תפריט עמוד

גיבושון בצפון

גיבושון בצפון

הנה מה שמשפחה אחת הספיקה ביומיים בצפון: נסיעה פרועה בג'יפ, מבחן דרכים בטרקטורון, אלתור משרוקית מדוגמת ולשכה אפלה אחת. הם חזרו מלוכלכים, מטולטלים ומבסוטים עד הגג

יוסף הגלילי, בחור חסון וגבה קומה שמארגן טיולי ג'יפים בגליל, העיף מבט אחד במשפחתנו העירונית והרכרוכית והחליט שמה שאנחנו צריכים כדי להיכנס לאווירה זה "נסיעה פרועה". לכן במקום לבחור בג'יפ סגור ומאובזר הוא בחר בג'יפ פתוח, מאובק ולגמרי לא מפנק. לטיול הצטרף גם איליי, בנו של יוסף, שסיפק עניין וממתקים לילדים הפרטיים שלנו.
הנסיעה המרגשת, עמוסה בקפיצות ובטלטלות, הובילה אותנו לאורך השדות של קיבוץ גונן, במעלה המורדות המערביים של רמת הגולן עד עין מעמון, שם הרטבנו את הרגליים – ואחדים מאיתנו גם את הגרביים והנעליים – במי המעיין, דילגנו מעל לאבנים ולסלעים והתבוננו בזוג סרטנים שהיו עסוקים בפעילות מסוימת מאוד ("אבא, תראה, הם מתחתנים", קרא איליי בשמחה). באמצע אחו ירוק ופורח לימד יוסף את הילדים להכין משרוקית מעלה צר וארוך. חזרנו מאושרים ופרועים – בכל המובנים – היישר לבקתת העץ המפנקת שלנו ב"נופי גונן".

לכפר הנופש הוותיק בקיבוץ גונן יש מגוון חדרי אירוח, ולאחרונה נוספו בקתות עץ מאובזרות במיוחד ומצוידות בג'קוזי עצום ממדים. חיש קל הפכנו את מה שוודאי תוכנן להיות קן אהבים סוער לקן משפחתי חמים: הספות בסלון שימשו מיטות נוחות לילדים, המדפים במטבחון התמלאו בשקיות חטיפים, והג'קוזי הפך גם את סרבן המקלחות לרוחץ נלהב ומסור. אני מניחה שבבקתות שלידינו זוגות עסקו בשדרוג יחסים. אצלנו האושר המשפחתי הגיע לשיאו גם בלי שדרוגים.ֿ

בילוי בנוסח טלטולי שב"כ
מהביקור הקודם שלי בקיבוץ מרום גולן, לפני מיליון שנה בערך, זכרתי בעיקר את הדרכים הריקות שהובילו אליו ואת הקור המקפיא ששרר בו גם בשלהי האביב. הדרכים עדיין ריקות למדי והקור עדיין מקפיא. אבל הקיבוץ לא שקט על שמריו בשנים שחלפו. קומפלקס שהוקם על צלע ההר כולל חוות סוסים מטופחת, האנגר עמוס בטרקטורונים, פינת חי ומסעדת בשרים. מכל האפשרויות המפתות בחרנו בטרקטורונים. מלבד טרקטורונים סטנדרטיים יש פה גם טרקטורוני טומקאר המאפשרים לילדים צעירים מאוד להצטרף להרפתקה כשהם ישובים בבטחה בכיסא משלהם וחגורים בחגורת בטיחות.

הטרקטורונים של מרום גולן. רק בעלי רישיון נהיגה יכוליפם לאחוז בהגה 
צילום: רותם בר כהו

אחרי שמילאנו את מכסת החמידות הנדרשת בפינת החי הסמוכה, פתחנו בהכנות לטיול הטרקטורונים: כל אחד הצטייד  בקסדה ובחליפת גומי, ואחרי שהמדריך קשר באלגנטיות חבל סביב מותנַי כדי שמכנסי הגומי הענקיים לא יפלו, הרגשתי מוכנה לכל אתגר. יצאנו לדרך בטור ארוך שהתפצל עד מהרה לשלושה טורים קצרים, לפי יכולות הנהיגה המגוונות שגילינו. בסופה של נסיעה מטלטלת התאחדנו מכוסים בבוץ ורועדים מקור על ראשו של תל, מטרים אחדים מהגבול עם סוריה. הקהל, שהורכב ממספר לא מבוטל של פעוטות, לא תמיד היה קשוב להסבריו המרתקים של ניצן המדריך, אבל כולם, גדולים וקטנים, שמחו על התה החם והמתוק שנמזג לכוסות חד־פעמיות. קשה לדעת אם זאת המיומנות שרכשנו בדרך לתל או השפעת הסוכר שבתה, אבל הדרך חזרה, בין מטעי התפוחים והקיווי של הקיבוץ, עברה בקלות יחסית.
אחרי שהשתחררנו מחליפות הגומי ונפרדנו לשלום מהטרקטורונים ומהצוות הלבבי, מיהרנו להתחמם במסעדת הבוקרים הסמוכה. לחם ביתי וצלוחיות של טחינה וזיתים הרגיעו את הרעב עד בואם של הסטייקים להורים והנקניקיות לילדים. אף שהתקשינו לוותר על קינוח שוקולדי עשיר ואספרסו כפול, הרגשנו חיבור רגשי עמוק לבוקרים הקשוחים שנראו מבעד לחלון המסעדה.

סודות הצילום
עם כל הכבוד לגוף, שבשלב זה קצת כאב מרוב טלטולים וקפצוצים, הגיעה שעתה של מעט רוח, או במילים אחרות, איזה מוזיאון קטן. לפני שהילדים הספיקו להיבהל מהמילה "מוזיאון" הם גילו שמוזיאון הצילום בתל חי הוא מקום לגמרי לא משעמם.

מצלמה עתיקה במוזיאון לצילום בתל חי | צילום: אריה שגיא (סצ'י)

בשבתות ובחגים נערכת במוזיאון הדרכה לילדים, ולהורים מומלץ מאוד להצטרף. שולה המדריכה לקחה אותנו למסע בזמן אל הצילום הראשון ואל המצלמות הענקיות של פעם. ביקרנו בלשכה האפלה, שם למדנו את העיקרון שלפיו פועלת המצלמה. הילדים הכינו פוטוגרמות – שהם צילומים בלי מצלמה – וגם אמא ביקשה יפה וקיבלה רשות להכין צילום מרגש כזה. לקינוח הצטלמו הילדים בפינת התחפושות.
המוזיאון לצילום הוא חלק מקומפלקס שכולל מוזיאון פסלים פתוח ומשטח דשא גדול שמתאים במיוחד לגלגולים ולפריקת עודפי מרץ. הורים שלא הצטרפו להדרכה יכולים לנצל את הזמן לביקור בתערוכות הצילום המתחלפות שמוצגות במקום.
את הביקור בתל חי סיימנו ליד פסל הארי השואג, שם סיפר הבן הבכור לאחיו הצעיר את סיפורו של יוסף טרומפלדור, גיבור הצגה קטנה שהעלו ילדי כיתתו לכבוד י"א באדר האחרון. השמש השוקעת החזירה אותנו למציאות. בלב כבד נפרדנו מהגליל ויצאנו לדרך הארוכה הביתה, שם חיכו לנו המון בגדים מלוכלכים ומכונת כביסה מקולקלת.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

שמורות ימיות בישראל

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות