרקעי מתחת לאדמה, שנחשב לגדול והמרשים מסוגו בעולם.


בתוך המקדש. המוטו בדמנהור הוא פילוסופיה בעשייה

שמעתי על הקהילה המיוחדת ועל המקדש לפני יותר מעשר שנים, ומאז ביקרתי כאן כמה וכמה פעמים, ובכל פעם התרשמתי מחדש מגודל המעשה. בדמנהור מאמינים בכוחה של האמנות ככלי לשינוי והמוטו שלהם הוא פילוסופיה בעשייה. עקבות העשייה ניכרים בכל מקום: ליד משרד קבלת האורחים, למשל, ניתן למצוא מעגל אבנים ענק בנוסח סטונהג, עם אבנים שמתנשאות לגובה של עשרה מטרים. לידו, מקדש פתוח בסגנון תיאטרון יווני, שאליו מוליכה דרך תהלוכות ובמרכזו במה מוגבהת. מסביב למקדש-תיאטרון פסלים, בריכות מים, שבכות מתכת אומנותיות. בכל מקום ניתן למצוא טוטמים, פסלי אלים, אבנים עומדות, פסיפסים. על קירות הבניינים ציורי ענק של פרחים ובעלי חיים, ובין לבין ניתן למצוא גני זן סגורים ופינות קסומות בטבע.


קודש הקודשים במקדש דמנהור בצפון איטליה | צילום: זאב בן אריה

דמנהור היא פדרציה של קהילות. צורת החיים המיוחדת כוללת חיים במשפחה גדולה, המונה עד 20 אנשים ונקראת נוקלאו – כמה נוקלאו מהווים קהילה. הקהילות מפוזרות בכל רחבי העמק ומרוחקות אחת מהשנייה, ויחד עם זאת, יש כמה אתרים מרכזיים המשותפים לכולם: הדמנהורים רכשו מפעל ישן והפכו אותו למרכז אמנים. שתי קומות של בתי מלאכה, גלריות, סדנאות. המקום נקרא crea ובמרכזו גלריה גדולה עם ציורים של פלקו, שהיה גם צייר. בהר שמתנשא מעל בית האומנויות מתוחם קילומטר רבוע של יער מקודש, אותו טיפחו ושיקמו אנשי דמנהור, ובו 15 ק"מ של מעגלי אבנים, מתחמים מקודשים של אבנים עומדות, מזבחות למנחות טבע ומבנים מושכי אנרגיה, כגון הפירמידה של וויליאם רייך. בלב היער נבנה כפר בסגנון טרזן, הממוקם על כלונסאות במרומי העצים. במקום זה עושים ניסויים של תקשורת עם עולם הצומח הכוללים גם מכשיר מיוחד, שחברי הקהילה המציאו והמאפשר לצמחים להשמיע מוזיקה, לא פחות ולא יותר.


המסדרון המוביל אל תוך ההר מקושט בציורים בסגנון מצרי

למרות כל הפלאים שנראים על פני האדמה, הרי שהפלא הגדול שקהילת דמנהור יצרה נמצא מתחת לאדמה. קצת לאחר ההתיישבות בעמק החלו חסידי פלקו לחפור אולמות, חדרים, מסדרונות ומבוכים, שכיום מהווים את המקדש התת קרקעי הגדול בעולם. החפירה החלה בעקבות הדרכה שמימית ונעשתה בחשאי במשך עשרים שנה. באמצע שנות ה-90 נגלה המקדש המופלא לעולם ומאז הוא פתוח לביקורים.

המקדש הוא כמו ספר באבן, הוא מלא ביצירות אמנות: ציורים, פסיפסים, מנדלות, פסלים, תבליטי חימר ומוזאיקות של זכוכית, המספרים את סיפור האנושות והעולם. ביקור במקום הוא כמו סרט של אינדיאנה ג'ונס: הכניסה אל המקדש חבויה בתוך מחסן באחד הבתים, מהמחסן נכנס מסדרון קצר לתוך ההר, שלא מוביל לשום מקום. על הקירות ציורים בסגנון מצרי, וכשנשענים על אחת הדמויות המצוירות נפתח פתח בקיר וגרם מדרגות מוליך את המבקר המופתע לבטן האדמה. שטחו של המקדש הוא יותר מ-7,000 מ"ר ועומקו מגיע ל-70 מטר. הוא חפור בתוך עורק נדיר וצר של מינרל הנקרא מלוניט, שנמצא במקום המפגש המדויק של הלוח האפריקני והלוח האירופאי. לפי אמונת אנשי דמנהור, כדור הארץ מרושת על ידי 28 קווי אנרגיה (כמו מרדיאנים בגוף האנושי), ומקום מפגש ארבע מהם הוא באזור המקדש, ולכן יש השפעה וחשיבות גדולה למיקום זה.


אולם האדמה במקדש

בתוך המקדש ישנם שמונה אולמות, שכל אחד מהם מוקדש למוטיב אחר: האולם הגדול ביותר נקרא אולם המראות, כיוון שהוא מוקף במראות מכל צדדיו. הקירות משופעים קלות, מה שיוצר אינספור השתקפויות, וגורם למבקר להרגיש שהוא כמו אליס בארץ הפלאות. אולם גדול אחר הוא אולם האדמה העליון, שעל קירותיו מצוירת כל ההיסטוריה האנושית מנקודת מבט אזוטרית. אולמות נוספים הם אולם האדמה התחתון, שעל תקרתו יש ייצוג של הכוכבים בשמיים בצורה זוהרת, שמדמה את שמי הלילה. אולם המתכות קשור לתורת האלכימיה, החדר הכחול משמש למדיטציה, באולמות המבוך יש ייצוג למאה אלוהיות שונות שהשפיעו על המין האנושי, כולל האלוהות היהודית. לב המקדש הוא חדר שנראה כמו קודש הקודשים בירושלים, בכך שקירותיו ותקרתו מצופים זהב. בתוך החדר ישנם גביעים מקודשים, פסלים של חיבור בין אישה וגבר וכדורי בדולח אלכימיים.


דלת הסתרים המובילה למקדש | צילום: זאב בן אריה

בפעם הראשונה שביקרתי בדמנהור שאלתי את פלקו לגבי הרס כדור הארץ. הוא ענה לי שהיכחדות המינים איננה רק בקרב החיות והצמחים שבטבע, אלא גם בהקשר לסוגים שונים של חיי אדם, מסורות רוחניות ותרבויות, שהולכות ונעלמות מהעולם ואיתן אוצר אנושי שנלמד ונצבר במשך אלפי שנים. תשובה זו נתנה לי השראה להקים את חברת תרבויות עולמי, שמטרתה להציג לקהל המטיילים צורות חיים שונות ואת החיפוש האנושי אחר משמעות במהלך הדורות. במסגרת טיולי החברה הגעתי לדמנהור מפעם לפעם, ובכל פעם למדתי משהו חדש ומסעיר.

אחד מהטקסים והמסורות הרוחניות שפלקו חידש הן נשים מתנבאות, כפי שהיו במקדש דלפי ביוון ובמקומות אחרים בעולם העתיק (ראו כתבה על הסיביליה – הנביאה של איטליה). אחת לחודש, בליל ירח מלא, מתכנסת כל הקהילה במקדש הפתוח, ועם זריחת הירח מודלקת אש על הבמה במרכז התיאטרון. נשים שהוכשרו לכך במיוחד מתנועעות לצלילי מוזיקה קצבית של תופים. לאחר שהן שואפות עשן מהמדורה, הן מתנבאות על עתיד הקהילה ונותנות תשובות לשואלים, ממש כמו הפיתיה מדלפי. הנשים לבושות בתלבושות מיוחדות והתשובות ניתנות בצורה אניגמטית, כך שהן ניתנות לפרשנות. הטקס עורך כשעה וחצי והוא מלווה בהרגשה אמיתית של קדושה.


בכל מקום בקהילה רואים ציורים ועבודות אמנות

בחודש יוני השנה נערך טקס שונה מהרגיל. זאת היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של הקהילה, שביום אחד נחגגו שני טקסים. בנוסף ללילות הירח, אנשי דמנהור חוגגים גם את הימים הסולאריים: היום הארוך בשנה, היום הקצר בשנה וימי השוויון. בימים אלו מתכנסת כל הקהילה במעגל אבני הענק, כולם לבושים בתלבושות טקסיות צבעוניות. מנהיגי הקהילה מדליקים אש פולחנית במרכז המעגל ומקריבים מנחות לכוחות הטבע, נגנים מלווים את הטקס במוזיקה והקהל משתתף מפעם לפעם במנטרות אום ארוכות ועמוקות. ביום ראשון 23.6.13 הסתנכרנו תאריכי הירח המלא וטקסי היום הארוך בשנה, כך שבאותו היום היה טקס ביום וטקס נבואה בלילה (אנשי דמנהור חוגגים את היום הארוך בשנה ביום ראשון – יום השמש, למרות שהוא חל יומיים לאחר התאריך הסולארי). הקהילה כולה לבשה חג. גברים, נשים וטף התאספו במעגל האבנים, עצמו עיניים, ולצלילי הגונג, המוזיקה והצליל הגרוני העמוק שעלה מן הקהל, ניסו להתחבר לאנרגיות של האדמה, שמקבלות בימים אלו משנה כוח מתוקף הקרינה של השמש. היום הארוך בשנה הוא היום החשוב ביותר בלוח השנה של דמנהור.

כמה שעות לאחר הטקס המרשים התאספה הקהילה שוב לעת ערב ופנתה אל המקדש הפתוח. התופים תופפו בעוז, הנביאות התנועעו כאחוזות תזזית. ממול לספסלי התיאטרון נגלה מחזה מופלא: הירח, שזרח בין שורות העמודים של שדרת התהלוכות, היה שונה מכל ירח אחר שנראה על פני כדור הארץ בשנים האחרונות. זה היה סופר ירח – תופעת טבע המתרחשת כתוצאה מהתקרבות הירח לכדור הארץ, שגורמת לו להיות זוהר וגדול ב-20 אחוזים ממה שהוא בדרך כלל.


אולם המים במקדש | צילום: זאב בן אריה

ישבתי בטקס כאחוז כישוף, התיפוף חדר לעצמותי והרעיד את מיתרי הנפש. נדמה היה שאני בעולם אחר, מימד אחר. כמה ימים לפני כן ראיתי את פלקו בפעם האחרונה. הוא נראה רע, היה ברור שהוא חולה מאוד, ולמרות זאת הוא ענה על שאלות חברי הקהילה והנחה אותם לאהוב אחד את השני, לסלוח ולשתף פעולה במאמץ הגשמת החלום של יצירת עולם יותר טוב ודוגמה לחברה אנושית בריאה. מאות אנשים ישבו בטקס ביחד איתי, בהם חברים מישראל שבאו להכיר את דמנהור. הרגשתי שאני עד לרגע מכונן, חוויה אדירה, התרחשות יוצאת דופן. בסוף הטקס ביקשו מאנשי הקהילה להישאר על מקומם בעוד שהאורחים עזבו לביתם.

יותר מאוחר הודיעו לנו שבזמן הטקס, עם זריחת הירח, פלקו נפטר, עוזב את העולם הזה ויוצא למסע אל עולמות אחרים, שאותם כל כך אהב. אחד העקרונות הקוסמיים הנלמדים בדמנהור הוא עיקרון הסינכרוניות – צירופי מקרים. אין זה מקרה שפלקו נפטר דווקא ביום החשוב ביותר לקהילה במשך השנה, ובזמן התרחשות תופעה פלנטרית נדירה. הוא היה איש מיוחד בחייו וגם במותו. האם זה מקרה שהייתי שם באותו הזמן? אינני יודע. אולי הגורל הביא אותי לשם בכדי שאוכל לספר על האיש לקהל הישראלי, ולהזמין אותו לבוא ולבקר במקום שאין כמותו בכל העולם.

לחצו להגדלה

 

 

זאב בן אריה – מדריך בכיר בארץ ובחו"ל ומומחה לתרבויות ודתות, מחבר הספר "מקדש אדם", על המשמעות במבנה המקדש בדמנהור ובמקדשים בעולם העתיק. 

___

צילומים בכתבה: זאב בן אריה, מפליקר – Alex Jarvis, is able


האם היית ביעד הזה?

  • 5

    כן הייתי

  • 29

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

קרנבל ונציה - למאה ה-18 ובחזרה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות